האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6745 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6745 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

חשיבה חיובית בקרב קשישים - Positive thinking in the elderly

מתוך ויקירפואה


חשיבה חיובית בקרב קשישים
Positive thinking in the elderly
יוצר הערך ד"ר דניאל דליות
TopLogoR.jpg
 



לזקן פעיל, ללא מחלות וללא תרופות, סיכוי טוב יותר לחיים עצמאיים, אך ברור שעדיין מדובר בסיכוי ולא בביטחון מלא. נראה שיש עוד גורמים שתורמים לתוצא (Outcome) הנכסף - חיים פעילים ועצמאיים. לרוח ולחשיבה החיובית יש חלק חשוב ביותר בהשגת תוצא זה. הדבר חשוב לציון משום שמחקרים רבים נעשו דווקא בכיוון ההפוך, והוכיחו כי דיכאון ומורל ירוד משפיעים לרעה על תפקוד ובריאות. גם אנשים עם מחלות, וגם אנשים מוגבלים אך עם רוח חיובית יכולים למשוך את עגלת החיים בצורה סבירה. קבוצה מעניינת בפני עצמה אלה בני המאה בעלי קוגניציה ותפקוד תקינים, וגם בקרבם החשיבה החיובית הנה נפוצה.

חשיבה חיובית - הגדרה

מדובר במינוח קשה להגדרה. במחקרים השונים בקרב זקנים מדברים על אפשרויות שונות ומינוחים שונים. למשל: "תחושת הרגשה טובה" (Positive well-being), "רגש חיובי" ‏((PA)‏ Positive affect), "חיוניות רגשית"‏ ((EV) ‏Emotional vitality), ו"כיוון חיים חיובי" (Positive life orientation). חשוב להדגיש כי מדובר בהשפעה של דבר חיובי, ולא בהיעדר של דבר שלילי. באחד המחקרים מוגדרת החשיבה החיובית כשילוב תחושה של שליטה בעניינים, תחושה של אושר והיעדר תסמינים של דיכאון וחרדה. אותו מחקר בחן גורמים הקשורים ברמה גבוהה של חשיבה חיובית בקרב נשים זקנות מוגבלות בקהילה. נבדקו 1,000 נשים מוגבלות באופן בינוני עד קשה. למרות המגבלות הגופניות, ל-35% מהן הייתה חשיבה חיובית, והמחקר קבע כי הייתה להן פחות הידרדרות תפקודית. היו גורמים שסייעו לחשיבה החיובית, הכנסה גבוהה יותר, קוגניציה טובה יותר, היעדר בעיות ראייה, קיומה של תמיכה רגשית, קיומם של קשרים חברתיים רבים[1] .

דיכאון והשפעתו על תפקוד ובריאות

שבר מפרק הירך הוא בעיה גריאטרית משמעותית. ידוע עד כמה עלולה להיות ירידה תפקודית לאחר השבר והניתוח. אחת הסיבות האפשריות לבעיות בשיקום ובשמירה על תפקוד הולם לאחר השבר היא דיכאון. מחקר שנערך בבית חולים, בקהילה ובבית אבות בדק שכיחות של דיכאון, שיטיון (Dementia) ודליריום (Delirium) במטופלים עם שבר מפרק הירך, והעריך את השפעתם על ההתאוששות, העברה למוסד סיעודי ותמותה. המחקר בדק 126 מטופלים בני 65 ומעלה לאחר ניתוח שבר מפרק הירך. המסקנה הייתה, שהפרעות מצב רוח וקוגניציה שכיחות בזקנים עם שבר מפרק הירך וקשורות בסיכון גבוה יותר לתוצאים רעים. הכרה וטיפול במצבים אלה עשויים לצמצם תוצאים רעים באוכלוסייה רגישה זו [2] . מחקר שנערך 3 שנים, בדק 234 קשישים עם דיכאון במרפאות קהילה. נבדקו משך דיכאון, התאוששות עם הזמן ומנבאים של תחזית לזמן ארוך. המסקנה הייתה שלמטופלים בני 55 ויותר עם דיכאון עלולה להיגרם ברבות הזמן ירידה תפקודית [3] . מחקר שנמשך 12 שנים ואשר כלל 710 גברים ונשים בני 65 ומעלה, בדק קשר בין דיכאון לבין ירידה תפקודית בקרב זקני קהילה. במחקר השתמשו במדדי תפקוד שונים וב- Geriatric Depression Scale ‏(GDS). התוצאות הראו שדיכאון קשור משמעותית ובאופן לא תלוי בתפקוד בסיסי, וכי הוא מנבא אמין של ירידה תפקודית בזקנים[4] . מחקר על מטופלים זקנים עם דיכאון במחלקת יום של בית חולים פסיכיאטרי, בדק כיצד תווי אישיות משפיעים על תוצאים קליניים. בזקנים עם תווי אישיות בעייתית היה הטיפול בדיכאון קשה יותר, ולעומת זאת תפישה חיובית יותר תרמה להתקדמות[5] .

חשיבה חיובית והשפעתה על תפקוד ובריאות

השפעה על שבריריות (Frail)

מחקר ב-4 קהילות בארצות הברית, שעקב אחר כאלף נשים שלא היו "שבריריות" (Frail) בבסיס, וכלל 3 ריאיונות שנתיים, בדק אם חשיבה חיובית קשורה בפחות התפתחות שבריריות תוך שנתיים בנשים בנות 80. חשיבה חיובית ודיכאון נקבעו על פי שאלון. שבריריות הוגדרה כהתפתחות של 3 סעיפים מרשימה (אובדן משקל, עייפות, ירידה במהירות הליכה, חולשת תפישת יד ועוד) הסיכון לשבריריות היה נמוך יותר במשיבות עם חשיבה חיובית מאשר באלה עם חשיבה שלילית[6] .

השפעה על תפקוד לאחר שבר מפרק הירך

מחקר שנמשך שנתיים בקרב 432 מטופלים בני 65 ומעלה בבולטימור עם שבר מפרק הירך לאחר ניתוח, בדק חשיבה חיובית, דיכאון, מהירות הליכה, קימה מכיסא. למטופלים עם חשיבה חיובית הייתה הליכה מהירה יותר, קימה מהירה יותר מאשר לבעלי החשיבה השלילית. גם התפקוד היה טוב יותר. המסקנה הייתה, שחשיבה חיובית מועילה והיא בעלת השפעה טובה על תפקוד לאחר שבר מפרק הירך[7] .

השפעה על מחלת לב כלילית

מחקר אחר בדק אם לחשיבה חיובית יש קשר לירידת סיכון של מחלת לב כלילית ((CHD)‏ Coronary Heart Disease). המחקר עקב אחר 6,025 משתתפים גברים ונשים בני 25 עד 75 ללא מחלת לב כלילית בבסיס, במשך 15 שנים. לפני המעקב נעשה ריאיון הרגשה כללית טובה (General well being) שממנו נגזרה חשיבה חיובית. בהשוואה לאנשים עם רמות נמוכות, לאלה עם רמות גבוהות של חשיבה חיובית סיכון קטן יותר (0.81) למחלת לב כלילית. ההסבר היה שלאנשים עם חשיבה חיובית יש באופן בסיסי הרגלי בריאות טובים[8] .

השפעה על תמותה

ידוע שדיכאון מנבא תמותה בזקנה, אך מעט ידוע על ההשפעה של חשיבה חיובית. חקרו את ההשפעה של חשיבה חיובית על תמותה ועל טיפול במוסד. המשתתפים עברו הערכות מפורטות עם מעקב אחרי 5 ואחרי 10 שנים, חשיבה חיובית הוגדרה כתשובה חיובית על השאלות: האם אתה מרוצה מהחיים? האם יש לך התלהבות לחיים? האם יש לך תוכניות לעתיד? האם אתה חש כי זקוקים לך? האם אתה מרגיש מדוכא או בודד לעתים רחוקות? בקרב המשתתפים עם חשיבה חיובית היו יותר שורדים באופן משמעותי סטטיסטי לאחר 10 שנים[9] .

קשר לפעילות חברתית ולאינטליגנציה

מחקר בקרב 663 מטופלים בקהילה, בני 70 ומעלה ללא מוגבלות בבסיס, וחופשיים מדיכאון, בדק חשיבה חיובית, פעילות חברתית, מצבי בריאות כרוניים, תפקוד גופני, תפקוד קוגניטיבי, כל 18 חודשים. פעילות חברתית ברמה גבוהה הייתה קשורה בחשיבה חיובית גבוהה[10] . מחקרים אחרים, כמו מחקר Berlin aging study, מראים כי ככל שיש יותר מעורבות חברתית ורמת אינטליגנציה גבוהה, קיים סיכוי גבוה לחשיבה חיובית[11] .

השפעה על מוגבלות ובעיות תנועה

מחקר שבחן קשרים בין שביעות הרצון מהחיים, תפישת אושר עתיד, לבין מוגבלויות תנועה במדגם מבוסס אוכלוסייה של 3,363 זקנים, מצא כי שביעות רצון מהחיים ותפישות של אושר העתיד קשורות בהתפתחות פחותה של מוגבלות ובעיית תנועה. התוצאות מציעות השפעה מגנה של הרגשה טובה (Well being) נפשי מפני הידרדרות פיזית כולל מוגבלות בניוד מאוחר בחיים[12] .

קשר לפעילות גופנית

מחקר שנעשה בברזיל בדק 35 גברים ונשים שעושים פעילות גופנית במסגרת קהילתית. נבדקו גורמים סוציו-דמוגרפיים, אינטראקציה משפחתית וכן השפעה של פעילות גופנית על חייהם. רוב המשתתפים היו נשים, בנות 70, נשואות, בפנסיה, שחיות עם משפחתן. הן תיארו חיי משפחה בחיוביות, יציאה לבילוי של בני המשפחה יחדיו, פתרון בעיות יחדיו. רובן אמרו שפעילות הכושר שיפרה מצב בריאות והרגשה. המסקנה הייתה שבצד השיפור הגופני יצרו הפעילויות אפשרויות של קשרים חברתיים, ולכן תרמו לתחושת הרגשה טובה (Well being) רגשית, פעילות גופנית משפיעה על תפישת העולם ומעצימה את החשיבה החיובית [13] .

מניעת ירידה קוגניטיבית

יש כמובן יחסי גומלין בין החשיבה החיובית לבין הקוגניציה. מחקרים מדווחים על השפעה טובה של מעורבות חברתית על הארכת חיים, הגנה בפני שיטיון, גמישות קוגניטיבית. ייתכן כמובן, שאלה עם חיוניות קוגניטיבית טובה יותר, עושים יותר פעילות. המחברים מתארים נתונים ממחקר שבו זקנים הופנו באקראי לקבוצת השתתפות בתוכנית המבוססת על מעורבות חברתית ופתרון בעיות בהשוואה לקבוצת ביקורת. המחקר הראה שמעורבות חברתית וזאת בהיעדר אימון קוגניטיבי ספציפי יכולה למנוע ירידה קוגניטיבית התלויה בגיל [14] .

קשר להערכה עצמית

נושא חשוב אחר הוא הנושא של הערכה עצמית, כלומר איך האדם עם מחלות כרוניות תופש את מצבו. רק מעט ידוע על השפעת ההערכה העצמית בחיי היום-יום. הערכה עצמית הוכחה כמנבאת בריאות ותחושת הרגשה טובה (Well being) במספר מחקרים. במחקר שבדק אנשים עם גנחת הסימפונות (Asthma) או דלקת מפרקים שגרונתית (Rheumatoid arthritis) נמצא כי הערכה עצמית נמוכה הייתה קשורה בפחות חשיבה חיובית, וניבאה יותר דחק (Stress) וחומרת תסמינים גבוהה בחיי יום-יום[15] .


סקירה מפורטת קושרת חשיבה חיובית לבריאות גופנית, ומציעה קשר הפוך בין חשיבה חיובית לבין תחלואה וכאב [16] .

רצוי גם לזכור את בני המאה ומעלה בעלי מצב קוגניטיבי ותפקודי סבירים. 472 בני מאה בדקוטה הדרומית שגרים בבתי אבות, ואשר נהנו ממצב קוגניטיבי ותפקודי סבירים זיהו פעילות גופנית, מנטלית, לעתים פעילות דתית ופעילות חברתית כסיבות לחיים עם טעם [17] . מחקר אחר דיבר על מרכיבים של חיים זקנים ובריאים מנקודת ראות של בני 100. 12 אנשים בני 100 ועד 109 הסבירו מה לדעתם תרם לתפקוד גבוה ולחיים פוריים, וציינו בין השאר עניין בנושאים שונים [18] . מחקר אחר בדק איכות חיים של בני 100 איטלקים צלולים ועצמאים. בני ה-100 התלוננו פחות על בעיות בריאות, אך הצטערו על תחילת מוגבלות. היו להם פחות חרדה ודיכאון והם היו שבעי רצון מהקשר עם משפחתם[19] . מחקר נוסף דיבר על אושר בגיל 100, וניסה להסביר אופטימיות ותחושה של אושר שחשים לעתים בני 100 [20].

ביבליוגרפיה

  1. ↑ Brenda WJH, Guralnik JM, Simonsick EM, et al. Emotional vitality among disabled older women: the Women’s Health and Aging Study. J Am Geriatr Soc 1998;46(7):807-815
  2. ↑ Givens JL, Sanft TB, Marcantonio ER. Functional recovery after hip fracture: the combined effects of depressive symptoms, cognitive impairment, and delirium. J Am Geriatr Soc 2008;56(6):1075-1079
  3. ↑ Licht-Strunk E, van Marwijk HW, Hoekstra T, et al. Outcome of depression in later life in primary care: longitudinal cohort study with three years' follow-up. BMJ 2009;338:3079
  4. ↑ Iwasa H, Yoshida Y, Kumagai S, et al. Depression status as a reliable predictor of functional decline among Japanese community-dwellling older adults: a 12-year population-based prospective cohort study. Int J Geriatr Psychiatry 2009;12
  5. ↑ Canuto A, Giannakopoulos P, Meiler-Mititelu C, et al. Personality traits influence clinical outcome in day hospital treated elderly depressed patients. Am J Geriatr Psychiatry 2009;17(4):335-343
  6. ↑ Park-Lee E, Fredman L, Hochberg M, et al. Positive affect and incidence of frailty in elderly women caregivers and noncaregivers: results of Caregiver-Study of Osteoporotic Fractures. J Am Geriatr Soc 2009;57(4):627-633
  7. ↑ Fredman L, Hawkes WG, Black S, et al. Elderly patients with hip fracture with positive affect have better functional recovery over 2 years. J Am Geriatr Soc 2006;54(7):1074-1081
  8. ↑ Kubzansky LD, Thurston RC. Emotional vitality and incident coronary heart disease. ArchGen Psychiatry 2007;64(12):1393-1401
  9. ↑ Pitkala K, Lakkonen M, Strandberg T, et al. Positive life orientation as a predictor of 10-year outcome in an aged population. Journal of Clinical Epidemiology 2004;57(4):409-414
  10. ↑ Kurland BF, Gill TM, Patrick DL, et al. Longitudinal change in positive affect in community-dwelling older persons. J Am Geriatr Soc 2006;54(12):1846-1853
  11. ↑ Kunzmann U. Differential age trajectories of positive and negative affect: further evidence from the Berlin Aging Study. J Gerontol B Psychol Sci Soc Sci 2008;63(5):261-270
  12. ↑ Collins AL, Goldman N, Rodriguez G. Is positive well-being protective of mobility limitations among older adults? J Gerontol B Psychol Sci Soc Sci 2008;63(6):321-327
  13. ↑ Navatto FM, Rabelo JF, Faria ST. Perceptions of a group of elderly people regarding the influence of physical activity on their lives. Rev Gaucha Enferm 2008;29(4):596-603
  14. ↑ Stine–Morrow EA, Parisi JM, Morrow DG, et al. The effects of an engaged lifestyle on cognitive vitality: a field experiment. Psychol Aging 2008;23(4):778-786
  15. ↑ Juth V, Smyth JM, Santuzzi AM. How do you feel? Self esteem predicts affect, stress, social interaction, and symptom severity during daily life in patients with chronic illness. J Health Psychol 2008;13(7):884-894
  16. ↑ Pressman SD, Cohen S. Does positive affect influence health? Psychol Bull 2005;131(6):925-971
  17. ↑ Schrader SL. Centenarians’views on long life and nursing home living. J Am Med Dir Assoc 2008;9(1):45-50
  18. ↑ Pascucci MA, Loving GL. Ingredients of an old and healthy life. A centenarian perspective. J Holist Nurs 1997;15(2):199-213
  19. ↑ Dello Buono M, Urciuoli O, De Leo D. Quality of life and longevity: a study of centenarians. Age Ageing 1998;27(2):207-216
  20. ↑ Jopp D, Rott C. Adaptation in very old age: exploring the role of resources, beliefs, and attitudes for centenarians’ happiness. Psychol Aging 2006;21(2):266-280

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר דניאל דליות, מומחה ברפואת משפחה, מומחה בגריאטריה, מחלקה ג, המרכז הרפואי הגריאטרי בית רבקה, פתח תקווה


פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, דצמבר 2009, גיליון מס' 151, מדיקל מדיה