כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "טיול בעת היריון - Travel during pregnancy"
| (36 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | נשים רבות אינן מדירות רגליהן מפעילויות שונות במהלך | + | {{מחלה |
| + | |תמונה= | ||
| + | |כיתוב תמונה= | ||
| + | |שם עברי=טיול בעת היריון | ||
| + | |שם לועזי=Travel during pregnancy | ||
| + | |שמות נוספים= | ||
| + | |ICD-10= | ||
| + | |ICD-9= | ||
| + | |MeSH= | ||
| + | |יוצר הערך=ד"ר אבי יצחקי | ||
| + | |אחראי הערך= | ||
| + | }} | ||
| + | {{הרחבה|רפואת מטיילים}} | ||
| + | נשים רבות אינן מדירות רגליהן מפעילויות שונות במהלך ה[[היריון]] ואינן נרתעות גם מטיולים ומסעות למחוזות נידחים. | ||
| − | ברוב המקרים עולות שאלות רבות בהקשר של נסיעה, במיוחד לחבלי ארץ אקזוטיים: האם מותר לנסוע לשם? בעת היריון, האם הנסיעה כרוכה בסכנה לעובר? אילו מחלות מסכנות את האם ואת העובר? | + | ברוב המקרים עולות שאלות רבות בהקשר של נסיעה, במיוחד לחבלי ארץ אקזוטיים: האם מותר לנסוע לשם? בעת היריון, האם הנסיעה כרוכה בסכנה לעובר? אילו מחלות מסכנות את האם ואת העובר? אילו תרופות צריך ומותר לקחת בעת הטיול? האם צריך ומותר לאשה ההרה לקבל [[חיסונים]] לפני הטיול? לעיתים הנוסעת אינה הרה אך היא ובן זוגה מתכננים היריון ולפיכך הפסיקו להשתמש באמצעי מניעה. כיצד מתייחסים לאשה במקרה זה? |
את התשובות ניתן לקבל ב"ספר הצהוב" של המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית בהוצאה המחודשת והמעודכנת שלו ב-2010. | את התשובות ניתן לקבל ב"ספר הצהוב" של המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית בהוצאה המחודשת והמעודכנת שלו ב-2010. | ||
| שורה 7: | שורה 20: | ||
== מבוא == | == מבוא == | ||
| − | כמחצית מההריונות אינם מתוכננים, לפיכך מומלץ לנשים בגיל פיריון לעדכן את חיסוני השיגרה בעת ביקורות רפואיות שוטפות. עידכון של חיסוני השיגרה זו יכולה להפחית את הסיכון של ליילוד העתידי. חיסונים שלא בתקופת ההיריון עדיפים על חיסונים בעת היריון. מומלץ לנשים לדחות היריון למשך 28 יום לאחר קבלת חיסון חי מוחלש | + | כמחצית מההריונות אינם מתוכננים, לפיכך מומלץ לנשים בגיל פיריון לעדכן את חיסוני השיגרה בעת ביקורות רפואיות שוטפות. עידכון של חיסוני השיגרה זו יכולה להפחית את הסיכון של ליילוד העתידי. חיסונים שלא בתקופת ההיריון עדיפים על חיסונים בעת היריון. מומלץ לנשים לדחות היריון למשך 28 יום לאחר קבלת חיסון חי מוחלש [למשל: [[MMR]]{{כ}} (Measles-Mumps-Rubella), {{כ}}Yellow fever] עקב החשש התיאורטי (Theoretical) של של העברה של הנגיף לעובר, למרות שמחקרים קטנים על נשים שקיבלו חיסונים אלו באופן לא מכוון בעת היריון לא מצאו קשר בין החיסון לתוצאות ההיריון. לכן אין המלצות לסיום היריון במקרה של חשיפה לא מכוונת לחיסונים אלו. |
| − | + | על פי הקולג' האמריקאי למיילדות וגניקולוגיה (The American College of Obstetricians and Gynecologists, ACOG), התקופה הבטוחה ביותר לאשה הרה לצאת למסע הוא בעת השליש השני להיריון (שבועות 24-18), בעת שהיא בדרך כלל חשה בטוב ונמצאת בסכנה מופחתת ל[[הפלה]] ספונטנית (Spontaneous) או [[לידה מוקדמת]]. | |
| − | לאשה בשליש השלישי להיריון רצוי להמליץ לדחות מסע עקב בעיותיות | + | לאשה בשליש השלישי להיריון רצוי להמליץ לדחות מסע עקב בעיותיות בקבלת עזרה רפואית במקרים כמו [[יתר לחץ דם]], דלקת ורידים או לידה מוקדמת. בכל מקרה, מומלץ לאשה הרה להתייעץ עם הרופא המטפל לפני החלטה על יציאה למסע. ייעוץ משותף של מומחה לרפואת מטיילים ורופא הנשים יתרום לשקילת היתרונות לעומת הסיכונים בהתבסס על היעד וההמלצות לגבי אמצעי המניעה הדרושים. המלצה כללית היא להמנע מנסיעה לאזורי עולם שלישי לנשים עם בעיות רפואיות. הטבלה הבאה מציגה בעיות גניקולוגיות, בעיות רפואיות כלליות ואזורים שבהם הסיכון הרפואי הוא מוגבר: |
גורמי הסיכון והתוויות נגד אפשריות לנסיעה במהלך ההיריון: | גורמי הסיכון והתוויות נגד אפשריות לנסיעה במהלך ההיריון: | ||
| − | * גורמי סיכון | + | * גורמי סיכון של ההיריון |
* גורמי סיכון רפואיים כלליים | * גורמי סיכון רפואיים כלליים | ||
* גורמי הסיכון שמצויים ביעד המסע | * גורמי הסיכון שמצויים ביעד המסע | ||
| − | * | + | * גורם הסיכון הגבוה ביותר הוא תאונות הדרכים |
==== טבלת גורמי סיכון ==== | ==== טבלת גורמי סיכון ==== | ||
| שורה 26: | שורה 39: | ||
היה והחליטה אשה הרה לצאת לטיול, הדברים הבאים צריכים להתבצע לפני היציאה למסע: | היה והחליטה אשה הרה לצאת לטיול, הדברים הבאים צריכים להתבצע לפני היציאה למסע: | ||
| − | # ביצוע סונאר במטרה לשלול היריון חוץ רחמי | + | # ביצוע [[מעקב היריון ובדיקות סקר טרום היריון#בדיקות אולטרה-סאונד בהיריון|סונאר]] (UltraSound, US) במטרה לשלול היריון חוץ רחמי |
| − | # לברר אם הביטוח מכסה מצב הריוני ובמידת הצורך להרחיבו בהתאם – פוליסות רבות לא מכסות מצב של היריון ובעיות שנובעות מההיריון, נושא זה צריך להיות ברור ומטופל לפני רכישת הביטוח | + | # לברר אם הביטוח מכסה מצב הריוני ובמידת הצורך להרחיבו בהתאם – פוליסות רבות לא מכסות מצב של היריון ובעיות שנובעות מההיריון, נושא זה צריך להיות ברור ומטופל לפני רכישת הביטוח |
| − | # לבדוק את האפשרויות של עזרה רפואית ביעד – אשה | + | # לבדוק את האפשרויות של עזרה רפואית ביעד – אשה בשליש שלישי צריכה לברר שבאזור שבו היא עתידה לטייל יש מתקנים רפואיים שיוכלו לטפל בסיבוכים של היריון כמו Toxemia, ביצוע [[ניתוח קיסרי]] וטיפול ביילוד שנולד טרם זמן או חולה |
# לברר היכן היא תוכל לבצע ביקורת הריונית שוטפת ולדאוג שלא להחמיץ את הביקורת השיגרתית שלפני הלידה | # לברר היכן היא תוכל לבצע ביקורת הריונית שוטפת ולדאוג שלא להחמיץ את הביקורת השיגרתית שלפני הלידה | ||
| − | # לברר האם מנות דם עוברות בדיקה מקדימה לנגיפים של | + | # לברר האם מנות דם עוברות בדיקה מקדימה לנגיפים של [[AIDS]]{{כ}} (Acquired Immune Deficiency Syndrome) ו[[הפטיטיס B|צהבת מסוג B]] או [[הפטיטיס C{{כ}}|C]] – בהקשר של אפשרות תיאורטית בצורך בקבלת [[ערויי דם]]. אשה הרה צריכה לדעת את סוג הדם שלה ונשים שנמצאו [[אי התאמת RH{{כ}}|Rh-]]{{כ}} (Rhesus factor) צריכות לקבל נוגדנים מסוג [[t:Anti-d immunoglobulins|Anti-D]] באופן מניעתי בערך בשבוע ה-28 להיריון. ערוי נוסף צריך להינתן לאחר הלידה אם היילוד הוא Rh+ |
| − | # במידה והנסיעה היא לאזור שבו יש שפעת באותה העונה, מומלץ להתחסן כנגד הזן הקיים | + | # במידה והנסיעה היא לאזור שבו יש [[שפעת]] באותה העונה, מומלץ להתחסן כנגד הזן הקיים |
| − | # במידה ובאזור היעד יש הארעות גבוהה של שחפת, רצוי לבצע תבחין עורי לשחפת לפני המסע ולאחר החזרה | + | # במידה ובאזור היעד יש הארעות גבוהה של [[שחפת]], רצוי לבצע [[תבחין טוברקולין בשיטת המנטו - (Tuberculin test (mantoux|תבחין עורי לשחפת]] לפני המסע ולאחר החזרה |
== המלצות כלליות לנוסעת בתקופת ההיריון == | == המלצות כלליות לנוסעת בתקופת ההיריון == | ||
| − | * מומלץ לנוסעת ההרה לצאת למסע לפחות עם מלווה אחד | + | * מומלץ לנוסעת ההרה לצאת למסע לפחות עם מלווה אחד |
| − | * תאונות דרכים: על האשה לחגור תמיד חגורת בטיחות בעת נסיעה. החגורה צריכה להיחגר באזור האגן ולא סביב הבטן. ברוב התאונות העובר מתאושש במהירות מלחץ שנגרם מחגורת הבטיחות | + | * תאונות דרכים: על האשה לחגור תמיד חגורת בטיחות בעת נסיעה. החגורה צריכה להיחגר באזור האגן ולא סביב הבטן. ברוב התאונות העובר מתאושש במהירות מלחץ שנגרם מחגורת הבטיחות |
| − | * דלקת כבד מסוג E : אינה מחלה שניתן למנוע | + | * [[הפטיטיס E|דלקת כבד מסוג E]]: אינה מחלה שניתן למנוע על ידי חיסון ומהווה חיסון מיוחד לנשים הרות. צריך להמליץ לנשים הרות את הדרכים היעילות ביותר להמנע מסכנת מים מזוהמים ומזון כפי שמומלץ לגבי שאר הפתוגנים הגורמים לדלקות מעי |
| − | * צלילה: יש להמנע לחלוטין מצלילה בעת היריון עקב הסכנה של תסמונת דקומפרסיה בעובר | + | * צלילה: יש להמנע לחלוטין מצלילה בעת היריון עקב הסכנה של תסמונת דקומפרסיה (Decompression syndrome) בעובר |
| − | * הבעיות הטיפוסיות של נשים הרות בעת מסע הן אותן הבעיות שחווה כל אישה הרה: עייפות, צרבת, הפרעה בעיכול, [[עצירות]], הפרשות מהנרתיק, עוויתות בשרירי הרגליים, עליה בתכיפות מתן השתן | + | * הבעיות הטיפוסיות של נשים הרות בעת מסע הן אותן הבעיות שחווה כל אישה הרה: [[עייפות]], צרבת, הפרעה בעיכול, [[עצירות]], הפרשות מהנרתיק, עוויתות בשרירי הרגליים, עליה בתכיפות מתן השתן ו[[טחורים]] |
| − | * נשים יכולות בעת מסע להשתמש באותם אמצעים שניתנים בדרך כלל: הימנעות ממאכלים שיוצרים גז במעי לפני טיסה ( | + | * נשים יכולות בעת מסע להשתמש באותם אמצעים שניתנים בדרך כלל: הימנעות ממאכלים שיוצרים גז במעי לפני טיסה (גזים כלואים יכולים להתפשט בנפחם בגבהים), לדאוג לתנועות רגליים מחזוריות בעת טיסות להפחתת סיכון יצירת [[פקקת ורידים|קרישים]] |
| − | * מומלץ לאשה ההרה להשתמש כל זמן הטיסה בחגורות הבטיחות מאחר ומערבולות אויר אינן ניתנות לחיזוי ועלולות לגרום | + | * מומלץ לאשה ההרה להשתמש כל זמן הטיסה בחגורות הבטיחות מאחר ומערבולות אויר אינן ניתנות לחיזוי ועלולות לגרום לחבלות קשות |
| − | * | + | * תסמינים וסימנים של צורך בהתערבות רפואית דחופה הם: הפרשה דמית מהנרתיק, העברה של ריקמה או קרישים, כאבי בטן עוויתיים, התכווצויות, פתיחת ממברנות, נפיחות חריגה ברגליים, [[כאב ראש]] או הפרעות ראיה |
== הטיסה בעת היריון == | == הטיסה בעת היריון == | ||
| − | טיסות מיסחריות אינן מהוות סיכון לבריאות האשה ההרה או העובר. הקולג' האמריקאי למיילדות וגניקולוגיה | + | טיסות מיסחריות אינן מהוות סיכון לבריאות האשה ההרה או העובר. הקולג' האמריקאי למיילדות וגניקולוגיה מצהיר שנשים בריאות בהיריון שאינו [[היריון מרובה עוברים|רב עוברי]] יכולות לטוס בביטחה עד לשבוע ה-36 של ההיריון |
| − | ללחץ המופחת בתא הנוסעים בגובה של 1500 | + | ללחץ המופחת בתא הנוסעים בגובה של 2432-1500 מטרים יש השפעה מינימלית (Minimal) על חימצון העובר הודות לדינמיקה (Dynamics) המשופרת של [[ספירת דם - Complete blood count#המוגלובין (Hemoglobin או Hb){{כ}}|Hemoglobin]] – חמצן |
אם נוצר צורך בתוספת חמצן עקב בעיות רפואיות קודמות, סידורים לאספקת חמצן צריכים להתבצע לפני הטיסה. | אם נוצר צורך בתוספת חמצן עקב בעיות רפואיות קודמות, סידורים לאספקת חמצן צריכים להתבצע לפני הטיסה. | ||
| − | אנמיה קשה כמו אנמיה חרמשית, או רקע של | + | [[אנמיה]] קשה כמו [[אנמיה חרמשית]], או רקע של [[Thrombophlebitis]] הם הוריות נגד יחסיות לטוס. |
נשים הרות עם בעיות של השיליה או סיכון של לידה מוקדמת צריכות להימנע מטיסות. | נשים הרות עם בעיות של השיליה או סיכון של לידה מוקדמת צריכות להימנע מטיסות. | ||
== מדיניות של חברות התעופה ובטיחות בשדות התעופה == | == מדיניות של חברות התעופה ובטיחות בשדות התעופה == | ||
| − | לכל חברת תעופה יש כללים משלה באשר להיריון וטיסות, צריך תמיד לבדוק עם חברת התעופה את הנושא כאשר מבצעים את ההזמנה. אצל חברות אחדות דרוש מילוי של טפסים מיוחדים. טיסות פנימיות מותרות | + | לכל חברת תעופה יש כללים משלה באשר להיריון וטיסות, צריך תמיד לבדוק עם חברת התעופה את הנושא כאשר מבצעים את ההזמנה. אצל חברות אחדות דרוש מילוי של טפסים מיוחדים. טיסות פנימיות מותרות בדרך כלל ללא הגבלה עד השבוע ה-36 וטיסות בינלאומיות מותרות עד לשבוע ה-35-32 בהתאם לחברות השונות. לנשים הרות מומלץ לשאת מסמכים המעידים על תאריך הלידה הצפוי, להתקשר למיילד ולוודא את סוג הדם שלה. |
| − | + | נשים הרות העובדות כדיילות או טייסות, עבודתן מוגבלת ברוב החברות עד השבוע ה-20 להיריון. | |
| − | החשיפה | + | החשיפה ל[[קרינה]] במכונות הבדיקה שבשדות התעופה היא מינימלית לאשה ההרה ולא נמצאו הוכחות שקושרות בדיקות אלו לתוצאות לא רצויות של ההיריון או לעובר. בכל מקרה, היות וקיימים דיווחים על על קשר אפשרי בין חשיפה לקרינה בעת ההיריון ועליה בשכיחות של [[לוקמיה|Leukemia]] ו[[סרטן]] בעת הילדות, מומלץ לנשים הרות לבקש בדיקה ידנית או באמצעות מטה במקום להיחשף לקרינה של מכונות הבדיקה. |
== עצות כלליות == | == עצות כלליות == | ||
| − | ישיבה במושב מעבר בשורת כניסה תספק לנוסעת ההרה | + | ישיבה במושב מעבר בשורת כניסה תספק לנוסעת ההרה את הנוחות המירבית אך ישיבה במרכז המטוס מבטיחה מצד שני את טיסה חלקה יותר עם פחות טילטולים. מומלץ לנשים הרות ללכת כל חצי שעה במהלך טיסה חלקה או לכווץ ולפשוט את הברכיים כדי למנוע הווצרות Phlebitis. התייבשות עלולה להוביל לירידה בזרימת הדם בשילייה ול-Hemoconcentration, עלייה בסיכון ליצירת קרישים. מסיבה זו מומלץ לנשים הרות לשתות הרבה נוזלים במהלך הטיסה. |
== שהיה בגובה רב בהיריון == | == שהיה בגובה רב בהיריון == | ||
| − | אין דיווחים על השפעה לא רצויה שקשורה להמצאות נשים בגבהים בעת ההיריון. אזורים גבוהים נמצאים לעיתים תכופות במרחק ניכר ממרכזים רפואיים בעת מצבי חירום. אשה הרה צריכה בעת החלטה אם לצאת לטרקים או לטפס לגבהים בעת ההיריון לקחת עובדות אלו בחשבון ואת העובדה שלא ידועה ההשפעה של | + | אין דיווחים על השפעה לא רצויה שקשורה להמצאות נשים בגבהים בעת ההיריון. אזורים גבוהים נמצאים לעיתים תכופות במרחק ניכר ממרכזים רפואיים בעת מצבי חירום. אשה הרה צריכה בעת החלטה אם לצאת לטרקים (Tracks) או לטפס לגבהים בעת ההיריון לקחת עובדות אלו בחשבון ואת העובדה שלא ידועה ההשפעה של גובה רב על העובר. עמדה שמרנית ממליצה לנשים הרות להמנע מעליה לגבהים שמעל 3658 מטרים (12,000 רגל). |
== מחלות שנגרמות ממים ומזון בעת ההיריון == | == מחלות שנגרמות ממים ומזון בעת ההיריון == | ||
לנשים הרות מומלצים הדברים הבאים: | לנשים הרות מומלצים הדברים הבאים: | ||
| − | * בארצות מתפתחות לשמור על כללי זהירות בהקשר של מים ומזון עקב סיכון יתר לאשה ההרה | + | * בארצות מתפתחות לשמור על כללי זהירות בהקשר של מים ומזון עקב סיכון יתר לאשה ההרה ל[[שלשול|שילשולים]] ותוצאות זיהומים ([[טוקסופלזמה|Toxoplasma]]{{כ}}, [[Listeria]]) |
| − | * להרתיח מי שתייה ולהמנע מהכלרה לאורך זמן. ניתן להשתמש בכדורי כלור לטיול קצר של עד 6 שבועות. היו דיווחים על | + | * להרתיח מי שתייה ולהמנע מהכלרה לאורך זמן. ניתן להשתמש בכדורי [[כלור - Chloride|כלור]] (Chloride) לטיול קצר של עד 6 שבועות. היו דיווחים על [[זפק - היבטים כירורגיים - Goiter - surgical aspects|זפק]] מולד (Congenital goiter) לאחר שימוש של כדורים שהכילו [[יוד]] בעת היריון. |
| − | * בעת התפרצות של "שילשול מטיילים" (Traveler diarrhea), נדרשת האשה להקפיד על הידרציה טובה עם מים מורתחים, נוזלים שמכילים | + | * בעת התפרצות של "שילשול מטיילים" (Traveler diarrhea), נדרשת האשה להקפיד על הידרציה (Hydration) טובה עם מים מורתחים, נוזלים שמכילים [[Bicarbonate]]. כדורי [[t:Bismuth sub salicylate{{כ}}|Bismuth]] לא מומלצים עקב חשש תיאורטי לדמם בעובר כתוצאה מנטילת Salicylates וטרטוגניות (Teratogenicity) של ה-Bismuth. טיפול עם [[t:Loperamid|:Loperamid]] מומלץ רק במקרה הצורך. כשמחליטים לתת [[אנטיביוטיקה]] (Antibioitcs) למטופלת הרה עם שילשול ניתן להשתמש ב[[Azithromycin]] או ב[[t:Third-generation cephalosporins - J01DD{{כ}}|Cephalosporins פומיים מדור III]] |
== היריון ומלריה == | == היריון ומלריה == | ||
| − | מומלץ לנשים הרות להמנע מנסיעה לאזורים שבהם מחלת | + | מומלץ לנשים הרות להמנע מנסיעה לאזורים שבהם מחלת ה[[מלריה]] אנדמית (Endemic). נשים שמחליטות בכל זאת לצאת לאזור "מלרי" יכולות להפחית את הסיכון לרכוש את המחלה באמצעות תרופות מניעתיות ועל ידי שימוש באמצעים דוחי יתושים. מומלץ להשתמש בחומרים דוחי יתושים באופן מתון אך בהתאם לצורך ניתן גם להשתמש בתרסיס המכיל Pyrethrine בתוך הבית אם יתושים מהווים בעיה. |
| − | תרופות כנגד מלריה: | + | תרופות כנגד מלריה: [[Chloroquine]] באזורים שבהם Plasmodium falciparum רגיש ל-Chloroquine, לא גרם במשך עשרות שנים של שימוש לעליה בשיעור פגמים בעוברים. גם ה-[[Mefloquine]] שבו משתמשים באזורים שבהם הטפיל עמיד ל-Chloroquine לא הראה עליה בהפלות או פגמים מולדים כשנלקח בשליש הראשון להיריון. לאור עובדות אלו ה-CDC{{כ}} (Centers for Disease Control and prevention) אינו ממליץ לנשים שמתכננות היריון להמתין תקופת מה לאחר שהשתמשו ולפני כניסה להיריון. במידה והאשה או הרופא שלה מבקשים להפחית את כמות התרופה האנטי-מלרית בגוף לפני היריון קיימת טבלה שעוזרת בהורדת המינון. לאחר תקופות של 2, 4 או 6 זמני מחצית חיים של התרופה, בערך 25 אחוזים, 6 אחוזים ו-2 אחוזים בהתאמה של התרופה ישארו בדם. |
| שורה 88: | שורה 101: | ||
| − | + | [[Doxylin]] ו-[[Primaquine]] אסורים כתרופות למניעת מלריה במהלך ההיריון עקב השפעתם המזיקה על העובר. | |
| − | + | [[Malarone]] אינו מומלץ בשלב זה בנשים הרות עקב העדר ידע מספיק לגבי השפעתו על נשים הרות. | |
| − | '''טיפול במחלת המלריה:''' יש לטפל במלריה באשה ההרה כמצב חירום ! במקרה של אשה ששהתה באזור שבו יש זן | + | '''טיפול במחלת המלריה:''' יש לטפל במלריה באשה ההרה כמצב חירום! במקרה של אשה ששהתה באזור שבו יש זן Falciparum עמיד ל-Chloroquine הטיפול באשה ההרה יהיה כאילו חלתה בזן העמיד. הטיפול במלריה בהיריון צריך לכלול ניטור תכוף של רמת הסוכר (Glycemia) וניטור כמות הנוזלים, תוך זהירות שלא לתת יותר מדי נוזלים תוך ורידית. |
== חיסונים לנשים הרות == | == חיסונים לנשים הרות == | ||
| − | הסיכון לעובר המתהווה כתוצאה מחיסון האם ההרה הוא תיאורטי. אין הוכחות לסיכון מחיסון של נשים הראות עם חיסונים המורכבים מוירוסים מתים או חיידקים או כתוצאה ממתן טוקסואיד. היתרונות בחיסון נשים על פי רוב גוברים על הסיכון הפוטנציאלי כאשר הסבירות של חשיפה למחלה הוא | + | הסיכון לעובר המתהווה כתוצאה מחיסון האם ההרה הוא תיאורטי. אין הוכחות לסיכון מחיסון של נשים הראות עם חיסונים המורכבים מוירוסים מתים או חיידקים או כתוצאה ממתן [[טוקסואיד נגד פלצת - Tetanus toxoid{{כ}}|Toxoid]]. היתרונות בחיסון נשים על פי רוב גוברים על הסיכון הפוטנציאלי (Potential) כאשר הסבירות של חשיפה למחלה הוא גבוה, כאשר הזיהום מהווה סיכון לאם או לעובר וכאשר לא סביר שהחיסון גורם לנזק. חיסונים מומלצים לנשים הנוסעות לטייל בחבלי עולם שבהם קיימות מחלות שאינן שכיחות באזור מהן הן באות. |
'''החיסונים המומלצים לנשים הרות מתחלקים ל 3 קבוצות:''' | '''החיסונים המומלצים לנשים הרות מתחלקים ל 3 קבוצות:''' | ||
==== חיסונים מומלצים לנשים הרות ==== | ==== חיסונים מומלצים לנשים הרות ==== | ||
| + | [[תמונה:חיסונים מומלצים לנשים הרות.png|center|700px]] | ||
| − | |||
==== חיסונים שיש לתת לאחר שיקול דעת ==== | ==== חיסונים שיש לתת לאחר שיקול דעת ==== | ||
| + | '''במצב רגיל יש לדחות את החיסון לאחר ההיריון. ניתן לתת את החיסון כאשר היתרונות גוברים על הסיכון האפשרי''' | ||
| − | |||
[[תמונה:חיסונים לנשים הרות למתן לאחר שיקול דעת.png|center|700px]] | [[תמונה:חיסונים לנשים הרות למתן לאחר שיקול דעת.png|center|700px]] | ||
| שורה 111: | שורה 124: | ||
'''אין לתת חיסונים אלו לנשים הרות''' | '''אין לתת חיסונים אלו לנשים הרות''' | ||
| + | |||
[[תמונה:חיסונים לא מומלצים לנשים הרות.png|center|700px]] | [[תמונה:חיסונים לא מומלצים לנשים הרות.png|center|700px]] | ||
== קייט לנסיעה למטיילת ההרה == | == קייט לנסיעה למטיילת ההרה == | ||
| − | |||
בנוסף לתיק העזרה הראשונה שמומלץ לכל הנוסעים, מומלץ למטיילת ההרה להצטייד באביזרים הבאים:{{ש}} | בנוסף לתיק העזרה הראשונה שמומלץ לכל הנוסעים, מומלץ למטיילת ההרה להצטייד באביזרים הבאים:{{ש}} | ||
| − | אבקת טלק, מד-חום, אבקה להכנת נוזל רהידרציה עם מלחים, ויטמינים פרנטליים, משחה אנטי פטרייתית כנגד | + | אבקת טלק (Talc), מד-חום, אבקה להכנת נוזל רהידרציה (Rehydration) עם מלחים, ויטמינים פרנטליים (Prenatal), משחה אנטי פטרייתית כנגד Candida בנרתיק, Acetaminophen {{כ}}([[Acamol]]) וקרם הגנה בעל מקדם גבוה כנגד קרינת השמש. |
| − | לנשים | + | לנשים בשליש השלישי להיריון, מומלץ בנוסף להצטייד במכשיר למדידת [[לחץ דם]] וערכת בדיקת שתן באמצעות Stick – הרופא המטפל ידריך את האשה לבדוק לחץ דם, המצאות של [[בדיקת שתן כללית - Urinalysis#חלבון בשתן-urine protein{{כ}}|Proteinuria]] ו-[[בדיקת שתן כללית - Urinalysis#גלוקוזה{{כ}}|Glycosuria]] בשתן – מצבים שמצריכים השגחה רפואית. |
מתן תרופות למניעת מלריה ולטיפול עצמי במקרה של שילשולים צריך להעשות לאחר הערכה שלוקחת בחשבון את מסלול הנסיעה, ההיסטוריה הרפואית. רצוי להמנע מרוב התרופות במידת האפשר. | מתן תרופות למניעת מלריה ולטיפול עצמי במקרה של שילשולים צריך להעשות לאחר הערכה שלוקחת בחשבון את מסלול הנסיעה, ההיסטוריה הרפואית. רצוי להמנע מרוב התרופות במידת האפשר. | ||
| שורה 132: | שורה 145: | ||
[[קטגוריה:זיהומיות]] | [[קטגוריה:זיהומיות]] | ||
[[קטגוריה:מיילדות]] | [[קטגוריה:מיילדות]] | ||
| − | |||
גרסה אחרונה מ־10:46, 21 באפריל 2021
| טיול בעת היריון | ||
|---|---|---|
| Travel during pregnancy | ||
| יוצר הערך | ד"ר אבי יצחקי | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – רפואת מטיילים
נשים רבות אינן מדירות רגליהן מפעילויות שונות במהלך ההיריון ואינן נרתעות גם מטיולים ומסעות למחוזות נידחים.
ברוב המקרים עולות שאלות רבות בהקשר של נסיעה, במיוחד לחבלי ארץ אקזוטיים: האם מותר לנסוע לשם? בעת היריון, האם הנסיעה כרוכה בסכנה לעובר? אילו מחלות מסכנות את האם ואת העובר? אילו תרופות צריך ומותר לקחת בעת הטיול? האם צריך ומותר לאשה ההרה לקבל חיסונים לפני הטיול? לעיתים הנוסעת אינה הרה אך היא ובן זוגה מתכננים היריון ולפיכך הפסיקו להשתמש באמצעי מניעה. כיצד מתייחסים לאשה במקרה זה?
את התשובות ניתן לקבל ב"ספר הצהוב" של המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית בהוצאה המחודשת והמעודכנת שלו ב-2010.
מבוא
כמחצית מההריונות אינם מתוכננים, לפיכך מומלץ לנשים בגיל פיריון לעדכן את חיסוני השיגרה בעת ביקורות רפואיות שוטפות. עידכון של חיסוני השיגרה זו יכולה להפחית את הסיכון של ליילוד העתידי. חיסונים שלא בתקופת ההיריון עדיפים על חיסונים בעת היריון. מומלץ לנשים לדחות היריון למשך 28 יום לאחר קבלת חיסון חי מוחלש [למשל: MMR (Measles-Mumps-Rubella), Yellow fever] עקב החשש התיאורטי (Theoretical) של של העברה של הנגיף לעובר, למרות שמחקרים קטנים על נשים שקיבלו חיסונים אלו באופן לא מכוון בעת היריון לא מצאו קשר בין החיסון לתוצאות ההיריון. לכן אין המלצות לסיום היריון במקרה של חשיפה לא מכוונת לחיסונים אלו.
על פי הקולג' האמריקאי למיילדות וגניקולוגיה (The American College of Obstetricians and Gynecologists, ACOG), התקופה הבטוחה ביותר לאשה הרה לצאת למסע הוא בעת השליש השני להיריון (שבועות 24-18), בעת שהיא בדרך כלל חשה בטוב ונמצאת בסכנה מופחתת להפלה ספונטנית (Spontaneous) או לידה מוקדמת.
לאשה בשליש השלישי להיריון רצוי להמליץ לדחות מסע עקב בעיותיות בקבלת עזרה רפואית במקרים כמו יתר לחץ דם, דלקת ורידים או לידה מוקדמת. בכל מקרה, מומלץ לאשה הרה להתייעץ עם הרופא המטפל לפני החלטה על יציאה למסע. ייעוץ משותף של מומחה לרפואת מטיילים ורופא הנשים יתרום לשקילת היתרונות לעומת הסיכונים בהתבסס על היעד וההמלצות לגבי אמצעי המניעה הדרושים. המלצה כללית היא להמנע מנסיעה לאזורי עולם שלישי לנשים עם בעיות רפואיות. הטבלה הבאה מציגה בעיות גניקולוגיות, בעיות רפואיות כלליות ואזורים שבהם הסיכון הרפואי הוא מוגבר:
גורמי הסיכון והתוויות נגד אפשריות לנסיעה במהלך ההיריון:
- גורמי סיכון של ההיריון
- גורמי סיכון רפואיים כלליים
- גורמי הסיכון שמצויים ביעד המסע
- גורם הסיכון הגבוה ביותר הוא תאונות הדרכים
טבלת גורמי סיכון
ההכנות לקראת הנסיעה
היה והחליטה אשה הרה לצאת לטיול, הדברים הבאים צריכים להתבצע לפני היציאה למסע:
- ביצוע סונאר (UltraSound, US) במטרה לשלול היריון חוץ רחמי
- לברר אם הביטוח מכסה מצב הריוני ובמידת הצורך להרחיבו בהתאם – פוליסות רבות לא מכסות מצב של היריון ובעיות שנובעות מההיריון, נושא זה צריך להיות ברור ומטופל לפני רכישת הביטוח
- לבדוק את האפשרויות של עזרה רפואית ביעד – אשה בשליש שלישי צריכה לברר שבאזור שבו היא עתידה לטייל יש מתקנים רפואיים שיוכלו לטפל בסיבוכים של היריון כמו Toxemia, ביצוע ניתוח קיסרי וטיפול ביילוד שנולד טרם זמן או חולה
- לברר היכן היא תוכל לבצע ביקורת הריונית שוטפת ולדאוג שלא להחמיץ את הביקורת השיגרתית שלפני הלידה
- לברר האם מנות דם עוברות בדיקה מקדימה לנגיפים של AIDS (Acquired Immune Deficiency Syndrome) וצהבת מסוג B או C – בהקשר של אפשרות תיאורטית בצורך בקבלת ערויי דם. אשה הרה צריכה לדעת את סוג הדם שלה ונשים שנמצאו Rh- (Rhesus factor) צריכות לקבל נוגדנים מסוג Anti-D באופן מניעתי בערך בשבוע ה-28 להיריון. ערוי נוסף צריך להינתן לאחר הלידה אם היילוד הוא Rh+
- במידה והנסיעה היא לאזור שבו יש שפעת באותה העונה, מומלץ להתחסן כנגד הזן הקיים
- במידה ובאזור היעד יש הארעות גבוהה של שחפת, רצוי לבצע תבחין עורי לשחפת לפני המסע ולאחר החזרה
המלצות כלליות לנוסעת בתקופת ההיריון
- מומלץ לנוסעת ההרה לצאת למסע לפחות עם מלווה אחד
- תאונות דרכים: על האשה לחגור תמיד חגורת בטיחות בעת נסיעה. החגורה צריכה להיחגר באזור האגן ולא סביב הבטן. ברוב התאונות העובר מתאושש במהירות מלחץ שנגרם מחגורת הבטיחות
- דלקת כבד מסוג E: אינה מחלה שניתן למנוע על ידי חיסון ומהווה חיסון מיוחד לנשים הרות. צריך להמליץ לנשים הרות את הדרכים היעילות ביותר להמנע מסכנת מים מזוהמים ומזון כפי שמומלץ לגבי שאר הפתוגנים הגורמים לדלקות מעי
- צלילה: יש להמנע לחלוטין מצלילה בעת היריון עקב הסכנה של תסמונת דקומפרסיה (Decompression syndrome) בעובר
- הבעיות הטיפוסיות של נשים הרות בעת מסע הן אותן הבעיות שחווה כל אישה הרה: עייפות, צרבת, הפרעה בעיכול, עצירות, הפרשות מהנרתיק, עוויתות בשרירי הרגליים, עליה בתכיפות מתן השתן וטחורים
- נשים יכולות בעת מסע להשתמש באותם אמצעים שניתנים בדרך כלל: הימנעות ממאכלים שיוצרים גז במעי לפני טיסה (גזים כלואים יכולים להתפשט בנפחם בגבהים), לדאוג לתנועות רגליים מחזוריות בעת טיסות להפחתת סיכון יצירת קרישים
- מומלץ לאשה ההרה להשתמש כל זמן הטיסה בחגורות הבטיחות מאחר ומערבולות אויר אינן ניתנות לחיזוי ועלולות לגרום לחבלות קשות
- תסמינים וסימנים של צורך בהתערבות רפואית דחופה הם: הפרשה דמית מהנרתיק, העברה של ריקמה או קרישים, כאבי בטן עוויתיים, התכווצויות, פתיחת ממברנות, נפיחות חריגה ברגליים, כאב ראש או הפרעות ראיה
הטיסה בעת היריון
טיסות מיסחריות אינן מהוות סיכון לבריאות האשה ההרה או העובר. הקולג' האמריקאי למיילדות וגניקולוגיה מצהיר שנשים בריאות בהיריון שאינו רב עוברי יכולות לטוס בביטחה עד לשבוע ה-36 של ההיריון
ללחץ המופחת בתא הנוסעים בגובה של 2432-1500 מטרים יש השפעה מינימלית (Minimal) על חימצון העובר הודות לדינמיקה (Dynamics) המשופרת של Hemoglobin – חמצן
אם נוצר צורך בתוספת חמצן עקב בעיות רפואיות קודמות, סידורים לאספקת חמצן צריכים להתבצע לפני הטיסה. אנמיה קשה כמו אנמיה חרמשית, או רקע של Thrombophlebitis הם הוריות נגד יחסיות לטוס. נשים הרות עם בעיות של השיליה או סיכון של לידה מוקדמת צריכות להימנע מטיסות.
מדיניות של חברות התעופה ובטיחות בשדות התעופה
לכל חברת תעופה יש כללים משלה באשר להיריון וטיסות, צריך תמיד לבדוק עם חברת התעופה את הנושא כאשר מבצעים את ההזמנה. אצל חברות אחדות דרוש מילוי של טפסים מיוחדים. טיסות פנימיות מותרות בדרך כלל ללא הגבלה עד השבוע ה-36 וטיסות בינלאומיות מותרות עד לשבוע ה-35-32 בהתאם לחברות השונות. לנשים הרות מומלץ לשאת מסמכים המעידים על תאריך הלידה הצפוי, להתקשר למיילד ולוודא את סוג הדם שלה.
נשים הרות העובדות כדיילות או טייסות, עבודתן מוגבלת ברוב החברות עד השבוע ה-20 להיריון.
החשיפה לקרינה במכונות הבדיקה שבשדות התעופה היא מינימלית לאשה ההרה ולא נמצאו הוכחות שקושרות בדיקות אלו לתוצאות לא רצויות של ההיריון או לעובר. בכל מקרה, היות וקיימים דיווחים על על קשר אפשרי בין חשיפה לקרינה בעת ההיריון ועליה בשכיחות של Leukemia וסרטן בעת הילדות, מומלץ לנשים הרות לבקש בדיקה ידנית או באמצעות מטה במקום להיחשף לקרינה של מכונות הבדיקה.
עצות כלליות
ישיבה במושב מעבר בשורת כניסה תספק לנוסעת ההרה את הנוחות המירבית אך ישיבה במרכז המטוס מבטיחה מצד שני את טיסה חלקה יותר עם פחות טילטולים. מומלץ לנשים הרות ללכת כל חצי שעה במהלך טיסה חלקה או לכווץ ולפשוט את הברכיים כדי למנוע הווצרות Phlebitis. התייבשות עלולה להוביל לירידה בזרימת הדם בשילייה ול-Hemoconcentration, עלייה בסיכון ליצירת קרישים. מסיבה זו מומלץ לנשים הרות לשתות הרבה נוזלים במהלך הטיסה.
שהיה בגובה רב בהיריון
אין דיווחים על השפעה לא רצויה שקשורה להמצאות נשים בגבהים בעת ההיריון. אזורים גבוהים נמצאים לעיתים תכופות במרחק ניכר ממרכזים רפואיים בעת מצבי חירום. אשה הרה צריכה בעת החלטה אם לצאת לטרקים (Tracks) או לטפס לגבהים בעת ההיריון לקחת עובדות אלו בחשבון ואת העובדה שלא ידועה ההשפעה של גובה רב על העובר. עמדה שמרנית ממליצה לנשים הרות להמנע מעליה לגבהים שמעל 3658 מטרים (12,000 רגל).
מחלות שנגרמות ממים ומזון בעת ההיריון
לנשים הרות מומלצים הדברים הבאים:
- בארצות מתפתחות לשמור על כללי זהירות בהקשר של מים ומזון עקב סיכון יתר לאשה ההרה לשילשולים ותוצאות זיהומים (Toxoplasma, Listeria)
- להרתיח מי שתייה ולהמנע מהכלרה לאורך זמן. ניתן להשתמש בכדורי כלור (Chloride) לטיול קצר של עד 6 שבועות. היו דיווחים על זפק מולד (Congenital goiter) לאחר שימוש של כדורים שהכילו יוד בעת היריון.
- בעת התפרצות של "שילשול מטיילים" (Traveler diarrhea), נדרשת האשה להקפיד על הידרציה (Hydration) טובה עם מים מורתחים, נוזלים שמכילים Bicarbonate. כדורי Bismuth לא מומלצים עקב חשש תיאורטי לדמם בעובר כתוצאה מנטילת Salicylates וטרטוגניות (Teratogenicity) של ה-Bismuth. טיפול עם :Loperamid מומלץ רק במקרה הצורך. כשמחליטים לתת אנטיביוטיקה (Antibioitcs) למטופלת הרה עם שילשול ניתן להשתמש בAzithromycin או בCephalosporins פומיים מדור III
היריון ומלריה
מומלץ לנשים הרות להמנע מנסיעה לאזורים שבהם מחלת המלריה אנדמית (Endemic). נשים שמחליטות בכל זאת לצאת לאזור "מלרי" יכולות להפחית את הסיכון לרכוש את המחלה באמצעות תרופות מניעתיות ועל ידי שימוש באמצעים דוחי יתושים. מומלץ להשתמש בחומרים דוחי יתושים באופן מתון אך בהתאם לצורך ניתן גם להשתמש בתרסיס המכיל Pyrethrine בתוך הבית אם יתושים מהווים בעיה.
תרופות כנגד מלריה: Chloroquine באזורים שבהם Plasmodium falciparum רגיש ל-Chloroquine, לא גרם במשך עשרות שנים של שימוש לעליה בשיעור פגמים בעוברים. גם ה-Mefloquine שבו משתמשים באזורים שבהם הטפיל עמיד ל-Chloroquine לא הראה עליה בהפלות או פגמים מולדים כשנלקח בשליש הראשון להיריון. לאור עובדות אלו ה-CDC (Centers for Disease Control and prevention) אינו ממליץ לנשים שמתכננות היריון להמתין תקופת מה לאחר שהשתמשו ולפני כניסה להיריון. במידה והאשה או הרופא שלה מבקשים להפחית את כמות התרופה האנטי-מלרית בגוף לפני היריון קיימת טבלה שעוזרת בהורדת המינון. לאחר תקופות של 2, 4 או 6 זמני מחצית חיים של התרופה, בערך 25 אחוזים, 6 אחוזים ו-2 אחוזים בהתאמה של התרופה ישארו בדם.
Doxylin ו-Primaquine אסורים כתרופות למניעת מלריה במהלך ההיריון עקב השפעתם המזיקה על העובר.
Malarone אינו מומלץ בשלב זה בנשים הרות עקב העדר ידע מספיק לגבי השפעתו על נשים הרות.
טיפול במחלת המלריה: יש לטפל במלריה באשה ההרה כמצב חירום! במקרה של אשה ששהתה באזור שבו יש זן Falciparum עמיד ל-Chloroquine הטיפול באשה ההרה יהיה כאילו חלתה בזן העמיד. הטיפול במלריה בהיריון צריך לכלול ניטור תכוף של רמת הסוכר (Glycemia) וניטור כמות הנוזלים, תוך זהירות שלא לתת יותר מדי נוזלים תוך ורידית.
חיסונים לנשים הרות
הסיכון לעובר המתהווה כתוצאה מחיסון האם ההרה הוא תיאורטי. אין הוכחות לסיכון מחיסון של נשים הראות עם חיסונים המורכבים מוירוסים מתים או חיידקים או כתוצאה ממתן Toxoid. היתרונות בחיסון נשים על פי רוב גוברים על הסיכון הפוטנציאלי (Potential) כאשר הסבירות של חשיפה למחלה הוא גבוה, כאשר הזיהום מהווה סיכון לאם או לעובר וכאשר לא סביר שהחיסון גורם לנזק. חיסונים מומלצים לנשים הנוסעות לטייל בחבלי עולם שבהם קיימות מחלות שאינן שכיחות באזור מהן הן באות.
החיסונים המומלצים לנשים הרות מתחלקים ל 3 קבוצות:
חיסונים מומלצים לנשים הרות
חיסונים שיש לתת לאחר שיקול דעת
במצב רגיל יש לדחות את החיסון לאחר ההיריון. ניתן לתת את החיסון כאשר היתרונות גוברים על הסיכון האפשרי
חיסונים שאינם מומלצים לנשים הרות
אין לתת חיסונים אלו לנשים הרות
קייט לנסיעה למטיילת ההרה
בנוסף לתיק העזרה הראשונה שמומלץ לכל הנוסעים, מומלץ למטיילת ההרה להצטייד באביזרים הבאים:
אבקת טלק (Talc), מד-חום, אבקה להכנת נוזל רהידרציה (Rehydration) עם מלחים, ויטמינים פרנטליים (Prenatal), משחה אנטי פטרייתית כנגד Candida בנרתיק, Acetaminophen (Acamol) וקרם הגנה בעל מקדם גבוה כנגד קרינת השמש.
לנשים בשליש השלישי להיריון, מומלץ בנוסף להצטייד במכשיר למדידת לחץ דם וערכת בדיקת שתן באמצעות Stick – הרופא המטפל ידריך את האשה לבדוק לחץ דם, המצאות של Proteinuria ו-Glycosuria בשתן – מצבים שמצריכים השגחה רפואית.
מתן תרופות למניעת מלריה ולטיפול עצמי במקרה של שילשולים צריך להעשות לאחר הערכה שלוקחת בחשבון את מסלול הנסיעה, ההיסטוריה הרפואית. רצוי להמנע מרוב התרופות במידת האפשר.
מקורות
- Traveling while Pregnant - 2010 Yellow Book | CDC Travelers' Health
כותבי המאמר
המידע שבדף זה מבוסס על מידע שנכתב באתר רשת רפואה, על ידי ד"ר אבי יצחקי, מנהל מרפאת מטיילים