כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "כאבים בכתף - Shoulder pain"
| שורה 114: | שורה 114: | ||
==תסמונות ומחלות שכיחות בכתף == | ==תסמונות ומחלות שכיחות בכתף == | ||
| − | ==תסמונת הצביטה (Impingement Syndrome) == | + | ===תסמונת הצביטה (Impingement Syndrome) === |
מושג זה הוטבע על ידי Neer {{כ}}{{הערה|שם=הערה2}}בשנת 1972. הוא הפנה את תשומת הלב לאזור השליש הקדמי תחתון של האקרומיון והרצועה הקורקואקרומיאלית כאזור שכיח להתפתחות ראשונית של קרע בשרוול המסובב. | מושג זה הוטבע על ידי Neer {{כ}}{{הערה|שם=הערה2}}בשנת 1972. הוא הפנה את תשומת הלב לאזור השליש הקדמי תחתון של האקרומיון והרצועה הקורקואקרומיאלית כאזור שכיח להתפתחות ראשונית של קרע בשרוול המסובב. | ||
| שורה 163: | שורה 163: | ||
;דלקת מפרקים ראומטואידית: | ;דלקת מפרקים ראומטואידית: | ||
| − | בדלקת מפרקים ראומטואידית טיפול סיסטמי ומעקב רציף יכול לעצור את התקדמות המחלה. טיפול ניתוחי להחלפת מפרק מומלץ אם קיימת התקדמות של המחלה ולפני הופעת שינויים אנטומיים מתקדמים המקשים על השתלת מפרק מלאכותי. | + | בדלקת מפרקים ראומטואידית טיפול סיסטמי ומעקב רציף יכול לעצור את התקדמות המחלה. טיפול ניתוחי להחלפת מפרק מומלץ אם קיימת התקדמות של המחלה ולפני הופעת שינויים אנטומיים מתקדמים המקשים על השתלת מפרק מלאכותי. |
==דגלים אדומים== | ==דגלים אדומים== | ||
גרסה מ־16:10, 26 בספטמבר 2012
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| כאבים בכתף | ||
|---|---|---|
| Shoulder pain | ||
| יוצר הערך | ד"ר אריאל אורן 
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – כאב
כאבים בכתף הם אחת הסיבות השכיחות לפנייה בשל כאבים ממקור שלדי. השכיחות (Prevalence) של כאבי הכתף באוכלוסייה מוערכת ב-7% עד 26% [1]. כאב בכתף יכול להיות מסיבה אינטרינזית או אקסטרינזית במקורו.
הסיבות השכיחות ביותר להופעת כאב בכתף כוללות את תסמונת הצביטה (Impingement Syndrome) [2] ומחלת השרוול המסובב (Rotator Cuff Disease) , דלקת מפרקים ניוונית של המפרק הגלנוהומרלי ושל המפרק האקרומיוקלויקולרי, היארעות חריפה של דלקת מסוידת של הכתף (Calcifying Tendonitis) ותסמונת הכתף הקפואה[3].
בין הסיבות האקסטרינזיות ניתן למצוא הקרנה מהצוואר, מפסגת הריאה ומהדיאפרגמה וכן הסתמנות קלאסית של מחלת לב איסכמית ואוטם שריר הלב עם הקרנה לכיוון הכתף.
כאב אינטרינזי של הכתף יכול להיות נבדל מכאב אקסטרינזי על ידי הקשר שלו להנעת הכתף, אך לעתים ההבחנה אינה כה חדה.
מיקום הכאב
מיקום הכאב יכול לעזור במידה רבה למיקום הפתולוגיה. כאב ממוקם מעל מפרק אקרומיוקלויקולרי מכוון למפרק זה בדרך כלל. כאב ממקור של מפרק גלנוהומרלי ממוקם קדמית למפרק ואחורית למפרק זה, ובדרך כלל מוקרן לאזור הדלתואיד. כאב ממקור של תסמונת הצביטה ממוקם בדרך כלל בחלק הקדמי ומתחת לאקרומיון. כאב ממקור של השרוול המסובב מתחיל מעל לכתף ומוקרן לאורך הזרוע עד למרפק, אך באופן נדיר מתחת למרפק. כאב של דלקת גיד הראש הארוך של הביספס ממוקם על פני הגיד בקדמת הכתף. כאב באזור השכמה ועל פני הטרפזיוס יכול להיות מוקרן מהצוואר. כאשר קיימת הקרנה של כאבים מהשכמה דרך הזרוע לכיוון האמה וכף היד, יש לחשוד במקור צווארי, אך לעתים תמונה חריפה של דלקת מסוידת של הכתף מחקה הסתמנות של דיסק צווארי.
הופעת הכאב
ההופעה של הכאב יכולה להיות חריפה, ממושכת או בדרגה נמוכה. כאבים לאחר חבלה עקב שבר, פריקה או קרע חריף בליווי אנמנזה של חבלה בדרך כלל מביא לאבחנה. כאב הדרגתי מכוון לתסמונת הצביטה, קרעים של השרול המסובב ותהליכים ארתריטיים.
המהלך והמשך של הכאב
המהלך והמשך של הכאב יכול לכוון לדרגת התחלואה. תחלואה בדרגה קלה יכולה לגרום לכאב קל רק לאחר פעילות. תחלואה מתקדמת יותר יכולה לגרום לכאב במהלך פעילות ולאחריה. בדרגת תחלואה קשה יותר הכאב קיים באופן קבוע. חלוקה של דרגת הכאב בכתף
- דלקת גידים - מופיעה לאחר מאמץ ומוקלת לאחר מנוחה.
- קרע שרוול המסובב – כאב לילי, מופיע לאחר מאמץ ובהמשך יכול להחמיר ולהיות קבוע.
- אוסטאוארתריטיס, כתף קפואה (שלב 1), דלקת מסוידת חריפה – יכולים לגרום לכאב חד וקבוע.
החרפה והקלה
תיאור של החרפה והקלה של כאבים יכול לתרום לאבחנה, ולהיות לעזר בבחירת הבדיקה המתאימה שבאמצעותה תינתן האבחנה. בתסמונת הצביטה הכאב הטיפוסי מופיע בעת הרמה לפנים ואבדוקציה של הכתף בקשת מכאיבה של 70 מעלות עד 120 מעלות. הלוקים בתסמונת זו מתלוננים על קושי בתפקוד מעל לגובה הכתף ומאחורי הגב. כאב בסוף תנועת ההרמה ובתנועה לאבדוקציה קיצונית מכוון למפרק אקרומיוקלויקולרי (תנועת רוטציה של עצם הבריח דרך המפרקים בשני קצותיה. הכאב מופיע רק בסוף תנועת ההרמה של הכתף).
כאשר הכאב מופיע זמן ארוך, נלמדת תנועה של הימנעות מהכאב, לדוגמה: בקרע של השרוול המסובב ניתן לבצע תנועה ש"עוקפת" את האזור הכואב, וכך גם יוצרת הימנעות מתנועה הגורמת לתחושת אי יציבות של הכתף ומבטאת סימן חרדה.
עוצמת הכאב
עוצמת הכאב ניתנת להערכה באופן עקיף על ידי תיאור של ההפרעה התפקודית המלווה החל מהתאמת פעילות גופנית קלה, הימנעות מפעולות יום-יומיות ועד לכאב המפריע בשינה.
שימוש ב-Visual Analog Scale יכול לעזור הן בהבנה של תפיסה סובייקטיבית של הכאב והן ביצירת Baseline היכול להעריך את מידת ההצלחה בטיפול האנלגטי לסוגיו. שימוש זה יעיל במיוחד בהערכה של כאב בתסמונת הכתף הקפואה.
הערכה קלינית
ההערכה הקלינית חשובה ותורמת במידה רבה מאוד לאבחנה, ולפיכך לטיפול המתאים.
בהסתכלות ניתן להעריך דלדול שרירים ובמיוחד בהשוואה לכתף הנגדית. יש צורך בהפשטה מלאה של החלק העליון של הגוף. דלדול שריר הדלתואיד יכול להעיד על אטרופיה מחוסר שימוש, פגיעה בעצב האקסילרי, דלדול שרירים ספינטיים (סופראספינטוס ואינפראספינטוס) המהווים חלק משרירי השרוול המסובב. יכול להיגרם קרע של השרוול המסובב ואף פלקסיטיס ברכיאלית (Parsonage Turner Syndrome) בשל חוסר שימוש בשריר זה. בליטות גרמיות באזור מפרק אקרומיוקלויקולרי יכולות להעיד על אוסטאופיטים עיליים של מפרק זה או על פריקה חריפה או ישנה של מפרק זה. נפיחות סביב הכתף יכולה להעיד על תפליט דלקתי במפרק אקרומיוקלויקולרי או גלנוהומרלי, גידול רקמה רכה או ממקור גרמי. בקרע מסיבי של השרוול המסובב קיים לעתים תפליט בבורסה הסוב-אקרומיאלית והסוב-דלתואיד. יש לחפש המטומות באזור הכתף לאחר חבלות או קרעים חריפים.
הסתכלות על תנועת ההרמה של הכתף עדיף שתתבצע מאחור כאשר הפציינט עומד מול מראה ואז ניתן גם לבחון את החלק הקדמי של הכתף ואת הבעות הפנים. בהסתכלות מאחור ניתן לראות הפרעה בתנועה ההרמונית ובריתמוס של תנועת הסקפולה על פני בית החזה משולבת בתנועה הגלנוהומרלית ביחס של 3:1. Winging Scapula ניתן לראות מאחור הן בהרמה אקטיבית של הכתף והן בהפעלת כוח לדחיפה מול קיר. רצוי לבצע זאת בגובה הכתף, מעליה ומתחתיה. Winging Scapula נובע בעיקר מחולשה של שריר הסרטוס אנטריור ופגיעה בעצב ה -Long Thoracic אשר יכול להיות ביטוי ללחץ מקומי או כחלק מפלקסיטיס ברכיאלית.
מישוש
מישוש של הכתף ומיקום רגישות יכול לכוון לתחלואה של מפרק אקרומיוקלויקולרי. תסמונת צביטה (כאב בקדמת אקרומיון) או תחלואה של הגיד של הראש הארוך של השריר הדו-ראשי (LHB). מישוש הטרפזיוס לרגישות ולנוקשות מכוון להקרנה של כאבים מהצוואר, ובכל מקרה בדיקת הצוואר הכרחית להערכת כאבים באזור הכתף.
טווחי תנועה
טווחי תנועה פסיביים ואקטיביים מותאמים לגיל הנבדק ובהשוואה לצד הנגדי. כאשר הטווח האקטיבי מופחת ביחס לפסיבי ניתן להניח כי קיימת הפרעה בפעולת השריר/גיד המפעיל את הכתף, והדבר נכון במיוחד בקרעים של השרוול המסובב השכיחים מאוד בגיל המבוגר. בהגבלה גלובלית גלנוהומרלית קיימת אבחנה מבדלת בעיקר בין תסמונת הכתף הקפואה לארתריטיס גלנוהומרלית.
תנועה של הכתף לפישוק (אבדוקציה) היא אומנם תנועה אנטומית, אך ברוב המקרים אינה תנועה תפקודית ופחות משמעותית בהערכה של תפקוד הכתף. יתרה מכך, תנועה זו כואבת יותר מהשאר, והיא בין התנועות האחרונות שחוזרות לאחר תהליך שיקום של כתף אחרי חבלה או ניתוח. לכן, כדאי להשתמש בתנועת ההרמה (Elevation) המתבצעת במישור הסקפולה, להערכה תפקודית של הכתף.
חריקה
חריקה בהנעה פסיבית של הכתף יכולה לנבוע מהשרוול המסובב עקב קרע או הסתיידות ומהמפרק הגלנוהומרלי שבו החריקה היא "מתכתית" יותר.
נוקשות
נוקשות של הכתף יכולה להתבטא בהגבלה גלובלית בתנועות, במיוחד בהרמה ובסיבוב חיצוני. בדיקה יעילה להערכת נוקשות היא טרנסלציה קדמית אחורית של ראש ההומורס מול הגלנואיד כאשר ביד אחת מייצבים את השכמה ובשנייה מנסים להניע את ראש ההומרוס לאחור ולפנים. בתסמונת הכתף הקפואה בדיקה זו בהשוואה לצד נגדי בולטת ביותר.
את טווחי התנועה מודדים בכיפוף/הרמה לפי זווית ההרמה, רוטציה חיצונית עם מרפק צמוד לפי זווית הרוטציה ורוטציה פנימית מאחורי הגב עד לסגמנט החולייתי (לפי הקוץ הספינלי) שאליו מגיעה האגודל. בהגבלה בסיבוב פנימי ניתן להשתמש בנקודות הציון הבאות: טרוכנטר, גלוטאוס, מפרק סקרואיליאקי (SIJ S1, L5) וסגמנטים חולייתיים מעליהם.
כוח שרירים
כוח שרירים של השרירים האינטריניזיים (השרוול המסובב) והאקסטריניזיים (במיוחד הדלתואיד) מתבצע נגד גרביטציה ונגד התנגדות בהשוואה לצד נגדי. חולשת שרירים יכולה להיות על רקע של חוסר שימוש עקב כאבים, קרע של גידי השרוול המסובב (הסיבה השכיחה ביותר לחולשה) או עקב פגיעה נוירולוגית פרוקסימלית (צווארית) או פריפרית.
יציבות
הערכת יציבות של הכתף בדרך כלל מכוונת להסתמנות של אי יציבות ושכיחה יותר בגיל צעיר בתחילת העשור השלישי של החיים ופחות קשורה בתסמונות כאב של הכתף. אי יציבות של הכתף יכולה להופיע גם בגיל המבוגר בעקבות טראומה ואז קשורה יותר בקרעים של השרוול המסובב.
מבחנים פרובוקטיביים
מבחנים פרובוקטיביים של הכתף יש להשאיר לסוף הבדיקה של הכתף לנוכח הפרובוקציה של כאב שהם מעוררים. עם קבוצה זו נמנים מבחני הצביטה ע"ש Neer ו-Hawkins. בסימן ע"ש Neer מייצבים את השכמה, ומרימים את הכתף לפנים. הופעה של כאב בקדמת האקרומיון בקשת של 70 עד 120 מעלות נחשבת למבחן חיובי. הכאב נעלם בדרך כלל בהמשך בסוף ההרמה. סימן זה הוא ביטוי להתנגשות גיד הסופראספינטוס והגבשושית הגדולה כנגד קשת הנוצרת מהקורקואיד, האקרומיון והרצועה שביניהם (C-A Ligament). הזרקה סוב-אקרומיאלית של 10 סמ"ק של לידוקאין והיעלמות הכאב לאחר מכן נקראת מבחן ע"ש Neer [4] והוא מבחן מהימן לתסמונת הצביטה וכן כסימן פרוגנוסטי חיובי ומהימן להצלחה בניתוח לדקומפרסיה סוב-אקרומיאלית.
בסימן ע"ש Hawkins [5] מוחזקת הכתף בכיפוף לפנים של 90 מעלות, והמרפק בכיפוף של 90 מעלות והבודק מבצע סיבוב פנימי בכוח וגורם להתנגשות של הסופראספינטוס מתחת לקשת הקורקוארומיאלית וכאב באזור זה. למבחן זה רגישות גבוהה לתסמונת הצביטה.
דימות של הכתף
צילום רנטגן
הבדיקה הראשונה, החשובה וההכרחית של הכתף היא צילום הרנטגן ולא בדיקת האולטרה-סאונד שמבוצעת דרך שגרה. צילום הרנטגן יכול להדגים פתולוגיות רבות בכתף: שינויים ארתריטיים גלנוהומרליים ואקרומיוקלויקולריים, הסתיידויות והתגרמויות, גידולים, AVN ושינויים ארתרופטיים על רקע קרע של השרוול המסובב. צילום הרנטגן הסטנדרטי הוא: AP, AP בסיבוב פנימי ואקסילרי. כאשר קיימת הגבלה ניכרת באבדוקציה של הכתף (כמו בכתף קפואה) קשה לבצע צילום אקסילרי של הכתף.
בדיקת אולטרה-סאונד
בדיקה להערכה של הרקמה הרכה ובמיוחד של השרוול המסובב. בדיקה זו מהימנה, אך תלויה בבודק וקשה להערכה על ידי הקלינאי בהיעדר מורפולוגיה אנטומית. כדי שהבדיקה תהיה שלמה, יש צורך לציין את מיקום הקרע ואת עוביו (חלקי/שלם) ומידתו במ"מ/ס"מ. כמו כן, יש לציין שינויים נוספים בגידים והשוואה לצד נגדי.
בדיקת CT וארתרוקרפיה
בדיקת CT של הכתף יכולה להעריך במידה טובה מאוד את המבנים הגרמיים של הכתף ובצירוף ארתרוגרפיה ביכולתה להעריך גם קרעים של השרוול המסובב.
בדיקת MRI
בדיקה זאת מעריכה בדיוק רב ובאופן מורפולוגי אנטומי את מבני הרקמה הרכה ובמיוחד השרוול המסובב. בבדיקה זו יש גם אפשרות להעריך מידת שינויים שומניים בשרירים עצמם MR ארתרוגרפיה
שתי בדיקות אלה הן מדדים פרוגנוסטיים בשיקום לאחר ניתוח לתפירת קרע של השרוול המסובב, ויש בהן לעזור בהמלצה ובהחלטה לפני ניתוח. שילוב של MR ארתרוגרפיה מקובל להערכה של פגיעות בלברום הקשורות בדרך כלל באי יציבות של הכתף.
תסמונות ומחלות שכיחות בכתף
תסמונת הצביטה (Impingement Syndrome)
מושג זה הוטבע על ידי Neer [2]בשנת 1972. הוא הפנה את תשומת הלב לאזור השליש הקדמי תחתון של האקרומיון והרצועה הקורקואקרומיאלית כאזור שכיח להתפתחות ראשונית של קרע בשרוול המסובב.
Bigliani [6] תיאר שלושה סוגי אקרומיון (שטוח, כפוף ומעוקל), והראה קשר בין מבנה האקרומיון (ככל שמכופף יותר) לבין התפתחות קרע בשרוול המסובב. עם זאת, מאחר שחלק ניכר מהקרעים מתחיל מהצד המפרקי, קיימת מחלוקת באשר לגורם להתהוות התסמונת. קיים תהליך ניווני המתחיל בגיד בסופראספינטוס ומרכיב של פעילות חוזרת ספורטיבית/תעסוקתית בעבודה מעל הראש. בתסמונת זו מופיע כאב באזור הדלתואיד המופיע באופן הדרגתי מעל לגיל 40. הכאב מפריע בשינה על צד הכתף הכואבת ומתגבר בהפעלה בקשת המכונה "קשת מכאיבה " בזווית הרמה של 70 עד 120 מעלות. האבחנה נעשית על סמך מבחנים קליניים ומטרת בדיקות הדימות לתמוך באבחנה ולשלול סיבות אחרות לכאבים. בצילום רנטגן ניתן ללמוד על מבנה האקרומיון, להדגים אוסטאופיט סוב-אקרומיאלי ושינויים בגבשושית הגדולה. בדיקות אולטרה-סאונד ו-MRI יכולות להדגים קרעים בשרוול המסובב.
- טיפול לא ניתוחי לתסמונת הצביטה
- התאמת פעילות והימנעות מפעילות חוזרת ספורטיבית או תעסוקתית מעל לגובה הכתף.
- טיפול במשככי כאב ותרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות.
- הזרקה סוב-אקרומיאלית של קורטיזון[7]. ניתן לחזור על הזריקה בהפרשים של כחודש עד 3 פעמים בסדרה. קיים דיווח על הגברת הסיכון להתפתחות קרע בשרוול המסובב מעל חמש הזרקות רצופות.
- בפיזיותרפיה יש להגדיר את מטרות הטיפול: חיזוק שרירי השרוול המסובב, שיפור תנוחה היכול להעלות את סף הקשת המכאיבה.
- אמצעים פיזיקליים להקלת כאב והפחתת דלקת, כגון: קירור בשלב חריף, חימום בשלב כרוני ואולטרה-סאונד מקומי.
- טיפול ניתוחי
מומלץ רק בחלק קטן של המטופלים בהיעדר תגובה לטיפול לא ניתוחי לאחר תקופה של 6 חודשים לפחות. הניתוח המועדף כיום הוא דקומפרסיה סוב-אקרומיאלית ארתרוסקופית.
קרע של השרוול המסובב
קרע של השרוול המסובב קיים בשיעורים הולכים וגוברים החל מעשור שישי של החיים גם בנבדקים אסימפטומטים. שיעור זה מוערך בעבודות שונות המבוססות על בדיקת אולטרה-סאונד או MRI בערכים של 25% עד 80% בנבדקים מעל לגיל 80[8] [9][10]. קרע חבלתי יכול להופיע בצעירים. באבחנה של קרע במבוגרים מעל לגיל 60 יש לקחת בחשבון קיומו של קרע כרוני קודם. הטיפול בקרע של השרוול המסובב תלוי בגיל הנבדק ובדרישות התפקודיות, בסוג הקרע (עובי חלקי או מלא) מיקומו וגודלו. יש להתאים את הטיפול באופן פרטני ובאופן כללי, ניתן לומר שבצעירים עם קרע בעובי מלא וככל שהקרע גדול יותר, קיימת אינדיקציה לתיקון ניתוחי לעומת גיל מבוגר, שבו במקרה של קרע בעובי חלקי וקטן יותר מומלץ לטפל ללא ניתוח. בגיל המבוגר בנוכחות קרע גדול או מסיבי לא תמיד ניתן להשיג תיקון ניתוחי של הקרע. בהתפתחות מצב של שינויים ארתרופתיים של המפרק, על רקע התקדמות של קרע של השרוול המסובב, ניתן לבצע ארתרופלסטיה (החלפה של המפרק) מסוג מיוחד הנקרא "כתף הפוכה" (Reversed Shoulder Arthroplsty). ניתוח זה מתבסס על עקרונות ביומכניים שלפיהם ההפעלה של הכתף מתבססת על פעולת הדלתואיד ללא השרוול המסובב.
הטיפול הלא ניתוחי כולל את המוזכר לעיל בטיפול בתסמונת הצביטה ונוסף על כך, פיזיותרפיה פרטנית המכוונת להחזרת תפקוד הדלתואיד (Re-Education of Deltoid) שיכול להיפגע מחוסר הפעלה עקב כאב, ובמיוחד לאחר חבלה קשה בגיל המבוגר.
תיקון ניתוחי ארתרוסקופי של קרע נפוץ כיום יותר ויותר עם תוצאות המשתוות לתיקון פתוח. תהליך השיקום תלוי במידת הקרע, איכות הגיד והתיקון הניתוחי, ויכול להימשך 6 עד 12 חודשים.
דלקת מסוידת של הכתף (Calcifying Tendonitis)
הביטוי הלועזי המתואר לעיל מתאר תהליך מתמשך של הסתיידות בגידי השרוול של הכתף. מצב זה מתאר מצב חולף שאינו מוביל לנזק קבוע בכתף[11]. שכיחות התופעה של הסתיידויות באוכלוסייה מתואר בשיעורים של 2.7% עד 8% [12][13][14]. מתוך אחוזים אלה רק כשליש מהאנשים חוו אירוע של כאבים בכתף בעברם. מעורבות גיד הסופראספינטוס היא ראשונה בשכיחות, אך משקעי הסידן יכולים להופיע בכל אחד מהגידים של השרוול המסובב ואינו קשור בקרע של הגידים. המחלה נפוצה יותר בנשים ושיא התחלואה בעשור החמישי של החיים. השכיחות יורדת עם הגיל, ונדיר למצוא הסתיידות מעבר לגיל 70[14].
התהליך הראשוני של שקיעת הסידן אינו כרוך בדרך כלל בהסתמנות קלינית, ויכול להישאר אסימפטומטי או עם אי נוחות קלה בלבד במהלך שנים. התקף בודד או התקפים חדים יכולים להופיע, ואז יכולה להתרחש ספיגה של ההסתיידות. התמונה הקלינית יכולה לחקות דלקת מפרקים ספטית או ארתריטיס על רקע גאוט. הלוקים בהתקף חד סובלים מכאב לילה ובמנוחה ומחזיקים את הגפה ללא כל תנועה. הכתף יכולה להיות חמה, נפוחה ורגישה למגע. התקף חד נמשך בדרך כלל שבוע עד 10 ימים, והתקף סוב-אקוטי יכול להימשך מספר חודשים.
בהתקף חד מומלץ טיפול אנלגטי בנוגדי דלקת ובתרופות נרקוטיות. הזרקה סוב-אקרומיאלית של קורטיזון בשילוב חומרי הרדמה מקומית מדווחת כיעילה בהקלה של הכאבים[15]. כאשר קיימת הפרעה ממושכת בתפקוד ובאיכות החיים, ניתן לשקול טיפול בגלי הלם או בניתוח. לא ברור בדיוק מה המנגנון של הטיפול בגלי הלם שכן אין מדובר במערכת פינוי, כמו בדרכי השתן. ככל הנראה, קיים שינוי בסביבה הכימית והפיזיקלית סביב ההסתיידות, ואז מתחיל תהליך ספיגה שנמשך מספר חודשים. הטיפול דורש מטפל מיומן עם הכוונה אנטומית של הטיפול (שיקוף או אולטרה-סאונד). ההצלחה בטיפול מדווחת בשיעור של 60% להיעלמות מלאה של ההסתיידות תוך חצי שנה והטבה של 85% ללא היעלמות מלאה של ההסתיידות[16]. בהתייחסות לנתוני ההצלחה בגלי הלם, יש לזכור כי מדובר במחלה החולפת מאליה גם ללא כל טיפול וכן מספר מחזורים של שקיעת סידן והיעלמותו באופן ספונטני.
כריתה ארתרוסקופית: כריתה ארתרוסקופית של ההסתיידויות מתאפיינת בשיעורי הצלחה גבוהים של יותר מ-90%. הופעה של כתף קפואה יכולה להתהוות כסיבוך של הניתוח, ולכן נדרשת הפעלה מוקדמת של הכתף לאחר הניתוח.
כתף קפואה (Adhesive Capsulitis)
תסמונת זו נדונה בהרחבה מעל דפי כתב עת זה על ידי אמיר ומוזס[3]. בתסמונת זו מהלך שלושה שלבים הכרוכים בכאב והגבלה גלובלית בתנועות הכתף ומהלך החלמה ספונטנית[17]. תיאור של המהלך הקליני של המחילה מתואר בתמונה 1. העיקרון המנחה בטיפול בתסמונת זו הוא טיפול אנלגטי תרופתי או בחסם עצבי סופראסקפולרי חוזר בשלב הראשון וללא הפעלה מעבר לגבולות הכאב. בשלב השני והשלישי ניתן לטפל באופן הדרגתי לשחזור טווחי התנועה של הכתף בפיזיותרפיה או בהידרותרפיה. סדר הפעולות בשיקום הכתף צריך להיות הקלת כאב בשלב ראשון, טיפול בנוקשות ושחזור טווחי תנועה בשלב שני וחיזוק שרירים רק לאחר מיצוי שני השלבים הראשונים.
דלקת מפרקים ניוונית וראומטואידית של הכתף (Osteoarthritis, Rheumatoid Arhritis)
למפרק הכתף (הגלנוהומרלי) מאפיינים שונים ממפרקים בגפיים התחתונות. אין מדובר במפרק נושא משקל. שטח הפנים של הגלנואיד הוא רק 40% משטח הפנים של ראש ההומרוס, ולשרוול המסובב תפקיד בהנעה של הכתף ובהחזקה של ראש ההומרוס מול הגלנואיד. מאפיינים אלו גורמים למפרק הכתף להיות "סלחני" יותר מבחינת כאב ותפקוד בהופעה ראשונית של דלקת מפרקים ניוונית ביחס למפרקי הגפיים התחתונות.
- דלקת מפרקים ניוונית
בדלקת מפרקים ניוונית הטיפול הוא תרופתי, והזרקה תוך-מפרקית יכולה להקל את הכאבים בשלבים ראשוניים של המחלה. עם התגברות הכאבים וההגבלה התפקודית יש לשקול טיפול ניתוחי להחלפת מפרק של הכתף.
- דלקת מפרקים ראומטואידית
בדלקת מפרקים ראומטואידית טיפול סיסטמי ומעקב רציף יכול לעצור את התקדמות המחלה. טיפול ניתוחי להחלפת מפרק מומלץ אם קיימת התקדמות של המחלה ולפני הופעת שינויים אנטומיים מתקדמים המקשים על השתלת מפרק מלאכותי.
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- ↑ Luime JJ, Koes BW, Hendriksen IJ, et al. Prevalence and incidence of shoulder pain in the general population; a systematic review Scand J Rheumatol 2004;33(2):73-81
- ↑ 2.0 2.1 Neer CS. Impingement Lesions. Clinical Orthopedics and Related Research 1983;173:70-77
- ↑ 3.0 3.1 ד"ר אמיר ח', ד"ר מוזס ג'. תסמונת הכתף הקפואה Frozen Shoulder Syndrome. Israeli Pain and Palliative Care 2009;18
- ↑ Neer CS, Welsh RP. The shoulder in sports. Orthop Clin North Am 1977;8(3):583-591
- ↑ Hawkins RJ, Kennedy JC. Impingement syndrome in athletes. Am J Sports Med 1980;8(3):151-158
- ↑ Bigliani LU, Ticker JB, Flatow EL, et al. The relationship of acromial architecture to rotator cuff disease. Clin Sports Med 1991;10(4):823-838
- ↑ Arroll B, Goodyear-Smith F. Corticosteroid injections for painful shoulder: A meta-analysis. Br J Gen Pract 2005;55(512):224-228
- ↑ Milgrom C, Schaffler M, Gilbert S, et al. Rotator-cuff changes in asymptomatic adults. The effect of age, hand dominance and gender. J Bone Joint Surg Br 1995;77(2):296-298
- ↑ Needell SD, Zlatkin MB, Sher JS, et al. MR imaging of the rotator cuff: peritendinous and bone abnormalities in an asymptomatic population. AJR Am J Roentgenol 1996;166(4):863-867
- ↑ Yamanaka K, Matsumoto T. The joint side tear of the rotator cuff. A followup study by arthrography. Clin Orthop Relat Res 1994;(304):68-73
- ↑ Uhthoff HK, Sarkar K. Calcifying tendinitis. Baillieres Clin Rheumatol. 1989;3(3):567-581
- ↑ Bosworth DM. Diagnosis and treatment of lesions of the shoulder. R I Med J 1953;36(9):512-515
- ↑ Boyle AC. Disorders of the shoulder joint. Br Med J 1969;3(5665):283-285
- ↑ 14.0 14.1 Welfling J, Kahn MF, Desroy M, et al. Calcifications of the shoulder. II. The disease of multiple tendinous calcifications. Rev Rhum Mal Osteoartic 1965;32(6):325-334
- ↑ Harmon PH. Methods and results in the treatment of 2,580 painful shoulders, with special reference to calcific tendinitis and the frozen shoulder. Am J Surg 1958;95(4):527-544
- ↑ Rompe JD, Rumler F, Hopf C, et al. Extracorporal shock wave therapy for calcifying tendinitis of the shoulder. Clin Orthop Relat Res 1995;(321):196-201
- ↑ Dudkiewicz I, Oran A, Salai M, et al. Idiopathic adhesive capsulitis: long-term results of conservative treatment. Isr Med Assoc J 2004;6(9):524-526
קישורים חיצוניים
- הגישה הטיפולית לכתף הכואבת, מדיקל מדיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אריאל אורן היחידה לכירורגיה של הכתף, המרכז הרפואי ע"ש ח' שיבא, תל השומר