האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

יחסי פסיכיאטר-מטופל - נייר עמדה

מתוך ויקירפואה

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
נייר עמדה בנושא יחסי מטפל-מטופל
תחום פסיכיאטריה
Doctor examines patient.jpg
האיגוד המפרסם איגוד הפסיכיאטריה
פסיכיאטריה.png
קישור באתר האיגוד
יוצר הערך
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםאתיקה

האתיקה בגישה הרפואית ביחסי מטפל-מטופל תובעת מהרופא התמסרות מלאה לטובת המטופל. המטופל צריך לבטוח בידע, בניסיון ובכוונותיו הטהורות של המטפל. על המטופל להאמין שמטרתו של המטפל היא לעזור לו ולהקל על סבלו, ככל יכולתו, ללא כל טובת הנאה לעצמו, מעבר לתשלום מוסכם עבור הייעוץ והטיפול.

על המטפל להקפיד על גישה אוהדת ותומכת, אולם עם זאת, בעלת שיפוט רפואי אובייקטיבי ונטול כל השפעות ושקולים שלא מעניין טובת בריאותו של המטופל בלבד.

הסיטואציה הדיאדית האינטימית של הטיפול הרפואי בכלל ושל הטיפול הפסיכיאטרי והפסיכותרפי בפרט, יכולה להיות קשה ורבת סיבוכים וסיכונים הן למטופל והן למטפל. לכן הדיון, ההתייעצות, הלמוד, ההבנה והטיפול בקשיים אפשריים חייבים להיות חלק בלתי נפרד בהכשרתו של הפסיכיאטר.

בגלל האופי המיוחד וכמות המידע האישי ביחסי מטפל מטופל, חלה על הרופא הפסיכיאטר חובה מיוחדת להקפיד בשמירה על הסודיות הרפואית.

הלכות "עשה ולא תעשה" בתחום הרגיש של יחסי מטפל ומטופל במקצועות בריאות הנפש חייבים להיות ברורים וחד משמעיים ולהוות חלק בלתי נפרד של הידע ושל תהליכי ההכשרה הפסיכיאטרית.

הגנת המטופל מפני ניצול ארוטי או מיני

  1. הקשר בין פסיכיאטר/ית ומטופל/ת מבוסס על יצירת אוירה של אמון ואינטימיות אשר מאפשרת חשיפה ועיבוד של תכנים מודעים ולא מודעים אצל המטופל/ת הכוללים, בין היתר, משאל תלותיות ודחפים מיניים
  2. האחריות לשמירת הגבולות התרפויטיים מפני גירויים ארוטיים שמקורם הן במטופל/ת והן במטפל/ת, היא תמיד אחריות בלעדית של הפסיכיאטר/ית היא תמיד אחריות בלעדית של הפסיכיאטר/ית המטפל/ת
  3. מגע מיני וקשר ארוטי בין פסיכיאטר/ית לבין מטופל/ת פוגעים באמון של הפציינט/ית בפסיכיאטר/ית ועלולים לפגוע בטיפול ולגרום להפסקתו בטרם עת וכן עלולים לפגוע במידת נכונותו לפנות לטיפול בנוסף בעתיד
  4. מגע מיני ו/או ארוטי בין פסיכיאטר/ית לבין המטופל/ת עלול להזיק לבריאותו/ה הנפשית של המטופל/ת ולגרום לפגיעה מתמדת שאינה ניתנת לתקון
  5. יחסי מין בין פסיכיאטר/ית לבין מטופל/ת אינם, אף פעם, חלק מהתרפיה ומהווים ביטוחי של ניצול לרעה של הפציינט/ית ומשמעותו הפרה אתית חמורה ועלולים להיות עילה לתביעות משפטיות
  6. אין לקיים יחסים ארוטיים או מיניים בין הפסיכיאטר/ית לבין המטופל/ת בזמן הטיפול בנפרד מהטיפול עצמו. יחסים כאלו עלולים להזיק לתהליך הטיפולי בהווה או בעתיד ובקשר עם מטפלים/ות אחרים/ות
  7. על הפסיכיאטר/ית להימנע ליצור קשר ארוטי או מיני עם מטופל/ת וזאת לפחות שלוש שנים לאחר תום הטיפול
  8. מאותן סיבות שתוארו לעיל, יחסי מין בין פסיכיאטר/ית לבין בני/ות משפחה של הפציינט/ית בזמן הטיפול ולאחר מכן מהווה הפרה אתית
  9. האתיקה המקצועית מחייבת את הפסיכיאטר/ית להתייעץ עם עמיתיו אם הוא מגלה בתוכו/ה נטייה לקשר רומנטי או מיני עם המטפל/ת שלו ולשקול העברת המטופל/ת למטפל/ת אחר/ת באם אינו/ה מסוגל/ת להתמודד עם הבעיה
  10. יש ליידע את המטופל על זכותו לדווח ולהתלונן לוועדת האתיקה שלה אגוד לפסיכיאטריה או של ההסתדרות הרפואית בישראל על כל מקרה של קשר ארוטי או מגע מיני בינו לבין המטפל
  11. על ועדת האתיקה לבדוק ולדון בכל תלונה מסוג זה בדחיפות וביסודיות

הגנת המטופל ו/או משפחתו מפני ניצול או טובת הנאה למטפל מכל סוג שהוא

הערה: באשר לניצול ארוטי או מיני, נא עיינו בפרק המיוחד המוקדש לכך.

  1. פסיכיאטר רשאי לקבל שכר טרחה כספי בלבד, כמוסכם מראש בינו לבין המטופל
  2. אין פסיכיאטר רשאי לקבל בעד עבודתו או בקשר עמה, כל טובת הנאה לרבות מתנות, שירותים, ערבויות, הנחות (למעט מתנה בעלת ערך סמלי בלבד)
  3. אסור זה חל גם על טובת הנאה שנתנה במישרין או בעקיפין למי שמקורב לפסיכיאטר או על טובת הנאה שנתנה למטפל על ידי מקורבו של המטופל

הסכמה מדעת לטיפול

המטופל זכאי לדעת את מהות וטיב הטיפול הפסיכיאטרי אותו הוא אמור לקבל. לשם מילוי זכותו זאת הפסיכיאטר ינקוט צעדים אלו לפני תחילת כל טיפול פסיכיאטרי:
על המחקר הפסיכיאטרי יחולו כללי אמנת הלסינקי. הנחיות אלה הן בכפוף לכל האמור בחוק זכויות החולה 1996.

ההסכם הטיפולי בין המטפל ובמטופל וזכויות המטפל

קיימת אתיקה מיוחדת של כל מקצוע ומקצוע וכך גם לגבי אתיקה רפואית.

במסגרת האתיקה הרפואית קיימות מספר נקודות באשר לזכויות הפסיכיאטר המטפל:

  1. זכות הדיסקרטיות ושמירת הסודיות המקצועית. כאשר המטופל מתלונן על הטיפול שקיבל ומאשים את הרופא הפסיכיאטר שטיפל בו בצורה גרועה, איננו מאבד בכך את זכותו לחסיון ולסודיות רפואית. במקרה כזה חובת הסודיות של המטפל אינה בטלה, אלא אם יכנס לתהליך משפטי ואז יפעל המטפל על פי הוראות בית המשפט, או כל גורם שהוסמך לכך כדין
  2. ההסכם לטיפול אשר נעשה בין הרופא המטפל ולמטופל מחייב את שני הצדדים. ההסכם הטיפול יכלול את תדירות הפגישות, משך הפגישות, מועד התשלום ועדכון מחירים. יש לקבוע נוהלים מסוכמים מראש עבור ביטול שעות טיפול, היעדרויות צפויות ובלתי צפויות או איחורים משני הצדדים
  3. אם המטופל לא עמד בתנאי ההסכם, רשאי הפסיכיאטר להפסיק את הטיפול בו, אולם זאת כאשר מתוך אחריות רפואית הוא מפנה את המטופל בהסכמתו למוסד רפואי טיפולי מוכר או לחלופין יפנה את המטופל למטפל מוסמך, וזאת בהסכמת המטופל
  4. במקרה של התנהגות לא הולמת מצד המטופל כלפי הרופא המטפל שמהווה איום, או הטרדה כלפיו, ישקול הרופא המטפל אפשרות של הגנה על עצמו ורשאי להפסיק את הטיפול
  5. כאשר הרופא המטפל משתכנע שהוא אינו יכול לעזור למטופל, הוא רשאי לסיים את הטיפול על דעת עצמו. הוא ידאג להעביר את המטופל למטפל אחר שהוא מאמין שיוכל לעזור לו בצורה טובה יותר

 

הערה: קיימים חילוקי דעות בוועדה האם החלטה כזאת צריכה להיעשות בהסכמת המטופל או שזכותו של המטפל לסיים את הטיפול באופן חד צדדי.
מטפל שבמהלך טיפול הובאו בפניו נתונים הנוגעים לטיפול של מטפל אחר בנגוד לאתיקה המקצועית או הטיפול המקצועי הנאות, יפנה ללשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל לדיון במקרה, למעט במקרה הצורך של דווח על פשע שאז יפנה לגורמים המוסמכים.

מטופלים קטינים

כל הנאמר לגבי יחסי מטפל-מטופל במבוגרים מתאים גם לטיפול בקטינים, עם ההמלצות הנוספות כדלקמן:

  1. הורים כאפוטרופסי הקטין זכאים למידע על הטיפול, עם זאת, יש לכבד את זכות הקטין לשמירת סודיות
  2. שמירת הסודיות של המטפל כלפי מטופל קטין תהיה תקפה כל עוד אין נשקפת סכנה לחייו של הקטין מחד, או סיכון ממשי של זולתו מאידך
  3. במסגרת החוזה הטיפולי יש להסביר לקטין את מגבלות הסודיות שבסעיף 2