הבדלים בין גרסאות בדף "לוח החיסונים המומלצים למבוגרים 2012 - חוזר מנכ"ל"
מתוך ויקירפואה
שורה 3: | שורה 3: | ||
|שם החוזר=לוח החיסונים המומלצים למבוגרים, 2012 | |שם החוזר=לוח החיסונים המומלצים למבוגרים, 2012 | ||
|תחום= [[:קטגוריה:חיסונים|חיסונים]], [[:קטגוריה:זיהומיות|זיהומיות]], [[:קטגוריה:משפחה|משפחה]], [[:קטגוריה:בריאות הציבור|בריאות הציבור]] | |תחום= [[:קטגוריה:חיסונים|חיסונים]], [[:קטגוריה:זיהומיות|זיהומיות]], [[:קטגוריה:משפחה|משפחה]], [[:קטגוריה:בריאות הציבור|בריאות הציבור]] | ||
− | |סימוכין=משרד הבריאות - האגף לאפידימיולוגיה | + | |סימוכין=משרד הבריאות - האגף לאפידימיולוגיה; תדריך חיסונים, ינואר 2012 |
|קישור= | |קישור= | ||
|תאריך פרסום=ינואר 2012 | |תאריך פרסום=ינואר 2012 | ||
שורה 58: | שורה 58: | ||
==תרכיבים למתן חיסונים, 2012== | ==תרכיבים למתן חיסונים, 2012== | ||
+ | |||
+ | |||
[[קובץ:למבוגרינואר12.jpg|500px|center|]] | [[קובץ:למבוגרינואר12.jpg|500px|center|]] | ||
==קבוצות סיכון== | ==קבוצות סיכון== | ||
+ | |||
===דלקת כבד B=== | ===דלקת כבד B=== | ||
שורה 66: | שורה 69: | ||
* עובדים שעקב עבודתם נמצאים בסיכון מוגבר לבוא במגע פיסי עם חומר ביולוגי מזוהם ^HBsAg כגון: עובדי חברות קדישא המטפלים בנפטרים, סוהרים, שוטרים במחלקות מסוימות כמו, מחלקת סמים. | * עובדים שעקב עבודתם נמצאים בסיכון מוגבר לבוא במגע פיסי עם חומר ביולוגי מזוהם ^HBsAg כגון: עובדי חברות קדישא המטפלים בנפטרים, סוהרים, שוטרים במחלקות מסוימות כמו, מחלקת סמים. | ||
* צוות ומטופלים במוסדות למפגרים ובמוסדות לחולי נפש, כולל בתי ספר לחינוך מיוחד וכדומה. | * צוות ומטופלים במוסדות למפגרים ובמוסדות לחולי נפש, כולל בתי ספר לחינוך מיוחד וכדומה. | ||
− | * חולים המקבלים טיפול ע | + | * חולים המקבלים טיפול ע"י המודיאליזה. |
− | * חולים המקבלים לעתים קרובות עירויי דם ומוצרי דם כגון, חולי המופיליה או תלאסמיה . | + | * חולים המקבלים לעתים קרובות עירויי דם ומוצרי דם כגון, חולי המופיליה או תלאסמיה. |
− | * אנשים שמשתמשים בסמים בהזרקה . | + | * אנשים שמשתמשים בסמים בהזרקה. |
− | * גברים המקיימים יחסי מין עם גברים . | + | * גברים המקיימים יחסי מין עם גברים. |
* אנשים שאובחנו כסובלים ממחלת מין, לרבות נשאי HIV) HIV חיוביים) וחולי AIDS; אנשים שהיו להם יותר משותף אחד ליחסי מין במשך 6 החודשים האחרונים. | * אנשים שאובחנו כסובלים ממחלת מין, לרבות נשאי HIV) HIV חיוביים) וחולי AIDS; אנשים שהיו להם יותר משותף אחד ליחסי מין במשך 6 החודשים האחרונים. | ||
− | * כל הפונים למסגרות רפואיות המטפלות באנשים בסיכון גבוה להיות חיובי ל | + | * כל הפונים למסגרות רפואיות המטפלות באנשים בסיכון גבוה להיות חיובי ל-HBsAg כגון, מרכזי AIDS, מרפאות מין, מרכזי גמילה, מרכזי Methadone וכדומה. |
* מגעים מיניים ומשפחתיים, המצויים במשק בית משותף עם בני אדם חיוביים ^HBsAg. | * מגעים מיניים ומשפחתיים, המצויים במשק בית משותף עם בני אדם חיוביים ^HBsAg. | ||
− | * נפגעי פיגוע המוני . | + | * נפגעי פיגוע המוני. |
− | * עצירים ואסירים . | + | * עצירים ואסירים. |
− | * נפגעי תקיפה מינית . | + | * נפגעי תקיפה מינית. |
* חולים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף דלקת כבד C. | * חולים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף דלקת כבד C. | ||
* נוסעים לארצות בהן שיעור ההימצאות של נשאי HBsAg גבוה ולאלו שמטרת נסיעתם כרוכה בסיכון כגון: קבלת טיפול רפואי (כולל טיפול שיניים), חשיפה לדם, יחסי מין מזדמנים וליוצאים למכה. | * נוסעים לארצות בהן שיעור ההימצאות של נשאי HBsAg גבוה ולאלו שמטרת נסיעתם כרוכה בסיכון כגון: קבלת טיפול רפואי (כולל טיפול שיניים), חשיפה לדם, יחסי מין מזדמנים וליוצאים למכה. | ||
שורה 84: | שורה 87: | ||
* אנשים בסיכון עקב הרגליהם: משתמשים בסמים וגברים המקיימים יחסי מין עם גברים. | * אנשים בסיכון עקב הרגליהם: משתמשים בסמים וגברים המקיימים יחסי מין עם גברים. | ||
* אנשים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף דלקת כבד C. | * אנשים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף דלקת כבד C. | ||
− | * אנשים שנוטלים תרופות הפטוטוקסיות . | + | * אנשים שנוטלים תרופות הפטוטוקסיות. |
− | * אנשים לפני השתלת כבד (עדיף) או אחריה . | + | * אנשים לפני השתלת כבד (עדיף) או אחריה. |
− | * אנשים המטופלים | + | * אנשים המטופלים ע"י גורמי קרישה (clotting factors), הניתנים בהזרקה. |
* אנשים עם חסר Glucose*6*phosphate dehydrogenase deficiency) G6PD). | * אנשים עם חסר Glucose*6*phosphate dehydrogenase deficiency) G6PD). | ||
* עובדי מעבדה הבודקים נגיף דלקת כבד A. | * עובדי מעבדה הבודקים נגיף דלקת כבד A. | ||
שורה 96: | שורה 99: | ||
מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול. | מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול. | ||
* אנשים עם ליקויים אימונולוגיים כגון, חסר factor H ,D ,properdins ובמרכיבי המשלים 5*9 C או 3 (terminal complement deficiency). | * אנשים עם ליקויים אימונולוגיים כגון, חסר factor H ,D ,properdins ובמרכיבי המשלים 5*9 C או 3 (terminal complement deficiency). | ||
− | * אנשים עם ליקויים אימונולוגיים, כולל חיוביים | + | * אנשים עם ליקויים אימונולוגיים, כולל חיוביים ל-HIV. |
− | * נוסעים לאזורים אנדמיים או לאזורים עם התפרצות המחלה או עם סבירות גבוהה להתפרצות . | + | * נוסעים לאזורים אנדמיים או לאזורים עם התפרצות המחלה או עם סבירות גבוהה להתפרצות. |
* עולים חדשים ומהגרים אחרים בהתאם למצב האפידמיולוגי בארץ המוצא. | * עולים חדשים ומהגרים אחרים בהתאם למצב האפידמיולוגי בארץ המוצא. | ||
− | * עובדי מעבדה שבמהלך עבודתם נחשפים לחיידקים חיים (כגון מרכז ארצי למנינגוקוקים) | + | * עובדי מעבדה שבמהלך עבודתם נחשפים לחיידקים חיים (כגון מרכז ארצי למנינגוקוקים). |
==זיהומים פנוימוקוקיים== | ==זיהומים פנוימוקוקיים== | ||
שורה 114: | שורה 117: | ||
==מחלה הנגרמת ע"י Hib== | ==מחלה הנגרמת ע"י Hib== | ||
− | אנשים בכל גיל עקב מצבים הבאים | + | ;אנשים בכל גיל עקב מצבים הבאים |
− | * הפרעה בפעילות הטחול (אנטומית או תיפקודית): העדר טחול כגון congenital asplenia או לאחר כריתת טחול; functional asplenia כגון ב- sickle cell disease. מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול . | + | * הפרעה בפעילות הטחול (אנטומית או תיפקודית): העדר טחול כגון congenital asplenia או לאחר כריתת טחול; functional asplenia כגון ב-sickle cell disease. מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול. |
− | * מחלת Hodgkin וממאירויות אחרות: רצוי לחסן 10-14 ימים לפני התחלת כימותרפיה או 3 חודשים ויותר לאחר סיומה . | + | * מחלת Hodgkin וממאירויות אחרות: רצוי לחסן 10-14 ימים לפני התחלת כימותרפיה או 3 חודשים ויותר לאחר סיומה. |
− | * זיהום HIV עם או בלי סימנים קליניים . | + | * זיהום HIV עם או בלי סימנים קליניים. |
− | * לאחר השתלת מח עצם . | + | * לאחר השתלת מח עצם. |
==שיתוק ילדים== | ==שיתוק ילדים== | ||
− | *נוסעים לארצות בהן קיים סיכון להעברת המחלה . | + | * נוסעים לארצות בהן קיים סיכון להעברת המחלה. |
− | *קבוצות בסיכון לחשיפה תעסוקתית לנגיף הפוליו : | + | * קבוצות בסיכון לחשיפה תעסוקתית לנגיף הפוליו: |
− | *עובדי מעבדה, אשר עוסקים ישירות בדגימות ביולוגיות בהן עלולים להימצא נגיפי פוליו. | + | * עובדי מעבדה, אשר עוסקים ישירות בדגימות ביולוגיות בהן עלולים להימצא נגיפי פוליו. |
− | *עובדי בריאות. | + | * עובדי בריאות. |
==שפעת== | ==שפעת== | ||
− | החיסון מומלץ לכל מבוגר, אך במיוחד לאנשים שמשתיכים לקבוצות הסיכון | + | |
+ | ;החיסון מומלץ לכל מבוגר, אך במיוחד לאנשים שמשתיכים לקבוצות הסיכון | ||
# אנשים בכל גיל עם מחלות ממושכות.{{ש}}* מחלת לב וכלי דם נרכשת או מולדת, כולל מחלת לב שיגרונית{{ש}}* טרשת עורקים{{ש}}* יתר לחץ דם{{ש}}* אי-ספיקת הלב{{ש}}* קצרת הסימפונות (אסטמה){{ש}}* ברונכיטיס ממושך{{ש}}* פיברוזיס ציסטי{{ש}}* ברונכיאקטאזיס{{ש}}* אמפיזמה{{ש}}* שחפת{{ש}}* סוכרת{{ש}}* מחלות מטבוליות ממושכות אחרות עם נטיה מוגברת לפתח זיהומים{{ש}}* מחלות ממושכות של הכליות ודרכי השתן{{ש}}* מחלות מלוות דיכוי המצב האימונולוגי לרבות AIDS ומחלות ממאירות{{ש}}* חולים אשר מקבלים טיפול מדכא חסינות{{ש}}* חוסר דם ממושך{{ש}}* בני בית של כל המפורטים לעיל | # אנשים בכל גיל עם מחלות ממושכות.{{ש}}* מחלת לב וכלי דם נרכשת או מולדת, כולל מחלת לב שיגרונית{{ש}}* טרשת עורקים{{ש}}* יתר לחץ דם{{ש}}* אי-ספיקת הלב{{ש}}* קצרת הסימפונות (אסטמה){{ש}}* ברונכיטיס ממושך{{ש}}* פיברוזיס ציסטי{{ש}}* ברונכיאקטאזיס{{ש}}* אמפיזמה{{ש}}* שחפת{{ש}}* סוכרת{{ש}}* מחלות מטבוליות ממושכות אחרות עם נטיה מוגברת לפתח זיהומים{{ש}}* מחלות ממושכות של הכליות ודרכי השתן{{ש}}* מחלות מלוות דיכוי המצב האימונולוגי לרבות AIDS ומחלות ממאירות{{ש}}* חולים אשר מקבלים טיפול מדכא חסינות{{ש}}* חוסר דם ממושך{{ש}}* בני בית של כל המפורטים לעיל | ||
# אנשים בכל גיל הנמצאים במוסד סגור או סגור למחצה, בו תנאי החיים מעודדים הפצה מהירה של הנגיף לאחר חדירתו, לדוגמה: בתי אבות, בתי חולים פסיכיאטרים. | # אנשים בכל גיל הנמצאים במוסד סגור או סגור למחצה, בו תנאי החיים מעודדים הפצה מהירה של הנגיף לאחר חדירתו, לדוגמה: בתי אבות, בתי חולים פסיכיאטרים. | ||
שורה 136: | שורה 140: | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
− | + | {{הערות שוליים}} | |
+ | [[קטגוריה:בריאות הציבור]] | ||
+ | [[קטגוריה:זיהומיות]] | ||
[[קטגוריה:חוזרי מנכ"ל משרד הבריאות]] | [[קטגוריה:חוזרי מנכ"ל משרד הבריאות]] | ||
[[קטגוריה:חיסונים]] | [[קטגוריה:חיסונים]] | ||
− | |||
[[קטגוריה:משפחה]] | [[קטגוריה:משפחה]] | ||
− |
גרסה מ־21:24, 8 בינואר 2012
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| ||
---|---|---|
לוח החיסונים המומלצים למבוגרים, 2012 | ||
תחום | חיסונים, זיהומיות, משפחה, בריאות הציבור | |
סימוכין | משרד הבריאות - האגף לאפידימיולוגיה; תדריך חיסונים, ינואר 2012 | |
תאריך פרסום | ינואר 2012 | |
קבוצת גיל החיסון |
18 - 45 שנים | 46 - 64 שנים | + 65 שנים |
---|---|---|---|
אסכרה-פלצת/ אסכרה, פלצת, שעלת |
חיסון ראשוני כולל שתי מנות של חיסון נגד אסכרה ופלצת ברווח זמן של 6 - 8 שבועות ומנת דחף 6 - 12 חודשים לאחר המנה השנייה, מנת דחף כל 10 שנים לאחר חיסון ראשוני. מנה אחת בסדרת חיסון ראשוני / דחף רב שנתי תינתן בתרכיב נגד אסכרה, פלצת ושעלת. | ||
חצבת, חזרת, אדמת | שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות [2] | ||
אבעבועות רוח | שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות [3] | ||
נגיף פפילומה אנושי | 3 מנות במועדים: 0, 2-1, 6 חודשים [4] | ||
שפעת | מנה אחת כל שנה. [5] | ||
דלקת כבד A | שתי מנות ברווח זמן של 6 – 12 חודשים | ||
דלקת כבד B | שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות, מנה שלישית – 5 חודשים לאחר המנה השנייה. | ||
זיהום פנוימוקוקי | 1 – 2 מנות, מנה שנייה תינתן 5 שנים לאחר מנה ראשונה [6] | מנה אחת [7] | |
זיהום מנינגוקוקי | 1 – 2 מנות ברווח זמן של 5 שנים . [8] | ||
שיתוק ילדים | שתי מנות ברווח זמן של 6 - 8 שבועות ומנת דחף – 6 - 12 חודשים לאחר המנה השנייה. [9] | ||
המופילוס אינפלואנזה B | מנה אחת | ||
מקרא | לכל האוכלוסיה | לקבוצות סיכון [10] |
תרכיבים למתן חיסונים, 2012
קבוצות סיכון
דלקת כבד B
- עובדי מערכת הבריאות אשר עלולים להיות במגע פיסי עם חולים או הפרשותיהם.
- עובדים שעקב עבודתם נמצאים בסיכון מוגבר לבוא במגע פיסי עם חומר ביולוגי מזוהם ^HBsAg כגון: עובדי חברות קדישא המטפלים בנפטרים, סוהרים, שוטרים במחלקות מסוימות כמו, מחלקת סמים.
- צוות ומטופלים במוסדות למפגרים ובמוסדות לחולי נפש, כולל בתי ספר לחינוך מיוחד וכדומה.
- חולים המקבלים טיפול ע"י המודיאליזה.
- חולים המקבלים לעתים קרובות עירויי דם ומוצרי דם כגון, חולי המופיליה או תלאסמיה.
- אנשים שמשתמשים בסמים בהזרקה.
- גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
- אנשים שאובחנו כסובלים ממחלת מין, לרבות נשאי HIV) HIV חיוביים) וחולי AIDS; אנשים שהיו להם יותר משותף אחד ליחסי מין במשך 6 החודשים האחרונים.
- כל הפונים למסגרות רפואיות המטפלות באנשים בסיכון גבוה להיות חיובי ל-HBsAg כגון, מרכזי AIDS, מרפאות מין, מרכזי גמילה, מרכזי Methadone וכדומה.
- מגעים מיניים ומשפחתיים, המצויים במשק בית משותף עם בני אדם חיוביים ^HBsAg.
- נפגעי פיגוע המוני.
- עצירים ואסירים.
- נפגעי תקיפה מינית.
- חולים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף דלקת כבד C.
- נוסעים לארצות בהן שיעור ההימצאות של נשאי HBsAg גבוה ולאלו שמטרת נסיעתם כרוכה בסיכון כגון: קבלת טיפול רפואי (כולל טיפול שיניים), חשיפה לדם, יחסי מין מזדמנים וליוצאים למכה.
דלקת כבד A
- אנשים שנוסעים לארצות היפראנדמיות לדלקת כבד נגיפית A.
- אנשים בסיכון עקב הרגליהם: משתמשים בסמים וגברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
- אנשים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף דלקת כבד C.
- אנשים שנוטלים תרופות הפטוטוקסיות.
- אנשים לפני השתלת כבד (עדיף) או אחריה.
- אנשים המטופלים ע"י גורמי קרישה (clotting factors), הניתנים בהזרקה.
- אנשים עם חסר Glucose*6*phosphate dehydrogenase deficiency) G6PD).
- עובדי מעבדה הבודקים נגיף דלקת כבד A.
- עובדים, לרבות עובדי מעבדה, המטפלים בקופים (non*human primates).
מחלה מנינגוקוקית
- אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): העדר טחול כגון, congenital asplenia או אחרי כריתת טחול (functional asplenia ;(splenectomy, כגון sickle cell diseases.
מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול.
- אנשים עם ליקויים אימונולוגיים כגון, חסר factor H ,D ,properdins ובמרכיבי המשלים 5*9 C או 3 (terminal complement deficiency).
- אנשים עם ליקויים אימונולוגיים, כולל חיוביים ל-HIV.
- נוסעים לאזורים אנדמיים או לאזורים עם התפרצות המחלה או עם סבירות גבוהה להתפרצות.
- עולים חדשים ומהגרים אחרים בהתאם למצב האפידמיולוגי בארץ המוצא.
- עובדי מעבדה שבמהלך עבודתם נחשפים לחיידקים חיים (כגון מרכז ארצי למנינגוקוקים).
זיהומים פנוימוקוקיים
- קבוצת סיכון גבוה (מומלץ על מתן מנה אחת של החיסון)
- אנשים עם מחלות ממושכות (chronic disease) כגון:
* סוכרת ומחלות מטבוליות ממושכות אחרות.
* מחלות ממושכות של לב וכלי דם.
* מחלות ממושכות של ריאות ודרכי הנשימה כגון: ברונכיטיס ממושך, שחפת, cystic fibrosis, emphysema-! chronic obstructive pulmonary disease.
* שחמת (cirrhosis), אלכוהוליזם.
* דליפת נוזל חוט השידרה (CSF leaks) עם סיכון לדלקת עוצבה חוזרת. - בני 65 שנים ומעלה, במיוחד אלה הנמצאים במוסדות.
- אנשים עם מחלות ממושכות (chronic disease) כגון:
- קבוצת סיכון גבוה במיוחד (מומלץ על מתן שתי מנות של החיסון ברווח זמן של 5 שנים)
- אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): העדר טחול כגון, congenital asplenia או אחרי כריתת טחול (functional asplenia ;(splenectomy כגון sickle cell diseases.
מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול . - אנשים עם ליקויים במערכת החיסון עקב:
* מחלה ממאירה כגון: לויקמיה, לימפומה, מחלת multiple myeloma ,Hodgkin וכל תהליך ממאיר במח העצם או במערכת הלימפטית .
* טיפול מדכא חסינות (כגון, טיפול בהקרנות, בחומרים ציטוטוקסיים). מומלץ על מתן החיסון שבועיים לפחות לפני התחלת הטיפול .
* זיהום HIV, עם או בלי סימנים קליניים .
* השתלת אברים ומח עצם [11] - מושתלי שתל שבלולי (cochlear implant).
- חולים עם תסמונת נפרוטית או אי-ספיקת כליות ממושכת וחולים שמטופלים ע'^ דיאליזה.
- אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): העדר טחול כגון, congenital asplenia או אחרי כריתת טחול (functional asplenia ;(splenectomy כגון sickle cell diseases.
מחלה הנגרמת ע"י Hib
- אנשים בכל גיל עקב מצבים הבאים
- הפרעה בפעילות הטחול (אנטומית או תיפקודית): העדר טחול כגון congenital asplenia או לאחר כריתת טחול; functional asplenia כגון ב-sickle cell disease. מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול.
- מחלת Hodgkin וממאירויות אחרות: רצוי לחסן 10-14 ימים לפני התחלת כימותרפיה או 3 חודשים ויותר לאחר סיומה.
- זיהום HIV עם או בלי סימנים קליניים.
- לאחר השתלת מח עצם.
שיתוק ילדים
- נוסעים לארצות בהן קיים סיכון להעברת המחלה.
- קבוצות בסיכון לחשיפה תעסוקתית לנגיף הפוליו:
- עובדי מעבדה, אשר עוסקים ישירות בדגימות ביולוגיות בהן עלולים להימצא נגיפי פוליו.
- עובדי בריאות.
שפעת
- החיסון מומלץ לכל מבוגר, אך במיוחד לאנשים שמשתיכים לקבוצות הסיכון
- אנשים בכל גיל עם מחלות ממושכות.
* מחלת לב וכלי דם נרכשת או מולדת, כולל מחלת לב שיגרונית
* טרשת עורקים
* יתר לחץ דם
* אי-ספיקת הלב
* קצרת הסימפונות (אסטמה)
* ברונכיטיס ממושך
* פיברוזיס ציסטי
* ברונכיאקטאזיס
* אמפיזמה
* שחפת
* סוכרת
* מחלות מטבוליות ממושכות אחרות עם נטיה מוגברת לפתח זיהומים
* מחלות ממושכות של הכליות ודרכי השתן
* מחלות מלוות דיכוי המצב האימונולוגי לרבות AIDS ומחלות ממאירות
* חולים אשר מקבלים טיפול מדכא חסינות
* חוסר דם ממושך
* בני בית של כל המפורטים לעיל - אנשים בכל גיל הנמצאים במוסד סגור או סגור למחצה, בו תנאי החיים מעודדים הפצה מהירה של הנגיף לאחר חדירתו, לדוגמה: בתי אבות, בתי חולים פסיכיאטרים.
- נשים הרות או נשים בתקופת משכב הלידה.
- עובדי הבריאות.
הערות שוליים
- ↑ החל מגיל 18 שנים.
- ↑ אנשים שנולדו לפני 1957 ואינם עובדי בריאות נחשבים מחוסנים. לאנשים שנולדו אחרי 1957 (לרבות עובדי בריאות) מומלץ לתת 2 מנות חיסון ברווח זמן של 4 שבועות. כמו כן, לעובדי בריאות שנולדו לפני 1957 מומלץ לתת מנה אחת של החיסון.
- ↑ לילידי 1993 ואילך.
- ↑ ראה פרטי רישום החיסון בעמוד הבא.
- ↑ החיסון מומלץ לכל מבוגר, אך במיוחד לאנשים שמשתיכים לקבוצות הסיכון (ראה עמוד 5-6 בהמשך). החיסון ינתן בתרכיבים מומתים בכל גיל. עם זאת, ניתן לחסן בתרכיב חי-מוחלש עד גיל 49 שנים.
- ↑ מספר המנות (1 או 2) תלוי במחלות הרקע של המועמד (ראה בהמשך "קבוצות סיכון", עמודים 3-6).
- ↑ לאדם שחוסן לפני גיל 65 שנים מומלצת מנה שניה אחרי גיל 65 שנים ואם חלפו 5 שנים לפחות לאחר מנה ראשונה.
- ↑ שתי מנות לאנשים עם חשיפה מתמשכת.
- ↑ מנת דחף אחת שנתנה אחרי גיל 18 שנים לאחר סיום סדרת החיסון נגד שיתוק ילדים בגיל הילדות, מספקת הגנה ארוכת טווח. יש לתת אותה 6 חודשים לפחות לאחר סיום סדרת החיסון. אין צורך במנת דחף אם חיסון ראשוני ניתן אחרי גיל 18 שנים.
- ↑ ראה בהמשך עמודים 3-6.
- ↑ למושתלי מוח עצם מומלץ לתת את החיסון בשתי מנות במועדים 12 ו-24 חודשים לאחר ההשתלה.