כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "כף רגל סוכרתית - מניעה וטיפול בקהילה - Diabetic foot - prevention and treatment in primary care"
| שורה 37: | שורה 37: | ||
==פתופיזיולוגיה של רגל סוכרתית== | ==פתופיזיולוגיה של רגל סוכרתית== | ||
| − | הפגיעה אצל חולי הסוכרת היא בעצבוב ההיקפי (נוירופתיה פריפרית) ו/או בכלי הדם ([[אנגיופתיה]]). הפגיעה היא בדרך כלל משולבת אך הסימפטום השכיח יותר הוא | + | הפגיעה אצל חולי הסוכרת היא בעצבוב ההיקפי (נוירופתיה פריפרית) ו/או בכלי הדם ([[אנגיופתיה]]). הפגיעה היא בדרך כלל משולבת אך הסימפטום השכיח יותר הוא [[נוירופתיה]]. |
| + | |||
| + | ==נוירופתיה פריפרית== | ||
| + | |||
| + | נוירופתיה פריפרית היא הגורם הבודד המשמעותי ביותר להופעת כיבים בכף הרגל הסוכרתית. קיימת פגיעה בכל הסיבים: בסיבים סנסוריים, סיבים מוטוריים וסיבים אוטונומיים (מערכת סימפתטית). | ||
| + | |||
| + | # '''פגיעה מוטורית''' – נגרמת כתוצאה מאטרופיה והיחלשות של שרירים בכף הרגל ובעיקר השרירים שבין עצמות המסרק. היא גורמת לשינוי משמעותי בביו-מכניקה של כף הרגל. {{הערה|שם=הערה15|}} כתוצאה מכך נוצר עיוות אופייני של כף הרגל בצורת "צניחה" מטה של ראשי עצמות המסרק הגורם להופעת אצבעות "פטיש" (Hammer Toes). פועל יוצא מכך הוא אזורים בכף הרגל שעליהם מופעל לחץ מוגבר. לרוב אזורים אלו נמצאים תחת ראשי עצמות המסרק בחלק הפלנטרי (ובעיקר תחת מסרקים 1 ו-5) ובחלק הפלנטרי דיסטלי של האצבעות. (ראו איור 1) | ||
| + | #'''פגיעה סנסורית''' – עקב הפגיעה העצבית-תחושתית נפגעים כל מרכיבי התחושה: איבוד תחושת כאב שטחי; איבוד תחושת לחץ; איבוד תחושת טמפרטורה; איבוד תחושה פרופיוצטיבית. פועל יוצא הוא פגיעות מוגברת של כף הרגל לחבלות קהות, לנעליים לא מתאימות, לחבלות מינוריות עקב הליכה בסנדלים או יחפים, חשיפה לפגיעות קור (במדינות קרות) וכוויות ממים חמים או מקור חום אחר. {{הערה|שם=הערה4|Boyko EJ, Ahtoni V, Stensel RC, Forsberg DR, Davig^on DG, Smith A. A prospective study for risk factors for diabetic ulcer. The Seattle Diabetic Foot Study. Diabetes Care 1999: 22:1036-1042.}} | ||
| + | '''פגיעה אוטונומית''' – פגיעה במערכת סימפתטית הגורמת לירידה או לחוסר מוחלט בהזעה וזה גורם לעור יבש וסדוק. כמו כן עקב וזודילטציה של כלי הדם בכפות הרגליים נגרם מצב של Pooling A-V Shunt. | ||
| + | |||
| + | ===אנגיופתיה=== | ||
| + | |||
| + | אצל סוכרתיים הפגיעה היא בעורקים הגדולים (=מקרואנגיופתיה) ו/או בעורקיקים (= מיקרואנגיופתיה). | ||
| + | |||
| + | '''מקרואנגיופתיה''' מתבטאת ב: | ||
| + | #Atherosclerosis – היצרות וחסימת עורקים הגורמת להיפוקסיה/איסכמיה דיסטלית. | ||
| + | #Medial Sclerosis - הסתיידות שכבת ה-Tonica Media הגורמת להפיכת העורקים (ובעיקר הקטנים) לקשיחים ובלתי לחיצים. | ||
| + | |||
| + | '''מיקרואנגיופתיה''' – מתבטאת בהפרעה בזרימת דם עורית. לא מהווה גורם ראשוני להתכייבות אך מעכבת החלמה של פצעים. | ||
==דגלים אדומים== | ==דגלים אדומים== | ||
גרסה מ־23:31, 15 בנובמבר 2013
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| כף רגל סוכרתית - מניעה וטיפול בקהילה | ||
|---|---|---|
| Diabetic foot - prevention and treatment in primary care | ||
| יוצר הערך | ד"ר משה קוליקובסקי 
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – כף רגל סוכרתית
במהלך חייו אדם ממוצע הולך כ-150,000 ק"מ. כף רגלו היא מבנה מורכב ומסובך הנושא את כל משקל הגוף על פני שטח קטן יחסית, והמטרה העיקרית של כף הרגל היא לאפשר את התנועה וההתקדמות. כף הרגל מורכבת מ-26 עצמות, 29 מפרקים ושרירים ועוד אי אלו גידים. בעיות של כף הרגל קיימות בשכיחות גבוהה בקרב כלל האוכלוסייה, אך בסוכרתיים השכיחות גבוהה יותר. למעשה, הסיבה השכיחה ביותר לאשפוזים ממושכים אצל חולי סוכרת היא סיבוכים של כף הרגל.
סוכרת היא מגפה כלל-עולמית. בשנת 2011 סבלו כ-366 מיליון איש מסוכרת או כ-8.3% מאוכלוסיית העולם. הערכת המומחים היא שבשנת 2030 יסבלו מסוכרת כ-552 מיליון איש שהם 9.9% מאוכלוסיית העולם. [1]
אפידמיולוגיה
- לאחר 20 שנות סוכרת – יותר מ-40% מהחולים יפתחו נוירופתיה פריפרית.
- בזמן אבחנת הסוכרת לכ-8% יש מחלת כלי דם היקפיים (PVD).
- 60%-40% מהקטיעות בגפיים תחתונות שלא עקב טראומה הם בקרב חולי סוכרת.
- שיעור הימצאות פצע בכף רגל של חולי סוכרת הוא 10%-4%.
- הסיכון של חולה סוכרת לפתח פצע במהלך החיים הוא 25%-15%.
- כ-25% מהפצעים לא יחלימו ועד 28% יסתיימו בקטיעה כלשהי. [1]
- בעולם, כל 30 שניות מתבצעת קטיעת גפה של חולה סוכרת. [2]
- ב-85% ממקרי הקטיעות קדם לקטיעה פצע. [2]
- כיב כרוני אינו אינדיקציה לקטיעה
- קטיעה מלווה בסיבוכים רבים והשפעות שליליות הן על המטופל הן על המערכת הרפואית
ב-18% מהמקרים יש תחלואה מקומית לאחר קטיעה (זיהום, התפשטות גנגרנה, אי-החלמת גדם ניתוחי). ב-30% יש תחלואה סיסטמית לאחר קטיעה (מוות תוך כדי ניתוח, אירוע לבבי סביב הניתוח, אי ספיקת לב, אירוע מוחי). 13%-9% מהחולים שעברו קטיעה יעברו קטיעה חוזרת באותה הגפה תוך שנה. כ-40% יעברו קטיעה בגפה השנייה תוך 3-1 שנים ועוד 15% יעברו קטיעה בגפה השנייה תוך 5-3 שנים. חלק גדול מהחולים שעברו קטיעה יוצאים ממעגל העבודה, מבודדים חברתית, נעשים תלותיים וסובלים מדימוי שלילי. מדובר גם במעמסה כלכלית הנובעת מאשפוזים ממושכים בניסיון למנוע את הקטיעה, אשפוזים ארוכים לשם שיקום, התאמת פרוטזה והתאמת הבית כולו ועוד.
קטיעה אינה בהכרח מהלך טבעי של המחלה ואפשר למנוע יותר מ-40% מהקטיעות על ידי טיפול טוב ומניעה ראשונית. [3]
פתופיזיולוגיה של רגל סוכרתית
הפגיעה אצל חולי הסוכרת היא בעצבוב ההיקפי (נוירופתיה פריפרית) ו/או בכלי הדם (אנגיופתיה). הפגיעה היא בדרך כלל משולבת אך הסימפטום השכיח יותר הוא נוירופתיה.
נוירופתיה פריפרית
נוירופתיה פריפרית היא הגורם הבודד המשמעותי ביותר להופעת כיבים בכף הרגל הסוכרתית. קיימת פגיעה בכל הסיבים: בסיבים סנסוריים, סיבים מוטוריים וסיבים אוטונומיים (מערכת סימפתטית).
- פגיעה מוטורית – נגרמת כתוצאה מאטרופיה והיחלשות של שרירים בכף הרגל ובעיקר השרירים שבין עצמות המסרק. היא גורמת לשינוי משמעותי בביו-מכניקה של כף הרגל. [4] כתוצאה מכך נוצר עיוות אופייני של כף הרגל בצורת "צניחה" מטה של ראשי עצמות המסרק הגורם להופעת אצבעות "פטיש" (Hammer Toes). פועל יוצא מכך הוא אזורים בכף הרגל שעליהם מופעל לחץ מוגבר. לרוב אזורים אלו נמצאים תחת ראשי עצמות המסרק בחלק הפלנטרי (ובעיקר תחת מסרקים 1 ו-5) ובחלק הפלנטרי דיסטלי של האצבעות. (ראו איור 1)
- פגיעה סנסורית – עקב הפגיעה העצבית-תחושתית נפגעים כל מרכיבי התחושה: איבוד תחושת כאב שטחי; איבוד תחושת לחץ; איבוד תחושת טמפרטורה; איבוד תחושה פרופיוצטיבית. פועל יוצא הוא פגיעות מוגברת של כף הרגל לחבלות קהות, לנעליים לא מתאימות, לחבלות מינוריות עקב הליכה בסנדלים או יחפים, חשיפה לפגיעות קור (במדינות קרות) וכוויות ממים חמים או מקור חום אחר. [5]
פגיעה אוטונומית – פגיעה במערכת סימפתטית הגורמת לירידה או לחוסר מוחלט בהזעה וזה גורם לעור יבש וסדוק. כמו כן עקב וזודילטציה של כלי הדם בכפות הרגליים נגרם מצב של Pooling A-V Shunt.
אנגיופתיה
אצל סוכרתיים הפגיעה היא בעורקים הגדולים (=מקרואנגיופתיה) ו/או בעורקיקים (= מיקרואנגיופתיה).
מקרואנגיופתיה מתבטאת ב:
- Atherosclerosis – היצרות וחסימת עורקים הגורמת להיפוקסיה/איסכמיה דיסטלית.
- Medial Sclerosis - הסתיידות שכבת ה-Tonica Media הגורמת להפיכת העורקים (ובעיקר הקטנים) לקשיחים ובלתי לחיצים.
מיקרואנגיופתיה – מתבטאת בהפרעה בזרימת דם עורית. לא מהווה גורם ראשוני להתכייבות אך מעכבת החלמה של פצעים.
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 1. International Consensus the Diabetic Foot. International Working Group on the Diabetic Foot, Noordwijkerhot, Nederland May 2011.
- ↑ 2.0 2.1 Apelqvist J. Diagnostics and treatment of diabetic foot. Endocrine 2012; 41:384-397
- ↑ Cavanagh PR, Lipsky BA, Bradbury AW, Botek G. Treatemnt for diabetic foot ulcers. Lancet 2005:366:1725-1735.
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה15- ↑ Boyko EJ, Ahtoni V, Stensel RC, Forsberg DR, Davig^on DG, Smith A. A prospective study for risk factors for diabetic ulcer. The Seattle Diabetic Foot Study. Diabetes Care 1999: 22:1036-1042.
קישורים חיצוניים
- כף רגל סוכרתית – מניעה וטיפול בקהילה, מדיקל מדיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי {{{1}}}