האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "טיפול בזיהום כרוני בנגיף דלקת כבד C - קווים מנחים"

מתוך ויקירפואה

שורה 67: שורה 67:
 
==מטופלים "מנוסים" בטיפול - Treatment-experienced subjects==
 
==מטופלים "מנוסים" בטיפול - Treatment-experienced subjects==
  
תוצאות טיפול נשנה c-SOC למטופלים אלה היו מאכזבות: שיעור השגת SVR בקרב Relapsers היה נמוך מ־30% ובקרב Null- responders עמד על כ־6% בלבד {{הערה|שם=הערה10|Jensen DM, Marcellin P, Freilich B & al, Re-treatment of patients with chronic hepatitis c who do not respond to peginterferon -a2b: a randomized trial. Ann intern Med, 2009;150:528-540}}.
+
תוצאות טיפול נשנה ב-SOC למטופלים אלה היו מאכזבות: שיעור השגת SVR בקרב Relapsers היה נמוך מ־30% ובקרב Null- responders עמד על כ־6% בלבד {{הערה|שם=הערה10|Jensen DM, Marcellin P, Freilich B & al, Re-treatment of patients with chronic hepatitis c who do not respond to peginterferon -a2b: a randomized trial. Ann intern Med, 2009;150:528-540}}.
  
 
incivo) (TVR) Telaprevir)- במחקר הוכללו 663 מטופלים "מנוסים" {{הערה|שם=הערה11|11. Zeuzem S, Andreone P, Pol S & al, REALiZE study Team. Telaprevir for retreatment of HCV infection. N Engl J Med, 2011; 364:2417-28.}}{{כ}} (Relapsers, Partial responders, Null responders). משך הטיפול היה 48 שבועות. שיעור ה-SVR היה 66%-64% לעומת 17% בקבוצת הבקרה. שיעור השגת SVR היה גבוה מאוד בקבוצת Relapsers ועמד על 88%-83% לעומת 24% בקבוצת הבקרה. בקבוצת SVR ה- Partial responders היה 59%-54% לעומת 15% בקבוצת הבקרה, ובקבוצת Null responded שיעורו היה 29%-33% לעומת 5% בקבוצת הבקרה. בקבוצת Relapsers שהשיגו eRVR, אפשר לקצר את משך הטיפול מ־48 ל־24 שבועות בלבד, ועדיין להשיג שיעור דומה של SVR. בקבוצת Null responders וה-Partial responders אין לקצר את משך הטיפול.
 
incivo) (TVR) Telaprevir)- במחקר הוכללו 663 מטופלים "מנוסים" {{הערה|שם=הערה11|11. Zeuzem S, Andreone P, Pol S & al, REALiZE study Team. Telaprevir for retreatment of HCV infection. N Engl J Med, 2011; 364:2417-28.}}{{כ}} (Relapsers, Partial responders, Null responders). משך הטיפול היה 48 שבועות. שיעור ה-SVR היה 66%-64% לעומת 17% בקבוצת הבקרה. שיעור השגת SVR היה גבוה מאוד בקבוצת Relapsers ועמד על 88%-83% לעומת 24% בקבוצת הבקרה. בקבוצת SVR ה- Partial responders היה 59%-54% לעומת 15% בקבוצת הבקרה, ובקבוצת Null responded שיעורו היה 29%-33% לעומת 5% בקבוצת הבקרה. בקבוצת Relapsers שהשיגו eRVR, אפשר לקצר את משך הטיפול מ־48 ל־24 שבועות בלבד, ועדיין להשיג שיעור דומה של SVR. בקבוצת Null responders וה-Partial responders אין לקצר את משך הטיפול.
שורה 107: שורה 107:
 
היענות לטיפול והשפעות לוואי: השפעות הלוואי השכיחות בטיפול ב-TVR הן גרד בקרב 50%-45% מהמטופלים (לעומת 36% בקבוצת הבקרה), תפרחת בקרב 56% (לעומת 32%), בחילה ב־40%-43% (לעומת 31%) ואנמיה ב־39%-37% (לעומת 19%). רק ב־4% הייתה התפרחת חמורה {{הערה|שם=הערה9}} , {{הערה|שם=הערה10}} , {{הערה|שם=הערה11}} , {{הערה|שם=הערה12}}. תופעות של steven-johnson או Drug Related Eruption With Systemic Symptoms) DRESS) נדירות (פחות מ-1%) וחייבו הפסקה מיידית של הטיפול.
 
היענות לטיפול והשפעות לוואי: השפעות הלוואי השכיחות בטיפול ב-TVR הן גרד בקרב 50%-45% מהמטופלים (לעומת 36% בקבוצת הבקרה), תפרחת בקרב 56% (לעומת 32%), בחילה ב־40%-43% (לעומת 31%) ואנמיה ב־39%-37% (לעומת 19%). רק ב־4% הייתה התפרחת חמורה {{הערה|שם=הערה9}} , {{הערה|שם=הערה10}} , {{הערה|שם=הערה11}} , {{הערה|שם=הערה12}}. תופעות של steven-johnson או Drug Related Eruption With Systemic Symptoms) DRESS) נדירות (פחות מ-1%) וחייבו הפסקה מיידית של הטיפול.
  
השפעות הלוואי בעקבות טיפול ב-BOC: אנמיה ב־49% מהמטופלים (לעומת 29% בקבוצת הבקרה) והפרעות בחוש הטעם (Dysgeusia) ב־43%-37% (לעומת 18%){{כ}}{{הערה|ש=הערה9}}. נוסף לכך, היה צורך להפסיק את הטיפול ל־13%-12% מכלל המטופלים שיעור שהיה דומה לטיפול עם SOCT.
+
השפעות הלוואי בעקבות טיפול ב-BOC: אנמיה ב־49% מהמטופלים (לעומת 29% בקבוצת הבקרה) והפרעות בחוש הטעם (Dysgeusia) ב־43%-37% (לעומת 18%){{כ}}{{הערה|שם=הערה9}}. נוסף לכך, היה צורך להפסיק את הטיפול ל־13%-12% מכלל המטופלים שיעור שהיה דומה לטיפול עם SOCT.
  
 
==עמידות למעכבי פרוטיאזה - Resistance to protease inhibitors==
 
==עמידות למעכבי פרוטיאזה - Resistance to protease inhibitors==

גרסה מ־08:26, 14 במאי 2014

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
קווים מנחים לטיפול בזיהום כרוני בנגיף דלקת כבד C‏ 2012
תאריך פרסום דצמבר 2012
יוצר הערך החברה הישראלית לחקר הכבד
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםהפטיטיס

הכותבים

  • אלי צוקרמן - היחידה למחלות כבד, מרכז רפואי כרמל ומחוז חיפה וגליל מערבי, שירותי בריאות כללית, הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, חיפה
  • ריפעת ספדי - היחידה למחלות כבד, בית חולים הדסה עין כרם, והפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, ירושלים
  • רן אורן - המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, בית חולים הדסה עין כרם, והפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, ירושלים
  • אורן שבולת - היחידה למחלות כבד, מרכז רפואי סוראסקי והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב
  • יעקב ברוך - יחידת הכבד, רמב"ם, הקריה הרפואית לבריאות האדם והפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, חיפה
  • רפאל ברוק- היחידה למחלות כבד, מרכז רפואי סוראסקי והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב
  • יואב לוריה - היחידה למחלות כבד, בית חולים שערי צדק, ירושלים
  • רן טור־כספא - המכון למחלות כבד, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, פתח תקווה והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב
  • סייף אבו מוך - היחידה למחלות כבד, בית חולים הלל יפה, חדרה
  • דני שובל - היחידה למחלות כבד, בית חולים הדסה עין כרם, והפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, ירושלים
  • זיו בן ארי - יו"ר החברה הישראלית לחקר הכבד, המכון למחלות כבד, מרכז רפואי שיבא, תל השומר והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב

תקציר

הטיפול המקובל עד היום כנגד זיהום כרוני בנגיף דלקת כבד Standard Of Care therapy ,C ‏(SOC), כולל טיפול ב- Pegylated interferon alphas ‏ (pegIFNa-2a/2b) וב-Ribavirin‏ (RBV) למשך 48-24 שבועות, בהתאם לגנוטיפ הנגיפי. טיפול זה כרוך בהשפעות לוואי ומוביל להשגת SVR) Sustained Virologic Response) רק ב־50%-40% מהמטופלים עם גנוטיפ 1. פיתוח תרופות נוגדות נגיפים (אנטי-ויראליות) הפועלות ישירות נגד אתרים החיוניים למעגל החיים של נגיף ההפטיטיס C, ה- Direct Acting Antiviral agents ‏ (DAAs) הוביל לאחרונה לפריצת הדרך גדולה בטיפול בזיהום הכרוני בנגיף. DAAs מסווגים לשתי קבוצות עיקריות: מעכבי פולימרזות ומעכבי פרוטיאזות. תוצאות מחקרים קליניים מעידות על כך שטיפול בתרופות החדשות מקבוצת מעכבי הפרוטיאזות (Telaprevir Boceprevirn) במישלב עם SOC במטופלים עם גנוטיפ 1, הוביל לשיפור משמעותי בשיעור השגת SVR בקרב מטופלים שטופלו לראשונה ("נאיביים") (70%) ובמטופלים "מנוסים". הטיפול במעכבי הפרוטיאזה מאפשר קיצור של משך הטיפול בקבוצות מטופלים מסוימות. על פי הנחיות משרד הבריאות בישראל, המישלב בין Telaprevir ‏ (Incivo) או Victrelis) Boceprevir) לבין pegIFNa-2a/2b וריבווירין הוא היום סטנדרט הטיפול החדש בזיהום כרוני בנגיף דלקת כבד C, גנוטיפ 1. מוצגים בזאת המלצות ועדה מקצועית מטעם החברה הישראלית לטיפול הסטנדרטי החדש בזיהום כרוני בנגיף דלקת כבד C (הפטיטיס C), גנוטיפ 1.

הקדמה

הטיפול המקובל כיום לזיהום כרוני בנגיף דלקת כבד C, ‏ standard Of Care therapy ‏ (SOC), כולל טיפול ב- Pegylated interferon alphas ‏ (pegIFNa-2a pegIFNa-2b) וב-Ribavirins ‏ (RBV) למשך 48-24 שבועות, בהתאם לגנוטיפ הנגיפי. טיפול זה כרוך בהשפעות לוואי ומוביל להשגת SVR) Sustained Virologic Response) רק ב־50%-40% מהמטופלים עם גנוטיפ 1. פיתוח תרופות נוגדות נגיפים הפועלות ישירות נגד אתרים החיוניים למעגל החיים של נגיף דלקת כבד C, ה-DAAs) Direct Acting Antiviral agents), הוביל לאחרונה לפריצת דרך משמעותית בטיפול בזיהום הכרוני בנגיף.

DAAS מסווגים לשתי קבוצות עיקריות: מעכבי פולימרזות ומעכבי פרוטיאזות. תוצאות מחקרים קליניים מעידות על כך, שטיפול במטופלים עם גנוטיפ 1 בתרופות החדשות מקבוצת מעכבי הפרוטיאזות במישלב עם SOCT, הוביל לשיפור משמעותי בשיעור השגת SVR בקרב מטופלים שטופלו לראשונה ("נאיביים"), בקרב מטופלים שלא הצליחו להשיג אצלם SVR בטיפול קודם ("מנוסים") ובקרב מטופלים חולי צמקת הכבד הנחשבים "קשים" לטיפול. הטיפול במעכבי הפרוטיאזה גם מאפשר קיצור של משך הטיפול בקבוצות מטופלים מסוימות. הטיפול במעכבי הפרוטיאזה כרוך בהתפתחות השפעות לוואי נוספות, בפרוטוקול טיפול מורכב, בתגובות בין־ תרופתיות, בהתמודדות עם ההיענות של המטופל ובהופעת עמידות לתרופות החדשות. כמו כן יש להקפיד על ניטור מדוקדק של הטיפול.

מושגים והגדרות

  1. (Rapid Virological Response) ‏RVR: ‏HCV RNA לא מדיד (שלילי) בשבוע 4 לטיפול (HCV RNA > 10-15 IU/ml).
  2. (Early Virological Response) ‏EVR : ירידה של יותר מ-2log10 ב־HCV RNA בשבוע 12 לטיפול.
  3. (Sustained Virological Response) ‏ SVR: ‏ HCV RNA : לא מדיד בשבוע 24 לאחר סיום הטיפול (החלמה).
  4. Partial response: ירידה של יותר מ-2log10 ב-HCV RNA בשבוע 12, אך בדיקת PCR חיובית בשבוע 24. (הערה: בחלק מהמטופלים בדיקת HCV RNA איכותית ולא כמותית. אם ה-PCR חיובי בשבוע 24 ייחשבו כ-Null responders).
  5. Null response: ירידה ב-HCV RNA של פחות מ־2%10 בשבוע 12 לטיפול.
  6. Relapse ‏: HCV RNA לא מדיד בסיום הטיפול, אך בדיקת PCR הייתה חיובית במהלך 24 השבועות מתום הטיפול.
  7. Breakthrough: עלייה ברמת HCV RNA תוך כדי טיפול > מ-מ-1log10 יחסית לרמה הנמוכה ביותר שנמדדה בטיפול.
  8. Treatment-naive patients: מטופלים "נאיביים" לטיפול - לא טופלו בעבר.
  9. Treatment-experienced patients: מטופלים "מנוסים" בטיפול - קיבלו טיפול בעבר ולא הצליחו להשיג SVR. קבוצה זאת כוללת את ה-Non responders ‏ (Partial או Null) ואת ה-Relapsers.
  10. (Response-Guided Therapy (RGT: טיפול מונחה תגובה - התאמת משך הטיפול לקצב ולמהירות התגובה הווירולוגית באופן אישי.
  11. (Extended RVR (eRVR: תגובה וירולוגית מהירה מורחבת - מתייחס לטיפול משולב במעכבי הפרוטיאזות. הגדרתו משתנה בהתאם לתרופה: HCV RNA לא מדיד (< 1u/mL10-15) בשבוע 12-4 לטיפול משולב עם Telaprevir או בשבוע 24-8 לטיפול משולב עם Boceprevir.
  12. Lead in: מתייחס לטיפול ב-Boceprevir בלבד. ב־4 השבועות הראשונים של הטיפול המשולב, ניתן טיפול ב-pegiFNα ו- RBv בלבד.

התרופות נוגדות הנגיפים הישירות - IDAAs

ה-NS3/4A serine protease הוא חלבון רב־תכליתי, החיוני לעיבוד ולחיתוך רב־החלבון הנגיפי באזור NS3-NS5, והוא מאפשר יצירת חלבונים שונים המשתתפים בשכפול הנגיף [1]. על כן עיכוב הפרוטיאזה NS3/4A מעכב את שכפול הנגיף. שתי התרופות הראשונות מקבוצת ה-DAAS השייכות לקבוצת מעכבי הפרוטיאזה NS3/4A‏ Ns3-serine ‏protease inhibitors :‏ (incivo) ‏ (TVR) ‏Telaprevir ו-(BOC) ‏ Boceprevir ‏ (Victrelis) אושרו לטיפול על ידי ה-FDA האמריקאי וה-EMA במאי וביוני 2011, בהתאמה, והן נכללות בטיפול כקו ראשון לזיהום כרוני ב-HCV גנוטיפ 1. מינואר 2012 התרופות נכללות בסל הבריאות בישראל לטיפול ב-HCV גנוטיפ 1 בהוריות (התוויות) מסוימות שתפורטנה בהמשך.

שתי התרופות נבדלות באופן הטיפול, בניטור הדרוש ובהשפעות הלוואי. טיפול חד תרופתי (מונו־תראפי) בתרופות אלו מוביל לברירה (selection) מהירה של מוטנטים עמידים במהלך הימים הראשונים לטיפול. הטיפול ב- pegiFNα וב-RBV חיוני כ-Back-bone לטיפול נוגד הנגיפים המשולב [2] , [3] , [4].

בהתבסס על נתונים אלו ניתן לקבוע, כי המישלב בין TVR או BOC לבין -pegiFNα ‏ + weightbased ‏RBV ‏ 2a/2b הוא היום סטנדרט הטיפול החדש בזיהום כרוני בנגיף דלקת כבד C, גנוטיפ 1.

מטופלים "נאיביים" לטיפול - Treatment-naive subjects

incivo) (TVR) Telaprevir) - תוצאות מחקרים שלב III: במחקרים אלו השוו החוקרים בין טיפול משולש של TVR/PEG/RBV במשך 12-8 שבועות ואחריו SOC לעוד 36 שבועות, לבין טיפול ב-SOC בלבד בקבוצת הבקרה. בזרועות הטיפול המשולש ל־8 ו־12 שבועות (T8PR ו- T12PR), שיעור השגת ה-SVR היה גבוה משמעותית לעומת מטופלים שקיבלו SOC בלבד: 69% ו־75%, בהתאמה, לעומת 44% [5]. קיצור משך הטיפול מ־48 ל־24 שבועות במטופלים שהשיגו eRVR, לא פגם בהשגת 92% - SVR לעומת 88%, בהתאמה [6]. שיעור המטופלים שהשיג eRVR הגיע ל־57%. בקרב מטופלים עם צמקת כבד המוגדרים "קשים" לטיפול, 62% השיגו SVR בעזרת הטיפול המשולש בהשוואה ל־38% בקבוצה הבקרה.

victrelis) (BOC) Boceprevir) - הטיפול ב-BOC כולל בשלב טיפול ראשון SOC למשך 4 שבועות (Lead-in) ואחריו טיפול משולש ב-BOC/PEG/RBV‏[7]. מתוצאות מחקרים שלג III: שיעור ה-SVR היה 66% בזרוע הטיפולית המשולשת, 63% בזרוע ה-RGT במטופלים שהשיגו eRVR ו־37% בקבוצת הבקרה. שיעור המטופלים שהשיג eRVR הגיע ל־55%. בקרב מטופלים הלוקים בצמקת הכבד, שיעור המטופלים שהשיגו SVR בעזרת הטיפול המשולש היה 52% בהשוואה ל־38% בקבוצה שטופלה ב-SOC בלבד. בשתי התרופות (BOC או TVR), קיצור משך הטיפול על פי RGT במטופלים עם צמקת הכבד פגם ביכולת להשיג SVR ואין לקצר את משך הטיפול אצלם[5] , [7], [8].

מטופלים "מנוסים" בטיפול - Treatment-experienced subjects

תוצאות טיפול נשנה ב-SOC למטופלים אלה היו מאכזבות: שיעור השגת SVR בקרב Relapsers היה נמוך מ־30% ובקרב Null- responders עמד על כ־6% בלבד [9].

incivo) (TVR) Telaprevir)- במחקר הוכללו 663 מטופלים "מנוסים" [10]‏ (Relapsers, Partial responders, Null responders). משך הטיפול היה 48 שבועות. שיעור ה-SVR היה 66%-64% לעומת 17% בקבוצת הבקרה. שיעור השגת SVR היה גבוה מאוד בקבוצת Relapsers ועמד על 88%-83% לעומת 24% בקבוצת הבקרה. בקבוצת SVR ה- Partial responders היה 59%-54% לעומת 15% בקבוצת הבקרה, ובקבוצת Null responded שיעורו היה 29%-33% לעומת 5% בקבוצת הבקרה. בקבוצת Relapsers שהשיגו eRVR, אפשר לקצר את משך הטיפול מ־48 ל־24 שבועות בלבד, ועדיין להשיג שיעור דומה של SVR. בקבוצת Null responders וה-Partial responders אין לקצר את משך הטיפול.

תרשים 1:כללי הפסקה מוקדמת של טיפול (Stopping rules)
(Incivo (telaprevir
(victrelis (Boceprevir
תרשים 2: כללי טיפול מונחה תגובה (Response Guided Therapy)
New on-treatment response guided criteria with TVR and BOC
HCV RNA undetectable at
(TVR= Incivo (telaprevir), BOC= Victrelis (boceprevir

HCV RNAIextended rapid virological response) eRVR בלתי מדיד (< 15-10 יב"ל/מ"ל) בשבוע 4 ו-12 לטיפול ב-telaprevir ‏(lncivo) או בשבוע 12-8 לטיפול ב-Victrelis ‏ (boceprevir).

Incivo: בחולים "נאיביים" או ^relapsers ללא צמקת שהשיגו eRVR משך הטיפול 24 שבועות בסך הכל.

Victrelis: בחולים "נאיביים" ללא צמקת שהשיגו eRVR משך הטיפול 28 שבועות בסך הכל. בחולים "מנוסים" (relapsers או partial responders בלבד) ללא צמקת שהשיגו eRVR משך הטיפול 36 שבועות בסך הכל.

Pegylated interferon-alpha=PR ו-ribavirin.


תרשים 3: אופן הטיפול ב- Telaprevir‏ (Incivo) בחולים עם זיהום כרוני ב-HCV גנוטיפ 1
חולים ללא שחמת העד, נאיביים או עם הישנות זיהום ב-HCV לאחר טיפול קודם (relapsers) שהשיגו תגובה וירולוגית מוקדמת (eRVR)
Telaprevir4.png

HCV RNAIextended rapid virological response) eRVR בלתי מדיד (< 15-10 יב"ל/מ"ל) בשבוע 4 ו־12 לטיפול.

Ribavirin =PR ‏ ו-pegylated interferon-α

victrelis) (BOC) Boceprevir) - במחקר הוכללו 403 מטופלים עם גנוטיפ 1 שלא השיגו SVR בטיפול קודם [11]. השילוב של BOC בטיפול הוביל לשיפור ניכר בהשגת SVR: ‏75%-69% בקבוצת ה-Re1apsers לעומת 29% בקבוצת הבקרה, 52%-40% בקבוצת Partial responders לעומת 7% בקבוצת הבקרה, ו־38% בקבוצת Null responders. בקבוצת Relapsers וה-Partial responders שהשיגו eRVR ניתן היה לקצר את משך הטיפול מ־48 ל־24 שבועות ולהשיג את אותם שיעורי SVR. ‏ Null responders מומלץ לא לקצר את משך זמן הטיפול.

לסיכום, שילוב מעכבי הפרוטיאזה עם soc לטיפול בזיהום כרוני בHCV גנוטיפ 1 הוביל לשיפור משמעותי בהשגת SVR בקרב מטופלים "נאיביים" בשיעור של 30% (לעומת ה-soc) ולשיפור בשיעור של 64%-24% בקבוצת ה"מנוסים".

היענות לטיפול והשפעות לוואי: השפעות הלוואי השכיחות בטיפול ב-TVR הן גרד בקרב 50%-45% מהמטופלים (לעומת 36% בקבוצת הבקרה), תפרחת בקרב 56% (לעומת 32%), בחילה ב־40%-43% (לעומת 31%) ואנמיה ב־39%-37% (לעומת 19%). רק ב־4% הייתה התפרחת חמורה [8] , [9] , [10] , [11]. תופעות של steven-johnson או Drug Related Eruption With Systemic Symptoms) DRESS) נדירות (פחות מ-1%) וחייבו הפסקה מיידית של הטיפול.

השפעות הלוואי בעקבות טיפול ב-BOC: אנמיה ב־49% מהמטופלים (לעומת 29% בקבוצת הבקרה) והפרעות בחוש הטעם (Dysgeusia) ב־43%-37% (לעומת 18%)‏[8]. נוסף לכך, היה צורך להפסיק את הטיפול ל־13%-12% מכלל המטופלים שיעור שהיה דומה לטיפול עם SOCT.

עמידות למעכבי פרוטיאזה - Resistance to protease inhibitors

קצב השכפול המהיר של HCV מוביל למוטציה, הגורמת לשינוי מרחבי באתרי הקישור של Ns3-serine proteased למעכבי הפרוטיאזה, מפחיתה את יעילות ^m TVR־14,13] B0c] וגורמת ^Virologic breakthrough ולכישלון של הטיפול, כפי שנצפה ב־10%-5% מהמטופלים [6]. על מנת למנוע או למזער את בעיית העמידות נקבעו נקודות ציון להפסקה מוקדמת של הטיפול אם התגובה הווירולוגית אינה מספקת ("stopping rules") (תרשים 1). תגוגה גין-תרופתית: שתי התרופות עוברות חילוף חומרים (מטבוליזם) במערכת הציטוכרום 16,15] P450 CYP3A4]. יש לבדוק לגבי כל תרופה שמטפלים בה אם דווח על תגובה בין־תרופתית בינה לבין אחת משתי התרופות BOC או TVR. המידע בנושא זה נמצא בעלון רישום התרופות וכן באתר האינטרנט: .www.accessdata.fda gov/scripts/cder/drugsatfda/index.cfm (אתר ^FDA). גורמים המשפיעים על השגת תגוגה וירולוגית ממושכת (SVR): הגורמים הקשורים בהשגת SVR: גיל צעיר (< 40 שנה), מדד מסת גוף (30 > Body mass index), היעדר לייפת משמעותית, היעדר השמנת כבד ועמידות לאינסולין, מטופלים שאינם שייכים לגזע השחור, גנוטיפ שאינו 1 ועומס נגיפי בסיסי נמוך [17]. בנוסף, כפי שנמצא לאחרונה, פולימורפיזם של נוקליאוטיד יחיד בגן המקדד ^interleukin IL28B) 28B ) מנבא תגובה לטיפול [18]. מסתבר, כי תגובה וירולוגית מהירה בשבוע 4 (RVR) מהווה גורם מפתח בחיזוי השגת SVR וחשובה אף יותר מהגורמים הבסיסיים לפני טיפול [17].

ביבליוגרפיה

  1. Thimme R, Lohmann V & Weber F, A target on the move: innate and adaptive immune escape strategies of hepatitis C virus. Antiviral Res, 2006;69:129-41.
  2. McHutchinson JG, Manns MP, Muir AJ & al, Telaprevir for previously treated chronic Hcv infection. PROVE 3 Study Team. N Engl J Med, 2010,362:1292-303.
  3. 3. Lawitz E, Rodrigues-Torres M, Muir AJ & al, Antiviral effects and safety of telaprevir, peginterferon alfa-2a, and ribavirin for 28 days in hepatitis c patients. j Hepatology, 2008;49:163-69.
  4. Hezode C, Forestier N, Dusheiko G & al, Telaprevir and peginterferon with or without ribavirin for HCV infection. PR0VE2 Study Team. N Engl J Med, 2009; 360:1839-50.
  5. 5.0 5.1 Jacobson I, McHutchinson JG, Dusheiko G & al, ADVANCE Study Team. Telaprevir for previously untreated chronic hepatitis C virus infection. N Engl J Med, 2011;364:2405-16.
  6. Sherman KE, Flamm SL, Afdhal NE & al, iLLUMiNATE Study Team. Response-guided telaprevir combination treatment for hepatitis c virus infection. N Eng J Med, 2011;365:1014-24.
  7. 7.0 7.1 Kwo PY, Lawitz EJ, McCone J & al, Efficacy of boceprevir, an Ns3 protease inhibitor, in combination with interferon alfa-2b and ribavirin in treatment-naive patients with genotype 1 hepatitis c infection (SPRiNT-1): an open-label, randomized, multicentre phase 2 trial. Lancetm, 2010; 376:705-16.
  8. 8.0 8.1 8.2 Poordad F, McCone J, Bacon BR & al, Boceprevir for untreated chroniv HCV genotype 1 infection. SPRiNT-2. N Engl J Med, 2011; 364:1195-206.
  9. 9.0 9.1 Jensen DM, Marcellin P, Freilich B & al, Re-treatment of patients with chronic hepatitis c who do not respond to peginterferon -a2b: a randomized trial. Ann intern Med, 2009;150:528-540
  10. 10.0 10.1 11. Zeuzem S, Andreone P, Pol S & al, REALiZE study Team. Telaprevir for retreatment of HCV infection. N Engl J Med, 2011; 364:2417-28.
  11. 11.0 11.1 Bacon B, Gordon S, Lawitz E & al, Boceprevir for previously treated chronic HCV genotype 1 infection (RESPOND-2). N Engl J Med, 2011; 364:1207-17.

קישורים חיצוניים