כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק חיסונים - מידע כללי - Immunization - General information
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| חיסונים בגיל ילדות | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| ||
מודעה בריטית הקוראת להתחסן מפני דיפתריה
| ||
| יוצר הערך | ד"ר מיכאל דובלין | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – חיסונים בגיל ילדות
- הפרק מבוסס על מאמר של פרופ' יונה אמיתי ופרופ' שמואל רשפון – משרד הבריאות
יצירת התגובה החיסונית
חומר החיסון, ניתן לילד בהזרקה מלבד חיסון חי מוחלש נגד שיתוק ילדים הניתן בטיפות לפה. החיסון מורכב מחיידקים או מנגיפים, מוחלשים או מומתים או ממרכיבי של הוירוסים והחיידקים המשרים את התגובה החיסונית. החיסונים גורמים ליצירת נוגדנים בגוף המתחסן, בדומה למה שקורה בעקבות מחלה טבעית. הנוגדנים הם המעניקים לאדם את ההגנה בפני המחלה אשר מפניה חוסן. לכל מחלה יש חיסון משלה. חיסונים ניתנים במנות חוזרות כדי להבטיח הגנה למשך שנים רבות.
מועדי החיסון חשובים רצוי להקפיד על מועדי חיסון כפי שהם מופיעים בטבלת החיסונים. דחיית מתן חיסון למועד מאוחר יותר מהמומלץ עלולה לחשוף את הילדים לסיכון לחלות במחלה נגדה עדיין לא חוסנו. תגובות לחיסון מתן חיסון, כמו מתן כל תרופה, עלול לגרום לתופעות לוואי כמו: עליית חום, הרגשה כללית רעה, אודם ונפיחות במקום שבו ניתנה הזריקה. תופעות אלו הן בדרך כלל קלות וחולפות תוך זמן קצר, לרוב תוך יום יומיים. אם מופיעים אודם או נפיחות במקום ההזרקה, מומלץ לשים על המקום תחבושות ספוגות מים פושרים. אין לעסות את מקום ההזרקה. אם החום עולה, יש לתת לתינוק, בהתייעצות עם הרופא המטפל, תכשיר להורדת חום. לעיתים נדירות ביותר, עלולה להיגרם תגובה אלרגית חמורה שהיא תופעת לוואי קשה יותר. תופעה זו ניתנת לטיפול מיידי בעזרת ערכת טיפול יעילה הנמצאת בכל תחנת "טיפת חלב" ובכל מרפאה בה ניתנים חיסונים. תופעה נדירה נוספת היא פרכוסים עקב חום גבוה. תופעה זו ניתנת למניעה בעזרת תרופות מורידות חום. שתי התופעות חולפות לאחר הטיפול ואינן גורמות נזק קבוע.
טכנולוגיות חדשות מאפשרות לתת יותר חיסונים בו זמנית עם פחות תופעות לוואי. שילוב מספר חיסונים באותה זריקה מונע מתן מיותר של זריקות באותו יום, מוריד את שיעור תופעות הלוואי המקומיות ואינו מפחית את יעילות החיסון.
משרד הבריאות שואף לדאוג לרווחתם של ילדינו והגנתם מפני כמה שיותר מחלות קשות ומסוכנות. המטרה, לשלב מקסימום חיסונים להגנת הילד עם מינימום תופעות לוואי. יש לזכור כי הסיכון הנובע מהמחלות שבפניהן הילד מקבל חיסונים, גבוה בהרבה מהסיכון לתופעות לוואי אפשריות בעקבות קבלת החיסונים.
דחיית חיסונים אם הילד אינו חש בטוב צריך להודיע על כך לאחות בתחנה לבריאות המשפחה. מתן החיסון או דחייתו יישקלו על ידי הצוות הרפואי. בבואכם עם הילד לקבלת חיסונים, דווחו על מצב בריאותו, על המחלות שעבר על תופעות אלרגיות שהילד סובל מהן ועל רגישותו לתרופות, כולל אנטיביוטיקה. כמו כן, יש להסב את תשומת-לב האחות לתופעות חריגות או לתגובות שהופיעו אצל התינוק אחרי חיסונים קודמים. פנקס החיסונים
(שימו לב – קיימים פנקסים שונים)
יש לשמור היטב על פנקס זה כל חיסון של הילד נרשם בפנקס. עם קבלת החיסון הראשון מקבל ההורה את פנקס החיסונים. על ההורה לשמור פנקס זה לרישום המשך החיסונים. פנקס זה מהווה מסמן המאשר את החיסונים שקיבל בעל הפנקס. בכל מקרה של פציעה יש להציגו בפני הרופא כדי למנוע מתן חיסון מיותר. יש לדאוג, שבפנקס החיסונים יירשמו כל החיסונים, שאדם מקבל במשך חייו.
בטיחות בחיסונים
חיסונים – פעוטות ומערכת החיסון – האם יותר מידי חיסונים ?
בישראל מומלץ על 10 חיסוני שגרה של ילדים. הורים מודאגים מהשאלה האם ילדיהם הפעוטות יהיו מסוגלים להתמודד עם הזריקות והחיסונים הרבים האלו.
התשובה לשאלה היא שחיסונים הם רק חלק קטן ממה שהמערכת החיסונית של הפעוטות נדרשת להתמודד עמו מדי יום ביומו. מערכת החיסון של ילודים נחשפת לשפע של זיהומים סביבתיים. מהדקה הראשונה להיוולדם, אלפי חיידקים שונים מתיישבים וחיים על פני העור של הילוד ברירית שבנחיריו, בלוע שלו ובמעי שלו. תינוקות מונעים מחיידקים לפלוש לזרם הדם שלהם על ידי תגובה חיסונית מהירה לאותם זיהומים.
למעשה תינוקות מסוגלים להגיב למגוון של מיליוני נגיפים וחיידקים מכיוון שיש בגופם הרך מיליארדי תאים של מערכת החיסון אשר בשלים ומוכנים לפעולה. לכן, לסיכום, חיסונים הניתנים לילודים בשתי השנים הראשונות לחייהם הם למעשה טיפה בים לעומת האתגרים החיסוניים שמערכת החיסון של התינוק צריכה להתמודד עמם מדי יום ובאופן טבעי. למרות שהילדים היום מקבלים יותר חיסונים ממספר החיסונים שהם קיבלו לפני מאה שנים, (אז המליצו רק על חיסון אחד כחיסון שגרה למניעת מחלות – והוא החיסון כנגד אבעבועות שחורות), הרי שבזכות החיסונים המודרניים סך הכל מספר החלבונים והסוכרים שניתנים בחיסונים היום פחת מאוד לעומת מספר החלבונים שהיו בחיסון שקיבל ילוד לפני 100 שנים. החיסון הישן כנגד אבעבועות שחורות הכיל כ־200 חומרי חלבון שונים. ואילו היום אם נסכם את מספר החומרים החלבוניים והסוכרים אשר עשרת חיסוני השגרה שניתנים מכילים נקבל סך של כ 50. זאת הודות לטכנולוגיה המודרנית של חומרי החיסון : בחיסון כנגד דיפתריה רק חלבון אחד, בחיסון כנגד טטנוס חלבון אחד בלבד, בחיסון כנגד שעלת 2–5 חלבונים, פוליו (15), חצבת (10), חזרת (9), אדמת (5), המופילוס אינפולואנזה b (2) ודלקת כבד נגיפית B (1).
מדוע ניתן לומר כי – "החיסון בטוח"? ההגדרה הראשונה של בטוח היא "לא מזיק". הגדרה זו מרמזת לכך שכל השלכה או תוצאה שלילית של חיסונים תהפוך אותם ללא בטוחים. אם נשתמש בהגדרה הזו, אפשר לומר שלא קיים חיסון אשר בטיחותו תוגדר 100%. כמעט כל החיסונים עשויים לגרום לכאב מקומי, אודם מקומי או רגישות במקום ההזרקה. חיסונים מסוימים עשויים לגרום לתופעות לוואי יותר משמעותיות. לדוגמה – חיסון השעלת (Pertussis) יכול לעיתים נדירות לגרום לבכי ממושך בילד שחוסן או לחום גבוה. למרות שהתופעות הללו אינן גורמות לנזק קבוע, הן מפחידות מאוד את ההורים. מעט דברים בחיי היום יום שלנו יכולים לענות על ההגדרה של בטוח לחלוטין או לא מזיק. לדוגמה, מדי שנה בארצות הברית 350 אנשים נהרגים מתאונות שקשורות ברחצה באמבטיה ו- 200 אנשים נהרגים ממזון שנתקע בקנה הנשימה. אולם למרות זאת רק מעטים מאיתנו ישקלו בעקבות המידע הזה שלא לאכול מזון מוצק או להתרחץ. רובנו אינם מחשיבים את הפעילויות הללו כ"לא בטוחות", אנו פשוט שוקלים יתרונות של אותן פעולות לעומת החסרונות של הסיכון הפוטנציאלי שבהן. ההגדרה הנוספת למילה "בטוח" היא "הישמרות מפני סכנה ממשית". הגדרה זו מתייחסת לכך שחיסונים מקנים ביטחון והגנה. אם נשתמש בהגדרה הזו, הסכנה (או המחלה) צריכה להיות הרבה יותר משמעותית וחמורה מאשר הסיכונים של האמצעי שבאמצעותו אנחנו מתגוננים כנגדה (החיסון כנגד מחלה). במילים אחרות יתרונותיו של החיסון גוברים חד משמעית על חסרונותיו. כדי להבין יותר טוב את הגדרת המילה "בטוח" בהתייחס לחיסונים הבה נבחן חיסון אחד ביחס למחלה שהוא מונע.
האם החיסונים באמת יעילים הדוגמה הטובה ביותר ליעילותם היא קיומו של חיסון שמונע דלקות קרום המח (meningitis) אשר נגרמות מחיידק Haemophilus influenza מזן b : Hib. החיסון הקיים היום כנגד Hib הוצג לראשונה כחיסון חדש בעולם בשנת 1990. אז חיידק זה היה הגורם החיידקי השכיח ביותר לדלקות קרום המח בפעוטות. הוא גרם בכל שנה בארץ בערך ל־200 מקרי תחלואה, מתוכם כ־100 מקרי דלקת קרום המח וכ־100 ביטויים אחרים של מחלה קשה שגרמה בעיקר לתינוקות לדלקת ראות ואלח דם. מקרב החולים הנ"ל כ 2–3 תינוקות בישראל נפטרו מדי שנה ו- 15 נותרו עם סיבוכים נוירולוגיים קבועים, כמו חירשות, פיגור שכלי ונכות. לפני הכנסת החיסון לתוכנית חיסוני השגרה של גיל הילדות הייתה שכיחות התחלואה והתמותה ממחלה זו יציבה מדי שנה בכל העשורים. לאחר שהחלו להשתמש בחיסון Hib באופן שגרתי ירד מספר החולים בדלקת קרום המח מחיידק זה מ־200 ל־10 חולים בשנה בלבד. מספר זה נמוך בהרבה מאשר באירופה המערבית.
סיפורו של החיסון כנגד חיידק Hib מאפיין את תועלתם המטיבה של כל שאר החיסונים. ירידה דרמטית בשכיחות מחלות בעקבות הפעלת תוכנית חיסון שגרתית לילדים הופיעה גם לאחר הפעלת תוכניות חיסון נגד מחלות זיהומיות קשות אחרות כגון חצבת, חזרת, שיתוק ילדים, דיפתריה (קרמת), טטנוס (צפדת) ושעלת. לסיכום – לא זו בלבד שחיסונים הם יעילים, אלא שהם בטוחים מאוד.
האם החיסונים מחלישים את מערכת החיסון של התינוק ?
הדבקה טבעית עם נגיפים מסוימים עשויה באמת להחליש את מערכת החיסון. פירושו של דבר שילדים שיידבקו בזיהום מנגיף אחד לא יוכלו להלחם באותה יעילות עם נגיף אחר או חיידק תוקפים אותם זמן קצר לאחר מכן. התופעה הזו מתרחשת בצורה הבולטת ביותר במהלך הדבקה טבעית באבעבועות רוח או במחלת החצבת. ילדים הנדבקים במחלת אבעבועות רוח רגישים במיוחד להדבקות מזיהומים חיידקיים מסוימים כגון "החיידק הטורף". ילדים שנדבקו בחצבת נוטים לחלות בזיהומים חיידקיים בזרם הדם (אלח דם). אך החומרים שבחיסונים הם שונים ואינם גורמים לחולשה החיסונית הזו כפי שגורמים הנגיפים הטבעיים. בנגיפים החיים המוחלשים שמצויים בחיסונים כנגד אבעבועות רוח וחצבת שונים מאוד מנגיפי מחלות אלו, אשר כנגדם אנו מחסנים. הנגיפים שבחומר החיסון אינם יכולים להחליש את מערכת החיסון של התינוק.
לכן ילדים שחוסנו אינם מצויים בסיכון גבוה יותר לחלות במחלות מידבקות אחרות מאשר ילדים אשר לא קיבלו חיסונים אלו.
מדוע נראה כי כבר לא צריך חיסונים?
בהתייחס לטענה זו, במובן מסוים החיסונים הופכים להיות הקורבן של ההצלחה הגבוהה שלהם בהורדת התחלואה. ההורים של היום לא ראו אף פעם חולה בחצבת, חזרת שיתוק ילדים, דיפתריה, טטנוס או שעלת. כתוצאה מכך שאינם מכירים מחלות אלה הורים מסוימים שואלים עצמם בשביל מה צריך לתת את החיסונים כנגד מחלות אלו, אשר לכאורה כבר אינן קיימות. התשובה היא שיש להמשיך כי מחוללי מחלות אלו נמצאים עדיין בסביבתנו ומי שלא יחוסן נגדן, גבוה הסיכוי שיחלה בהן. בארצות הברית למשל, כאשר שיעורי המתחסנים כנגד חצבת ירדו בסוף שנות ה-1980 ותחילת שנות 1990, התוצאה הייתה 11,000 אשפוזים של ילדים חולים ויותר ממאה פטירות שנגרמו מחצבת. מחלות מסוימות נכחדו לגמרי מהעולם המערבי בזכות החיסונים, למשל שיתוק ילדים או דיפתריה. אך הן קורות באזורים אחרים בעולם. לאור השיעורים הגבוהים בימינו של ההגירה, תנועות אוכלוסין ונסיעות לחו"ל ברור כיצד עלולות המחלות לקרות גם אצלנו אם לא נהיה מחוסנים כנגדן.
האם קיימת אמת באמירה כי החיסונים גורמים לאוטיזם?
התפרסמו כתבות באמצעי תקשורת שונים אשר גרמו להורים מסוימים לחשוש מפני חיסון הקומבינציה כנגד חצבת-חזרת-אדמת (MMR) מכיוון, שלפי אותם סיפורים, החיסון הזה גרם לאוטיזם. טענה זו הדירה שינה מעיני הורים רבים אשר שבו ופקדו הן את התחנות לבריאות המשפחה והן את הרופא בקופת החולים לקבל אישור וחיזוק למתן החיסון. למרות שהשאלה כבר פתוחה כ 20 שנה הרי שרק ב 5 השנים האחרונות הוברר למעלה מכל ספק כי לא קיים כל קשר בן חיסון לאוטיזם. השאלה הגיעה לבסוף להכרעה בבית המשפט העליון שמינה ועדת חוקרים שאספה עדויות מכל העולם ואשרה את הנחת הבסיס של משרד הבריאות כי לא קיים קשר בין חיסונים ואוטיזם.
מחקרים המראים כי חיסון MMR אינו גורם לאוטיזם להלן תקציר ארבעה מחקרים אשר הפריכו את האפשרות ש- MMR גורם לאוטיזם. 1. בשנת 1999 החוקר ברנט טיילור Brent Taylor ועמיתיו ביצעו מחקר מבוקר היטב שבו בחנו את יחסי הגומלין בין קבלת חיסוני MMR והתפתחות אוטיזם. הם בחנו 498 רשומות של ילדים עם אוטיזם ועם הפרעות בעלות קווים אוטיסטיים (Autism like disorder). הילדים שנכללו במחקר נלקחו מרשומים על ילדים אוטיסטיים במחוז North Thames באנגליה מהתקופה שלפני 1988 (השנה בה הכניסו את השימוש בחיסון MMR למערכת השגרה) ולאחריה. החוקר טיילור בחן את שכיחות האוטיזם בכל קבוצה (אלו שקיבלו חיסון, אחרי 1988 ואלו שלא קיבלו אותו, לפני 1988). הוא בדק גם את גילו של הילד בעת האבחנה של האוטיזם. ממצאיו : א. אחוז הילדים שחוסנו היה דומה בילדים עם אוטיזם ובילדים בלא אוטיזם. ב. לא נמצא שוני בגיל האבחנה של אוטיזם בילדים שקיבלו את החיסון לבין אלו שלא קיבלו את החיסון. ג. פרק הזמן בין מועד התחלת התסמינים של אוטיזם ובין מועד מתן החיסון היה שונה ממקרה למקרה (כעבור שניים, ארבעה או ששה חודשים). ממצאים אלו זו אינם תומכים במנגנון של קשר ביולוגי בין החיסון לתחלואה. 2,3. מחקרים אחרים אשר פרסמה החוקרת נטלי סמית (Natalie Smith) בכתב העת המדעי– Journal of American Medical Association, והחוקר הרשל ג'יק Hershel Jick בעיתון British Medical Journal הראו שהעלייה בדיווחים על ילדים הסובלים מאוטיזם אינה קשורה בעלייה בשימוש בחיסוני MMR. 4. המחקר הגדול ביותר אשר חקר את קשרי הגומלין בין חיסוני MMR ובין אוטיזם דווח בעיתון היוקרתי האמריקאיthe New England Journal of Medicine בחודש נובמבר 2002. במחקר זה כללו 537,000 ילדים מדנמרק אשר חלקם קיבלו את החיסון וחלקם לא. הם נבדקו שש שנים אחרי קבלת החיסון. נמצא ששכיחות האוטיזם הייתה זהה בילדים שקיבלו חיסון MMR ובילדים שלא קיבלו חיסון זה.
האם קיים קשר בין חיסונים לסוכרת נעורים? נטען שתינוקות שקיבלו חיסון בגיל 14 חודשים במנה אחת של חיסון נגד Hib נוטים פחות לחלות בסוכרת מאשר תינוקות שקיבלו ארבע מנות מאותו חיסון. הוא הסיק מכך שניתן להפחית את הסיכון לחלות בסוכרת על ידי כך שלא יחסנו אותם בגילאים רכים מאוד. הורים מסוימים קראו את המידע הזה ובחרו להמתין עד שילדם יגיע לגיל שנתיים ואז יתנו לו את החיסון. התוצאה הזו מצערת מאוד, מכיוון שמחלות קשות מסוימות שחיסונים יכולים למנוע כגון Hib, פניאומוקוקים, ושעלת מדביקים את הפעוט בעיקר בחודשי חייו הראשונים. נמצא ששיטות ניתוח המידע של מחקר זה, היו מאוד מטעות. בנוסף מחקר שבדק פעוטות שהתחסנו בתקופות שונות של חייהם במשך 10 שנים הראה ששכיחות סוכרת נעורים הייתה זהה בקרב אלה שקיבלו חיסונים מאוד מוקדם בחייהם ובקרב אלו שקיבלו את החיסון מאוחר יותר. יתר על כן מחקר שנערך במרכז לבקרת מחלות בארצות הברית נמצא ששכיחות הסוכרת זהה בילדים שקיבלו חיסונים, ובקרב אלה שלא חוסנו כלל. כך שאין שום עדות מדעית שתתמוך במחשבה שמוטב לדחות מתן חיסונים לילד.
האם החיסון הטבעי ( לחלות המחלה) נותן לגוף הגנה יותר טובה מחיסון מלאכותי ? נכון הדבר שזיהום "טבעי" במחלה יוצר לרב חסינות טובה יותר של הגוף מאשר חיסון מלאכותי ( למעט שלושה חיסונים אשר מצליחים להעניק חסינות גבוהה יותר מזו שמקנה הדבקה טבעית: החיסון כנגד דלקת ריאה מפניאומוקוקים, החיסון כנגד צפדת (טטנוס) והחיסון כנגד Hib ). אולם בעוד שהתחלואה הטבעית מקנה הגנה חיסונית לאחר הדבקה אחת, חיסונים יצרו הגנה חיסונית בגוף רק לאחר מספר מנות אשר ניתנות על פני מספר שנים. לדוגמה החיסון "המשולש" DTaP (כנגד קרמת-צפדת-שעלת), החיסון IPV (נגד נגיף שיתוק ילדים - פוליו) והחיסון כנגד דלקת כבד נגיפית B, יחסנו היטב רק אם יינתנו בשלוש מנות לפחות. ההבדל שבין התחסנות על ידי חיסונים לבין הדבקה הטבעית במחלה הוא המחיר שהתינוק צריך לשלם כדי לקבל את החסינות הזו. המחיר שמשלמים ילדים שמקבלים חיסון הוא אי הנוחות שבקבלת מספר זריקות ומדי פעם כאב בזרוע. המחיר שמשלמים לעומת זאת בהדבקה בתחלואה טבעית הוא בדרך כלל מחלה קשה: שיתוק מהדבקה טבעית בנגיף הפוליו, פיגור שכלי כתוצאה מהדבקה בנגיף Hib, אי ספיקת כבד מזיהום טבעי בנגיף דלקת כבד נגיפית מסוג B, חירשות או עקרות כתוצאה מזיהום חזרת, או דלקת ריאות כתוצאה מהדבקה טבעית בנגיף אבעבועות רוח. כל אלו הם מחירים גבוהים יותר מדי למען השגת חסינות כנגד מחלה.
מדוע לא לחכות עד גיל שנתיים שהילדים יותר חזקים ואז לחסן ? אנו מחסנים ילדים מייד בחודשי חייהם הראשונים מכיוון שישנן מחלות מידבקות קשות מאוד אשר מדביקות תינוקות רכים מיד בתחילת חייהם. הגיל המסוכן ביותר לחלות בשעלת הוא חודשי החיים הראשונים. ילדים מתחת לגיל שנתיים נמצאים בסיכון גבוה פי 500 מבני כל גיל אחר להדבק בדלקת קרום המח כתוצאה מחיידק Hib אם גר בבית אדם עם זיהום בחיידק זה. כ־90% מהילודים אשר אמותיהם נושאות את נגיף דלקת כבד נגיפית מסוג B ידבקו בנגיף זה, יפתחו דלקת כבד אשר קרוב לודאי תהיה בהמשך למחלת כבד ממושכת (כרונית), שחמת הכבד ולבסוף עלולה להסתיים בסרטן הכבד. מסיבות אלו ונוספות, חשוב מאוד שתינוקות יהיו מחוסנים באופן מלא כנגד מחלות מסוימות כבר בינקותם ולא יאוחר מגיל חצי שנה. מערכת החיסון של תינוקות רכים מגיבה בצורה טובה מאוד ומפתחת חסינות טובה כנגד נגיפים וחיידקים. כ־95% מהפעוטות אשר יקבלו את החיסון המשולש כנגד שעלת, קרמת וצפדת (DTaP ), ילדים שיחוסנו כנגד Hib וכנגד דלקת כבד נגיפית B יהיו מחוסנים בצורה מלאה כנגד מחלות מסוכנות אלה בהגיעם לגיל שנתיים.
היסטוריית החיסונים במדינת ישראל
(נלקח מפרסום המחלקה לאפידמיולוגיה של משרד הבריאות)