כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "טיפול בדלקת עור אטופית - הנחיה קלינית - Atopic dermatitis treatment"
| שורה 217: | שורה 217: | ||
===הימנעות מגירוים חיצוניים=== | ===הימנעות מגירוים חיצוניים=== | ||
| − | זיהוי והימנעות ממגע עם גורמים איריטנטיים | + | זיהוי והימנעות ממגע עם גורמים איריטנטיים הם קריטיים בניהול מחלת דלקת עור אטופית, לשם השגת רמיסייה ארוכה יותר ו/או הפחתת תדירות ההתקפים. |
ניתן להבחין במספר קבוצות של גורמים לא ספציפיים: | ניתן להבחין במספר קבוצות של גורמים לא ספציפיים: | ||
| − | + | #גורמים מכניים: צמר. מומלץ להקפיד על בגדים חופשיים, לא צמודים, העשויים מבד כותנה או משי | |
| − | + | #גורמים כימיים: חומרי חיטוי וניקוי, סבונים דטרגנטיים, שמנים ודלק. לכן, מומלץ להפחית, ככל הניתן, חשיפה למים, וככל הניתן, להימנע ממגע עם חומרי ניקוי | |
| − | + | #גורמים ביולוגיים: אלרגנים טבעיים, כדוגמת פרוות בעלי חיים וגורמים זיהומיים | |
| − | + | #גורמים סביבתיים: אבק, חום. רצוי להקפיד בבית על סביבה נקייה, בטמפרטורה מתאימה (להוסיף לחות לאוויר בחורף ולהקפיד על מזגן בקיץ) | |
| + | |||
===סיכום=== | ===סיכום=== | ||
• הטיפול המקומי שנועד לשמירת לחות העור מהווה קו ראשון ובסיסי במגוון הטיפולים הקיימים לדלקת עור אטופית. | • הטיפול המקומי שנועד לשמירת לחות העור מהווה קו ראשון ובסיסי במגוון הטיפולים הקיימים לדלקת עור אטופית. | ||
גרסה מ־06:22, 18 בפברואר 2021
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | ||
|---|---|---|
| הנחיות לטיפול בדלקת עור אטופית | ||
| ||
| הוועדה המקצועית | האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין | |
| עריכה | פרופ' אמיליה חודק, ד"ר אמילי אביטן-הרש, פרופ' דני בן אמתי, ד"ר שושי גרינברגר, ד"ר רוני דודיוק-גד, ד"ר יוליה ולדמן-גרינשפון, ד"ר אמיר חורב, ד"ר יעל לשם, ד"ר ורד מולכו-פסח, ד"ר יעקב משיח, ד"ר ליאת סמואלוב ,ד"ר פליקס פבלוצקי, ד"ר רבקה פרידלנד, ד"ר יצחק קונפינו, ד"ר אילת שני אדיר | |
| תחום | עור ומין | |
| קישור | באתר הר"י | |
| תאריך פרסום | ספטמבר 2020 | |
| הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון | ||
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – דלקת עור אטופית
תוכן העניינים:
דלקת עור אטופית
הגדרה
דלקת עור אטופית היא מחלת עור דלקתית שכיחה, בעלת מהלך כרוני והתקפי. המחלה מתאפיינת בגרד ונפוצה בילדים, אך קיימת גם במבוגרים.
דלקת עור אטופית קשורה ברמות מוגברות בסרום של IgE ב-80% מהמטופלים ובסיפור אישי או משפחתי של אלרגיות מסוג I, רגישות למזון, נזלת אלרגית, דלקת לחמית אלרגית ואסטמה. אקזמה אטופית היא שם נוסף לדלקת עור אטופית[1][2].
למחלה פתוגנזה מורכבת הכוללת פקטורים גנטיים, אימונולוגים וסביבתיים הגורמים לפגיעה בשלמות המחסום האפידרמלי ולדיסרגולציה אימונית[1].
תמונה קלינית
עד כ-20 אחוזים מהילדים וכ-2 אחוזים עד 8 אחוזים מהמבוגרים במדינות רבות בעולם, סובלים מדלקת עור אטופית. 60 אחוזים מהחולים מפתחים את המחלה בשנה הראשונה לחיים וכ-90 אחוזים ב-5 שנות החיים הראשונות. יובש וחספוס עוריים הם הסימנים הראשונים למחלה, אך נגעים אקזמטוטים לרוב לא מופיעים לפני החודש השני לחיים. ברוב החולים, המחלה תחלוף עד גילאי ילדות מאוחרת, אך בכ-10 אחוזים עד 30 אחוזים המחלה ממשיכה להיות פעילה גם בבגרות. מיעוט החולים יפתחו אותה לראשונה בגיל המבוגר[1][3]. גיל התחלה מוקדם, פרזנטציה קשה, סיפור משפחתי של דלקת עור אטופית וסנסיטיזציה מוקדמת לאלרגנים הם גורמי סיכון למהלך ארוך[3]. ברוב החולים, המחלה קלה, אך בכ-10 אחוזים המחלה בדרגת חומרה קשה.
הממצאים הקליניים האופייניים כוללים אריטמה, בצקת, יובש, אירוזיות/סימני גרד, הפרשות, גלדים וליכניפיקציה, אך אלה משתנים בהתאם לגיל החולה ולכרוניות הנגעים. גרד הוא סימן ההיכר של המחלה. בגיל הינקות, המחלה אקוטית עם נגעים בעיקר בפנים ובאזורים האקסטנסוריים של הגפיים, הגו עשוי להיות מעורב, אך איזור החיתול לרוב אינו נגוע. מגיל שנה-שנתיים והלאה התפרחת נוטה לערב אזורים פלקסוריים. במתבגרים ובמבוגרים אופייניים רבדים עם ליכניפיקציה וסימני גרד בקפלי הגפיים, צוואר ועפעפיים. מבוגרים נוטים לסבול גם מאקזמה כרונית בידיים[3].
ואריאנטים מורפולוגיים של דלקת עור אטופית כוללים סוג פוליקולרי עם צברי פפולות פוליקולריות, בעיקר, בחולים כהי עור, סוג פרוריגונלי עם פפולות ונודולות עם ארוזיה או גלד במרכזן, בעיקר, בחולים מבוגרים[3] וכן סוג נומולרי, המתאפיין ברבדים אקזמטוטיים בצורת מטבע.
העור של חולי דלקת עור אטופית מועד לזיהומים משניים, חיידקיים ווירליים, הנוטים להתפשט בחולים עם מעורבות ראש צוואר נמצא כי יש קולוניזציה מוגברת וסנסיטיזציה לפטרייה Malassezia sympodialis[3].
גרד, הפרעות שינה ומבוכה חברתית בשל מראה התפרחת, הם בעלי השפעה פסיכוסוציאלית על חיי החולים ובני משפחתם. ישנה שכיחות מוגברת של דיכאון וחרדה בילדים ובמבוגרים עם דלקת עור אטופית[3].
אבחנה
בהיעדר סמן מעבדתי ספציפי לדלקת עור אטופית, האבחון מתבצע באופן קליני ומתבסס על האנמנזה, מורפולוגיה ופיזור הנגעים העוריים וסימנים קליניים נלווים. המימצאים ההיסטופתולוגיים אינם ספציפיים לדלקת עור אטופית ולכן, לא נהוג לקחת ביופסיה לפתולוגיה באופן שיגרתי, אלא אם יש צורך לשלול אבחנות אחרות כגון לימפומה עורית. קריטריונים סטנדרטיים לאבחנה נחוצים למחקרים אפידמיולוגיים ולצורך הכללת חולים במחקרים קליניים [4]. קבוצות שונות ניסחו סדרות של קריטריונים לאבחון דלקת עור אטופית. סדרת הקריטריונים המוכרת ביותר היא זו של Hanifin & Rajka מ-1980 (ראו נספח 1). קריטריונים מרובים אלה, אינם ישימים לשימוש בקליניקה, כמו-כן, חלק מהקריטריונים המינוריים התבררו כלא ספציפיים. קבוצות בינלאומיות שונות הציעו מודיפיקציות לקריטריונים של Hanifin & Rajka.
ה-UK Working Party הציעה מערכת קריטריונים פשוטה יותר (נספח 2), אך יש קושי באבחון תינוקות לפי מערכת זו. הן הקריטריונים של Hanifin & Rajka והן הקריטריונים של ה-UK Working Party עברו תיקוף במחקרים ובאוכלוסיות שונות [1].
ב-2003 ועידת קונצנזוס של AAD) Academy of Dermatology Americans) ביצעה רביזיה של הקריטריונים של Hanifin & Rajka. סדרת קריטריונים זו אמנם לא עברה תיקוף במחקרים אך נחשבת כפרגמטית יותר לאיבחון דלקת עור אטופית בתינוקות, ילדים ומבוגרים וכן, מתאימה לשימוש בקליניקה ועל-כן, מובאת להלן [1][5].
יש להבחין, בין דלקת עור אטופית ומחלות עור אחרות המאופיינות בעור אריטמי עם קשקשת.
לעיתים, קשה להבדיל בין דלקת עור אטופית ודלקת עור סבוראית בינקות ותיתכן חפיפה בין שתי התופעות. דלקת עור אטופית לרוב, לא מערבת את המפשעות ובתי השחי, ואילו דלקת עור סבוראית מערבת אזורים אלה ולא נוטה לגרום לגרד. בחולים עמידים לטיפול יש לשקול מחדש את האבחנה של דלקת עור אטופית ולשקול אבחנות חלופיות.
קריטריונים לאבחון דלקת עור אטופית של ה-American Academy of Dermatology) AAD)
- מאפיינים חיוניים - חייבים להיות נוכחים
- גרד
- אקזמה (אקוטית, סבאקוטית, כרונית):
- מורפולוגיה טיפוסית ותבניות ספציפיות לגיל
- מעורבות פנים, צוואר ואיזורים אקסטנסוריים בתינוקות וילדים
- מעורבות פלקסורית נוכחית או בעבר בכל קבוצת גיל
- היעדר מעורבות מפשעות ובתי שחי
- מהלך כרוני או הולך וחוזר
- מורפולוגיה טיפוסית ותבניות ספציפיות לגיל
- מאפיינים חשובים - נצפים ברוב המקרים ותומכים באבחנה
- גיל התחלה צעיר
- אטופיה:
- סיפור אישי ו/או משפחתי
- רמות IgE מוגברות
- יובש
- מאפיינים נלווים - מסייעים לאבחנה אך אינם ספציפיים מספיק לאיבחון או הגדרת דלקת עור אטופית
- תגובות וסקולריות אטיפיות (חיוורון בפנים, דרמטוגרפיזם לבן, תגובת blanch מעוכבת)
- קרטוזיס פילאריס / פיטיריאזיס אלבה / hyperlinear palms / איכטיוזיס
- שינויים עיניים או פריאורביטלים
- ממצאים איזוריים אחרים (שינויים פריאורלים, פריאוריקולריים)
- הדגשה פריפוליקולרית / ליכניפיקציה / נגעי פרוריגו
- מצבים שיש לשלול
- סקביאס
- דלקת עור סבוראית
- דלקת ממגע אלרגית או איריטנטית
- איכטיוזות
- לימפומה עורית מסוג T
- פסוריאזיס
- דרמטוזות פוטוסנסטיביות
- מחלות חסר חיסוני
- אריטרודרמה מסיבות אחרות
קביעת חומרת המחלה
מערכות דירוג לקביעת חומרת המחלה נמצאות בשימוש בעיקר במחקרים קליניים ופחות בפרקטיקה הקלינית. קביעת חומרת המחלה צריכה להתבסס על מאפיינים אובייקטיביים וסובייקטיביים יחדיו. דירוגים לחומרת המחלה המתבססים רק על סימני המחלה אינם לוקחים בחשבון את השפעת הגרד ואת הפרעות השינה ולכן, יש להשתמש במערכות דירוג המתייחסות לסימנים ולסימפטומים.
יש מערכות דירוג רבות לקביעת חומרת דלקת עור אטופית ואין מערכת אחת הנחשבת כמועדפת.
- Scoring Of Atopic Dermatitis) SCORAD) - מערכת דירוג משולבת שפותחה על-ידי European Task Force Of Atopic Dermatitis) ETFAD (ראו נספח 3). SCORAD מתייחס לחומרת המחלה ולמפושטות לפי הערכת הרופא/החוקר, ולגרד ולהפרעה בשינה לפי הערכת המטופל. ערך מעל 50 נחשב חמור, ערך מתחת ל-25 נחשב קל. patient oriented SCORAD - הוא מדד להערכת חומרת המחלה שאינו תלוי ברופא המטפל ונמצא בקורלציה ל-SCORAD
- Eczema Area & Severity Index) EASI) - מערכת דירוג אחרת, שכיחה גם היא בשימוש, מתייחסת רק לסימני המחלה שמוערכים על-ידי רופא (ראו נספח 4)
- Patient Oriented Eczema Measure) POEM) מדד לחומרת המחלה המדווח על-ידי המטופל (ראו נספח 5)
- Investigator Global Assessment) IGA) - נמצאת בשימוש תכוף, נותנת הערכה גלובלית לחומרת המחלה לפי חמש קטגוריות (נקי, כמעט נקי, קל, בינוני, חמור)
- להלן טבלה המסכמת והמשווה בין מערכות הדירוג השונות
| מערכת דירוג | טווח ערכים | הערכה על-ידי רופא | הערכה על-ידי מטופל | תרגום תוצאות מערכות הדירוג לחומרת המחלה | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נקי | כמעט נקי | קל | בינוני | חמור | חמור מאוד | ||||
| SCORAD (10) | 0-103 | + | + | 0-9.9 | לא יושם | 10-28.9 | 29-48.9 | 49-103 | לא יושם |
| EASI (11) | 0-72 | + | 0 | 0.1-1 | 1.1-7 | 7.1-21 | 21.1-50 | 50.1-72 | |
| POEM (12) | 0-28 | + | NA | לא יושם | 0-7 | 8-16 | 17-28 | לא יושם | |
| IGA | 0-4 | + | 0 | 1 | 2 | 3 | 4 | לא יושם | |
- סיכום
- דלקת עור אטופית היא מחלת עור דלקתית שכיחה בעיקר בתינוקות ובילדים, אך גם במבוגרים
- המחלה בעלת מהלך כרוני והתקפי
- גרד הינו סימן ההיכר של המחלה
- פיזור הנגעים משתנה בהתאם לגיל החולה
- האבחון הוא קליני ולרוב אינו דורש ביצוע בדיקות מעבדה ו/או ביופסיית עור
- שימוש בקריטריונים לאיבחון המחלה או לקביעת דרגת חומרתה שימושי בעיקר במחקרים ופחות בפרקטיקה הקלינית
תחלואה נלווית
הביטוי העיקרי של דלקת עור אטופית הוא בעור, אך בשנים האחרונות, מצטברות עדויות כי מטופלים עם דלקת עור אטופית סובלים מתחלואה סיסטמית נלווית.
למטופלים הסובלים מדלקת עור אטופית, שכיחות מוגברת של מחלות אלרגיות ביחס לאוכלוסייה הבריאה: אסטמה (25.1 אחוזים לעומת 12.3 אחוזים) קדחת השחת (34.4 אחוזים לעומת 14.3 אחוזים) ואלרגיות למזון (15.1 אחוזים לעומת 3.6 אחוזים)[6][7]. קיים גם סיכון מוגבר לתחלואה עינית כגון דלקת הלחמית והקרנית (AKC) וקרטוקונוס.
במטופלים עם דלקת עור אטופית, יש שכיחות מוגברת של זיהומי עור ונטייה לזיהומים קשים ומפושטים יותר. הנטייה לזיהומים קשורה במגוון סיבות, הכוללות ליקוי בתגובת מערכת החיסון הנרכשת, פגמים במחסום האפידרמלי, וביטוי נמוך של פפטידים אנטי מיקרוביאליים[8]. המזהמים השכיחים הם: סטפילוקוקוס אאורוס, קוקסקי, הרפס ומולוסקום. דלקת עור אטופית היא מחלה כרונית, הגורמת להפרעה יומיומית בתפקוד ומלווה בהפרעה אסתטית, רגשית וחברתית. יש הכרה גוברת כי דלקת עור אטופית קשורה בתחלואה פסיכולוגית/התנהגותית. יש שכיחות מוגברת של חרדה, דכאון והפרעות התנהגותיות בילדים עם דלקת עור אטופית, משנית באופן חלקי לגרד והפרעות השינה. גם במטופלים מבוגרים יש שכיחות מוגברת של הפרעות חרדה ודיכאון, ובכל הגילאים נצפית פגיעה באיכות החיים ובחיי המשפחה. יש להתחשב בתופעות אלו בכדי לתת טיפול כוללני המתאים לכל מטופל [9].
סיכום
התחלואה הנלווית של דלקת עור אטופית מעלה אפשרות, כי היא אינה רק מחלה המוגבלת לעור כשבוחנים את החולה, בין אם ילד או מבוגר, יש לשים לב באנמנזה מכוונת לתחלואה נלווית אפשריות בכדי לתת מענה טיפולי טוב ומקיף יותר [10]. לאור כרוניות המחלה, יש לתת תשומת לב מיוחדת לגייס את החולה ומשפחתו לטיפול.
בירור מעבדתי
אין קריטריון אבחנתי מעבדתי לביסוס האבחנה של דלקת עור אטופית.
- בדיקת רמת Total IgE[11]
מוגברת ב-80% ממקרי דלקת עור אטופית. אין המלצה לבצע את הבדיקה באופן סדיר. אינה מומלצת כבדיקה לניטור חומרת מחלת דלקת עור אטופית.
- רמת אאוזינופילים בדם
אאוזינופילייה בדם אינה מהווה קריטריון לביסוס אבחנת דלקת עור אטופית, ואינה משמשת לצרכי ניטור המחלה[11].
תבחיני מטלית
אין הצדקה לביצוע תבחיני מטלית באופן שגרתי. מומלץ, לבצע תבחיני מטלית כאשר קיים חשד אנמנסטי או קליני לדלקת עור אלרגית ממגע, או כאשר המחלה מתמשכת ואינה מגיבה לטיפול[12][13][14].
תבחיני אלרגיה
אלרגיה למזון מופיעה בעד ל-40 אחוזים מפעוטות הסובלים מדלקת עור אטופית בינונית עד קשה.
מרביתם סובלים מאלרגיה מסוג Type I hypersensitivity ורק בחלקם הקטן חשיפה למזון מחמירה את דלקת העור האטופית. לאור זאת, אין הצדקה לביצוע תבחיני אלרגיה באופן שגרתי למטופלים עם דלקת עור אטופית. יש לשקול, הפנייה למרפאת אלרגיה לביצוע תבחיני אלרגיה, באם יש חשד לאלרגיה למזון מסוג Type I hypersensitivity המתבטאת במרבית המקרים באורטיקריה, אנגיואדמה, כאבי בטן, קשיי נשימה, הקאות או אנפילקסיס תוך זמן קצר (שניות עד 30 דקות) מחשיפה למזון האלרגני. במטופלים אשר למרות טיפול עורי הולם עדיין סובלים מדלקת עור אטופית ניתן לשקול תבחיני אלרגיה אם קיים חשד אנמנסטי חזק לקשר בין חשיפה לאלרגן ולהתפרצות דלקת העור האטופית. התבחינים המקובלים הם תבחיני skin prick test או בדיקת RAST המשמשים לאיתור נוגדני IGE למזונות כגון חלב פרה, ביצים, בוטנים, חיטה, סויה ודגים. אם קיימת החלטה לבצע בדיקת הימנעות, עליה להיות מוצעת לזמן קצר (עד שבועיים שלושה) והחזרת המזון לכלכלה, לבדיקת הרלוונטיות לדלקת עור אטופית. דיאטת הימנעות במטופל עם ריגוש עורי עלולה לגרום לאלרגיה מסוג type I hypersensitivity immediate [15].
כמו-כן, בעיקר בילדים, יש להיזהר מדיאטות קיצוניות היכולות להוביל לחסרים תזונתיים.
לסיכום במקרים בהם יש חשד לאלרגיה למזון במטופל עם דלקת עור אטופית יש להפנותו להערכה במרפאה אלרגית.
טיפול עור בסיסי
עור יבש מהווה את אחד המאפיינים העיקריים של המחלה, כתוצאה מפגיעה בתפקוד העור כחיץ שבין הגוף והסביבה (Skin barrier abnormalities).
הטיפול המקומי שנועד לשמירת לחות העור מהווה קו ראשון ובסיסי במגוון הטיפולים הקיימים לדלקת עור אטופית. מאחר שמומלץ לשמור על אותם עקרונות בכל קווי הטיפול, אף בסיסטמי ובביולוגי, ניתן לקרוא לזה "אורח חיים נכון" למטופלי דלקת עור אטופית.
ניקוי ורחצה
מומלץ, להקפיד על רחצה וניקוי יומיומי של העור, כדי להסיר קשקשים, גלדים ושארית חומרים מזהמים. כמו-כן מקלחות, במיוחד בגיל הינקות, משחקות תפקיד חשוב ביצירת קשר בין הורה לתינוק.
מומלץ לקיים מקלחות לא יותר מפעם אחת ביום.
חשוב להקפיד על סיבון עדין ולהימנע משפשוף חזק.
כמו-כן, יש להשתמש בתכשירים היפו אלרגניים, עם 5-6 pH קרוב לפיזיולוגי [16].
ישנם תכשירים אנטי-ספטיים הגורמים לגירוי ויבוש העור, ומהם יש להימנע. ההשפעה האנטיספטית שלהם היא מוגבלת, וגם במקרים של זיהום מישני, חשובה יותר הסרה מכנית עדינה [17].
מיד בסיום המקלחת, חשוב לייבש את העור בניגוב עדין וללא שפשוף.
תכשירי לחות
לשימוש קבוע בתכשירי לחות חשיבות רבה [18][19][20]:
- יתכן ותורמים למניעה ראשונית של דלקת עור אטופית בתינוקות בסיכון גבוה לפתחה (תינוקות להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם תחלואה אטופית)
- מניעה והפחתה בתדירות ההתלקחויות
- מניעת תחושת יובש העור
- שיפור התגובה לטיפול מקומי וסיסטמי
- הפחתה בשימוש בתכשירים סטרואידליים מקומיים (Steroid sparing effect)
מומלץ למרוח תכשירי לחות לפחות פעמיים ביום, כאשר אחת המריחות היא לאחר רחצה, שכן, מריחה שכזו היא יעילה יותר. ניתן להבחין בשלושה רכיבים עיקרים בתכשירי לחות:
- סופחי לחות (humectants) המגבירים את ספיחות הלחות על-ידי העור (כדוגמת אוריאה)
- רכיבים החוסמים אובדן לחות מפני שטח העור (וזלין)
- רכיבים משמנים המרככים את העור (כגון גליקול)
קיים מגוון רחב של תכשירי לחות, אך לא הוכחה יעילות של האחד על פני האחר. עקב כך, מדובר במבחן ניסוי וטעייה עד מציאת התכשיר המתאים ביותר למטופל. בכל מקרה, מומלץ לבחור בתכשירים נטולי בישום וחומרים משמרים.
שימוש בתכשירי לחות ישירות על העור המגורה עלול להיות מלווה בתחושת צריבה, ולכן, יש להשתמש בתכשירים לדיכוי ההחמרה וסבונים עדינים בלבד ורק לאחר-מכן, לחזור לשימוש בתכשירי לחות רגילים.
הימנעות מגירוים חיצוניים
זיהוי והימנעות ממגע עם גורמים איריטנטיים הם קריטיים בניהול מחלת דלקת עור אטופית, לשם השגת רמיסייה ארוכה יותר ו/או הפחתת תדירות ההתקפים. ניתן להבחין במספר קבוצות של גורמים לא ספציפיים:
- גורמים מכניים: צמר. מומלץ להקפיד על בגדים חופשיים, לא צמודים, העשויים מבד כותנה או משי
- גורמים כימיים: חומרי חיטוי וניקוי, סבונים דטרגנטיים, שמנים ודלק. לכן, מומלץ להפחית, ככל הניתן, חשיפה למים, וככל הניתן, להימנע ממגע עם חומרי ניקוי
- גורמים ביולוגיים: אלרגנים טבעיים, כדוגמת פרוות בעלי חיים וגורמים זיהומיים
- גורמים סביבתיים: אבק, חום. רצוי להקפיד בבית על סביבה נקייה, בטמפרטורה מתאימה (להוסיף לחות לאוויר בחורף ולהקפיד על מזגן בקיץ)
סיכום
• הטיפול המקומי שנועד לשמירת לחות העור מהווה קו ראשון ובסיסי במגוון הטיפולים הקיימים לדלקת עור אטופית. • מומלץ, להקפיד על מקלחות קצרות (10-15 דקות), לא יותר מפעם ביום. • מומלץ, להקפיד על סיבון עדין בתכשירים נטולי בישום וחומרים משמרים, ולהימנע משפשוף חזק. • מומלץ, למרוח תכשירי לחות על כל הגוף לפחות פעמיים ביום, כאשר אחת המריחות היא לאחר רחצה. • מומלץ, להימנע ממגע מגורמים איריטנטיים חיצוניים לשם השגת רמיסייה ארוכה יותר ו/או הפחתת תדירות ההתקפים.
טיפולים מקומיים
תכשירים קורטיקוסטרואידליים מקומיים
Topical Calcineurin Inhibitors (TCI)
Topical Phosphodiesterase Inhibitors
טיפול פרואקטיבי
טיפולים בזיהומי עור
ההחלטה על טיפול סיסטמי או פוטותרפיה
פוטותרפיה
תרופות קונבנציונליות
מטוטרקסט Methotrexate
ציקלוספורין Cyclosporine
סלספט Mycophenolate Mofetil
אימורן Azathioprine
תרופות ביולוגיות ואחרות
שילוב בין טיפולים
טיפול לגרד
טיפולים משלימים
מצבים מיוחדים
נספחים
ביבליוגרפיה והערת שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Eichenfield LF, Wynnis IT, Chamlin SI, et al. Guidelines of care for the management of atopic dermatitis. Section 1. Diagnosis and assessment of atopic dermatitis. J Am Acad Dermatol. 2014;70:338-351.
- ↑ Wollenberg A, Barbarot S, Bieber T, et al. Consensus based European guidelines for treatment of atopic eczema (atopic dermatitis) in adults and children: part I. J Eur Acad Dermatol Venereol. 2018;32:850-878.
- ↑ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 Weidinger S, Novak N. Atopic dermatitis. Lancet. 2016;387:1109-1022.
- ↑ Wollenberg A, Oranje M, Deleuran D, et al. ETFAD/EADV eczema task force 2015 position paper on diagnosis and treatment of atopic dermatitis in adult and paediatric patients. J Eur Acad Derm Venereol. 2016;30:729- 747.
- ↑ Eichenfield LF, Hanifin JM, Luger TA, et al. Consensus conference on pediatric atopic dermatitis. J Am Acad Dermatol. 2003;49:1088-1095.
- ↑ Simpson EL. Comorbidity in atopic dermatitis. Curr Dermatol Rep. 2012;1:29-38.
- ↑ Silverberg JI, Simpson EL. Association between severe eczema in children and multiple comorbid conditions and increased healthcare utilization. Pediatr Allergy Immunol. 2013;24:476-486.
- ↑ Kuo IH, Yoshida T, De Benedetto A, et al. The cutaneous innate immune response in patients with atopic dermatitis. J Allergy Clin Immunol. 2013;131:266-278.
- ↑ Yaghmaie P, Koudelka CW, Simpson EL. Mental health comorbidity in patients with atopic dermatitis. J Allergy Clin Immunol. 2013;131:428-433.
- ↑ Chopra R, Vakharia PP, Sacotte R, et al. Severity strata for Eczema Area and Severity Index (EASI), modified EASI, Scoring Atopic Dermatitis (SCORAD), objective SCORAD, Atopic Dermatitis Severity Index and body surface area in adolescents and adults with atopic dermatitis. Br J Dermatol. 2017;177:1316-1321.
- ↑ 11.0 11.1 Eichenfield LF, Wynnis IT, Chamlin SI, et al. Guidelines of care for the management of atopic dermatitis: section 1. Diagnosis and assessment of atopic dermatitis. J Am Acad Dermatol. 2014;70:338-351.
- ↑ Sidbury R, Tom WL, Bergman JN, et al. Guidelines of care for the management of atopic dermatitis: Section 4. Prevention of disease flares and use of adjunctive therapies and approaches. J Am Acad Dermatol. 2014;71:1218-1233.
- ↑ Simpson EL, Bruin-Weller M, Flohr C, et al. When does atopic dermatitis warrant systemic therapy? Recommendations from an expert panel of the International Eczema Council. J Am Acad Dermatol. 2017;77:623-533.
- ↑ Paller A, Jaworski JC, Simpson EL, et al. Major Comorbidities of Atopic Dermatitis: Beyond Allergic Disorders. Am J Clin Dermatol. 2018;19:821-838.
- ↑ Eigenmann PA, Beyer K, Lack G, et al. Are avoidance diets still warranted in children with atopic dermatitis? Pediatr Allergy Immunol. 2020;31:19-26.
- ↑ Seidenary S, Giusti G. Objective assessment of the skin of children affected by atopic dermatitis: a study of pH, capacitance and TEWL in eczematous and clinically uninvolved skin. Acta Derm Venerol. 1995;75:429- 433.
- ↑ Wollenberg A, Oranje A, Deleuran M, et al. ETFAD/EADV Eczema task force 2015 position paper on diagnosis and treatment of atopic dermatitis in adult and pediatric patients. J Eur Acad Dermatol Venerol. 2016;30:729- 747.
- ↑ Szczepanowska J, Reich A, Szepietowski JC. Emollients improve treatment results with topical corticosteroids in childhood atopic dermatitis: a randomised comparative study. Pediatr Allergy Immunol. 2008;19:614-618.
- ↑ Akerstorm U, Reitamo S, Langeland T, et al. Comparison of moistorizing creams for prevention of atopic dermatitis relapse: a randomized double-blind controlled multicentre clinical trial. Acta Derm Venereol. 2015;95:587-592.
- ↑ Mengeaud V, Phulpin C, Bacquey A, et al. An innovative oat-based sterile emollient cream in the maintenance therapy of childhood atopic dermatitis. Pediatr Dermatol. 2015;32:208-215.
מקורות נוספים לפרק דלקת עור אטופית
- Leshem YA, Hajar T, Hanifin JM, Simpson EL. What the Eczema Area and Severity Index score tells us about the severity of atopic dermatitis: an interpretability study. Br J Dermatol. 2015;172:1353-1357.
- Vakharia PP, Chopra R, Sacotte R, et al. Severity strata for five patient-reported outcomes in adults with atopic dermatitis. Br J Dermatol. 2018;178:925-930.
מקורות נוספים לפרק בירור מעבדתי
- Roerdink EM, Flokstra-de Blok BM, Blok JL, et al. Association of food allergy and atopic dermatitis exacerbations. Ann Allergy Asthma Immunol. 2016;116:334-338.
המידע שבדף זה נכתב על ידי
- פרופ' אמיליה חודק - מנהלת מערך העור, המרכז הרפואי ע"ש רבין
- ד"ר אמילי אביטן-הרש - מח' עור, המרכז הרפואי רמב"ם
- פרופ' דני בן-אמתי - יחידת העור ילדים, המרכז הרפואי שניידר
- ד"ר שושי גרינברגר - מח' עור, המרכז הרפואי ע"ש ח. שיבא
- ד"ר רוני דודיוק-גד - מח' עור, המרכז הרפואי העמק
- ד"ר יוליה ולדמן-גרינשפון - יחידת העור, המרכז הרפואי קפלן
- ד"ר אמיר חורב - חטיבת ילדים, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה
- ד"ר יעל לשם - מערך העור, המרכז הרפואי ע"ש רבין
- ד"ר ורד מולכו-פסח - מח' עור, המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה, עין כרם
- ד"ר יעקב משיח - מערך העור, המרכז הרפואי תל אביב, איכילוב
- ד"ר ליאת סמואלוב - מערך העור, המרכז הרפואי תל אביב, איכילוב
- ד"ר פליקס פבלוצקי - מח' עור, המרכז הרפואי ע"ש ח. שיבא
- ד"ר רבקה פרידלנד - יחידת העור ילדים, המרכז הרפואי שניידר
- ד"ר יצחק קונפינו - יחידת העור, המרכז הרפואי וולפסון
- ד"ר אילת שני אדיר - עור ילדים, המרכז הרפואי כרמל