האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

טחורים חיצוניים - External hemorrhoids

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־18:39, 29 ביוני 2012 מאת Nachi (שיחה | תרומות) (דף חדש: מרכז {{ערך בבדיקה}} {{ספר| |שם הספר=עקרונות בכירורגיה |תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכ...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

כותרתאנלית.jpg

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


עקרונות בכירורגיה
ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg
שם המחבר ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק כירורגיה של התעלה האנלית
 


הטחורים החיצוניים נוצרים מהתרחבות המקלעת הוורידית של הטחורים התחתונים (inferior hemorrhoidal) (תמונה 14.7). הטחורים נוצרים בגובה הכניסה לתעלה האנלית ומכוסים באפיתל רב־שכבתי. העור שמתחת למקלעת הוורידית גדל עקב ההתרחבות הוורידית ופקקת נשנית של הוורידים. גדילה זו של העור יוצרת את skin tags בכניסה לפי הטבעת.


תמונה 14.7: טחורים חיצוניים בולטים מפי הטבעת


בדרך כלל, טחורים חיצוניים הם אי־סתמיניים. לעתים עקב פקקת של וריד במקלעת הוורידית בטחור (thrombosed external hemorrhoids), החולים סובלים מכאבים, מאי־נוחות בפי הטבעת ומתחושת נפיחות או גוש במקום. בבדיקה ניתן לראות טחור בולט בצבע כחול־שחור, רגיש מאוד ובצקתי בכניסה לפי הטבעת (תמונה 15.7). טחורים חיצוניים אינם מדממים, אלא אם כן הם פקקתיים והפקקת הוורידית פוקעת עצמונית. טחורים חיצוניים אינם דורשים טיפול. אם הם גדולים מאוד, צוברים לכלוך ומקשים על הגיינה מקומית, יש לשקול לכורתם. טחורים פקקתיים (תמונה 15.7) מכאיבים אפשר לפתוח בהרדמה מקומית, להוציא את הקריש ולהקל על הכאב (thrombectomy of thrombosed external hemorrhoid). תמונה 16.7 מראה את המקום לאחר הוצאת הקריש. בחולים המופיעים עם פקקת כזו לאחר 84 שעות מתחילת התסמינים יש לטפל שמרנית ואין טעם לתרומבקטומיה.


תמונה 15.7: טחור חיצוני פקקתי. הבליטה מסומנת בחצים


תמונה 16.7: טחור פקקתי לאחר הוצאת הקריש


ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא