כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה במצבים רפואיים מיוחדים - מבוא"
(←מבוא) |
(←מבוא) |
||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
השילוב בין מצב נפשי ירוד ותופעות ומחלות גופניות, פוגע באיכות החיים ומקשה על אפשרות להקלה ויצירת תהליכי והחלמה. העלויות הכלכלית לחברה ולמשפחה גבוהות יותר כתוצאה מאובדן כושר עבודה ושימוש מוגבר בשירותי הבריאות. לכן במצבי בריאות מיוחדים יש חשיבות רבה לשלב בין הטיפול הגופני לבין שיפור המצב הנפשי והתיפקוד של המטופלים והמשפחה. | השילוב בין מצב נפשי ירוד ותופעות ומחלות גופניות, פוגע באיכות החיים ומקשה על אפשרות להקלה ויצירת תהליכי והחלמה. העלויות הכלכלית לחברה ולמשפחה גבוהות יותר כתוצאה מאובדן כושר עבודה ושימוש מוגבר בשירותי הבריאות. לכן במצבי בריאות מיוחדים יש חשיבות רבה לשלב בין הטיפול הגופני לבין שיפור המצב הנפשי והתיפקוד של המטופלים והמשפחה. | ||
| − | בהמשך המאמר מטעם האיגוד הקנדי לבריאות הנפש{{הערה|שם=הערה2 | + | בהמשך המאמר מטעם האיגוד הקנדי לבריאות הנפש{{הערה|שם=הערה2}} מונים המחברים רשימה "מכובדת" של מחלות גופניות והקשר ביניהן לבין קשיים נפשיים שונים. למשל: סוכרת, מחלות לב, מחלת ריאות חסימתית כרונית אסטמה, אירועים מוחיים, סוגי סרטן שונים ומחלות מפרקים. מחברי הדו"ח מציעים שלושה ממצאים עיקריים: |
#קנדים המדווחים על דיכאון, חווים פי שלושה יותר ממחלות כרוניות מאשר האוכלוסייה הכללית. | #קנדים המדווחים על דיכאון, חווים פי שלושה יותר ממחלות כרוניות מאשר האוכלוסייה הכללית. | ||
# קנדים הסובלים ממחלות גופניות כרוניות, יש סיכוי כפול לחוות גם חרדה ודיכאון בהשוואה לאלה ללא מחלה כרונית | # קנדים הסובלים ממחלות גופניות כרוניות, יש סיכוי כפול לחוות גם חרדה ודיכאון בהשוואה לאלה ללא מחלה כרונית | ||
| שורה 80: | שורה 80: | ||
במאמר של Griffith & gaby 7 אומרים לנו המחברים שישנה הבנה בקרב הרופאים שמצב רוח ירוד כתסמונת מצוקה נורמלית, מהווה גורם משפיע לרעה על יכולת ההתמודדות של חולים המאושפזים בבית חולים עם מחלות קשות. החולים המומים, מיואשים ושחוקים הרבה יותר מאשר הם סובלים מדיכאון. סיכויי ההחלמה של חולים אלו לטווח הקצר והארוך יורדים ללא קשר למצב הרפואי. גם נראה שכאב, בחילות, נדודי שינה, חוסר וודאות ומתח גורמים לשינויים מטבוליים שונים אשר לאורך זמן יוצרים ניווניים קלים במוח. חלק מחולים אלו נעשים אפתיים, חסרי מוטיבציה להתמודד. מאמר זה מציע טיפולים מבוססי חמלה לקשיים הקיומיים של המטופלים שעוזרים להם לחזור לדרך התמודדות יעילה. | במאמר של Griffith & gaby 7 אומרים לנו המחברים שישנה הבנה בקרב הרופאים שמצב רוח ירוד כתסמונת מצוקה נורמלית, מהווה גורם משפיע לרעה על יכולת ההתמודדות של חולים המאושפזים בבית חולים עם מחלות קשות. החולים המומים, מיואשים ושחוקים הרבה יותר מאשר הם סובלים מדיכאון. סיכויי ההחלמה של חולים אלו לטווח הקצר והארוך יורדים ללא קשר למצב הרפואי. גם נראה שכאב, בחילות, נדודי שינה, חוסר וודאות ומתח גורמים לשינויים מטבוליים שונים אשר לאורך זמן יוצרים ניווניים קלים במוח. חלק מחולים אלו נעשים אפתיים, חסרי מוטיבציה להתמודד. מאמר זה מציע טיפולים מבוססי חמלה לקשיים הקיומיים של המטופלים שעוזרים להם לחזור לדרך התמודדות יעילה. | ||
| − | |||
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
גרסה מ־15:16, 24 בדצמבר 2019
טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאים
מאת יששכר עשת
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) לרופאי משפחה במצבים רפואיים מיוחדים - מבוא. | ||
|---|---|---|
| ||
| MeSH | D015928 | |
| יוצר הערך | יששכר עשת, פסיכולוג קליני רפואי, מדריך בטיפול CBT וטיפול משפחתי. | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאים
הקדמה
מאמר זה הוא מאמר מבוא לחלק השני של הסידרה טיפול קוגניטיבי התנהגותי לרופאי משפחה 1. בחלק הראשון של הסידרה עסקו המאמרים בהיבטים שונים של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) בעצימות נמוכה, המציע התערבויות טיפוליות לשימוש בעבודת רופא המשפחה.
בחלק הזה ימצא הרופא מאמרים העוסקים ביישום ה-CBT במצבים רפואיים מיוחדים הגורמים סבל למטופל ולמשפחה. מצבים אלו יכולים להיות מחלות כרוניות, התמכרויות, משברים, כאבים כרוניים, טראומות ועוד.
מבוא
רופא משפחה העובד בגישה הביו-פסיכו- סוציאלית (BPS) אמוּר שלא לעשות הפרדה בין הגוף, הנפש והמשפחה. הגוף כולל את מערכות הגוף השונות, התנועות והתחושות הגופניות. הנפש היא מכלול המחשבות, הרגשות וההתנהגות. המשפחה היא המערכת החברתית שבה חיים אנשים שכרתו ברית לערבות הדדית במסגרת שותפות כלכלית ותרבותית.
בפועל, רוב הרופאים יעסקו מרגע הפניה של המטופל למרפאה, בעיקר בקשיים הגופניים אותם יפרטו הפונים לרופא. במילים אחרות, כרטיס הביקור של המטופל הוא בעיה גופנית, גם אם לבעיה הגופנית מתלווים קשיים בתיפקוד, מחשבות ורגשות של דאגות, חששות, החמצות, אשמה, ייאוש ועוד. גם הקשיים הללו משפיעים ומושפעים ממשפחת המטופל.
בדרך כלל הרופא יתייחס ברמה מסוימת לתיפקוד, למחשבות ולרגשות המטופלים, אם הם יביעו אותם. עוד פחות תהיה התייחסות למחשבות, לרגשות ולתגובות המשפחה לקשיים הגופניים. הרופא גם יתייחס למשפחה בעיקר אם תהיה פניה מצד חברי משפחה לקבלת מידע או בקשת עזרה הקשורה למטופל.
לא אחת המטופל מציג סבל בשפה גופנית ותיפקודית, המרמזת על עומס רגשי ומחשבות מטרידות. "אני כל הזמן עייפה," עשויה לומר מטופלת דיכאונית. "אני חש מדי פעם דופק מהיר, מתמלא בזיעה קרה, וחש ברעד בכל הגוף," עשוי לומר מטופל חרדתי. "אני חושבת שיש לי שבר בכף היד," יכולה לומר מטופלת שהיא אישה מוכה. "אני רוצה שתרשום לי עוד חופש מחלה," יאמר מטופל הנמצא במשבר זוגי. לא תמיד הרופא יהיה קשוב ומגיב לסבל המתואר בשפה גופנית.
לא אחת מטופל ישתף את הרופא בקשיי אחד מחברי משפחתו שאף הוא נמצא בטיפול הרופא. בדרך כלל הרופא יציע למטופל להגיע למרפאה ולשתף את הרופא בקשייו. פחות מקובל להזמין חבר משפחה כמו למשל בן או בת זוג, כדי לתת לו המלצה כלשהי כיצד להקל על המטופל או על המשפחה בהקשר למטופל.
- מצב נפשי טוב ותמיכה משפחתית מגבירים שותפות ומאיצים תהליך החלמה.
במאמר סקירה נרחב של האיגוד הקנדי לבריאות הנפש[1] מביאים המחברים ממצאי מחקר רבים המצביעים על כך שבריאות הנפש ובריאות הגוף קשורים זה בזה ולא ניתן להפריד ביניהם.
בריאות הגוף מבוטאת על ידי המטופלים בעיקר בדיווח על תחושות גופנית מטרידות והגבלה בתיפקוד. בריאות הנפש מבוטאת על ידי מטופלים בעיקר בדיווח על סבל הנובע מרגשות הגורמים לאי נוחות, מחשבות מטרידות וקשיים בתיפקוד. בפועל, קשיים גופניים מלווים במחשבות מטרידות, אי נוחות רגשית ומגבלות בתיפקוד. כך גם קשיים רגשיים באים לידי ביטוי בתחושות גופניות מטרידות וקשיים בתיפקוד.
עוד מתברר שאנשים שמצבם הנפשי ירוד, נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול ממגוון רחב של בעיות של בריאות הגוף ומחלות כרוניות. מנגד, אנשים הסובלים מבעיות של בריאות הגוף ומחלות כרוניות, חווים דיכאון וחרדה בשיעור כפול מהאוכלוסייה הכללית.
השילוב בין מצב נפשי ירוד ותופעות ומחלות גופניות, פוגע באיכות החיים ומקשה על אפשרות להקלה ויצירת תהליכי והחלמה. העלויות הכלכלית לחברה ולמשפחה גבוהות יותר כתוצאה מאובדן כושר עבודה ושימוש מוגבר בשירותי הבריאות. לכן במצבי בריאות מיוחדים יש חשיבות רבה לשלב בין הטיפול הגופני לבין שיפור המצב הנפשי והתיפקוד של המטופלים והמשפחה.
בהמשך המאמר מטעם האיגוד הקנדי לבריאות הנפש[1] מונים המחברים רשימה "מכובדת" של מחלות גופניות והקשר ביניהן לבין קשיים נפשיים שונים. למשל: סוכרת, מחלות לב, מחלת ריאות חסימתית כרונית אסטמה, אירועים מוחיים, סוגי סרטן שונים ומחלות מפרקים. מחברי הדו"ח מציעים שלושה ממצאים עיקריים:
- קנדים המדווחים על דיכאון, חווים פי שלושה יותר ממחלות כרוניות מאשר האוכלוסייה הכללית.
- קנדים הסובלים ממחלות גופניות כרוניות, יש סיכוי כפול לחוות גם חרדה ודיכאון בהשוואה לאלה ללא מחלה כרונית
- אחד מכל שני קנדים הסובלים משילוב של דיכאון ומחלה כרונית, מדווחים על מגבלות בפעילות היום-יומית שלהם
אם חשבנו שרפואה המשלבת נפש, גוף ומשפחה מקומה במרפאה הראשונית, הנה מתברר שכך גם ראוי לפעול לטובת חולים המאושפזים ימים סְפוּרִים בלבד במחלקות בבתי החולים.
כותרת המאמר שכתב Sermsak[2] היא "פסיכותרפיה קצרה ויעילה באופן מפתיע ליד מיטת החולה בבית חולים." המחבר מתאר את הגישה הממליצה על שילוב התערבויות מתחום בריאות הנפש לסיוע לחולים ולמשפחות החולים המאושפזים בבתי חולים. הוא מציע טיפול ממוקד המתחיל:
- בזיהוי הבעיה שהפסיכותרפיה יכולה לעזור בה
- ממשיך בזיהוי מרכיבים רגשיים כגון הכחשת המחלה, אובדן שליטה, תלות ונסיגה רגשית, פחד נטישה, אובדן זהות עמית ופחד ממוות
- על פי הממצאים נבחרות התערבויות המתאימות למטופל
- הטיפול משתלב בטיפול הרפואי ולפי הצורך מוסיף טיפול תרופתי לקשיים רגשיים
השירות הבריאותי הלאומי באנגליה NHS[3] הוציא ב-2013 דו"ח מפורט על הצורך בהתייחסות למצב הנפשי של המטופל והמשפחה במהלך אשפוז בגלל מחלה גופנית. לדבריהם הצורך בהתייחסות למצבם הנפשי של החולים המאושפזים בבתי חולים בגלל מחלות גופניות, הוא חשוב ביותר. מדובר בדו"ח מפורט שכולל גם המלצות כיצד לשלב את בעלי המקצוע מתחום בריאות הנפש בטיפול הרפואי.
במאמר סקירה של De ridder וחברים[4] זיהו המחברים ארבעה נושאים התורמים רבות להסתגלות פסיכולוגית.
- על החולים להישאר פעילים ברמה סבירה ככל הניתן באופן שיהיה מותאם למצבם הרפואי ולמציאות בה הם פועלים
- יש להכיר בהרגשות ולבטא אותן בדרך שתאפשר לחולים להחזיר שליטה על חייהם. במילים אחרות יכולת לווסת רגשות ולא להיות מופעל מרגשות. הסתייגות תרבותית קיימת בנושא הבעת רגשות, כאשר המחקרים נעשים בתרבויות מערביות. במחקרים מצאו כי השימוש הקבוע בסגנונות הימנעות וחוסר ביטוי רגשות הוא חיסרון להסתגלות פסיכולוגית והישרדות. בתרבויות אסיאתיות בהן לא נוהגים לבטא רגשות, נמצא יתרון לחוסר ביטוי רגשות, עדות לחשיבות הפרט והתרבות אליה שייך
- יש לעורר בחולים ובמשפחות מוטיבציה, כוח רצון ונחישות, ליטול אחריות על הטיפול עצמי במחלה
- יש להציע התמקדות בזיהוי התוצאות החיוביות האפשריות של מחלתם
כמו כן זוהו חמישה מרכיבים עיקריים בהסתגלות מוצלחת למחלה כרונית: 1. ביצוע מוצלח של משימות מסתגלות: הסתגלות למוגבלות, שמירה על רגשות מאוזנים, ושימור מערכות יחסים בריאות, 2. העדר הפרעות פסיכולוגיות קשות. 3. מתן הזדמנות להשפעות חיצוניות חיוביות והימנעות מהשפעות חיצוניות שליליות, 4. רמה תפקודית טובה, למשל אשרו לעבודה. 5. שביעות רצון ורווחה בתחומים שונים בחיים מעבר למחלה.
גם פעילות גופנית הדרגתית, המותאמת לחולה בהתאם ליכולותיו ולחומרת המחלה, מביאה לשיפור בתוצאות הגופניות והנפשיות.
מטפלים מתחום בריאות הנפש יכולים לסייע רבות לחולים הללו באמצעות עידוד להשתמש באסטרטגיות אלו באמצעות התערבויות מעולם ה-CBT המכוונות: א. לתרגול שינויים בהערכת מצבם וניבוי עתידם. ב. שינויים התנהגותיים הקשורים לאורח חייהם. ב. רכישת יכולת לווסת רגשות.
מחקרים שונים כגון Cook Jonikas et al. 6 מראים שאפילו המלצות לאימונים בניהול עצמי של הפרעות נפשיות הפחיתו את הצורך בשירותי בריאות הנפש הפורמליים ושימוש בהם לאורך זמן. ממצאים אלו מאשרים את חשיבות תוכנית ה- WRAP Wellness Recovery Action Planning שהיא תוכנית סיוע לעזרה עצמית.
6. Cook J.A, Jonikas J.A, Hamilton M.M, Goldrick V, Steigman P.J, Gray D.D, Burke L, Carter T.M, Razzano L.A, Copeland M.E, Impact of Wellness Recovery Action Planning on service utilization and need in a randomized controlled trial. Psychiatric Rehabi J. 2013: 36(4) 250-57
במאמר של Griffith & gaby 7 אומרים לנו המחברים שישנה הבנה בקרב הרופאים שמצב רוח ירוד כתסמונת מצוקה נורמלית, מהווה גורם משפיע לרעה על יכולת ההתמודדות של חולים המאושפזים בבית חולים עם מחלות קשות. החולים המומים, מיואשים ושחוקים הרבה יותר מאשר הם סובלים מדיכאון. סיכויי ההחלמה של חולים אלו לטווח הקצר והארוך יורדים ללא קשר למצב הרפואי. גם נראה שכאב, בחילות, נדודי שינה, חוסר וודאות ומתח גורמים לשינויים מטבוליים שונים אשר לאורך זמן יוצרים ניווניים קלים במוח. חלק מחולים אלו נעשים אפתיים, חסרי מוטיבציה להתמודד. מאמר זה מציע טיפולים מבוססי חמלה לקשיים הקיומיים של המטופלים שעוזרים להם לחזור לדרך התמודדות יעילה.
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 Canadian Mental Health Association. The Relationship between Mental Health, Mental Illness and Chronic Physical Conditions. https://ontario.cmha.ca/documents/the-relationship-between-mental-health-mental-illness-and-chronic-physical-conditions/
- ↑ Sermsak L, Bedside psychotherapy: Brief and surprisingly effective. Current Psychiatry 2004: August 3(8)11-20
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה4 - ↑ De ridder D, Green R, Kuijer R, Van Middendrop H, Psychological adjustment to chronic disease. The Lancet 2008: Jul 19 372(9634) 246-55