האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6832 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6832 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

ליסטריה בהיריון - נייר עמדה

מתוך ויקירפואה


הופניתם מהדף ליסטריה בהיריון לדף הנוכחי.

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
נייר עמדה מס' 26 - ליסטריה בהיריון

Pregnancy.png

ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום מיילדות
האיגוד המפרסם
מיילדות.png
קישור באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תאריך פרסום פברואר 2020
יוצר הערך צוות הכנת נייר העמדה
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – ליסטריה

מטרות המסמך

להציג את ההמלצות המקצועיות לגבי קידום מניעה ראשונית של ליסטריוזיס והגישה לאבחון ולטיפול במקרים של חשד לליסטריוזיס בהיריון.

ליסטריוזיס היא מחלה הנגרמת על ידי החיידק ליסטריה מונוציטוגנס (Listeria monocytogenes) שהוא מתג גרם חיובי. זהו חיידק סביבתי המצוי באדמה ובמזונות שונים והוא בעל תכונות ייחודיות המאפשרות לו להתפתח ולהתרבות בתנאי קירור ובמזון המכיל ריכוזי מלח גבוהים. רוב מקרי התחלואה בליסטריה הם ספורדיים או קשורים להתפרצויות קטנות ממדים, אך קיימים דיווחים על התפרצויות גדולות ממדים המיוחסות לחשיפה למקור מזון בודד. המחלה נמצאת במגמת עלייה בישראל ומחוץ לה[1][2], ראו גם את דו"ח המעבדות המרכזיות של משרד הבריאות.

משך הזמן מהחשיפה לחיידק ועד להתפתחות המחלה יכול לנוע בין מספר ימים בודדים ועד למעלה מחודשיים. במיעוט מהחולים עם מחלה פולשנית תהיה גם הסתמנות גסטרואינטסטינאלית בסמוך לחשיפה[3]

היארעות ההדבקה בליסטריה עולה במהלך ההיריון עד פי 13–20 לעומת האוכלוסייה הכללית[4][5][6]. בישראל אובחנו 166 מקרים של ליסטריוזיס בהיריון בשנים 1998-2007‏[7], אשר היוו 35 אחוזים מכלל מקרי הליסטריוזיס בתקופה זו. ב-2016 אובחנו בארץ לפחות 17 מקרים חדשים של ליסטריוזיס הקשורים לנשים הרות וליילודים[8] וב-2017 למעלה מ-30 מקרים. שיעור המקרים בהיריון בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי ועומד על כ-10–25 מקרים ל-100,000 לידות חי[4], ורחוק מאוד מהשיעור המוגדר כשיעור מטרה במדינות מערביות[5][9][10][11].

הדבקה בליסטריה בהיריון עלולה להתייצג כמחלה באם, בעובר או ביילוד[12]. רוב המקרים מאובחנים בטרימסטר השני והשלישי להיריון, אך ייתכן, כי תבנית זו נובעת מתת-דיווח בשבועות מוקדמים בהיריון[12][13][14]. רוב מקרי הליסטריוזיס בהיריון מתרחשים בנשים בריאות ללא גורמי סיכון נוספים[3][7][14].

ביטויי המחלה בהיריון כוללים: זיהום א-תסמיני, מחלה בלתי ספציפית דמוית שפעת (חום, כאב ראש, כאבי גב תחתון וכאבי שרירים, שלשול או תסמינים גסטרואינטסטינליים במיעוט המקרים) וכוריואמניוניטיס[3][7][14]. מעורבות מערכת העצבים המרכזית בנשים בהיריון אינה שכיחה. בהיריון ייתכן ביטוי קליני קל של בקטרמיה החולפת ללא טיפול ולמעשה ללא אבחנה אלא, אם נלקחו תרביות דם למטופלת. האבחנה מבוססת לרוב על תרביות מנוזלי גוף סטריליים כמו דם או נוזל שליה, כמו גם, תרבית מהשליה. לתרביות צואה רגישות נמוכה לזיהוי ליסטריה, בהיעדר מצע גידול חיידקים מתאים ובהנחה שלמרבית החולות אין תסמיני מערכת העיכול.

הדבקה תוך-רחמית של העובר גורמת זיהום חמור עם סיבוכים קשים לרבות תמותת העובר, הפלות מאוחרות (20 אחוזים) ולידות מוקדמות. העברה של ליסטריה דרך השליה לעובר עלולה להסתיים בתסמונת ייחודית הנקראת גרנולומטוזיס אינפנטיספטיקה (Granulomatosis infantiseptica)‏[15][16], הכוללת היווצרות מורסות מפושטות וגרנולומות באיברים פנימיים של העובר כגון כבד, טחול וריאות, וכן, היווצרות נגעים עוריים פוסטולריים. מצב זה יכול להסתיים בתמותת העובר ברחם או תמותת היילוד סמוך ללידה[17][18]. ביילודים, המחלה מתבטאת באלח דם, מצוקה נשימתית ודלקת ריאות, דלקת הלחמית, שלשול, מיוקרדיטיס, מנינגיטיס ותמותה. שיעורי התמותה הסב-לידתית מליסטריוזיס בארצות הברית נעים סביב 29 אחוזים. במחקר מישראל נמצא קשר בין שיעור הישרדות העוברים לגיל ההיריון בעת ההדבקה: שיעור היילודים החיים עומד על 0, 29 ו-95 אחוזים כאשר ההדבקה אירעה בטרימסטר ראשון שני ושלישי, בהתאמה, כאשר תמותת העוברים עומדת על 60 אחוזים בטרימסטר שני וכ-10 אחוזים בטרימסטר שלישי[7].

חובת דיווח על מקרי ליסטריה (לפי תקנות בריאות העם)

בישראל קיימת חובת דיווח על מקרי ליסטריה (לפי תקנות בריאות העם) בשני מנגנונים משלימים:

  1. דיווח אינדיבידואלי על כל חולה עם ליסטריוזיס ללשכת הבריאות המחוזית/נפתית. רצוי לדווח ללשכות הבריאות מוקדם, ככל האפשר, כדי לאפשר ביצוע חקירה אפידמיולוגית ונטילת דגימות מזון לצורך זיהוי המזון החשוד כגורם להעברה
  2. העברת כל תבדיד מעבדתי של חיידק הליסטריה למרכז הארצי לליסטריה במעבדות המרכזיות של משרד הבריאות לצורך אימות ואפיון מולקולרי, המאפשר, גם הוא, לזהות מקורות הדבקה אפשריים ממזון ולאתר התפרצויות

צורת כתיבת ההמלצות

המלצות אילו נכתבו בצורה של דרכי פעולה פרקטיות כמקובל בחלק מהקווים המנחים בעולם ובהמלצות ה-ACOG (*). ועדת כתיבת ההמלצות גובשה על ידי מומחים מטעם החוג למיילדות, יחד עם האיגוד למחלות זיהומיות, תוך ניסיון לשלב מומחים ותיקים שכבר פרסמו בתחום יחד עם מומחים במיקרוביולוגיה קלינית, והמעבדות המרכזיות של משרד הבריאות. גרסה ראשונה נכתבה על ידי המומחים למיילדות ולאחר מכן, עברה רביזייה על ידי מספר מצומצם של מומחים למחלות זיהומיות. גרסה ראשונית נשלחה לכלל אנשי צוות כתיבת ההנחיות, כאשר גרסה נוספת גובשה לאחר הערות כלל אנשי צוות ההנחיות תוך הסכמה של כל אנשי הצוות לניסוח. גרסה זו הועברה להערות לחברי החוג למיילדות וגרסה מתוקנת לאחר הערות החוג למיילדות הועברה להערות פורום מנהלי היחידות למחלות זיהומיות. גרסה סופית לאחר הערות מנהלי היחידות למחלות זיהומיות הועברה לאישור למכון לאיכות ברפואה בהסתדרות הרפואית.

(*) ACOG = The American College of Obstetricians & Gynecologists

לפיכך, המלצות האיגודים הן

מניעה ראשונית

מניעה ראשונית של הדבקה בליסטריה בהיריון מתמקדת בהדרכת נשים הרות להימנע ממזונות בסיכון להדבקה בליסטריה. יש להדריך את הנשים להימנע מצריכת מוצרי דגים ובשר נאים שלא עברו בישול מלא, כולל מיני דגים ובשר נאים (כמו סביצ'ה, טרטר וסושי), דגים או בשרים מעושנים, מוצרי בשר מעובד שלא עברו בישול (נקניקים, פסטרמות וכדומה), נקניקיות, וכן, צריכת חלב וגבינות לא מפוסטרים ואכילת סלטים מוכנים מראש. כמו כן, חשוב להמליץ על שטיפת הירקות טרם אכילתם[19][20].

יש חשיבות רבה לשטיפת ידיים במים ובסבון בעת ולאחר טיפול במוצרי בשר ודגים גולמיים והקפדה על היגיינה סביבתית. כמו כן, יש חשיבות להפרדה במקרר בין מוצרי בשר לפני בישול ומוצרים טריים שלא מיועדים לבישול, כמו גם, בין משטחי חיתוך לבשר ובין משטחי חיתוך לירקות ופירות. ישנן הנחיות מפורטות לתזונת נשים בהיריון שפורסמו על ידי משרד הבריאות והמועצה הלאומית לבריאות האישה, ויש לעודד נשים להכירן ולפעול על פיהן במהלך ההיריון: https://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/during/Pages/proper_nutrition_during_pregnancy.aspx

גישה לאישה בהיריון עם מחלת חום ללא מקור

ראו גם המלצות ACOG‏[21]:

  • בכל מקרה של מחלת חום (38.0 מ"צ ומעלה) בהיריון ללא מקור ברור או בנוכחות תיסמונת גסטרואינטסטינאלית, יש לבצע בירור למקור החום תוך שמביאים בחשבון ליסטריוזיס באבחנה המבדלת. אם עולה חשד קליני לליסטריה יש ליטול תרביות דם ולהתחיל אמפירית טיפול אנטיביוטי שיכלול כיסוי לליסטריה (Ampicillin תוך-ורידי במינון של 2 גרם כל 4 שעות. אם התרביות חיוביות יש לטפל במשך שבועיים עד שלושה שבועות). אם כל התרביות שליליות ניתן לשקול הפסקת הטיפול, ובמקרה של ספק ניתן להתייעץ עם יועץ למחלות זיהומיות. עם זאת, גם אם התרביות שליליות ורמת החשד נשארת גבוהה, במיוחד, אם באנמנזה הרפואית היה סיפור של תסמונת גסטרואינטסטינאלית, ניתן, בכל זאת, להמשיך בטיפול לליסטריה. בעת הלידה יש לקחת תרביות מהשליה
  • כאשר תרביות צואה לליסטריה תהיינה זמינות, ניתן לשקול ביצוע תרבית צואה להימצאות ליסטריה כאשר מתייצגת מטופלת בהיריון עם תסמונת גסטרואינטסטינאלית. בעת כתיבת ההנחיות, בדיקה זו איננה מבוצעת באופן שגרתי במרבית המעבדות הקליניות בישראל, בין היתר, מאחר שרגישותה וסגוליותה נמוכות. כמו כן, ניתן יהיה לשקול שימוש בבדיקות מוליקולריות לאיתור ליסטריה בצואה לכשאלה תהפוכנה לזמינות
  • יש להתייעץ עם יועץ למחלות זיהומיות

גישה לאישה בהיריון עם חשד לחשיפה למזון הידוע כנגוע בחיידק הליסטריה

  • כאשר מטופלת בהיריון אשר צרכה מזון הידוע כנגוע בחיידק הליסטריה על פי קביעת משרד הבריאות (לדוגמה בזמן קריאה להימנע מצריכת מוצר מזון בשל חשד לליסטריה - recall) מגיעה לייעוץ רפואי כאשר היא אסימפטומטית, ניתן לבצע מעקב בלבד אחרי התפתחות סימפטומים כפי שמומלץ בחוזר משרד הבריאות והמלצות גופים מסוימים כגון ACOG‏[19][22]. מאידך, ניתן גם לשקול מתן טיפול ב-Amoxicillin פומי 500 מ"ג שלוש פעמים ביום למשך 5 ימים. בכל מקרה, יש להדריך את המטופלת כי אם יתפתחו סימפטומים (לדוגמה: צירים מוקדמים או מחלה דמוית שפעת הכוללת אחד או יותר מהתסמינים - חום, שלשול, כאבי שרירים, כאבי גב, כאבי ראש) במהלך חודשיים מן החשיפה (תקופת הדגירה), עליה להגיע לבדיקה בדחיפות ולהודיע לרופא המטפל על החשיפה
  • כאשר מטופלת בהיריון מתייצגת לאחר חשיפה למזון הידוע כנגוע (ראו להלן) עם חום או סימפטומים אחרים, יש לפעול לפי חומרת הסימפטומים:
  • אם התמונה הקלינית כוללת חום של 38.0 מ"צ ומעלה ללא מקור ברור, יחד עם תסמינים לא ספציפיים (לדוגמה שלשול, כאב שרירים, כאב גב, כאב ראש או צירים מוקדמים) או אף ללא תסמינים נוספים, יש לקחת תרביות דם ולהתחיל אמפירית טיפול אנטיביוטי ב-Ampicillin תוך-ורידי, בדומה לאמור בסעיף מס' 1[6][7][19]. אם תרבית הדם שלילית, ניתן לשקול הפסקת הטיפול האנטיביוטי בהתאם לנסיבות הקליניות
  • אם התמונה הקלינית כוללת חום מתחת ל-38.0 מ"צ וסימפטומים קלים ובלתי ספציפיים (כאבי שרירים, חולשה, גסטרואנטריטיס), וללא מקור מוכח אחר, מומלץ ליטול תרביות דם ולהתחיל טיפול אמפירי 2-Amoxicillin פומי 500 מ"ג שלוש פעמים ביום למשך 5 ימים. בנוסף, יש להדריך את האישה כי אם יתפתחו סימפטומים נוספים (לדוגמה חום 38 מ"צ ומעלה, שלשול, צירים מוקדמים) במהלך חודשיים של מעקב, עליה להגיע לבדיקה בדחיפות ולהודיע לרופא המטפל על החשיפה. אם תרבית הדם חיובית לליסטריה יש לעבור לטיפול תוך-ורידי כמתואר בסעיף 9
  • יש להתייעץ עם יועץ למחלות זיהומיות

גישה לטיפול באישה בהיריון עם חשד או תיעוד של ליסטריוזיס

  • בכל מקרה של חשד למחלה הקשורה לליסטריה או בזיהום מוכח כליסטריה, יש להתייעץ עם יועץ למחלות זיהומיות
  • בכל חשד להדבקה בליסטריה בהיריון, בנוסף לביצוע תרביות דם מהאם בעת המחלה כפי שצוין לעיל, יש לשלוח תרביות לליסטריה מהשליה בעת הלידה
  • יש לכלול את האפשרות של ליסטריה בכל חשד קליני לכוריואמניוניטיס ולבצע בירור מיקרוביולוגי. הטיפול האמפירי בכוריואמניוניטיס צריך לכלול כיסוי אנטיביוטי לליסטריה (Ampicillin תוך-ורידי 2 גרם כל 4 שעות). אין תמימות דעים בספרות באשר לצורך ביילוד האם במקרה של ליסטריוזיס מוכחת כאשר ישנה עדות לבקטרמיה ללא עדות לכוריואמניוניטיס
  • כאשר התסמונת הזיהומית במהלך היריון מתועדת וכוללת בקטרמיה (Listeria bacteremia), או כוריואמניוניטיס (Listeria chorioamnionitis), הטיפול המומלץ הוא Ampicillin תוך-ורידי במינון 2 גרם כל 4 שעות. יש לחזור על תרביות דם, במקרה של המשך/הישנות החום. יש המוסיפים טיפול Gentamicins במינון 5 מ"ג/ק"ג פעם ביום[23], אך הדעות בנושא חלוקות[18] ומומלץ לשקול זאת יחד עם היועץ למחלות זיהומיות. מקובל יותר להוסיף טיפול Gentamicins כאשר התסמונת הזיהומית היא מנינגיטיס
  • משך הטיפול בליסטריוזיס מוכחת נע בין שבועיים לשלושה שבועות. באישה ההרה שזוהתה כבקטרמית, וההיריון נמשך עם טיפול אנטיביוטי ללא עדות לפגיעה עוברית, יש הנוטים להמשיך את הטיפול האנטיביוטי אפילו עד ללידה[24][25], וכך, גם עמדת מרבית חברי הוועדה. מאחר שהמידע בספרות מועט, בכל מקרה כזה, ניתן לשקול בתום שבועיים-שלושה של טיפול פרנטראלי מעבר לטיפול פומי יחד עם היועץ למחלות זיהומיות
  • בחשד קליני לליסטריוזיס, כאשר התרביות שליליות ניתן לשקול הפסקת או המשך הטיפול לפי הנסיבות הקליניות ובייעוץ עם מומחה למחלות זיהומיות

הגישה לטיפול ביילוד לאם עם חשד או תיעוד של ליסטריוזיס

  • ביילוד לאם עם תיעוד של ליסטריה או ביילוד אשר מראה סימנים המחשידים לזיהום כפי שתוארו קודם, יש לבצע בירור לספסיס הכולל תרבית דם וניקור מותני, ולהתחיל בטיפול אנטיביוטי תוך-ורידי הכולל כיסוי לחיידקים המזהמים האופייניים ביילוד שהם: ,Listeria .Group B Streptococcus, E.coli הטיפול יכלול Ampicillin בשילוב עם Gentamicin או Cefotaxime. המינונים תלויים בשבוע הלידה של היילוד, גילוי בעת המחלה ומשקלו[16][26]. אם מבודד חיידק הליסטריה בתרביות מקובל לטפל ב-Gentamicin ו-Ampicillin, כאשר משך הטיפול הוא שבועיים לבקטרמיה ושלושה שבועות למנינגיטיס. בעת הטיפול, כאשר מושגת הטבה קלינית ניתן לשקול הפסקת הטיפול ב-Gentamicin. בכל מקרה של זיהום ביילוד בחיידק הליסטריה מומלץ להתייעץ עם יועץ במחלות זיהומיות. ניתן להפסיק את הטיפול האנטיביוטי ביילוד לאחר 48 שעות, אם כל התרביות שליליות ואין סימני זיהום.

רגישות יתר לפניצלין

  • אם קיימת רגישות יתר ל-Penicillin או Ampicillin מומלץ להתייעץ עם יועץ למחלות זיהומיות ולשקול מתן טיפול ב-trimethoprim-sulfamethoxazole[17][18] או Vancomycin. ניתן גם לשקול יחד עם היועץ תבחין עור או דסנסיטיזציה ל-Penicillin כאשר מדובר בתגובה אלרגית מיידית (Type I). חשוב לוודא, שאכן, מדובר ברגישות יתר ל-Penicillin, שכן, בחלק לא מבוטל מהמקרים בהם קיים רישום כזה בגיליון, תשאול ותחקור מעמיקים מגלים שכלל אין מדובר ברגישות יתר.

טבלה: סיכום טיפול בנשים הרות עם חשד או תיעוד של זיהום עם ליסטריה

להרחבה ומקורות יש לעיין בטקסט המסמך.

התסמונת הקלינית הגישה קו טיפול ראשון בנשים עם אלרגיה לפניצילין משך הטיפול
1. נשים הרות עם תרביות חיוביות או ללא חשיפה ידועה למזון נגוע בליסטריה
חום ממקור בלתי ידוע וחשד קליני לליסטריוזיס
Fever of unknown source		 לקיחת תרביות דם, ותרבית מהשליה בעת הלידה + התחלת טיפול אנטיביוטי.
בירור למקורות חום אחרים 		IV ampicillin 2g q6h IV trimethoprim-sulfamethoxazole 5mg/kg q6-8h
IV vancomycin 15-20/ mg/kg q 12 h 		תרבית דם שלילית: לשקול הפסקת טיפול או המשך טיפול עם היועץ למחלות זיהומיות
ליסטריה בקטרמיה
Listeria bacteremia 		לקיחת תרביות דם, ותרבית מהשליה בעת הלידה + התחלת טיפול אנטיביוטי. IV ampicillin 2g q6h IV trimethoprim-sulfamethoxazole 5mg/kg q6-8h
IV vancomycin 15-20/ mg/kg q 12 h 		14 יום או עד הלידה
ליסטריה מנינגיטיס
Listeria bacteremia		 לקיחת תרביות דם ותרבית מנוזל השידרה + התחלת טיפול אנטיביוטי (טיפול מוסף בסטרואידים לא

הוכח וייתכן כי מעלה תמותה)||IV ampicillin 2g q6h ± IV gentamicin 5mg/kg/day

IV trimethoprim-sulfamethoxazole 5mg/kg q6-8h IV vancomycin 15-20/ mg/kg q 12 h 21 יום או עד הלידה
גסטרואנטריטיס מלווה בחום
Febrile gastroenteritis 		לקיחת תרביות דם, תרביות צואה, והתחלת טיפול אנטיביוטי. IV ampicillin 2g q6h IV trimethoprim-sulfamethoxazole 5mg/kg q6-8h
IV vancomycin 15-20/ mg/kg q 12 h 		בנוסף לכיסוי ליסטריה יש מקום להוסיף טיפול אנטיביוטי למחוללי גסטרואנטיריטיס שכיחים בישראל (Azithromycin/ ceftriaxone)
2. נשים הרות עם חשיפה ידועה למזון נגוע בליסטריה - התייצגות בחודשיים הראשונים לאחר החשיפה
העדר חום או סמפטומים ככלל: אין צורך בבירור או טיפול. מומלץ מעקב והסבר לאישה לחזור אם מתפתחים סימנים.
אלטרנטיבה: לקיחת תרביות דם והתחלת טיפול אנטיביוטי. 		PO amoxicillin 500mg q8h טיפול במשך 5 ימים. אם יש צמיחה של ליסטריה בתרביות - יש לעבור לטיפול פרנטראלי - 14 יום או עד ללידה
חום 38.0oc או יותר, עם או ללא סימפטומים וללא מקור ברור לקיחת תרביות דם + התחלת טיפול אנטיביוטי. IV ampicillin 2g q6h תרביות דם חיוביות: יש לטפל כמו בליסטריה בקטרמיה: 14 יום או עד ללידה
תרביות דם שליליות: ניתן להפסיק טיפול או ברמת חשד גבוהה להמשיכו.
חום 38.0oc ומעלה, עם סימפטומים קלים, בלתי ספציפיים, וללא מקור ברור לקיחת תרביות דם + התחלת טיפול אנטיביוטי.
מומלץ מעקב והסבר לאישה לחזור אם מתפתחים סימנים ספציפיים 		PO amoxicillin 500mg q8h טיפול במשך 5 ימים. אם יש צמיחה של ליסטריה בתרביות - יש לעבור לטיפול פרנטראלי - במשך 14 יום או עד ללידה

צוות הכנת נייר העמדה

  • ד"ר מאיה פרנק וולף, מנהלת היחידה לרפואת האם והעובר, מרכז רפואי לגליל
  • פרופ' אריאל מני, מנהל חדרי הלידה, בי"ח ליולדות, ליס
  • פרופ' דני גליקמן, הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי בגליל, אוניברסיטת בר-אילן, צפת
  • ד"ר יעל יגל, רופאה בכירה, היחידה למחלות זיהומיות במבוגרים, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה
  • פרופ' מירי וינברגר, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות, המרכז הרפואי שמיר )אסף הרופא (ויו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות
  • פרופ' קובי מורן-גלעד, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמרכז הרפואי סורוקה
  • פרופ' רן ניר-פז, המחלקה למיקרוביולוגיה ומחלות זיהומיות, המרכז הרפואי הדסה
  • פרופ' מיכל פאול, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות, הקריה הרפואית רמב"ם
  • ד"ר אסף רוקני, מנהל המרכזים הארציים, המעבדות המרכזיות, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות
  • פרופ' משנה קליני עידו שולט, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר, הקריה הרפואית רמב"ם.
צוות אישור נייר העמדה

החברה הישראלית לרפואת האם והעובר:

  • פרופ' אריאל מני
  • פרופ' טל בירון שנטל
  • פרופ' יואב ינון
  • פרופ' אייל שיינר
  • ד"ר חן סלע
  • פרופ' משנה קליני זוהר נחום
  • פרופ' משנה קליני עידו שולט

האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות:

  • פרופ' רן ניר-פז
  • פרופ' דני גליקמן
  • ד"ר ביבאנה חזן
  • פרופ' מירי וינברגר

ביבליוגרפיה

  1. ↑ de Noordhout CM, Devleesschauwer B, Angulo FJ, Verbeke G, Haagsma J, Kirk M, Havelaar A, Speybroeck N. The global burden of listeriosis: a systematic review and meta-analysis. The Lancet Infectious diseases. 2014;14)11(:1073-82.
  2. ↑ Leclercq A, Charlier C, Lecuit M. Global burden of listeriosis: the tip of the iceberg. The Lancet Infectious diseases. 2014;14)11(:1027-8.
  3. ↑ 3.0 3.1 3.2 Charlier C, Perrodeau E, Leclercq A, Cazenave B, Pilmis B, Henry B, Lopes A, Maury MM, Moura A, Goffinet F, Dieye HB, Thouvenot P, Ungeheuer MN, Tourdjman M, Goulet V, de Valk H, Lortholary O, Ravaud P, Lecuit M. Clinical features and prognostic factors of listeriosis: the MONALISA national prospective cohort study. The Lancet Infectious diseases. 2017;17)5(:510-9.
  4. ↑ 4.0 4.1 Elinav H, Hershko-Klement A, Solt I, Glikman D, Nir-Paz R. Pregnancy-associated listeriosis: many beliefs, few facts. The Lancet Infectious Diseases. 2015;15)10(:1128-30.
  5. ↑ 5.0 5.1 Awofisayo A, Amar C, Ruggles R, Elson R, Adak GK, Mook P, Grant KA. Pregnancy-associated listeriosis in England and Wales. Epidemiology and infection. 2015;143)2(:249-56.
  6. ↑ 6.0 6.1 Silk BJ, Date KA, Jackson KA, Pouillot R, Holt KG, Graves LM, Ong KL, Hurd S, Meyer R, Marcus R, Shiferaw B, Norton DM, Medus C, Zansky SM, Cronquist AB, Henao OL, Jones TF, Vugia DJ, Farley MM, Mahon BE. Invasive listeriosis in the Foodborne Diseases Active Surveillance Network )FoodNet(, 2004-2009: further targeted prevention needed for higher-risk groups. Clinical infectious diseases : an official publication of the Infectious Diseases Society of America. 2012;54 Suppl 5:S396-404.
  7. ↑ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 Elinav H, Hershko-Klement A, Valinsky L, Jaffe J, Wiseman A, Shimon H, Braun E, Paitan Y, Block C, Sorek R, Nir-Paz R. Pregnancy-associated listeriosis: clinical characteristics and geospatial analysis of a 10-year period in Israel. Clinical infectious diseases : an official publication of the Infectious Diseases Society of America. 2014;59)7(:953-61.
  8. ↑ Ministry of helath Central laboratories annual report of 2016. 2017. p. 36-40.
  9. ↑ Girard D, Leclercq A, Laurent E, Lecuit M, de Valk H, Goulet V. Pregnancy-related listeriosis in France, 1984 to 2011, with a focus on 606 cases from 1999 to 2011. Euro surveillance: bulletin Europeen sur les maladies transmissibles. European communicable disease bulletin. 2014;19)38(.
  10. ↑ Filipello V, Amato E, Gori M, Huedo P, Ciceri G, Lomonaco S, Pontello M. Epidemiology and Molecular Typing of Pregnancy-Associated Listeriosis Cases in Lombardy, Italy, over a 10-Year Period )2005-2014(. Infectious diseases in obstetrics and gynecology. 2017;2017:6479121.
  11. ↑ Imanishi M, Routh JA, Klaber M, Gu W, Vanselow MS, Jackson KA, Sullivan-Chang L, Heinrichs G, Jain N, Albanese B, Callaghan WM, Mahon BE, Silk BJ. Estimating the attack rate of pregnancy- associated listeriosis during a large outbreak. Infectious diseases in obstetrics and gynecology. 2015;2015:201479.
  12. ↑ 12.0 12.1 Siegman-Igra Y, Levin R, Weinberger M, Golan Y, Schwartz D, Samra Z, Konigsberger H, Yinnon A, Rahav G, Keller N, Bisharat N, Karpuch J, Finkelstein R, Alkan M, Landau Z, Novikov J, Hassin D, Rudnicki C, Kitzes R, Ovadia S, Shimoni Z, Lang R, Shohat T. Listeria monocytogenes infection in Israel and review of cases worldwide. Emerging infectious diseases. 2002;8)3(:305-10.
  13. ↑ Lamont RF, Sobel J, Mazaki-Tovi S, Kusanovic JP, Vaisbuch E, Kim SK, Uldbjerg N, Romero R. Listeriosis in human pregnancy: a systematic review. Journal of perinatal medicine. 2011;39)3(:227-36.
  14. ↑ 14.0 14.1 14.2 Mylonakis E, Paliou M, Hohmann EL, Calderwood SB, Wing EJ. Listeriosis during pregnancy: a case series and review of 222 cases. Medicine. 2002;81)4(:260-9.
  15. ↑ Larsson S. Epidemiology of listeriosis in Sweden 1958--1974. Scandinavian journal of infectious diseases. 1979;11)1(:47-54.
  16. ↑ 16.0 16.1 Listeria monocytogenes Infections. In: Kimberlin DW, Brady MT, Jackson MA, Long SS, editors. Red Book: 2018 Report of the Committee on Infectious Diseases American Academy of Pediatrics: American Academy of Pediatrics; 2018. p. 511-5.
  17. ↑ 17.0 17.1 Lorber B. Mandell, Douglas, and Bennett's Principles and Practice of Infectious Diseases, Updated Edition. In: Bennett JE, Dolin R, Blaser MJ, editors. 8th ed: Elsevier Health Sciences; 2015. p. 2383-90.e2.
  18. ↑ 18.0 18.1 18.2 Farley MM. 132. Listeria monocytogenes. In: Long SS, Prober CG, Fischer M, editors. Principles and practice of pediatric infectious diseases. 5th ed. Philadelphia, PA: Elsevier; 2018. p. 781-5. e3.
  19. ↑ 19.0 19.1 19.2 ליסטריוזיס - מניעה, אבחון, זיהוי, וטיפול - חוזר משרד הבריאות
  20. ↑ Listeria )listeriosis( Prevention: Centers for Disease Control and Prevention )CDC(; 2018 [updated August 30, 2018. Available from: https://www.cdc.gov/listeria/prevention.html.
  21. ↑ Committee Opinion No. 712: Intrapartum Management of Intraamniotic Infection. Obstetrics and gynecology. 2017;130)2(:e95-e101.
  22. ↑ Committee Opinion No..614 Management of pregnant women with presumptive exposure to Listeria monocytogenes. Obstetrics and gynecology. 2014;124)6(:1241-4.
  23. ↑ Charlier C, Goffinet F, Azria E, Leclercq A, Lecuit M. Inadequate management of pregnancy- associated listeriosis: lessons from four case reports. Clinical microbiology and infection : the official publication of the European Society of Clinical Microbiology and Infectious Diseases. 2014;20)3(:246-9.
  24. ↑ Madjunkov M, Chaudhry S, Ito S. Listeriosis during pregnancy. Archives of gynecology and obstetrics. 2017;296)2(:143-52.
  25. ↑ Listeria )Listeriosis( Information for Health Professionals and Laboratories: Centers fro Disease Control and Prevention )CDC(; 2019 [updated December 12, 2016. Available from: https://www. cdc.gov/listeria/technical.html.
  26. ↑ ויסמן ד, דולברג ש, מחול ע, גליקמן ד, ריסקין א, שטיין מ, שינוול א, פרידמן א. הגישה והטיפול ביילוד שנולד בשבוע 34 להיריון או יותר ונמצא בסיכון לזיהום חיידקי מוקדם - נייר עמדה. המכון לאיכות ברפואה של ההסתדרות הרפואית בישראל; 2018