|
|
| (15 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{ערך בבדיקה}}
| + | #הפניה [[חידושים בטיפול בלוקמיה מיאלואידית חריפה - Acute myeloid leukemia - new treatments]] |
| − | {{מחלה
| |
| − | |תמונה=
| |
| − | |כיתוב תמונה=
| |
| − | |שם עברי=לוקמיה מיאלואידית חריפה - טיפול ב-Venetoclax
| |
| − | |שם לועזי=
| |
| − | |שמות נוספים= Venetoclax - טיפול פורץ דרך בחולים מבוגרים עם לוקומיה מיאלואידית חריפה (AML)
| |
| − | |ICD-10=
| |
| − | |ICD-9=
| |
| − | |MeSH=
| |
| − | |יוצר הערך=ד"ר רון רם
| |
| − | |אחראי הערך=
| |
| − | }}
| |
| − | {{הרחבה|לוקמיה מיאלואידית כרונית}}
| |
| − | {{ראו גם|Venetoclax - תכשיר ביולוגי לטיפול בממאירויות המטולוגיות - Biological therapy for hematologic malignancies}}
| |
| − | '''לויקמיה מיאלואידית חריפה''' (acute myeloid leukemia - AML) היא אחת מהמחלות האגרסיביות ביותר מבין מחלות הסרטן ככלל ו[[סרטן הדם]] בפרט. מקובל להפריד בין AML אשר מופיע בצורה ראשונית (ללא מחלה המטולוגית קודמת) - de novo, לבין AML בצורה שניונית שהתפתחה כתוצאה ממחלה המטולוגיה קודמת (כגון תסמונת מיאלודיספלסטית ומחלות מיאלופרוליפרטיביות). גיל החציון להופעת AML הוא 68 שנה ודרגת הסיכון להישנות מחלה קשורה להפרעות ציטוגנטיות, הפרעות מולקולריות ותגובה לטיפול ראשוני. במרבית החולים, למרות תגובה ראשונית טובה לכימותרפיה, המחלה תשנה תוך מספר חודשים, וריפוי מהמחלה יושג רק באלה שיעברו השתלת מח עצם מתורם.
| |
| − | | |
| − | ==טיפול בחולים קשישים עם AML - אתגר טיפולי==
| |
| − | פרוטוקול הטיפול הקלאסי המשמש כאינדיקציה, 7+3, לא השתנה בצורה משמעותית מאז פותח בשנת 1973 ולמרות שנוצרו פרוטוקולים נוספים, הם לא נמצאו כיעילים יותר בהשוואה לפרוטוקול האינדוקציה הקלאסי. עם זאת, העובדה שפרוטוקול זה משלב מינוני כימורפיה גבוהים ותקופת ההתאוששות, שבה ספירות הדם נמוכות מאוד, היא ממושכת, חלק נכבד מחולי הלויקמיה, בעיקר אלה שהם מבוגרים או אלה עם מחלות רקע משמעותיות, אינם יכולים לקבלו.
| |
| − | | |
| − | הפרוטוקולים ששימשו כטיפול בחולים מבוגרים עם AML היו בודדים. במשך שנים הטיפול המקובל היה זריקות [[ציטרבין]] במינון נמוך (LDAC) - רק כ־30% מהחולים הגיבו לטיפול זה, וגם באלה שהגיבו לטיפול, ההפוגה נמשכה כארבעה חודשים בלבד. הטיפול ב[[היפומתילציה]] (כדוגמת אזציטידין-וידזה ודציטבין-דקוגן) חולל שינוי בטיפול ומספר מחקרים הראו שכ־40% מהחולים מגיבים לתרופות אלו ובחולים אלה זמן ההפוגה התארך לכ־8 חודשים. עם זאת, תרופות אלו לא נכנסו לסל התרופות במדינת ישראל ולכן אינן זמינות לחולים. לפיכך, לא היה טיפול אשר הוכיח יעילות משמעותית בחולים מבוגרים עם AML.
| |
| − | | |
| − | ;טבלה 1. סיכום המחקרים העיקריים שפורסמו לשילוב המכיל ונסוקלקס הניתן לחולי AML בגיל מבוגר
| |
| − | | |
| − | {| class="wikitable"
| |
| − | |-
| |
| − | ! OS
| |
| − | !PFS (בחולים עם תגובה)
| |
| − | !הפוגה מלאה-CR (תגובה כוללת CR+CRi)
| |
| − | !מאפייני הלויקנזיה
| |
| − | !תנאי הכללה (עיקריים בלבד)
| |
| − | !המחקר
| |
| − | |-
| |
| − | |חציון -17.5 חודשים
| |
| − | |חציון -11 חודשים
| |
| − | |(67%) 37%
| |
| − | |AML ראשוני ושניוני - קבוצת סיכון בינונית גבוהה
| |
| − | |גיל מעל 65 שנה, טיפול ראשוני
| |
| − | |DiNardo, EHA 2018 שילוב של ונטנקלקס עם היפומתילציה
| |
| − | |-
| |
| − | |חציון -11.4 חודשים
| |
| − | |חציון -13 חודשים
| |
| − | |(62%) 26%
| |
| − | |AML ראשוני ושניוני, כ 30% לאחר טיפול בהיפומתילציה
| |
| − | |גיל מעל 65 שנה, טיפול ראשוני
| |
| − | |Wei, ASH 2017 - שילוב של ונטוקלקס עם LDAC
| |
| − | |-
| |
| − | |חציון -3 חודשים
| |
| − | |
| |
| − | |(12%) 5%
| |
| − | |AML ראשוני ושניוני, 78% נחשפו להיפונזתילציה
| |
| − | |גיל חציוני 68, טיםול לקו מתקדם
| |
| − | |DiNardo, AJH 2018 שילוב של ונטוקלקס עם היפומתילציה או LDAC
| |
| − | |}
| |
| − | | |
| − | | |
| − | ==ונטוקלקס - עדויות ראשוניות לפעילות משמעותית בחולי AML==
| |
| − | אחד המאפיינים של תא לויקמי הוא העדר היכולת לעבר אפופטוזיס. אחד המנגנונים העיקריים בתא הקשור לאפופטוזיס הוא חלבון 2-BCקL. במספר מודלים תאיים של AML, הודגם שבלסטים מיאלואידים מבטאים בעודף BCL-2{{כ}} (Lagadinou E, Cell stem cell, 329-41 ;2013:12). ביטוי יתר זה קשור מחד במחלה עמידה לכימותרפיה, ומאידך לירידה בתוחלת החיים. 2-BCL הוא חלבון תוך תאי אשר קושר חלבונים פרו-אפופטוטים. [[ונטוקלקס]] הוא תרופה פומית המעכבת את ה־2-BCL. כאשר ונטוקלקס נקשר ל־2-BCL הוא גורם לשחרור (ולהעדר קשירה) של חלבונים פרו-אפופטוטים. חלבונים אלה מגיעים לאתרים שונים בתא, בעיקר למיטוכונדריה, וגורמים להפעלת BAX וציטוכרום c המפעילים קספזות המשרות אפופטוזיס.
| |
| − | | |
| − | מחקרים ראשוניים הראו שונטוקלקס הניתן כטיפול בודד (מונותרפיה) גורם לאפופטוזיס במודלים תאיים ובחולי AML. כמו כן, במודלים פרה-קלינים, הודגמה פעילות סינרגיסטית בין ונטוקלקם ותרופות היפומתילציה, או כימותרפיה כדוגמת [[ציטרבין]]. על סמך זה, כבר באפריל 2016, ה־FDA אישר את ביצוע מחקרי ונטוקלקס ב־AML בחולים מבוגרים ב"מסלול מואץ" לאור העדויות שהטיפול מחד מראה גם פרופיל בטיחות טוב וגם יעילות טובה, ומאידך, אין טיפולים פורצי דרך אחרים באוכלוסיית חולים זו.
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:ונטוקלקס 5.jpg|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|A-תגובות למשלב של ונטוקלקס עם היפומתילציה על פי חלוקה לסינון ציטוגנטי, לויקמיה ראשונית או משנית, וניל מעל או מתחת ל־5ל שנה.{{ש}}המספרים בראש כל עמודה מתארים את שיעורי ה־CRi + CR.{{ש}}
| |
| − | B - משך השרידות בכלל החולים (בלבן), חולים שקיבלו משלב המכיל ונטוקלקס במינון 600 מ"ג (בצהוב) או במינון 800 מ"נ (בכחול){{ש}}
| |
| − | מתוך DiNardo, EHA 2018, abstract S1563]]
| |
| − | | |
| − | ==עדויות קליניות לפעילותו של ונטוקלקס בחולי AML מבוגרים==
| |
| − | | |
| − | ==ביבליוגרפיה==
| |
| − | | |
| − | | |
| − | {{ייחוס|ד"ר רון רם, מנהל היחידה להשתלת מוז עצם, המרכז רפואי תל אביב - איכילוב}}
| |
| − | | |
| − | | |
| − | <center>'''פורסם ב[http://medicalmagazines.co.il/issue16/index.html?r=19 מגזין מדיק לסל שירותי הבריאות 2019], נובמבר 2018'''</center>
| |
| − | | |
| − | [[קטגוריה:המטולוגיה]]
| |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק