כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "חשיפה למסכים ובריאות הילדים - נייר עמדה"
מתוך ויקירפואה
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
צפייה מרובה במסכים משפיעה לרעה ומזיקה לילדים בתחומים הבאים: [[השמנה]], הרגלי תזונה, [[כאבי ראש]] ו[[כאב גב|גב]], ראייה ומחלות עיניים, [[הפרעות שינה]], התפתחות מוטורית וכישורי תנועה, התפתחות קוגניטיבית (למידה, שפה וחשבון), [[הפרעות קשב וריכוז]], התפתחות חברתית, ומצב רגשי ([[דיכאון]] ו[[חרדה]]). | צפייה מרובה במסכים משפיעה לרעה ומזיקה לילדים בתחומים הבאים: [[השמנה]], הרגלי תזונה, [[כאבי ראש]] ו[[כאב גב|גב]], ראייה ומחלות עיניים, [[הפרעות שינה]], התפתחות מוטורית וכישורי תנועה, התפתחות קוגניטיבית (למידה, שפה וחשבון), [[הפרעות קשב וריכוז]], התפתחות חברתית, ומצב רגשי ([[דיכאון]] ו[[חרדה]]). | ||
| − | במסמך זה אנו נתייחס בעיקר, להנחיות הקשורות לסכנות של חשיפה מוגברת למסכים, | + | במסמך זה אנו נתייחס בעיקר, להנחיות הקשורות לסכנות של חשיפה מוגברת למסכים, אף על פי שאנו מודעים גם לתועלת הרבה הנובעת מהם. |
==המלצות להורים== | ==המלצות להורים== | ||
| − | + | #יש למנוע חשיפה של ילדים מתחת לגיל שנתיים למחשבים, טלוויזיה, טלפונים חכמים, משחקי וידאו ודומיהם | |
| − | + | #מעל גיל שנתיים: | |
| − | + | #*יש להגביל את השימוש במכשירים אלקטרוניים/מסכים כדלקמן: | |
| − | גיל | + | #**גיל 2–5 שנים - עד שעה ביום |
| − | + | #**6-18 שנים - עד שעתיים ביום (כולל כל סוגי המסך) | |
| − | + | #*יש לבחור בתכני צפייה מותאמים לגיל הילד, לצפות יחד עם הילדים בתוכנית ולשוחח איתם על התכנים הנצפים. רצוי, שהתכנים לא יהיו בעלי קצב מהיר ו/או אגרסיבי ככל האפשר | |
| − | + | #*הרחקת טלפונים מחדרי ילדים בעת השינה | |
| − | + | #*אין לחשוף את הילדים למסכים 60 דקות לפני השינה | |
| − | + | #*אין להרדים ואין להאכיל ילדים תוך כדי צפייה במדיה | |
| − | + | #*יש להימנע מחשיפת ילדים למדיית רקע, המהווה הסחה להורים ולילדים | |
| − | + | #*יש להרבות במשחקים משותפים יחד עם הילדים, תוך הימנעות משימוש במכשירים אלקטרוניים | |
| − | + | #*יש לעודד פעילות גופנית ולהקדיש לה זמן רב | |
| − | + | #*יש לעודד הימצאות הילד בשטח פתוח, מחוץ לבית | |
| − | + | #*בעת הצפייה במסך יש להקפיד על ישיבה נכונה ולהרחיק את המסך מעיני הילד ביותר מ-30 סנטימטר, על מנת להקטין כיווץ שרירי העין. בצפייה ממושכת הילד בדרך כלל מתקרב למסך - יש למנוע זאת | |
| − | + | #*ההמלצה לקידום בריאות העין היא להקפיד על "חוק 20-20-20" - מומלץ להפסיק צפייה במסכים מכל הסוגים כל 20 דקות, למשך 20 שניות לפחות, ולהסתכל למרחק 20 רגל (6 מטר) | |
| − | + | #*יש לעודד פעילות פיזית במהלך ההפסקות | |
| − | + | #*מומלץ להוריד בהירות מסך ובשעות החשיכה לעבור לתאורת לילה (יותר אור אדום וורוד ופחות אור כחול) | |
| − | + | #*מומלץ להורים לדרוש מעצמם ומבני הנוער שבאחריותם הגבלה על שימוש במכשירים סלולריים ובמדיה חברתית בארוחות משפחתיות, באירועים חברתיים או לפני השינה. כמו כן, יש להקפיד על צמצום השימוש בטלפונים סלולריים על ידי ההורים בעת אינטראקציה עם הילדים, כגון: שיחה, לימוד או פעילות משותפת | |
| − | + | #*יש להימנע משימוש בטלפונים חכמים בבתי הספר | |
| − | המלצות לרופאי ילדים, אחיות טיפות חלב ומוסדות רפואה, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים | + | |
| − | + | ==המלצות לרופאי ילדים, אחיות טיפות חלב ומוסדות רפואה, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים== | |
| − | + | #יש לנהל שיחה עם ההורים על כך שלצד היתרונות שבשימוש במכשירי תקשורת, צפייה מרובה במסכים משפיעה לרעה ומזיקה לילדים בתחומים הבאים: השמנה, הרגלי תזונה, כאבי ראש וגב, ראייה ומחלות עיניים, הפרעות שינה, התפתחות מוטורית וכישורי תנועה, התפתחות קוגניטיבית (למידה, שפה וחשבון), הפרעות קשב וריכוז, התפתחות חברתית, ומצב רגשי (דיכאון וחרדה) | |
| − | + | #יש לדון עם ההורים על החשיבות במניעה מוחלטת של חשיפה למדיה לפני גיל שנתיים, כחלק ממדיניות קידום הבריאות | |
| − | + | #יש להדגיש חשיבות של משחק לא אלקטרוני משותף של ההורה עם הילד, לעודד משחק עצמי ולעודד הקראה לילד סיפורים מספר | |
| − | עד גיל שנתיים לאסור את השימוש באופן מוחלט | + | #יש לדון עם ההורים אודות הגבלת שימוש במכשירים אלקטרוניים כדלקמן: |
| − | בגיל | + | #*עד גיל שנתיים לאסור את השימוש באופן מוחלט |
| − | בגיל | + | #*בגיל 2–5 שנים - עד שעה ביום |
| − | + | #*בגיל 6–18 שנים - עד שעתיים ביום. יש לעודד הורים לדחיית גיל מתן טלפון חכם | |
| − | + | #יש להסביר להורים אפשרות של השפעה שלילית על הראייה של הילד, במיוחד בצפייה ממושכת ללא הפסקות או כשעיני הילד נמצאות פחות מ־30 סנטימטר מהמסך | |
| − | ישנם מקרים בהם נצפה שיפור בפזילה והימנעות מניתוח | + | #ההמלצה לקידום בריאות העין היא להקפיד על הכלל של 20-20-20: כל 20 דקות יש להסתכל במשך 20 שניות למרחק מעל 20 רגל (6 מטרים) |
| − | מחלת יובש בעיניים לילדים - Pediatric Dry Eye Disease מתח ומאמץ בעיניים על רקע דיגיטלי - Digital Eye Strain | + | #:ישנם מקרים בהם נצפה שיפור בפזילה והימנעות מניתוח על ידי הפסקת שימוש במסכים. כמו כן, הימנעות כזאת מסייעת במקרים של: |
| − | + | #*מחלת יובש בעיניים לילדים - Pediatric Dry Eye Disease | |
| − | + | #*מתח ומאמץ בעיניים על רקע דיגיטלי - Digital Eye Strain | |
| + | #יש להדגיש להורים את החשיבות בפעילות ספורטיבית סדירה | ||
| + | #יש להדגיש חשיבות הימצאות הילד בשטח פתוח, מחוץ לבית | ||
==חברי וועדת הכתיבה== | ==חברי וועדת הכתיבה== | ||
| שורה 75: | שורה 77: | ||
*ד"ר מיכאל דוידוביץ - מומחה בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, מנהל תחום התפתחות הילד והפרעות קשב - מכבי שירותי בריאות. חוקר במכון המחקר לחדשנות - מכבי שירותי בריאות ויו"ר החברה הישראלית לרפואת ילדים התפתחותית (חיל"ה). | *ד"ר מיכאל דוידוביץ - מומחה בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, מנהל תחום התפתחות הילד והפרעות קשב - מכבי שירותי בריאות. חוקר במכון המחקר לחדשנות - מכבי שירותי בריאות ויו"ר החברה הישראלית לרפואת ילדים התפתחותית (חיל"ה). | ||
*ד"ר רחל מאור - מומחית בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. מנהלת המחלקה לפסיכיאטריה ילדים ונוער באגף בריאות הנפש, חטיבת הרפואה, משרד הבריאות | *ד"ר רחל מאור - מומחית בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. מנהלת המחלקה לפסיכיאטריה ילדים ונוער באגף בריאות הנפש, חטיבת הרפואה, משרד הבריאות | ||
| − | *פרופסור נדב דוידוביץ - חבר ועד באיגוד רופאי בריאות הציבור בישראל. ראש בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון | + | *פרופסור נדב דוידוביץ - חבר ועד באיגוד רופאי בריאות הציבור בישראל. ראש בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן-גוריון |
*ד"ר עלוית וולף - מומחית ברפואת עיניים בילדים ופזילה, בית חולים כרמל. יו"ר החוג למחלות עיניים בילדים, איגוד רופאי העיניים בישראל | *ד"ר עלוית וולף - מומחית ברפואת עיניים בילדים ופזילה, בית חולים כרמל. יו"ר החוג למחלות עיניים בילדים, איגוד רופאי העיניים בישראל | ||
*פרופסור יובל בלוך - מומחה בפסיכיאטריה ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. מנהל מרפאת ילדים ונוער ויחידת המחקר במרכז לבריאות הנפש שלוותה, שירותי בריאות כללית. פרופ' חבר באוניברסיטת ת"א ויו"ר האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר | *פרופסור יובל בלוך - מומחה בפסיכיאטריה ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. מנהל מרפאת ילדים ונוער ויחידת המחקר במרכז לבריאות הנפש שלוותה, שירותי בריאות כללית. פרופ' חבר באוניברסיטת ת"א ויו"ר האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר | ||
| שורה 81: | שורה 83: | ||
*מר מיכאל פינטו - יו"ר סניף גוש דן, הסתדרות המורים | *מר מיכאל פינטו - יו"ר סניף גוש דן, הסתדרות המורים | ||
| − | [[קטגוריה: ניירות עמדה - האיגוד הישראלי לרפואת ילדים]] | + | [[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי לרפואת ילדים]] |
גרסה אחרונה מ־04:35, 11 במרץ 2023
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | |
|---|---|
| חשיפה למסכים ובריאות הילדים | |
| תחום | ילדים, בריאות הציבור |
| האיגוד המפרסם |
|
| סימוכין | ההמלצות גובשו לאחר ישיבת השולחן העגול בנושא חשיפה למסכים ובריאות הילדים מיום 10.11.19 |
| קישור | באתר הר"י |
| תאריך פרסום | פברואר 2023 |
| יוצר הערך | חברי וועדת הכתיבה |
| ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים. | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מדיה אלקטרונית ורפואה
רקע
בעידן של מהפכה תעשייתית שאנו חיים בעיצומו, מתרחשים שינויים טכנולוגיים בקצב מסחרר, לעיתים, מעבר ליכולת ההסתגלות הפיזיולוגית של בני אדם, דבר העלול לגרום למחיר כבד של מחלות ומצבי חולי ברמה של הפרט והחברה.
חשיפה הולכת וגוברת למסכי מחשב, טלוויזיה, טלפון סלולרי ואמצעי תקשורת אחרים גורמת לדאגה הן בקרב הציבור הרחב והן בקרב הרופאים.
צפייה מרובה במסכים משפיעה לרעה ומזיקה לילדים בתחומים הבאים: השמנה, הרגלי תזונה, כאבי ראש וגב, ראייה ומחלות עיניים, הפרעות שינה, התפתחות מוטורית וכישורי תנועה, התפתחות קוגניטיבית (למידה, שפה וחשבון), הפרעות קשב וריכוז, התפתחות חברתית, ומצב רגשי (דיכאון וחרדה).
במסמך זה אנו נתייחס בעיקר, להנחיות הקשורות לסכנות של חשיפה מוגברת למסכים, אף על פי שאנו מודעים גם לתועלת הרבה הנובעת מהם.
המלצות להורים
- יש למנוע חשיפה של ילדים מתחת לגיל שנתיים למחשבים, טלוויזיה, טלפונים חכמים, משחקי וידאו ודומיהם
- מעל גיל שנתיים:
- יש להגביל את השימוש במכשירים אלקטרוניים/מסכים כדלקמן:
- גיל 2–5 שנים - עד שעה ביום
- 6-18 שנים - עד שעתיים ביום (כולל כל סוגי המסך)
- יש לבחור בתכני צפייה מותאמים לגיל הילד, לצפות יחד עם הילדים בתוכנית ולשוחח איתם על התכנים הנצפים. רצוי, שהתכנים לא יהיו בעלי קצב מהיר ו/או אגרסיבי ככל האפשר
- הרחקת טלפונים מחדרי ילדים בעת השינה
- אין לחשוף את הילדים למסכים 60 דקות לפני השינה
- אין להרדים ואין להאכיל ילדים תוך כדי צפייה במדיה
- יש להימנע מחשיפת ילדים למדיית רקע, המהווה הסחה להורים ולילדים
- יש להרבות במשחקים משותפים יחד עם הילדים, תוך הימנעות משימוש במכשירים אלקטרוניים
- יש לעודד פעילות גופנית ולהקדיש לה זמן רב
- יש לעודד הימצאות הילד בשטח פתוח, מחוץ לבית
- בעת הצפייה במסך יש להקפיד על ישיבה נכונה ולהרחיק את המסך מעיני הילד ביותר מ-30 סנטימטר, על מנת להקטין כיווץ שרירי העין. בצפייה ממושכת הילד בדרך כלל מתקרב למסך - יש למנוע זאת
- ההמלצה לקידום בריאות העין היא להקפיד על "חוק 20-20-20" - מומלץ להפסיק צפייה במסכים מכל הסוגים כל 20 דקות, למשך 20 שניות לפחות, ולהסתכל למרחק 20 רגל (6 מטר)
- יש לעודד פעילות פיזית במהלך ההפסקות
- מומלץ להוריד בהירות מסך ובשעות החשיכה לעבור לתאורת לילה (יותר אור אדום וורוד ופחות אור כחול)
- מומלץ להורים לדרוש מעצמם ומבני הנוער שבאחריותם הגבלה על שימוש במכשירים סלולריים ובמדיה חברתית בארוחות משפחתיות, באירועים חברתיים או לפני השינה. כמו כן, יש להקפיד על צמצום השימוש בטלפונים סלולריים על ידי ההורים בעת אינטראקציה עם הילדים, כגון: שיחה, לימוד או פעילות משותפת
- יש להימנע משימוש בטלפונים חכמים בבתי הספר
- יש להגביל את השימוש במכשירים אלקטרוניים/מסכים כדלקמן:
המלצות לרופאי ילדים, אחיות טיפות חלב ומוסדות רפואה, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים
- יש לנהל שיחה עם ההורים על כך שלצד היתרונות שבשימוש במכשירי תקשורת, צפייה מרובה במסכים משפיעה לרעה ומזיקה לילדים בתחומים הבאים: השמנה, הרגלי תזונה, כאבי ראש וגב, ראייה ומחלות עיניים, הפרעות שינה, התפתחות מוטורית וכישורי תנועה, התפתחות קוגניטיבית (למידה, שפה וחשבון), הפרעות קשב וריכוז, התפתחות חברתית, ומצב רגשי (דיכאון וחרדה)
- יש לדון עם ההורים על החשיבות במניעה מוחלטת של חשיפה למדיה לפני גיל שנתיים, כחלק ממדיניות קידום הבריאות
- יש להדגיש חשיבות של משחק לא אלקטרוני משותף של ההורה עם הילד, לעודד משחק עצמי ולעודד הקראה לילד סיפורים מספר
- יש לדון עם ההורים אודות הגבלת שימוש במכשירים אלקטרוניים כדלקמן:
- עד גיל שנתיים לאסור את השימוש באופן מוחלט
- בגיל 2–5 שנים - עד שעה ביום
- בגיל 6–18 שנים - עד שעתיים ביום. יש לעודד הורים לדחיית גיל מתן טלפון חכם
- יש להסביר להורים אפשרות של השפעה שלילית על הראייה של הילד, במיוחד בצפייה ממושכת ללא הפסקות או כשעיני הילד נמצאות פחות מ־30 סנטימטר מהמסך
- ההמלצה לקידום בריאות העין היא להקפיד על הכלל של 20-20-20: כל 20 דקות יש להסתכל במשך 20 שניות למרחק מעל 20 רגל (6 מטרים)
- ישנם מקרים בהם נצפה שיפור בפזילה והימנעות מניתוח על ידי הפסקת שימוש במסכים. כמו כן, הימנעות כזאת מסייעת במקרים של:
- מחלת יובש בעיניים לילדים - Pediatric Dry Eye Disease
- מתח ומאמץ בעיניים על רקע דיגיטלי - Digital Eye Strain
- יש להדגיש להורים את החשיבות בפעילות ספורטיבית סדירה
- יש להדגיש חשיבות הימצאות הילד בשטח פתוח, מחוץ לבית
חברי וועדת הכתיבה
- פרופסור ליאוניד אידלמן - יו"ר המכון לאיכות ברפואה, הר"י
- פרופסור סיגל סדצקי - ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות
- ד"ר איילת הלוי - מומחית בנוירולוגיה והתפתחות הילד, בי"ח שניידר וקופ"ח כללית, מנהלת יחידה להתפתחות הילד, קופ"ח כללית. מזכירת אינ"ה (איגוד נוירולוגיה של הילד בישראל) וחברה בוועד העמותה להתפתחות הילד ושיקומו.
- ד"ר פאולה רושקה - פסיכיאטרית מומחית. מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות, שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות
- ד"ר גדי ליסק - פסיכולוג. מומחה לביופידבק וחוקר השפעות מסכים על ילדים ונוער
- פרופסור חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור וראש מסלול בריאות וסביבה, בית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית
- ד"ר דורון דושניצקי - רופא ילדים, הנהלה ראשית, לאומית שירותי בריאות, נציג האיגוד הישראלי לרפואת ילדים
- ד"ר מיכאל דוידוביץ - מומחה בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, מנהל תחום התפתחות הילד והפרעות קשב - מכבי שירותי בריאות. חוקר במכון המחקר לחדשנות - מכבי שירותי בריאות ויו"ר החברה הישראלית לרפואת ילדים התפתחותית (חיל"ה).
- ד"ר רחל מאור - מומחית בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. מנהלת המחלקה לפסיכיאטריה ילדים ונוער באגף בריאות הנפש, חטיבת הרפואה, משרד הבריאות
- פרופסור נדב דוידוביץ - חבר ועד באיגוד רופאי בריאות הציבור בישראל. ראש בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן-גוריון
- ד"ר עלוית וולף - מומחית ברפואת עיניים בילדים ופזילה, בית חולים כרמל. יו"ר החוג למחלות עיניים בילדים, איגוד רופאי העיניים בישראל
- פרופסור יובל בלוך - מומחה בפסיכיאטריה ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. מנהל מרפאת ילדים ונוער ויחידת המחקר במרכז לבריאות הנפש שלוותה, שירותי בריאות כללית. פרופ' חבר באוניברסיטת ת"א ויו"ר האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר
- מר יעקב אופק - יו"ר מחלקת פדגוגיה, ארגון המורים
- מר מיכאל פינטו - יו"ר סניף גוש דן, הסתדרות המורים