האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "לוקמיה מיאלואידית חריפה - טיפול ב-Venetoclax"

מתוך ויקירפואה

 
(24 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ערך בבדיקה}}
+
#הפניה [[חידושים בטיפול בלוקמיה מיאלואידית חריפה - Acute myeloid leukemia - new treatments]]
{{מחלה
 
|תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
 
|שם עברי=לוקמיה מיאלואידית חריפה - טיפול ב-Venetoclax
 
|שם לועזי=
 
|שמות נוספים= Venetoclax - טיפול פורץ דרך בחולים מבוגרים עם לוקומיה מיאלואידית חריפה (AML)
 
|ICD-10=
 
|ICD-9=
 
|MeSH=
 
|יוצר הערך=ד"ר רון רם
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
{{הרחבה|לוקמיה מיאלואידית כרונית}}
 
{{ראו גם|Venetoclax - תכשיר ביולוגי לטיפול בממאירויות המטולוגיות - Biological therapy for hematologic malignancies}}
 
'''לויקמיה מיאלואידית חריפה''' (acute myeloid leukemia - AML) היא אחת מהמחלות האגרסיביות ביותר מבין מחלות הסרטן ככלל ו[[סרטן הדם]] בפרט. מקובל להפריד בין AML אשר מופיע בצורה ראשונית (ללא מחלה המטולוגית קודמת) - de novo, לבין AML בצורה שניונית שהתפתחה כתוצאה ממחלה המטולוגיה קודמת (כגון תסמונת מיאלודיספלסטית ומחלות מיאלופרוליפרטיביות). גיל החציון להופעת AML הוא 68 שנה ודרגת הסיכון להישנות מחלה קשורה להפרעות ציטוגנטיות, הפרעות מולקולריות ותגובה לטיפול ראשוני. במרבית החולים, למרות תגובה ראשונית טובה לכימותרפיה, המחלה תשנה תוך מספר חודשים, וריפוי מהמחלה יושג רק באלה שיעברו השתלת מח עצם מתורם.
 
 
 
==טיפול בחולים קשישים עם AML - אתגר טיפולי==
 
פרוטוקול הטיפול הקלאסי המשמש כאינדיקציה, 7+3, לא השתנה בצורה משמעותית מאז פותח בשנת 1973 ולמרות שנוצרו פרוטוקולים נוספים, הם לא נמצאו כיעילים יותר בהשוואה לפרוטוקול האינדוקציה הקלאסי. עם זאת, העובדה שפרוטוקול זה משלב מינוני כימורפיה גבוהים ותקופת ההתאוששות, שבה ספירות הדם נמוכות מאוד, היא ממושכת, חלק נכבד מחולי הלויקמיה, בעיקר אלה שהם מבוגרים או אלה עם מחלות רקע משמעותיות, אינם יכולים לקבלו.
 
 
 
הפרוטוקולים ששימשו כטיפול בחולים מבוגרים עם AML היו בודדים. במשך שנים הטיפול המקובל היה זריקות [[ציטרבין]] במינון נמוך (LDAC) - רק כ־30% מהחולים הגיבו לטיפול זה, וגם באלה שהגיבו לטיפול, ההפוגה נמשכה כארבעה חודשים בלבד. הטיפול ב[[היפומתילציה]] (כדוגמת אזציטידין-וידזה ודציטבין-דקוגן) חולל שינוי בטיפול ומספר מחקרים הראו שכ־40% מהחולים מגיבים לתרופות אלו ובחולים אלה זמן ההפוגה התארך לכ־8 חודשים. עם זאת, תרופות אלו לא נכנסו לסל התרופות במדינת ישראל ולכן אינן זמינות לחולים. לפיכך, לא היה טיפול אשר הוכיח יעילות משמעותית בחולים מבוגרים עם AML.
 
 
 
;טבלה 1. סיכום המחקרים העיקריים שפורסמו לשילוב המכיל ונסוקלקס הניתן לחולי AML בגיל מבוגר
 
 
 
{| class="wikitable"
 
|-
 
! OS
 
!PFS (בחולים עם תגובה)
 
!הפוגה מלאה-CR (תגובה כוללת CR+CRi)
 
!מאפייני הלויקנזיה
 
!תנאי הכללה (עיקריים בלבד)
 
!המחקר
 
|-
 
|חציון -17.5 חודשים חציון -11 חודשים (67%) 37% ,ראשוני ושניווי AML -קבוצת סיכון בינונית גבוהה גיל מעל 65 שום, טיפול ראשוני DiNardo, EHA 2018
 
שילוב של ונטנקלקס עם היפומתילציה
 
חציון -11.4 חודשים חציון -13 חודשים (62%) 26% ,ראשוני ושניוני AML כ 30% לאחר םיםול בהיםומתילציה גיל מעל 65 שנה, טיפול ראשוני Wei, ASH 2017
 
שילוב של ונטוקלקס LDAC עם
 
חציון -3 חודשים (12%) 5% AML ראשוני ושניתי, 78% נחשפו להיםונזתילציה גיל חציוני 68, טיםול לקו מתקדם DiNardo, AJH 2018
 
שילוב של ונטוקלקס עם LDAC היפומתילציה או
 
 
 
|}
 
 
 
==ביבליוגרפיה==
 
 
 
 
 
{{ייחוס|ד"ר רון רם, מנהל היחידה להשתלת מוז עצם, המרכז רפואי תל אביב - איכילוב}}
 
 
 
 
 
<center>'''פורסם ב[http://medicalmagazines.co.il/issue16/index.html?r=19 מגזין מדיק לסל שירותי הבריאות 2019], נובמבר 2018'''</center>
 
 
 
[[קטגוריה:המטולוגיה]]
 

גרסה אחרונה מ־07:41, 11 בפברואר 2021