|
|
| (27 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{ערך בבדיקה}}
| + | #הפניה [[חידושים בטיפול בלוקמיה מיאלואידית חריפה - Acute myeloid leukemia - new treatments]] |
| − | {{מחלה
| |
| − | |תמונה=
| |
| − | |כיתוב תמונה=
| |
| − | |שם עברי=לוקמיה מיאלואידית חריפה - טיפול ב-Venetoclax
| |
| − | |שם לועזי=
| |
| − | |שמות נוספים= Venetoclax - טיפול פורץ דרך בחולים מבוגרים עם לוקומיה מיאלואידית חריפה (AML)
| |
| − | |ICD-10=
| |
| − | |ICD-9=
| |
| − | |MeSH=
| |
| − | |יוצר הערך=ד"ר רון רם
| |
| − | |אחראי הערך=
| |
| − | }}
| |
| − | {{הרחבה|לוקמיה מיאלואידית כרונית}}
| |
| − | {{ראו גם|Venetoclax - תכשיר ביולוגי לטיפול בממאירויות המטולוגיות - Biological therapy for hematologic malignancies}}
| |
| − | '''לויקמיה מיאלואידית חריפה''' (acute myeloid leukemia - AML) היא אחת מהמחלות האגרסיביות ביותר מבין מחלות הסרטן ככלל ו[[סרטן הדם]] בפרט. מקובל להפריד בין AML אשר מופיע בצורה ראשונית (ללא מחלה המטולוגית קודמת) - de novo, לבין AML בצורה שניונית שהתפתחה כתוצאה ממחלה המטולוגיה קודמת (כגון תסמונת מיאלודיספלסטית ומחלות מיאלופרוליפרטיביות). גיל החציון להופעת AML הוא 68 שנה ודרגת הסיכון להישנות מחלה קשורה להפרעות ציטוגנטיות, הפרעות מולקולריות ותגובה לטיפול ראשוני. במרבית החולים, למרות תגובה ראשונית טובה לכימותרפיה, המחלה תשנה תוך מספר חודשים, וריפוי מהמחלה יושג רק באלה שיעברו השתלת מח עצם מתורם.
| |
| − | | |
| − | ==טיפול בחולים קשישים עם AML - אתגר טיפולי==
| |
| − | פרוטוקול הטיפול הקלאסי המשמש כאינדיקציה, 7+3, לא השתנה בצורה משמעותית מאז פותח בשנת 1973 ולמרות שנוצרו פרוטוקולים נוספים, הם לא נמצאו כיעילים יותר בהשוואה לפרוטוקול האינדוקציה הקלאסי. יחד עם זאת, העובדה שפרוטוקול זה משלב מינוני כימורפיה גבוהים ותקופת ההתאוששות, שבה ספירות הדם נמוכות מאוד, היא ממושכת, חלק נכבד מחולי הלויקמיה, בעיקר אלה שהם מבוגרים או אלה עם מחלות רקע משמעותיות, אינם יכולים לקבלו.
| |
| − | | |
| − | הפרוטוקולים ששימשו כטיפול בחולים מבוגרים עם AML היו בודדים. במשך שנים הטיפול המקובל היה זריקות ציטרבין במינון נמוך (LDAC) - רק כ־30% מהחולים הגיבו לטיפול זה, וגם באלה שהגיבו לטיפול, ההפוגה נמשכה כארבעה חודשים בלבד. הטיפול בהיפומתילציה (כדוגמת אזציטידין-וידזה ודציטבין-דקוגן) חולל לראשונה שינוי בטיפול ומספר מחקרים הראו שכ־40% מהחולים מגיבים לתרופות אלו ובחולים אלה זמן ההפוגה התארך לכ־8 חודשים. יחד עם זאת, תרופות אלו לא נכנסו לסל התרופות במדינת ישראל ולכן אינן זמינות לחולים. לפיכך, עד כה, לא היה טיפול אשר הוכיח
| |
| − |
| |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | ==ביבליוגרפיה==
| |
| − | | |
| − | | |
| − | {{ייחוס|ד"ר רון רם, מנהל היחידה להשתלת מוז עצם, המרכז רפואי תל אביב - איכילוב}}
| |
| − | | |
| − | | |
| − | <center>'''פורסם ב[http://medicalmagazines.co.il/issue16/index.html?r=19 מגזין מדיק לסל שירותי הבריאות 2019], נובמבר 2018'''</center>
| |
| − | | |
| − | [[קטגוריה:המטולוגיה]]
| |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק