מאפיינים עיקריים של תסמונת האיקס השביר - The main characteristics of fragile X syndrome

הדפס

תסמונת האיקס השביר
Fragile X syndrome
שמות נוספים	מאפיינים עיקריים של תסמונת מרטין-בל The main characteristics of Martin-Bell syndrome The main characteristics of Escalante's syndrome
ICD-10	Chapter Q 99.2
ICD-9	759.83
MeSH	D005600
יוצר הערך	דר' לידיה גביס

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – תסמונת האיקס השביר

תסמונת האיקס השביר (FXS ‏,Fragile X syndrome) היא הסיבה התורשתית השכיחה ביותר הן ללקות שכלית התפתחותית (פיגור שכלי) והן לאוטיזם. מזה שנים רבות ידוע שלקויות שכליות שכיחות יותר בבנים ובייחוד לקויות שכליות אשר קשורות למנת המשכל של האם. הראשונים אשר דיווחו על הקשר משפחתי גנטי ברור בין ליקוי שכלי ותורשה הקשורה לכרומוזום X היו החוקרים בשם פורדון מרטין וג'וליה בל במאמר משנת 1943 לכן התסמונת כונתה Martin- Bell. בשנת 1969 מצא הרברט לובס בדיקת מעבדה אשר אפשרה זיהוי ויזואלי של הפגם בכרומוזומי ה-X. בכך נפרצה הדרך לזיהוי ואבחון התסמונת ולמחקר בתחום זה.

אפידמיולוגיה

תסמונת האיקס השביר שכיחה בכל גזע ובכל השכבות האוכלוסייה ושכיחותה כ-1:4000 בזכרים וכ-1:8000 בנקבות. בארץ יש באופן יחסי שכיחות יתר של התסמונת- כ-1:2000. שכיחות הנשאות היא 1:260-110 ומכיוון שיש ביטוי קליני גם לנשאות, לאיתור התסמונת יש חשיבות רבה ביותר. בישראל נמצא ששכיחות הנשאיות למוטציה היא אחת מכל 110 נשים, כמעט כפול מהשכיחות המופיעה בספרות העולמית. מאחר שדרגת החומרה של המוטציה עלולה לעלות כאשר היא מועברת בתורשה מדור לדור, לאם נשאית עלול להיוולד בן החולה בתסמונת.

אטיולוגיה

תסמונת זו נובעת ממוטציה (שינוי גנטי, mutation) בגן (gene)‏ FMR1 ‏(Fragile X Mental Retardation) בכרומוזום האיקס (שינוי צורני בקצה הזרוע הארוכה של כרומוזום X). בגן FMR1 של נושאי התסמונת קיים אזור בו שלישיית הבסיסים CGG (נוקלאוטידים) חוזרת על עצמה מספר רב יותר של פעמים מאלה שאין להם את התסמונת. עוצמת הליקויים מושפעת ממספר חזרות הגן, כאשר 200-54 חזרות מוגדרת כפרמוטציה (Premutation), כלומר חוסר יציבות של הגן, בו ייצור החלבון FMRP ‏(Fragile X Mental Retardation Protein) אומנם לא נפסק, אך סיכויו של גן זה להפוך לגן עם מוטציה מלאה גדלים ככל שמספר החזרות של שלישיית CGG רב יותר. במידה ומספר החזרות של שלישיית הבסיסים CGG הוא מעל 200, הגן מוגדר כבעל מוטציה מלאה ולאדם יש את תסמונת האיקס השביר.

בגן עם מוטציה מלאה, ייצור החלבון החיוני FMRP נפסק וסימני תסמונת האיקס השביר באים לידי ביטוי. החלבון FMRP חיוני להתפתחות תקינה של האדם ומצוי במוח, באשכים ובאיברים רבים נוספים. נמצא שעיקר תפקידו בבקרה וויסות כמות החלבון המיוצר על ידי גנים רבים אחרים. פגיעה בחלבון FMPR מובילה להעדר בקרה זו וגורמת לייצור לא מאוזן של mRNA שונים ושל חלבון תוך תאי אשר משפיע על תפקוד המוח ויתר האיברים. חלק מהייצור הלא מרוסן של חלבון נובע מחוסר איזון של פעילות הרצפטור mGluR5 ‏(group 1 metabotropic Glutamate Receptor), רצפטור לגלוטמט (תיאוריית Bear).

קליניקה

המאפיין הבולט ביותר של תסמונת האיקס השביר הוא פגיעה ביכולת השכלית. כ-80 אחוזים מהלוקים בתסמונת זו הם בעלי מנת משכל (IQ) של 75 ומטה. ההסתמנות מתחילה עם איחור התפתחותי כללי ובהמשך לקות שכלית. ביותר מ-70 אחוזים יש גם סממנים אוטיסטים כאשר לכ-30 אחוזים יש לקות מובהקת בספקטרום האוטיזם.

לרוב ההסתמנות קשה יותר בבנים. בבנות ניתן לזהות טווח הסתמנות החל מלקויות למידה, בעיקר בתחום החשבון, או כלל ללא קשיים, ועד הסתמנות זהה לבנים עם לקות שכלית ו/או אוטיזם.

בנוסף מתאפיינת התסמונת בסממנים גופניים ובקשיים התנהגותיים ופסיכיאטרים. חשוב לציין שאמנם יש מאפיינים דיסמורפיים (Dysmorphic features) טיפוסיים, אולם לרבים מהלוקים בתסמונת אין דיסמורפיזם בולט, והאבחנה צריכה להיעשות על בהסתמך על הלקות השכלית.

מאפיינים קליניים

• ליקוי שכלי
• מאפיינים פסיכיאטריים (היפראקטיביות, עוררות יתר, חרדה)
• מאפיינים גופניים (פנים מוארכות, אפרכסות מוגדלות, אשכים גדולים)
• בעיות ברקמות חיבור המביאות לבעיות שונות (דלקות אוזניים, אוושה לבבית, פלטפוס, גמישות יתר של המפרקים, בעיות שלדיות)
• ביישנות חברתית
• חוסר ויסות חושי
• ליקויים שפתיים (איחור בדיבור, קושי פרגמטי בשפה, קשיים בתנועות שרירי הפה, ליקויים בזיכרון השמיעתי)
• מאפיינים אוטיסטיים (קשר עין מועט, לקות שפה ותקשורת חברתית, תנועות סטריאוטיפיות, חזרה מילולית)

ליקוי שכלי

ליקוי שכלי וקשיים ביכולת ההסתגלות מאפיינים אנשים עם תסמונת האיקס השביר ומופיעים בדרגות חומרה שונות. בגילאים הצעירים הקשיים מתחילים כאיחור התפתחותי כללי, בתחומי ההתפתחות השפתית, המוטורית והחברתית. בהמשך, הקשיים מתבטאים בליקויי למידה ובמיומנויות הסתגלותיות בתחומים נוספים:

• תקשורת: היכולת להבין ולבטא מידע מילולי, כתוב, שפת הסימנים, סמלים גרפיים וכדומה, כולל היכולת להבין או לקבל דרישות, רגשות, מחמאות ודחיות

• עזרה עצמית: כולל הליכה לשירותים, אכילה, לבוש, היגיינה, רחצה וכדומה

• מיומנויות של חיי יום–יום: הכנת אוכל, קניות, משק בית, שמירה על רכוש, סדר יום, התמצאות בבית ובסביבה הקרובה, בחירה עצמית וכדומה

• מיומנויות חברתיות: קשרים חברתיים עם אחרים כולל יוזמה, פעילות גומלין וניתוק קשר, תגובות מתאימות למצבים חברתיים, זיהוי רגשות, קבלה ומתן פידבק חיובי ושלילי, ציות ושמירה על חוקים וכדומה

• שימוש במשאבים קהילתיים: ניצול מתאים של מקורות קהילתיים, שימוש בתחבורה ציבורית, קניות. קבלת שירות משירותים קהילתיים- מרפאה, קולנוע, תיאטרון, שירותים ציבוריים, בנק, בתי ספר, מתנ"ס וכדומה

• הכוונה עצמית: יכולת להפעיל מנגנוני שיפוט וביקורת, קבלת החלטות, ריסון דחפים, הימנעות מסכנה, הגנה עצמית וכדומה

• בריאות ובטיחות: שמירה על הבריאות, זיהוי מצב של מחלה, אוכל לא מתאים, שיקולי בטיחות בסיסיים כמו חציית כביש, היגררות אחרי חברה לא מתאימה, הקפדה בנושאים מיניים, בדיקות תקופתיות וכדומה

• תפקודים עיוניים: יכולות בתחומי הקריאה, כתיבה וחשבון או תחליפים המשמשים את האדם בחיי יום–יום

• ניצול שעות הפנאי: בחירת ניצול שעות הפנאי משקפת את יכולת הפרט להעדפות אישיות בהתאם לגילו ולנורמות התרבותיות המקובלות. יוזמה אישית, השתתפות בפעילות חברתית בבית או מחוץ לבית

• תעסוקה: מתייחס להרגלי עבודה, יכולת להתייחס לזמן ולמקום, להבין הוראות, לקבל ביקורת, לשפר ביצוע, להסתדר עם כסף, לעבור בשיתוף פעולה וכיוצא בזה

בעיות שפתיות

אצל רוב הילדים עם תסמונת האיקס השביר יופיע עיכוב בדיבור ובשפה.

אופייני לילדים אלו דפוס דיבור מהיר פתאומי ומתפרץ, גובה צלילים מתנדנד ושימוש במילים בלתי הולמות. במקרים רבים נשמע אקולליה (echolalia) – חזרה על מלים או ביטויים שנאמרו להם. קושי שפתי עקרי נוסף הוא חזרה מילולית (verbal perseveration) המתבטאת בחזרה בלתי נשלטת על מלים או ביטויים שהם עצמם אומרים, שלא מאפשרת להם לסיים משפט. לעתים קרובות, ילד עם תסמונת האיקס שביר ידבק בנושא שיחה אחד וידבר עליו באופן קבוע. כמו כן, נראה שבעיות הדיבור מתגברות כאשר הילד צריך ליצור קשר עין עם אדם אחר, או כאשר הוא חרד.

ההשערה היא שיש קשר בין קשיים שפתיים לבין קשיים בעיבוד החושי. הגירויים הרבים בסביבה של הילד מציפים אותו בחרדה גדולה מכיוון שהוא אינו יודע כיצד להתמודד עימם. בכדי להתגבר על החרדה, הוא עשוי לפתח דרכי התנהגות שונות כמו למשל, דיבור רצוף (לפעמים בנושא שמחוץ להקשר), נפנוף או נשיכה של הידיים והימנעות מהגירוי. המשותף לכל התגובות הללו הוא שהם מספקים לילד תחושה שהוא מצליח לשלוט במצב ובגירויים הסביבתיים.

קשיים במערכת התנועה והיציבה

ילדים עם איקס שביר מאופיינים במתח שרירים נמוך, גמישות יתר ותנועתיות יתר של מפרקי הגוף. כל אלה מקשים על הגוף לשמור על יציבות גופנית ולכן הגוף מסגל לעצמו דפוסי תנועה נוקשים ומקובעים. כל תנועה חדשה, בלתי מתורגלת, היא קשה יותר לביצוע עקב חוסר היציבות במפרקים ועלולה להיות מפחידה עבור ילדים אלו. לכן, במקרים רבים ימנעו הילדים מתנועות שהן לא מוכרות והדבר יגביל את התפתחות המוטוריקה (תנועתיות) הגסה והמוטוריקה העדינה. כאשר מתח שרירים נמוך מופיע סביב הפה, עלול להופיע קושי בתנועת המציצה (בהנקה ובשתייה מבקבוק) וקושי בתיאום התנועות של שרירי הפה שמקשה על התפתחות הדיבור התקינה.

אחד הסימפטומים הבולטים בתחום זה הוא איחור ברכישת אבני הדרך של תנועה והליכה בגיל הצעיר ובהמשך היווצרות דפוסי תנועה לא "חלקים" ובלתי מדויקים אצל אנשים החולים בתסמונת.

קשיי אכילה

קשיי אכילה נפוצים בילדים בעלי תסמונת האיקס השביר וקשיים אלה נובעים מסיבות שונות ועשויים להתבטא בצורות שונות:

• חולשת שרירים באזור הפה עלולה להוביל לקושי ביניקה/שתייה מבקבוק
• רגישות תחושתית באזור הפה עלולה להוביל לבחירת מזונות בעלי מרקם ספציפי ולא מגוון
• בחלק מן הילדים מאובחן החזר קיבתי ושטי (ריפלוקס) לאחר הלידה, דבר המתבטא בפליטות והקאות מרובות
• בנוסף קיימים קשיים תפקודיים עקב אכילה בלתי מאורגנת, בררנות, קיבעונות בנושא כלים, צורת הגשה ועוד
• בררנות יתר קיימת במיוחד בילדים הסובלים גם מלקות בספקטרום האוטיזם, מרגישות יתר תחושתית (במיוחד במערכת הריח) או מרגישות יתר למרקמים מסוימים, אשר יכולה להביא להימנעות לא מוסברת ממאכלים שונים

כל אלה עלולים לגרום לחסרים תזונתיים ו/או אי נוחות לילד ולמשפחתו בעת הארוחות.

ההתייחסות לקשיי האכילה צריכה לכלול הערכה תזונתית, הערכה תפקודית של מהות הקשיים וטיפול מותאם תוך שימוש בתכנית התנהגותית, התאמת התפריט, חשיפה הדרגתית ו/או חיזוק המערכת המוטורית והתייחסות לפן התחושתי.

קשיי שינה

הפרעות שינה בעיקר על רקע התנהגותי נפוצות בילדים, במיוחד בגיל הצעיר, אבל שכיחות הרבה יותר בילדים בספקטרום האוטיזם, בהם נמצא גם חסר בהורמון השינה: Melatonin. כמו כן, בלוקים בתסמונת האיקס השביר יש שכיחות יתר לבריחת שתן במהלך הלילה (Nocturnal enuresis).

מעבר לקשיים ההתנהגותיים סביב השינה, הקשיים התחושתיים המצוינים לעיל יכולים לגרום לקושי בהרדמות או יקיצות מרובות, למשל, רגישות יתר לרעשים או רגישות תחושתית (כמו לבד של הפיג'מה או השמיכה) יכולים להיות גורם מפריע לשנת הילד.

הבנת הסיבה לקשיי השינה היא לעיתים מחצית הדרך לפתרון, ותכנית התנהגותית סביב השינה, קביעות של הסביבה מבחינת תאורה, טמפרטורה והתייחסות לרגישות התחושתית, יכולים להביא לשיפור ולרגיעה משמעותיים.

במידה ויש צורך בכך, חלק מהתרופות המשמשות לוויסות התנהגות יכולות לשפר גם שינה, למשל, Risperdal. במקרים בהם עולה חשד לחסר במלטונין, ניתן לטפל בהורמון זה.

הפרעות בקשת האוטיזם

ליקוי תקשורתי נרחב או Autism Spectrum Disorder מתבטא בליקוי שפתי, קשיים בתקשורת החברתית והתנהגות חזרתית. לכמחצית מהילדים עם תסמונת האיקס השביר יש קשיי תקשורת, נוקשות והתנהגות חזרתית העונים לאבחנה בתוך קשת האוטיזם אך לרוב לא בדרגת חומרה כשל אוטיזם.

עוררות יתר

בתסמונת האיקס השביר קיים ליקוי בהיזון החוזר (פידבק) בין המערכת הסימפתטית למערכת הפרא-סימפתטית, השייכות שתיהן למערכת העצבים האוטונומית של הגוף. המערכת האוטונומית אחראית על תגובה למצבי דחק ושמירה על תפקודים בסיסיים כמו דופק, נשימה ועיכול. הליקוי, שגורם לעוררות יתר (Hyperarousal) כללית, בא לידי ביטוי בהולכה חשמלית מוגברת בעור, הפרשה מוגברת של קורטיזול ודפוס פעילות לב המעיד על תגובה עודפת למצב הדחק. ייתכן כי עוררות פיזיולוגית זו גורמת בין השאר לרגישות הרבה המופיעה כלפי גירויים חושיים שונים ולרמת החרדה הגבוהה כפי שניתן לראות אצל ילדים עם תסמונת האיקס השביר. עוררות גבוהה ורגישות יתר עלולות לגרום לתגובות בלתי נורמאליות אצל ילדים אלו, כאשר הם נדרשים להתמודד עם סביבה עמוסת גירויים (כמו מרכז מסחרי סואן) או עם שינויים בשגרת יומם. בסיטואציות כאלו, תגובות כגון: נפנוף ידיים, נדנוד הגוף, והתפרצויות זעם הן מאוד נפוצות.

רגישות יתר חזותית

ילדים רבים עם התסמונת רגישים במידה רבה לאור ולגירויים חזותיים מורכבים. רגישות יתר זו עשויה לגרום להם להימנע מגירויים ויזואליים (חזותיים) הגורמים להם חרדה, כמו למשל קשר עין.

קשר עין מהווה עבורם גירוי לא נעים וכאשר מתלווה לכך גם תחושה של חרדה וביישנות חברתית, התגובה היא בדרך כלל הימנעות. ליקויים בתפיסה החזותית של המרחב הגופני-האישי ושיפוט לא נכון של מידע המגיע מהסביבה גם הם מאפיינים נפוצים. כל אלה גורמים לבעיות בקואורדינציה ובתיאום הכללי של הגוף במרחב, לקשיים בהתמצאות ולחוסר שמירה של המרחב האישי, דבר הגורם להם להיתקל בחפצים או באנשים סביבם.

בנוסף, קשיים בעיבוד המידע החזותי, גורמים לליקויי למידה ולבעיות ביכולות הקריאה והמתמטיקה.

רגישות יתר למגע

מרבית הילדים עם תסמונת האיקס השביר ידגימו רגישות רבה לתחושה על פני העור, שתתבטא בתגובת יתר למגע ולעיתים אף להימנעות ממגע בכלל. ליקויים בתחושת המגע יכולים לגרום לתגובה מוגברת או מופחתת למרקמים שונים וגם לקושי בזיהוי אובייקטים או קבלת מידע באמצעות מישוש. רגישות היתר יכולה להתבטא באופנים רבים, כגון: רגישות לבדים מסוגים מסוימים (ג'ינס, צמר, קטיפה), רגישות למרקמים לא חלקים (תוויות על הבגדים, תפרים בולטים, כפתורים), רגישות למגע פיזי של אדם אחר, רגישות למגע סביב הפה והעדפה לבגדים מסוימים העשויים מבדים רכים.

דרישה לגזור את התוויות המגרדות מכל הבגדים והימנעות ממקומות צפופים הם רק חלק מדרכי ההתמודדות שמאמצים לעצמם ילדים המתמודדים עם רגישות יתר. לעיתים, נראה העדפה למאכלים בעלי מירקם מסוים או העמסת יתר של מזון בפה בזמן האכילה שעלולה לגרום לרפלקס ההקאה. מכיוון שכל מגע על פני העור גורם לתחושת אי נוחות מוגברת פעולות כמו מקלחת, חפיפת שיער, גזירת ציפורניים וגילוח עשויות להפוך למלחמה יומיומית עיקשת. ילדים עם קשיי שפה יכולים להגיב בהתפרצויות זעם, נפנופי ידיים ותגובות קשות אחרות כתגובה למגע שלא נעים להם או הימצאות במקומות הומים. כמו כן, המזונות המועדפים עליהם עלולים להיות מצומצמים מאוד וייתכנו קשיי האכלה. לעיתים יופיעו ליקויים ברגישות ובעיבוד המידע במערכות התחושה למגע עמוק ולכאב. חוסר בתחושות אלו עלול להביא ילדים לגירוי עצמי, למשל על-ידי נשיכה והטחת הראש במיטה שוב ושוב.

רגישות יתר לריחות

אצל ילדים רבים עם התסמונת נמצא רגישות יתר בחוש הריח. ריחות מסוימים, שייתכן ואנשים אחרים כלל לא ישימו לב אליהם, עשויים לגרום למצוקה גדולה ובמקרים חמורים להפעלת רפלקס ההקאה. כמו כן, העדפת מזונות ספציפיים גם היא שכיחה, ונובעת בחלקה ממאפיין הריח.

רגישות יתר שמיעתית

ילדים רבים עם תסמונת האיקס השביר יגיבו בצורה קיצונית ובפחד מוגבר לגירוי צלילי חזק ומתמשך כגון, שואב אבק, מכסחת דשא, מייבש שיער ומקדחה. תגובות כגון בריחה, כיסוי אוזניים ונפנוף ידיים הן אופייניות כאשר נשמעים רעשים בלתי נעימים. ילד הסובל מרגישות יתר שמיעתית, ינסה לפעמים לספק לעצמו גירויים קוליים, כגון זמזום, דיבור לעצמו או השמעת קולות – זו תהיה דרכו לשלוט בגירויים הקוליים המגיעים אליו. באופן כללי, גירוי עצמי שניתן לשליטה קל יותר להתמודדות מגירוי חיצוני שאינו ניתן לשליטה.

אנשים עם התסמונת מראים לעיתים קרובות ליקויים בתפקוד ובעיבוד החושי של המערכת הוסטיבולרית הממוקמת באוזן הפנימית. מערכת זו אחראית על העברת מידע לגבי שינויים בשיווי המשקל, מיקום הגוף ביחס למרחב ולכוח הכובד והתאמה של תנועות הגוף והראש. גירוי עצמי של התחושה הוסטיבולרית יכולה לבוא לידי ביטוי בנדנוד חוזר וסטריאוטיפי של הגוף והראש.

הסתמנות קלינית של פרה-מוטציה

מאז זוהה גן ה-FMR1 נמצא שנשאים של גן לא יציב (פרמוטציה), סובלים מתסמונות מיוחדות אשר לא קיימות באנשים עם המוטציה המלאה או באנשים בהם הגן תקין.

לחלק מהנשים הנשאיות לפרמוטציה יש בעיות פוריות ואי ספיקה שחלתית מוקדמת (premature ovarian failure) עם בלות (מנופאוזה) מוקדמת.

גברים בעיקר (ובאופן נדיר גם נשים) נשאי פרמוטציה עלולים לסבול מהפרעה בשיווי משקל יחד עם ירידה בזיכרון החל מהעשור החמישי עד השביעי לחייהם ‏FXTAS ‏(Fragile X associated tremor and ataxia syndrome). בתחילה יש חוסר יציבות, רעד, קשיים בכתיבה ובהמשך ירידה בזיכרון ובתפקודים קוגניטיבים, שינויים במצב הרוח, ולמעשה הסתמנות דמויית פרקינסון יחד עם סממנים של אלצהיימר. כך שלמעשה כאשר מאובחן ילד עם התסמונת, במידה והכרומוזום הלא תקין הועבר לאם מאביה (סבו של הילד), לסב יש סיכון יתר ל-FXTAS.

תחלואה נילווית נפוצה -הפרעת קשב וריכוז

לרבים מהילדים עם לקויות למידה, הפרעות בקשת האוטיזם ולקות שכלית יש לקויות קשב וריכוז (ADHD‏, Attention Deficit Hyperactivity Disorder) משמעותיות והתנהגות אימפולסיבית אשר מתווספת ללקות ומקשה על הלמידה, במיוחד בגילאי בית הספר. אלו סממנים של ADHD המלווים תסמונות שונות אבל לרוב ללא הגדרה ברורה של ADHD. ההתייחסות הטיפולית כוללת טיפול התנהגותי, תגמול על התנהגות טובה וגם טיפול תרופתי, במיוחד בגיל הילדות.

הטיפול התרופתי דומה לטיפול בילדים עם ADHD, אולם התגובה החיובית היא פחות מובהקת ולעיתים במינונים שונים מאשר בילדים ללא לקות בסיסית אחרת מלבד לקות הקשב. המנגנון להפרעה זו נעוץ בפיזיולוגיה לא תקינה של מספר נוירוטרנסמיטורים שהחשובים שבהם הם Norepinephrine ו-Dopamine ובתת בשלות של האזורים הקדמיים של המוח.

תרופות ממשפחת הסטימולנטים כדוגמת Ritalin ו-Concerta ‏(Methylphenidate), וממשפחות אחרות כגון Risperdal, יכולות לשפר הפרעה זו ולהקל על התסמינים ההתנהגותיים.

אבחנה

קיימות מספר אפשרויות מבחינת כמות החזרות בגן האיקס השביר:

• הגן התקין- עד 40 חזרות של CGG. החזרות הללו נקטעות כל 10-9 חזרות לטובת רצף משולש שונה של נוקלאוטידים (אבני הבנין של ה-DNA)‏ AGG. משערים שתפקידם של הרצפים הקוטעים הללו הוא לייצב את מולקולת ה- DNA ולמנוע את הגדלת מספר הרצפים לתחום הלא רצוי. עובדה נוספת הידועה אודות הרצפים החוזרים היא שככל שהרצף המשולש CGG מופיע יותר פעמים ללא קטיעה של הרצף AGG הנטייה לחוסר יציבות עולה (בעיקר כשיש מעל 35 חזרות רצופות של CGG ללא קטיעה)
• טרום נשאות (התחום האפור)- כאשר בגן יש 58-41 חזרות הוא נחשב "באיזור האפור", הסיכוי שגן כזה בזמן ההעברה לצאצא יהפוך לגן בעל מוטציה מלאה זניח ואם כבר חל שינוי במספר הרצפים החוזרים מדובר בשינוי קטן של 2-1 רצפים
• פרמוטציה - כאשר יש בין 200-59 חזרות CGG קיים מצב של חוסר יציבות בהעברה מדור לדור והן סיכון יתר לאי ספיקת שחלות ולהפרעת ההליכה FXTAS. כמו כן, בילדים עם מצב של פרמוטציה נמצאה שכיחות גדולה יותר של לקויות למידה ושל לקויות בקשת האוטיזם. נשים הנושאות כמות זו של חזרות נמצאות בסיכון ללידת צאצא עם יותר מ-200 חזרות אשר יסבול מתסמונת האיקס השביר
• מוטציה מלאה – מעל 200 רצפים, יש הסתמנות מלאה של התסמונת בבנים והסתמנות משתנה בבנות

בדיקת הנשאות ומדידת כמות החזרות על שני כרומוזומי ה-X מומלצת לכל אישה בגיל הפוריות. לכל מי שתסמונת ה-X השביר זוהתה במשפחתו מומלצת בדיקת נשאות.

חשוב מאוד לשקול לבצע את הבדיקה בכל ילד עם איחור התפתחותי, לקויות למידה, לקויות בקשת האוטיזם ובייחוד לקות שכלית על רקע לא ידוע.

כמו כן, מומלץ לבדוק את גודל הגן בנשים עם בעיות פוריות או בלות מוקדמת ובהסתמנות מוקדמת של מחלת פרקינסון או הפרעה בשיווי משקל ורעד במבוגרים, ללא אתיולוגיה ברורה.

באם הידועה כנשאית לפרמוטציה מומלץ ייעוץ גנטי לגבי בדיקת סיסי שיליה או דם טבורי של העובר ולגבי אפשרות של אבחון טרום השרשה.

טיפול

עיקר הטיפול הוא טיפול התפתחותי ושיקומי במאפייני הליבה של לקות שכלית, לקויות למידה ולקויות בקשת האוטיזם. טיפול התפתחותי בגיל הרך, טיפול התנהגותי ולעיתים שימוש בתרופות פסיכיאטריות לסימפטומים המפריעים, משפרים את התפקוד של האדם עם התסמונת ושל משפחתו.

בשנים האחרונות המחקר על חסר הפעילות של חלבון ה-FMRP הביא לפריצת דרך בהבנת התהליך המתרחש בתאים של הלוקים בתסמונת. נמצא של-FMRP יש תפקיד מאזן של קולטן MGluR5, אשר מתווך בתהליך ייצור החלבן בתא. בהעדר איזון ה-FMRP ישנה יצירת יתר של חלבון. תיאוריה זו הביאה לייצור חומרים ותרופות אשר חוסמות חלקית את קולטן ה-MGluR5 או מאזנות בדרך אחרת את יצירת החלבון, ובדרך זו ממתנות את השפעת חסר ה-FMRP. חומרים אלו נמצאים בשלבים שונים של ניסוי קליני כדי לבדוק את השפעתם על הלוקים בתסמונת.

כמו כן, נמצאות היום בבדיקה מספר תרופות אשר נמצאו כבעלות פוטנציאל לשפר תפקודי שפה, זיכרון ותפקוד כללי בתסמונות אחרות. תרופות אלו עובדות על הגברת מתווכים עצביים כגון Acetylcholine ו-Oxytocin. תרופות אשר משנות רמות מוחיות של המתווכים Dopamine ו-Serotonin כבר נמצאות היום בשימוש כנגד התסמינים הנוירופסיכיארים של התסמונת.

הכרת המאפיינים המשותפים לאנשים עם תסמונת זו, והבנת הסיבות העומדות בבסיסם, יובילו להתאמת הסביבה הביתית והטיפולית ולמתן פתרונות מעשיים לשיפור. מחקרים מראים שהתאמת הסביבה לילד הסובל מפיגור שכלי בכלל, ומתסמונת ה-X השביר בפרט, מביאה להפחתת הליקויים ההתנהגותיים, ובאופן טבעי לשיפור באיכות החיים שלו ושל הסובבים אותו.

מכאן, שהמודעות לתסמונת והאיתור המוקדם שלה במשפחה חשובה עבור כל בני משפחתו של החולה בתסמונת זו.

סיכום

תסמונת ה-X השביר היא מחלה גנטית הגורמת לפיגור שכלי ולמאפיינים התנהגותיים ייחודיים. הכרת המאפיינים המשותפים לאנשים עם תסמונת זו, והבנת הסיבות העומדות בבסיסם, יובילו להתאמת הסביבה הביתית והטיפולית ולמתן פתרונות מעשיים לשיפור. מחקרים מראים שהתאמת הסביבה לילד הסובל מפיגור שכלי בכלל, ומתסמונת ה-X השביר בפרט, מביאה להפחתת הליקויים ההתנהגותיים, ובאופן טבעי לשיפור באיכות החיים שלו ושל הסובבים אותו.

מכאן, שהמודעות לתסמונת והאיתור המוקדם שלה במשפחה חשובה עבור כל בני משפחתו של החולה בתסמונת זו.

במכון להתפתחות הילד, בתל השומר, פועלת מרפאת X שביר המיועדת לאבחון מקצועי רב תחומי, מעקב וטיפול בילדים ומתבגרים החולים בתסמונת. בנוסף, מקיים המכון מחקרים ושיתופי פעולה עם מחלקות ומרכזי מחקר לקידום הידע הקיים בנושא.

קישורים חיצוניים

• תסמונת X השביר, באתר "רפואה.אינפו"
• תסמונת X השביר, באתר "פיגור"
• אתר העמותה לתסמונת ה-X השביר

המידע שבדף זה נכתב על ידי דר' לידיה גביס, נוירולוגית ילדים התפתחותית, מנהלת המכון להתפתחות הילד ע"ש ויינברג, בי"ח אדמונד ולילי ספרא לילדים, תל השומר