כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "חיסונים - היסטוריה וסוגים - Immunization - history and types"
| שורה 20: | שורה 20: | ||
===התגלית של ג'נר=== | ===התגלית של ג'נר=== | ||
| + | [[קובץ:חיסונים3.jpg|ממוזער|שמאל|250 פיקסלים|ג'נר מחסן בפעם הראשונה]] | ||
ג'נר החליט לבחון את הדברים. במאי 1796 הוא לקח חומר משלפוחית שהייתה על זרועה של רפתנית שחלתה באבעבועות בקר, שהיא, כזכור, מחלה קלה יותר מ"קרובת משפחתה", מחלת האבעבועות השחורות. הוא טבל מחט בחומר ושרט את עורו של בנה של המשרתת שלו. שישה שבועות אחר כך שרט את עורו של הילד במחט, שנטבלה בחומר שנלקח משלפוחית שהייתה על עורו של חולה באבעבועות שחורות. הילד לא נדבק במחלה. | ג'נר החליט לבחון את הדברים. במאי 1796 הוא לקח חומר משלפוחית שהייתה על זרועה של רפתנית שחלתה באבעבועות בקר, שהיא, כזכור, מחלה קלה יותר מ"קרובת משפחתה", מחלת האבעבועות השחורות. הוא טבל מחט בחומר ושרט את עורו של בנה של המשרתת שלו. שישה שבועות אחר כך שרט את עורו של הילד במחט, שנטבלה בחומר שנלקח משלפוחית שהייתה על עורו של חולה באבעבועות שחורות. הילד לא נדבק במחלה. | ||
ג'נר חיסן בדרך זו עוד 23 אנשים, ואז פרסם את תגליתו. מכאן נסללה הדרך לגילוי חיסונים יעילים ובטוחים יותר נגד אבעבועות שחורות, כמו נגד מגיפות אחרות. | ג'נר חיסן בדרך זו עוד 23 אנשים, ואז פרסם את תגליתו. מכאן נסללה הדרך לגילוי חיסונים יעילים ובטוחים יותר נגד אבעבועות שחורות, כמו נגד מגיפות אחרות. | ||
| − | |||
| − | |||
"מאה אלף איש, על פי חישוב פשוט, חוסנו בעולם. מספר האנשים שנהנו מתועלת החיסון ברחבי אירופה ואזורים אחרים על פני הגלובוס לא ניתנים לחזות: ונעשה היום ברור מכדי להודות במחלוקת, שהכחדת אבעבועות שחורות, הפורענות הנוראה ביותר של המין האנושי, חייבת להיות המטרה הסופית של השימוש בחיסון." | "מאה אלף איש, על פי חישוב פשוט, חוסנו בעולם. מספר האנשים שנהנו מתועלת החיסון ברחבי אירופה ואזורים אחרים על פני הגלובוס לא ניתנים לחזות: ונעשה היום ברור מכדי להודות במחלוקת, שהכחדת אבעבועות שחורות, הפורענות הנוראה ביותר של המין האנושי, חייבת להיות המטרה הסופית של השימוש בחיסון." | ||
גרסה מ־11:27, 28 בנובמבר 2018
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| ההיסטוריה של החיסונים – המגפות הגדולות | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| ||
מודעה בריטית הקוראת להתחסן מפני דיפתריה
| ||
| יוצר הערך | ד"ר מיכאל דובלין | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – חיסונים בגיל ילדות
חיסונים עתיקים
גם בעבר ניסו בני האדם לחסן מפני המחלה. חיסונים נגד אבעבועות היו נהוגים בסין כבר במאה ה-10: הסינים לקחו גלדי אבעבועות של אנשים שמתו מן המחלה, והחדירו אותם לנחיריים של אנשים בריאים. שיטות חיסון עממיות דומות היו נהוגות גם באפריקה ובמזרח התיכון, ומשם עברו לאירופה.
החיסון המודרני
החיסון המודרני נוצר שנים רבות מאוחר יותר בבריטניה. הרופא האנגלי הכפרי, אדוארד ג'נר, שחי בשלהי המאה ה-18-, עסק במחקר רפואי ובזואולוגיה. לאוזניו הגיעה שמועה, שנשים כפריות שעסקו בחליבת פרות, ואשר נדבקו באבעבועות הבקר, לא חלו מעולם באבעבועות שחורות.
התגלית של ג'נר
ג'נר החליט לבחון את הדברים. במאי 1796 הוא לקח חומר משלפוחית שהייתה על זרועה של רפתנית שחלתה באבעבועות בקר, שהיא, כזכור, מחלה קלה יותר מ"קרובת משפחתה", מחלת האבעבועות השחורות. הוא טבל מחט בחומר ושרט את עורו של בנה של המשרתת שלו. שישה שבועות אחר כך שרט את עורו של הילד במחט, שנטבלה בחומר שנלקח משלפוחית שהייתה על עורו של חולה באבעבועות שחורות. הילד לא נדבק במחלה.
ג'נר חיסן בדרך זו עוד 23 אנשים, ואז פרסם את תגליתו. מכאן נסללה הדרך לגילוי חיסונים יעילים ובטוחים יותר נגד אבעבועות שחורות, כמו נגד מגיפות אחרות.
"מאה אלף איש, על פי חישוב פשוט, חוסנו בעולם. מספר האנשים שנהנו מתועלת החיסון ברחבי אירופה ואזורים אחרים על פני הגלובוס לא ניתנים לחזות: ונעשה היום ברור מכדי להודות במחלוקת, שהכחדת אבעבועות שחורות, הפורענות הנוראה ביותר של המין האנושי, חייבת להיות המטרה הסופית של השימוש בחיסון." אדוארד ג'נר, 1801
מילים מלאות תקווה אלו של ג'נר חזו את הנולד, על אף שעברו עוד 200 שנה עד שנגיף האבעבועות השחורות הוכחד מין העולם. לפני מאה שנה, יותר מ 48,000 איש נדבקו באבעבועות שחורות כל שנה בארצות הברית. במאה ה-20, המחלה פסה מן העולם והנגיף שמור ונעול במספר מעבדות בעולם. בעקבות חיסון המוני, מחלות נוספות הקשורות בתחלואה ותמותה גבוהים כמעט שנעלמו מארצות הברית. בשנת 2001, היו רק שני מקרי דיפטריה, לא היה אף מקרה של פוליו, ודווחו 116 מקרי חצבת. לפני שפותחו החיסונים למחלות אלו, יותר מ 170,000 מקרי דיפטריה, 16,000 מקרי פוליו, ו 500,000 מקרי חצבת דווחו כל שנה בארצות הברית. חיסונים מונעים מחלות בילדים, מקטינים את הנטל הנגרם מהמחלות על האוכלוסייה הכללית, ויכולים לגרום לחיסון "עדר" (כאשר אלו שלא חוסנו נהנים מירידה בפיזור הנגיפים או החיידקים עקב ירידה בתחלואה, או עקב חיסון פסיבי כאשר הווירוס המוחלש עובר מהמחוסן לסביבתו) ולמנוע התפשטות של מחלות קטלניות. המטרה המוחלטת של הרפואה הציבורית היא להשיג באמצעות החיסון, חיסול של המחלה המידבקת, ובהמשך הצורך בחיסון נגדה. מטרה זו הושגה רק במקרה של אבעבועות שחורות.
לואי פסטר (27 בדצמבר 1822 - 28 בספטמבר 1895) היה מדען צרפתי; הוא נחשב לאבי המיקרוביולוגיה והיה זה שפיתח את חיסון הפעיל הראשון בעולם. את החיסון לכלבת פיתח לואי פסטר. בשנת 1880 מצא פסטר כי הגורם למחלה אינו חיידק. הוא החל עורך ניסויים בכלבים נגועים על ידי תרביות מוחלשות של הנגיף. בהתאם לאמצעים של אותם ימים, היה בודק פסטר את השפעת החיסון על ידי ארנבונים חיים שהיה מכניס לכלוב הכלב. באחת הפעמים הבחין כי הכלב בו טיפל מיאן לתקוף את הארנבת כהרגלו. פסטר הסיק מכך כי תרכיב החיסון, אחד מני רבים שהכין, הוא אשר לו נזקק. יעילותו של החיסון הוכחה כאשר בשנת 1884, הובא לביתו של פסטר ילד שננשך על ידי כלב משוטט בתשעה מקומות. בעוד פסטר מזריק לו את החיסון הניסיוני שלו, נאסף סביב הבית קהל זועם שהמטיר נאצות כלפי פסטר וגידף את ניסוייו, אולם כעבור ימים אחדים ניצלו חייו של הילד.