חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי - נייר עמדה

ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי HPV
ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום	גינקולוגיה
האיגוד המפרסם
קישור	באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תאריך פרסום	19 ביולי 2009
יוצר הערך	צוות הכנת נייר העמדה

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – חיסונים , נגיף הפפילומה

דירוג ה- EBM במקום שהוא קיים ניתן בצבע ירוק

הגילוי של הקשר בין זיהום בנגיף הפפילומה האנושי (HPV, Human Papilloma Virus) להתפתחות סרטן צוואר הרחם ופיתוח החיסון לנגיף זה, הינו חשוב ובעל משמעות מרחיקת לכת. בישראל התחלואה בסרטן צוואר הרחם היא נמוכה ועל פי נתוני המרכז הלאומי הישראלי לסרטן, מאובחנות מדי שנה כ-190 נשים עם סרטן חודרני וזעיר-פולשני של צוואר הרחם. ההיארעות השנתית של סרטן צוואר הרחם בישראל היא 5.7-5 ל-100,000 ולשם השוואה, באנגליה ההיארעות היא 8.3 ל-100,000, בארצות הברית כ-7.7 ל-100,000 ובמדינות העולם השלישי מגיעים לכדי 50-16 ל-100,000 ומעלה. התמותה בישראל מסרטן צוואר הרחם גבוהה יחסית למדינות מפותחות והיא כ-2.3 ל-100,000 כמו בחלק מארצות אירופה ובארצות הברית.

סקירה ציטולוגית על ידי משטח פאפ (PAP smear) יעילה במניעת תחלואה זו. בארצות בהן מבוצע סקר ציטולוגי לאומי סדיר, היארעות סרטן צוואר הרחם ירדה בכ-90-70 אחוזים במהלך השנים. בישראל לא חלה ירידה בתמותה ב-50 השנים האחרונות וההישרדות ל-5 שנים היא כ-50%.

אף תוכנית סקירה של פאפ אינה מסוגלת למנוע את כל מיקרי סרטן צוואר הרחם ממספר סיבות:

הרגישות הנמוכה של הבדיקה, סרטן שמתפתח מהר או סרטן שמתפתח בין 2 בדיקות פאפ, סרטן צוואר הרחם מסוג בלוטי שמתגלה במידה פחותה או ניהול בלתי הולם של משטח פתולוגי. לפי נתוני מרכז הרישום הלאומי לסרטן, היארעות נגעים טרום סרטניים בדרגה 3‏ [CIN 3 ‏(Cervical Intraepithelial Neoplasia)] שדיווחם החל רק לאחרונה, עולה עם השנים והגיע לכ-100000/14, דהיינו כ-400 נשים לשנה, למרות שאין לזהות עליה מקבילה בסרטן צוואר הרחם. ההערכה היא שיש גם כ-1200 נשים עם נגעים טרום סרטניים דרגה 2 (אבחנה אשר אינה מחויבת בדיווח). בישראל כ-0.5% מהאוכלוסיה סובלת מנגעים של יבלת חרוטית (Condyloma acuminata) באברי המין שגם היא מחלה המועברת במגע מיני, גורמת לאי-נוחות, הפרעה בתפקוד וטיפולים הכרוכים באי נוחות ובהוצאה כספית ניכרת, כגון: טיפולי לייזר, הקפאה, צריבה, משחות וביקורים חוזרים אצל רופאים.

סיכום עדכני של המחקרים שבדקו את יעילות החיסון ל-HPV במניעת תהליכים טרום-סרטניים בכלל, מגלה כי החיסון מונע 99% מנגעי CIN 2/3/‏ AIS ‏(Adenocarcinoma In Situ) הנגרמים עקב נגיף הפפילומה האנושי מזנים 16/18 בנשים שקיבלו את החיסון בעת שהיו שליליות ל-HPV 16/18, נשארו שליליות עד חודש לאחר קבלת מנת החיסון השלישית, קיבלו 3 מנות של חיסון ולא חרגו מפרוטוקול המחקר. החיסון יעיל ב-44% במניעה של נגעים/CIN 2/3 AIS הנגרמים על ידי זני וירוס 16/18 בנשים (ITT אשר אצלן נמצא דנ"א של-16/18 HPV או CIN במועד מתן החיסון הראשוני או לא השלימו את כל מנות החיסון. לעומת זאת, יעילות החיסון במניעת מצבים טרום-ממאירים (CIN 2/3, ACIS הנגרמים מכל זני הנגיף השונים ושאינם כלולים בחיסון ובקבוצת נשים אשר כבר נשאו 16/18 HPV או CIN בזמן מתן החיסון הראשון, או לא השלימו את כל מנות החיסון (ITT) היא 18%.

לכן יש להדגיש את חשיבות מתן החיסון לפני תחילת קיום יחסי מין. כמו כן, יש להבהיר לנשים שקיבלו את החיסון כי עליהן להמשיך ולבצע מעקבי פאפ שגרתיים, למרות התחלואה הנמוכה בישראל ועקב מספר נמוך ביותר של נשים הפונות לביצוע משטחי פאפ והעדר המלצה לביצוע סקר לכלל הנשים במדינת ישראל, נראה כי רצוי לידע על החיסון אך לידע גם על כך שיתכן צורך במנת חיסון נוספת בעתיד, ועל כך שהיעילות בנשים שנחשפו למגע מיני נמוכה מ-99%. יש להציג בפני המטופלת את כל האפשרויות הסבירות למניעה או גילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם.

יש לזכור שבישראל לא קיים סקר ציטולוגי מובנה לאומי, אלא בדיקות אופורטוניסטיות הממומנות מגיל 35 שנים על ידי סל השירותים באמצעות קופות החולים. על כן, אוכלוסיות במעמד סוציואקונומי גבוה יותר ועם מודעות רבה יותר עוברות סקר וטיפולי יתר. ואילו השכבות הסוציואקונומיות הנמוכות יותר שהסיכון לסרטן צוואר הרחם בקרבן גבוה יותר לא פונות ואינן נקראות לביצוע פאפ.

במידה ולאחר מתן הסבר מלא ומקיף, הוחלט על מתן החיסון, יש לבצעו על פי מדדים והנחיות רפואיים ומדעיים, כפי שהוגדרו בנייר עמדה זה.

נייר עמדה מתייחס לגבי שני החיסונים הרשומים כעת במדינת ישראל. החיסון הארבע ערכי של HPV‏ (Gardasil, MSD) שאושר לשימוש ב-2007 מכיל את האנטיגנים של הזנים 16 ו-18, האחראים ל-70% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם, ושל הזנים 6 ו-11, האחראים ל-90% מהמקרים של יבלות באיברי המין וכמעט לכל המקרים של יבלות חוזרות בדרכי הנשימה בילדים ומבוגרים. החיסון רשום לבנות ונשים בגילאים 26-9 שנים.

החיסון הדו ערכי GSK‏ (Cervarix), מכיל את האנטיגנים של הזנים 16 ו-18 (אינו כולל את הזנים הגורמים ליבלות החרוטיות). הוא אושר לשימוש בארץ בשנת 2008 והוא רשום לבנות ונשים בגילאים 45-10.

שני החיסונים בטוחים ותופעות הלוואי שלהם מעטות.

ניסויים קליניים הוכיחו ששני החיסונים משרים תגובה חיסונית מצוינת, שני החיסונים הראו הגנה (אם כי נמוכה יותר) כנגד זנים עם פוטנציאל סרטני אשר לא כלולים בחיסון, בעיקר זנים 45 ו-31.

יעילות לטווח ארוך: שני החיסונים מקנים הגנה שנמשכת לפחות חמש שנים לאחר סדרת החיסון הראשונית. ולאחרונה היו דיווחים על יעילות שני החיסונים ל-9-8 שנים.

המלצות

חיסון ילדות, מתבגרות ונשים צעירות

מומלץ לדון בחיסון כנגד נגיף הפפילומה האנושי. המועד המתאים ביותר הוא בגיל ההתבגרות, לפני תחילת קיום יחסי מין. מומלץ שהרופא המטפל יסביר על נגיף הפפילומה האנושי והמחלות שהוא גורם, יסביר על יתרונות החיסון במניעת מחלות הנגרמות על ידי הנגיף. (AI)

בדיקה לנוכחות נגיף הפפילומה האנושי לפני מתן חיסון

אין צורך לבצע בדיקה מעבדתית לנגיף הפפילומה האנושי לפני מתן חיסון. לכך מספר סיבות: בדיקת דנ"א בצוואר הרחם אינה יעילה לאיתור זיהום ישן שחלף ובדיקה סרולוגית אינה אמינה ואינה זמינה כיום. בנוסף, כל עיכוב במתן החיסון על ידי הפניה לביצוע בדיקה מקדימה והמתנה לתשובה, עלולים להביא לירידה בהיענות לקבלת החיסון. ( AII)

חיסון של נשים פעילות מינית

ניתן לחסן נשים פעילות מינית, אף אם בעברן משטח פאפ פתולוגי או יבלות חרוטיות, שכן החיסון הארבע-ערכי עשוי למנוע מחלות הנגרמות מזני נגיף הפפילומה האנושי אליהם עדיין לא נחשפו. עם זאת, יש לידע נשים אלו שהחיסון פחות יעיל כנגד זנים שכבר נחשפו אליהם. אישה שנחשפה לנגיף לפני קבלת החיסון עלולה לפתח ממאירות תוך אפיתלית או סרטן למרות קבלת החיסון, ועליה להמשיך לעבור סקר למניעת סרטן צוואר הרחם. (AI )

חיסון של נשים שסבלו בעבר מממאירות תוך אפיתלית (CIN)

ניתן לחסן נשים אחרי שאובחנו כבר ב-CIN. כדי שלא תפתחנה תחושת בטחון כוזבת ובעקבותיה חוסר היענות לביקורות סדירות ולטיפול במועד, יש להדריך נשים אלו כי התועלת מהחיסון היא מוגבלת ועליהן להתמיד ולעבור ביקורות צוואר הרחם ולטיפול על פי הנחיות הרופא המטפל. (AI )

חיסון אינו טיפול

החיסון אינו מיועד לטפל במצבים טרום ממאירים של צוואר הרחם או ביבלות אברי המין. בנשים עם מצבים אלו יש לטפל כמקובל. ( All)

חיסון נשים הרות

היריון הינו הורית נגד לקבלת החיסון. אמנם החיסון הוא בקטגוריה B, כלומר שלא גרם למומים במחקרים שבוצעו בחיות. בנוסף, במסגרת המחקרים הקליניים היו נשים שחוסנו והרו ושעור ההפלות והמומים לא היה גבוה אצלן מאשר אצל נשים שקיבלו אינבו (Placebo). אצל נשים שהרו תוך כדי חיסון ולפני השלמת מתן כל שלש המנות, יש להשלים את יתר המנות לאחר הלידה. עם זאת, קבלת חיסון במשך ההיריון אינו הוראה להפסקת היריון. ( AII )

חיסון לנשים מניקות

לא ברור אם החיסון או הנוגדנים שנוצרו בתגובה אליו מופרשים בחלב. נשים מניקות רשאיות להתחסן.(BII )

חיסון חולים מדוכאי מערכת החיסון

מכיוון שהחיסון אינו חיסון חי, הרי נוכחות דיכוי חיסוני, כמו למשל עקב זהום בנגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV, human immunodeficiency virus), אינו מהווה הורית נגד למתן החיסון. התגובה החיסונית עלולה להיות פחותה אצלן. (BII )

חיסון נשים המבוגרות מ-26 שנים ובנים

מחקרים הבודקים יעילות החיסון בשתי קבוצות אלו עדיין לא הסתיימו, ויש לתת יעוץ פרטני לאישה בהתאם לגורמי הסיכון שלה ואין מקום להמלצה על חיסון גורף בנשים בקבוצת גיל זאת.

סקר ציטולוגי של צוואר הרחם

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – משטח ציטולוגי מצוואר הרחם

יש צורך להמשיך בביצוע ההמלצות הקיימות לבדיקות ציטולוגיות של צוואר הרחם. נייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה ממליץ לבצע משטח צוואר הרחם בין גיל 25 ל-60, אחת לשלוש שנים. הצורך להמשיך בבדיקות צוואר הרחם גם אצל מי שחוסנה נובע מכך שהחיסון הנדון מגן, כאמור, רק מפני 70% מזני הנגיף הפפילומה האנושי הגורמים לסרטן צוואר הרחם ו-90% מהזנים הגורמים ליבלות חרוטיות. החיסון אינו תחליף לסקר ציטולוגי של צוואר הרחם. ( All)

השפעת החיסון על בריאות הציבור

הצלחת החיסון, ברמת בריאות הציבור, הינה נגזרת ישירה של שיעור האוכלוסייה המחוסנת. חיסון פרטני אצל נשים בוגרות צפוי להיות בעל השפעה חלקית בלבד. יש לשאוף לחסן את כלל אוכלוסיית המתבגרות, לצורך הצלחה מרבית של החיסון.

צוות הכנת נייר העמדה

• פרופ' יעקב בורנשטיין,
• דר' עמירם ברעם,
• דר' אדוארדו שכטר,
• דר' רמי מושונוב,
• דר' אפריים סיגלר.

יועצים:

• דר' רמי באלי,
• דר' חנוך לבבי,
• דר' גלית מימוני,
• פרופ' פרנסיס מימוני (יושב-ראש איגוד רופאי הילדים),
• דר' יצחק סרוגו (האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות),
• פרופ' שמואל רשפון (איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל),
• דר' דניאל קוגלר.

תוכנית החיסונים בישראל

בישראל, בשנת הלימודים תשע"ג 2013-2012 ניתן החיסון Cervarix כחלק משגרת החיסונים לבנות כיתה ח' בבתי ספר ולבנות כיתה ט' באותה שנה בלשכות הבריאות. בשנות הלימודים תשע"ד-תשע"ה 2015-2013 ניתן החיסון Gardasil לבנות כיתה ח' בבתי ספר. החל משנת הלימודים תשע"ו 2016-2015 ניתן החיסון Gardasil לבנות ולבנים בכיתה ח' בשתי מנות בהפרש של חצי שנה. מכיתה ט' ואילך החיסון ניתן ב-3 מנות. רווח הזמן המומלץ בין המנה הראשונה למנה השנייה הוא חודש-חודשיים ורווח הזמן בין המנה השנייה לשלישית הוא חמישה חודשים. (מידע על החיסון מתוך אתר משרד הבריאות)

ביבליוגרפיה

• Future 2 study group LANCET 2007:369:1861-8

• Menczer J, Fintsi Y, Arbel-Alon S, Tell L, Friedman E, Jackman A,Sherman L. The presence of HPV 16, 18 and p53 immunohistochemical staining in tumor tissue of Israeli Jewish women with cervical and vulvarneoplasia. Eur J Gynaecol Oncol 2000;21:30-34.

• Menczer J. The human papillomavirus vaccine and its relevance in Israel. Israel Med Assoc J (IMAJ) 2007;9:546-549/

• Bar-Am A, Gamzu R, Levin I, Fainaru O, Niv J, Almog B.

Follow-up by combined cytology and human papillomavirus testing for patients post-cone biopsy: results of a long-term follow-up. Gynecol Oncol. 2003 Oct;91(1):149-53

• Munoz N, Bosch FX, De Sanjose S, et al. Epidemiologic classification of human papillomavirus types associated with cervical cancer. N Engl J Med 2003; 348: 518–27.

• Bosch F.X.(ed). HPV vaccines and screening in the prevention of cervical cancer. Vaccine 2006;24:s1-s262.

• Koutsky LA, Ault KA, Wheeler CM, et al. A controlled trial of a human papillomavirus type 16 vaccine. N Engl J Med 2002;347:1645-51.

• Harper DM, Franco EL, Wheeler C, et al. Efficacy of a bivalent L1 virus-like particle vaccine in prevention of infection with human papillomavirus types 16 and 18 in young women: a randomized controlled trial. Lancet 2004;364:1757-65.

• Villa LL, Costa RL, Petta CA, et al. Prophylactic quadrivalent human papillomavirus (types 6, 11, 16, and 18) L1 virus-like particle vaccine in young women: a randomized double-blind placebo-controlled multicentre phase II efficacy trial. Lancet Oncol 2005; 6: 271–78.

• Munoz N, Bosch FX, De Sanjose S, et al. Epidemiologic classification of human papillomavirus types associated with cervical cancer. N Engl J Med 2003; 348: 518–27.

• Harper DM, Franco EL, Wheeler CM, et al. Sustained efficacy up to 4•5 years of a bivalent L1 virus-like particle vaccine against human papillomavirus types 16 and 18: follow-up from a randomised control trial. The Lancet 2006; 367(9518):1247-55

• Mao C, Koutsky L, Ault KA et al. Efficacy of Human Papillomavirus-16 Vaccine to Prevent Cervical Intraepithelial Neoplasia, A Randomized Controlled Trial. Obstet Gynecol 2006;107:18–27

• HPV Vaccine - ACOG Recommendations. Obstetrics and Gynecology 2006;108;699.

• ACIP recommendations to CDC. Last accessed Sep 11, 2006.

• נייר עמדה מס' 7 של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה-משטח צוואר הרחם לגלוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם.

• Garland S et al, N Engl J Med 2007; 356:1928-43.

המידע שבדף זה נכתב על ידי צוות הכנת נייר העמדה