האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "חשיפה למסכים ובריאות הילדים - נייר עמדה"

מתוך ויקירפואה

(יצירת דף עם התוכן "{{ערך בבדיקה}} {{נייר עמדה |שם נייר העמדה= |תחום= |תמונה= |כיתוב תמונה= |האיגוד המפרסם= |סימוכי...")
 
 
(8 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{ערך בבדיקה}}
 
{{ערך בבדיקה}}
 
{{נייר עמדה
 
{{נייר עמדה
|שם נייר העמדה=
+
|שם נייר העמדה=חשיפה למסכים ובריאות הילדים
|תחום=
+
|תחום=[[:קטגוריה: ילדים|ילדים]], [[:קטגוריה: בריאות הציבור|בריאות הציבור]]
 
|תמונה=
 
|תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
|האיגוד המפרסם=
+
|האיגוד המפרסם={{רווח קשיח}}
|סימוכין=
+
*איגוד רופאי בריאות הציבור
|קישור=
+
*האיגוד הישראלי לרפואת ילדים
|תאריך פרסום=
+
*החוג למחלות עיניים בילדים, איגוד רופאי העיניים בישראל
|יוצר הערך=
+
*החברה הישראלית לרפואת ילדים התפתחותית (חיל"ה)
 +
*האיגוד הישראלי לנוירולוגיה ילדים (אינ"ה)
 +
*האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר
 +
*משרד הבריאות
 +
*ארגון המורים
 +
*הסתדרות המורים
 +
|סימוכין=ההמלצות גובשו לאחר ישיבת השולחן העגול בנושא חשיפה למסכים ובריאות הילדים מיום 10.11.19
 +
|קישור=[https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne203_kidsAndScreens.pdf באתר הר"י]
 +
|תאריך פרסום=פברואר 2023
 +
|יוצר הערך=[[#חברי וועדת הכתיבה|חברי וועדת הכתיבה]]
 
}}
 
}}
 +
{{הרחבה|מדיה אלקטרונית ורפואה}}
 +
==רקע==
 +
בעידן של מהפכה תעשייתית שאנו חיים בעיצומו, מתרחשים שינויים טכנולוגיים בקצב מסחרר, לעיתים, מעבר ליכולת ההסתגלות הפיזיולוגית של בני אדם, דבר העלול לגרום למחיר כבד של מחלות ומצבי חולי ברמה של הפרט והחברה.
  
בעידן של מהפכה תעשייתית שאנו חיים בעיצומו, מתרחשים שינויים טכנולוגיים בקצב מסחרר, לעיתים, מעבר ליכולת ההסתגלות הפיזיולוגית של בני אדם, דבר העלול לגרום למחיר כבד של מחלות ומצבי חולי ברמה של הפרט והחברה.
 
 
חשיפה הולכת וגוברת למסכי מחשב, טלוויזיה, טלפון סלולרי ואמצעי תקשורת אחרים גורמת לדאגה הן בקרב הציבור הרחב והן בקרב הרופאים.
 
חשיפה הולכת וגוברת למסכי מחשב, טלוויזיה, טלפון סלולרי ואמצעי תקשורת אחרים גורמת לדאגה הן בקרב הציבור הרחב והן בקרב הרופאים.
צפייה מרובה במסכים משפיעה לרעה ומזיקה לילדים בתחומים הבאים: השמנה, הרגלי תזונה, כאבי ראש וגב, ראייה ומחלות עיניים, הפרעות שינה, התפתחות מוטורית וכישורי תנועה, התפתחות קוגניטיבית )למידה, שפה וחשבון(, הפרעות קשב וריכוז, התפתחות חברתית, ומצב רגשי )דיכאון וחרדה(.
+
 
במסמך זה אנו נתייחס בעיקר, להנחיות הקשורות לסכנות של חשיפה מוגברת למסכים, למרות שאנו מודעים גם לתועלת הרבה הנובעת מהם.
+
צפייה מרובה במסכים משפיעה לרעה ומזיקה לילדים בתחומים הבאים: [[השמנה]], הרגלי תזונה, [[כאבי ראש]] ו[[כאב גב|גב]], ראייה ומחלות עיניים, [[הפרעות שינה]], התפתחות מוטורית וכישורי תנועה, התפתחות קוגניטיבית (למידה, שפה וחשבון), [[הפרעות קשב וריכוז]], התפתחות חברתית, ומצב רגשי ([[דיכאון]] ו[[חרדה]]).
המלצות להורים:
+
 
1. יש למנוע חשיפה של ילדים מתחת לגיל שנתיים למחשבים, טלוויזיה, טלפונים חכמים, משחקי וידאו ודומיהם.
+
במסמך זה אנו נתייחס בעיקר, להנחיות הקשורות לסכנות של חשיפה מוגברת למסכים, אף על פי שאנו מודעים גם לתועלת הרבה הנובעת מהם.
2. מעל גיל שנתיים:
+
 
‏א. יש להגביל את השימוש במכשירים אלקטרוניים/מסכים כדלקמן:
+
==המלצות להורים==
גיל 2-5 שנים - עד שעה ביום
+
#יש למנוע חשיפה של ילדים מתחת לגיל שנתיים למחשבים, טלוויזיה, טלפונים חכמים, משחקי וידאו ודומיהם
גיל 6-18 שנים - עד שעתיים ביום )כולל כל סוגי המסך(
+
#מעל גיל שנתיים:
‏ב. יש לבחור בתכני צפייה מותאמים לגיל הילד, לצפות יחד עם הילדים בתוכנית ולשוחח איתם על התכנים הנצפים. רצוי, שהתכנים לא יהיו בעלי קצב מהיר ו/או אגרסיבי ככל האפשר
+
#*יש להגביל את השימוש במכשירים אלקטרוניים/מסכים כדלקמן:
‏ג. הרחקת טלפונים מחדרי ילדים בעת השינה
+
#**גיל 2–5 שנים - עד שעה ביום
‏ד. אין לחשוף את הילדים למסכים 60 דקות לפני השינה
+
#**6-18 שנים - עד שעתיים ביום (כולל כל סוגי המסך)
‏ה. אין להרדים ואין להאכיל ילדים תוך כדי צפייה במדיה
+
#*יש לבחור בתכני צפייה מותאמים לגיל הילד, לצפות יחד עם הילדים בתוכנית ולשוחח איתם על התכנים הנצפים. רצוי, שהתכנים לא יהיו בעלי קצב מהיר ו/או אגרסיבי ככל האפשר
‏ו. יש להימנע מחשיפת ילדים למדיית רקע, המהווה הסחה להורים ולילדים
+
#*הרחקת טלפונים מחדרי ילדים בעת השינה
‏ז. יש להרבות במשחקים משותפים יחד עם הילדים, תוך הימנעות משימוש במכשירים אלקטרוניים
+
#*אין לחשוף את הילדים למסכים 60 דקות לפני השינה
‏ח. יש לעודד פעילות גופנית ולהקדיש לה זמן רב
+
#*אין להרדים ואין להאכיל ילדים תוך כדי צפייה במדיה
‏ט. יש לעודד הימצאות הילד בשטח פתוח, מחוץ לבית
+
#*יש להימנע מחשיפת ילדים למדיית רקע, המהווה הסחה להורים ולילדים
י. בעת הצפייה במסך יש להקפיד על ישיבה נכונה ולהרחיק את המסך מעיני הילד ביותר מ- 30 ס"מ, על מנת להקטין כיווץ שרירי העין. בצפייה ממושכת הילד בדר"כ מתקרב למסך - יש למנוע זאת
+
#*יש להרבות במשחקים משותפים יחד עם הילדים, תוך הימנעות משימוש במכשירים אלקטרוניים
יא. ההמלצה לקידום בריאות העין היא להקפיד על "חוק -20 20-20" - מומלץ להפסיק צפייה במסכים מכל הסוגים כל 20 דקות, למשך 20 שניות לפחות, ולהסתכל למרחק 20 רגל )6 מטר(
+
#*יש לעודד פעילות גופנית ולהקדיש לה זמן רב
יב. יש לעודד פעילות פיזית במהלך ההפסקות
+
#*יש לעודד הימצאות הילד בשטח פתוח, מחוץ לבית
יג. מומלץ להוריד בהירות מסך ובשעות החשיכה לעבור לתאורת לילה )יותר אור אדום וורוד ופחות אור כחול(
+
#*בעת הצפייה במסך יש להקפיד על ישיבה נכונה ולהרחיק את המסך מעיני הילד ביותר מ-30 סנטימטר, על מנת להקטין כיווץ שרירי העין. בצפייה ממושכת הילד בדרך כלל מתקרב למסך - יש למנוע זאת
יד. מומלץ להורים לדרוש מעצמם ומבני הנוער שבאחריותם הגבלה על שימוש במכשירים סלולריים ובמדיה חברתית בארוחות משפחתיות, באירועים חברתיים או לפני השינה. כמו כן, יש להקפיד על צמצום השימוש בטלפונים סלולריים על ידי ההורים בעת אינטראקציה עם הילדים, כגון: שיחה, לימוד או פעילות משותפת
+
#*ההמלצה לקידום בריאות העין היא להקפיד על "חוק 20-20-20" - מומלץ להפסיק צפייה במסכים מכל הסוגים כל 20 דקות, למשך 20 שניות לפחות, ולהסתכל למרחק 20 רגל (6 מטר)
טו.יש להימנע משימוש בטלפונים חכמים בבתי הספר
+
#*יש לעודד פעילות פיזית במהלך ההפסקות
המלצות לרופאי ילדים, אחיות טיפות חלב ומוסדות רפואה, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים:
+
#*מומלץ להוריד בהירות מסך ובשעות החשיכה לעבור לתאורת לילה (יותר אור אדום וורוד ופחות אור כחול)
1. יש לנהל שיחה עם ההורים על כך שלצד היתרונות שבשימוש במכשירי תקשורת, צפייה מרובה במסכים משפיעה לרעה ומזיקה לילדים בתחומים הבאים: השמנה, הרגלי תזונה, כאבי ראש וגב, ראייה ומחלות עיניים, הפרעות שינה, התפתחות מוטורית וכישורי תנועה, התפתחות קוגניטיבית )למידה, שפה וחשבון(, הפרעות קשב וריכוז, התפתחות חברתית, ומצב רגשי )דיכאון וחרדה(
+
#*מומלץ להורים לדרוש מעצמם ומבני הנוער שבאחריותם הגבלה על שימוש במכשירים סלולריים ובמדיה חברתית בארוחות משפחתיות, באירועים חברתיים או לפני השינה. כמו כן, יש להקפיד על צמצום השימוש בטלפונים סלולריים על ידי ההורים בעת אינטראקציה עם הילדים, כגון: שיחה, לימוד או פעילות משותפת
2. יש לדון עם ההורים על החשיבות במניעה מוחלטת של חשיפה למדיה לפני גיל שנתיים, כחלק ממדיניות קידום הבריאות
+
#*יש להימנע משימוש בטלפונים חכמים בבתי הספר
3. יש להדגיש חשיבות של משחק לא אלקטרוני משותף של ההורה עם הילד, לעודד משחק עצמי ולעודד הקראה לילד סיפורים מספר
+
 
4. יש לדון עם ההורים אודות הגבלת שימוש במכשירים אלקטרוניים כדלקמן:
+
==המלצות לרופאי ילדים, אחיות טיפות חלב ומוסדות רפואה, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים==
עד גיל שנתיים לאסור את השימוש באופן מוחלט
+
#יש לנהל שיחה עם ההורים על כך שלצד היתרונות שבשימוש במכשירי תקשורת, צפייה מרובה במסכים משפיעה לרעה ומזיקה לילדים בתחומים הבאים: השמנה, הרגלי תזונה, כאבי ראש וגב, ראייה ומחלות עיניים, הפרעות שינה, התפתחות מוטורית וכישורי תנועה, התפתחות קוגניטיבית (למידה, שפה וחשבון), הפרעות קשב וריכוז, התפתחות חברתית, ומצב רגשי (דיכאון וחרדה)
בגיל 2-5 שנים - עד שעה ביום
+
#יש לדון עם ההורים על החשיבות במניעה מוחלטת של חשיפה למדיה לפני גיל שנתיים, כחלק ממדיניות קידום הבריאות
בגיל 6-18 שנים - עד שעתיים ביום. יש לעודד הורים לדחיית גיל מתן טלפון חכם
+
#יש להדגיש חשיבות של משחק לא אלקטרוני משותף של ההורה עם הילד, לעודד משחק עצמי ולעודד הקראה לילד סיפורים מספר
5. יש להסביר להורים אפשרות של השפעה שלילית על הראייה של הילד, במיוחד בצפייה ממושכת ללא הפסקות או כשעיני הילד נמצאות פחות מ- 30 ס"מ מהמסך
+
#יש לדון עם ההורים אודות הגבלת שימוש במכשירים אלקטרוניים כדלקמן:
6. ההמלצה לקידום בריאות העין היא להקפיד על הכלל של 20-20-20: כל 20 דקות יש להסתכל במשך 20 שניות למרחק מעל 20 רגל )6 מטרים(
+
#*עד גיל שנתיים לאסור את השימוש באופן מוחלט
ישנם מקרים בהם נצפה שיפור בפזילה והימנעות מניתוח ע"י הפסקת שימוש במסכים. כמו כן, הימנעות כזאת מסייעת במקרים של:
+
#*בגיל 2–5 שנים - עד שעה ביום
מחלת יובש בעיניים לילדים - Pediatric Dry Eye Disease מתח ומאמץ בעיניים על רקע דיגיטלי - Digital Eye Strain
+
#*בגיל 6–18 שנים - עד שעתיים ביום. יש לעודד הורים לדחיית גיל מתן טלפון חכם
7. יש להדגיש להורים את החשיבות בפעילות ספורטיבית סדירה
+
#יש להסביר להורים אפשרות של השפעה שלילית על הראייה של הילד, במיוחד בצפייה ממושכת ללא הפסקות או כשעיני הילד נמצאות פחות מ־30 סנטימטר מהמסך
8. יש להדגיש חשיבות הימצאות הילד בשטח פתוח, מחוץ לבית.
+
#ההמלצה לקידום בריאות העין היא להקפיד על הכלל של 20-20-20: כל 20 דקות יש להסתכל במשך 20 שניות למרחק מעל 20 רגל (6 מטרים)
 +
#:ישנם מקרים בהם נצפה שיפור בפזילה והימנעות מניתוח על ידי הפסקת שימוש במסכים. כמו כן, הימנעות כזאת מסייעת במקרים של:
 +
#*מחלת יובש בעיניים לילדים - Pediatric Dry Eye Disease
 +
#*מתח ומאמץ בעיניים על רקע דיגיטלי - Digital Eye Strain
 +
#יש להדגיש להורים את החשיבות בפעילות ספורטיבית סדירה
 +
#יש להדגיש חשיבות הימצאות הילד בשטח פתוח, מחוץ לבית
 +
 
 +
==חברי וועדת הכתיבה==
 +
*פרופסור ליאוניד אידלמן - יו"ר המכון לאיכות ברפואה, הר"י
 +
*פרופסור סיגל סדצקי - ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות
 +
*ד"ר איילת הלוי - מומחית בנוירולוגיה והתפתחות הילד, בי"ח שניידר וקופ"ח כללית, מנהלת יחידה להתפתחות הילד, קופ"ח כללית. מזכירת אינ"ה (איגוד נוירולוגיה של הילד בישראל) וחברה בוועד העמותה להתפתחות הילד ושיקומו.
 +
*ד"ר פאולה רושקה - פסיכיאטרית מומחית. מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות, שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות
 +
*ד"ר גדי ליסק - פסיכולוג. מומחה לביופידבק וחוקר השפעות מסכים על ילדים ונוער
 +
*פרופסור חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור וראש מסלול בריאות וסביבה, בית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית
 +
*ד"ר דורון דושניצקי - רופא ילדים, הנהלה ראשית, לאומית שירותי בריאות, נציג האיגוד הישראלי לרפואת ילדים
 +
*ד"ר מיכאל דוידוביץ - מומחה בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, מנהל תחום התפתחות הילד והפרעות קשב - מכבי שירותי בריאות. חוקר במכון המחקר לחדשנות - מכבי שירותי בריאות ויו"ר החברה הישראלית לרפואת ילדים התפתחותית (חיל"ה).
 +
*ד"ר רחל מאור - מומחית בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. מנהלת המחלקה לפסיכיאטריה ילדים ונוער באגף בריאות הנפש, חטיבת הרפואה, משרד הבריאות
 +
*פרופסור נדב דוידוביץ - חבר ועד באיגוד רופאי בריאות הציבור בישראל. ראש בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן-גוריון
 +
*ד"ר עלוית וולף - מומחית ברפואת עיניים בילדים ופזילה, בית חולים כרמל. יו"ר החוג למחלות עיניים בילדים, איגוד רופאי העיניים בישראל
 +
*פרופסור יובל בלוך - מומחה בפסיכיאטריה ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. מנהל מרפאת ילדים ונוער ויחידת המחקר במרכז לבריאות הנפש שלוותה, שירותי בריאות כללית. פרופ' חבר באוניברסיטת ת"א ויו"ר האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר
 +
*מר יעקב אופק - יו"ר מחלקת פדגוגיה, ארגון המורים
 +
*מר מיכאל פינטו - יו"ר סניף גוש דן, הסתדרות המורים
 +
 
 +
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי לרפואת ילדים]]

גרסה אחרונה מ־04:35, 11 במרץ 2023

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
חשיפה למסכים ובריאות הילדים
תחום ילדים, בריאות הציבור
האיגוד המפרסם  
  • איגוד רופאי בריאות הציבור
  • האיגוד הישראלי לרפואת ילדים
  • החוג למחלות עיניים בילדים, איגוד רופאי העיניים בישראל
  • החברה הישראלית לרפואת ילדים התפתחותית (חיל"ה)
  • האיגוד הישראלי לנוירולוגיה ילדים (אינ"ה)
  • האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר
  • משרד הבריאות
  • ארגון המורים
  • הסתדרות המורים
סימוכין ההמלצות גובשו לאחר ישיבת השולחן העגול בנושא חשיפה למסכים ובריאות הילדים מיום 10.11.19
קישור באתר הר"י
תאריך פרסום פברואר 2023
יוצר הערך חברי וועדת הכתיבה
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםמדיה אלקטרונית ורפואה

רקע

בעידן של מהפכה תעשייתית שאנו חיים בעיצומו, מתרחשים שינויים טכנולוגיים בקצב מסחרר, לעיתים, מעבר ליכולת ההסתגלות הפיזיולוגית של בני אדם, דבר העלול לגרום למחיר כבד של מחלות ומצבי חולי ברמה של הפרט והחברה.

חשיפה הולכת וגוברת למסכי מחשב, טלוויזיה, טלפון סלולרי ואמצעי תקשורת אחרים גורמת לדאגה הן בקרב הציבור הרחב והן בקרב הרופאים.

צפייה מרובה במסכים משפיעה לרעה ומזיקה לילדים בתחומים הבאים: השמנה, הרגלי תזונה, כאבי ראש וגב, ראייה ומחלות עיניים, הפרעות שינה, התפתחות מוטורית וכישורי תנועה, התפתחות קוגניטיבית (למידה, שפה וחשבון), הפרעות קשב וריכוז, התפתחות חברתית, ומצב רגשי (דיכאון וחרדה).

במסמך זה אנו נתייחס בעיקר, להנחיות הקשורות לסכנות של חשיפה מוגברת למסכים, אף על פי שאנו מודעים גם לתועלת הרבה הנובעת מהם.

המלצות להורים

  1. יש למנוע חשיפה של ילדים מתחת לגיל שנתיים למחשבים, טלוויזיה, טלפונים חכמים, משחקי וידאו ודומיהם
  2. מעל גיל שנתיים:
    • יש להגביל את השימוש במכשירים אלקטרוניים/מסכים כדלקמן:
      • גיל 2–5 שנים - עד שעה ביום
      • 6-18 שנים - עד שעתיים ביום (כולל כל סוגי המסך)
    • יש לבחור בתכני צפייה מותאמים לגיל הילד, לצפות יחד עם הילדים בתוכנית ולשוחח איתם על התכנים הנצפים. רצוי, שהתכנים לא יהיו בעלי קצב מהיר ו/או אגרסיבי ככל האפשר
    • הרחקת טלפונים מחדרי ילדים בעת השינה
    • אין לחשוף את הילדים למסכים 60 דקות לפני השינה
    • אין להרדים ואין להאכיל ילדים תוך כדי צפייה במדיה
    • יש להימנע מחשיפת ילדים למדיית רקע, המהווה הסחה להורים ולילדים
    • יש להרבות במשחקים משותפים יחד עם הילדים, תוך הימנעות משימוש במכשירים אלקטרוניים
    • יש לעודד פעילות גופנית ולהקדיש לה זמן רב
    • יש לעודד הימצאות הילד בשטח פתוח, מחוץ לבית
    • בעת הצפייה במסך יש להקפיד על ישיבה נכונה ולהרחיק את המסך מעיני הילד ביותר מ-30 סנטימטר, על מנת להקטין כיווץ שרירי העין. בצפייה ממושכת הילד בדרך כלל מתקרב למסך - יש למנוע זאת
    • ההמלצה לקידום בריאות העין היא להקפיד על "חוק 20-20-20" - מומלץ להפסיק צפייה במסכים מכל הסוגים כל 20 דקות, למשך 20 שניות לפחות, ולהסתכל למרחק 20 רגל (6 מטר)
    • יש לעודד פעילות פיזית במהלך ההפסקות
    • מומלץ להוריד בהירות מסך ובשעות החשיכה לעבור לתאורת לילה (יותר אור אדום וורוד ופחות אור כחול)
    • מומלץ להורים לדרוש מעצמם ומבני הנוער שבאחריותם הגבלה על שימוש במכשירים סלולריים ובמדיה חברתית בארוחות משפחתיות, באירועים חברתיים או לפני השינה. כמו כן, יש להקפיד על צמצום השימוש בטלפונים סלולריים על ידי ההורים בעת אינטראקציה עם הילדים, כגון: שיחה, לימוד או פעילות משותפת
    • יש להימנע משימוש בטלפונים חכמים בבתי הספר

המלצות לרופאי ילדים, אחיות טיפות חלב ומוסדות רפואה, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים

  1. יש לנהל שיחה עם ההורים על כך שלצד היתרונות שבשימוש במכשירי תקשורת, צפייה מרובה במסכים משפיעה לרעה ומזיקה לילדים בתחומים הבאים: השמנה, הרגלי תזונה, כאבי ראש וגב, ראייה ומחלות עיניים, הפרעות שינה, התפתחות מוטורית וכישורי תנועה, התפתחות קוגניטיבית (למידה, שפה וחשבון), הפרעות קשב וריכוז, התפתחות חברתית, ומצב רגשי (דיכאון וחרדה)
  2. יש לדון עם ההורים על החשיבות במניעה מוחלטת של חשיפה למדיה לפני גיל שנתיים, כחלק ממדיניות קידום הבריאות
  3. יש להדגיש חשיבות של משחק לא אלקטרוני משותף של ההורה עם הילד, לעודד משחק עצמי ולעודד הקראה לילד סיפורים מספר
  4. יש לדון עם ההורים אודות הגבלת שימוש במכשירים אלקטרוניים כדלקמן:
    • עד גיל שנתיים לאסור את השימוש באופן מוחלט
    • בגיל 2–5 שנים - עד שעה ביום
    • בגיל 6–18 שנים - עד שעתיים ביום. יש לעודד הורים לדחיית גיל מתן טלפון חכם
  5. יש להסביר להורים אפשרות של השפעה שלילית על הראייה של הילד, במיוחד בצפייה ממושכת ללא הפסקות או כשעיני הילד נמצאות פחות מ־30 סנטימטר מהמסך
  6. ההמלצה לקידום בריאות העין היא להקפיד על הכלל של 20-20-20: כל 20 דקות יש להסתכל במשך 20 שניות למרחק מעל 20 רגל (6 מטרים)
    ישנם מקרים בהם נצפה שיפור בפזילה והימנעות מניתוח על ידי הפסקת שימוש במסכים. כמו כן, הימנעות כזאת מסייעת במקרים של:
    • מחלת יובש בעיניים לילדים - Pediatric Dry Eye Disease
    • מתח ומאמץ בעיניים על רקע דיגיטלי - Digital Eye Strain
  7. יש להדגיש להורים את החשיבות בפעילות ספורטיבית סדירה
  8. יש להדגיש חשיבות הימצאות הילד בשטח פתוח, מחוץ לבית

חברי וועדת הכתיבה

  • פרופסור ליאוניד אידלמן - יו"ר המכון לאיכות ברפואה, הר"י
  • פרופסור סיגל סדצקי - ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות
  • ד"ר איילת הלוי - מומחית בנוירולוגיה והתפתחות הילד, בי"ח שניידר וקופ"ח כללית, מנהלת יחידה להתפתחות הילד, קופ"ח כללית. מזכירת אינ"ה (איגוד נוירולוגיה של הילד בישראל) וחברה בוועד העמותה להתפתחות הילד ושיקומו.
  • ד"ר פאולה רושקה - פסיכיאטרית מומחית. מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות, שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות
  • ד"ר גדי ליסק - פסיכולוג. מומחה לביופידבק וחוקר השפעות מסכים על ילדים ונוער
  • פרופסור חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור וראש מסלול בריאות וסביבה, בית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית
  • ד"ר דורון דושניצקי - רופא ילדים, הנהלה ראשית, לאומית שירותי בריאות, נציג האיגוד הישראלי לרפואת ילדים
  • ד"ר מיכאל דוידוביץ - מומחה בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, מנהל תחום התפתחות הילד והפרעות קשב - מכבי שירותי בריאות. חוקר במכון המחקר לחדשנות - מכבי שירותי בריאות ויו"ר החברה הישראלית לרפואת ילדים התפתחותית (חיל"ה).
  • ד"ר רחל מאור - מומחית בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. מנהלת המחלקה לפסיכיאטריה ילדים ונוער באגף בריאות הנפש, חטיבת הרפואה, משרד הבריאות
  • פרופסור נדב דוידוביץ - חבר ועד באיגוד רופאי בריאות הציבור בישראל. ראש בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן-גוריון
  • ד"ר עלוית וולף - מומחית ברפואת עיניים בילדים ופזילה, בית חולים כרמל. יו"ר החוג למחלות עיניים בילדים, איגוד רופאי העיניים בישראל
  • פרופסור יובל בלוך - מומחה בפסיכיאטריה ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. מנהל מרפאת ילדים ונוער ויחידת המחקר במרכז לבריאות הנפש שלוותה, שירותי בריאות כללית. פרופ' חבר באוניברסיטת ת"א ויו"ר האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר
  • מר יעקב אופק - יו"ר מחלקת פדגוגיה, ארגון המורים
  • מר מיכאל פינטו - יו"ר סניף גוש דן, הסתדרות המורים