|
|
| (165 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{חוזר משרד הבריאות
| + | #הפניה [[חוזר לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט - Infant and toddler feeding guide for healthcare professionals]] |
| − | |שם החוזר=מדריך לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט
| |
| − | |תחום=[[:קטגוריה: תזונה|תזונה]] , [[:קטגוריה:ילדים|ילדים]]
| |
| − | |מספר החוזר=25/12
| |
| − | |סימוכין=62181212
| |
| − | |קישור=[http://www.health.gov.il/hozer/bz25_2012.pdf באתר משרד הבריאות]
| |
| − | |תאריך פרסום= 13 דצמבר 2012
| |
| − | }}
| |
| − | {{הרחבה|תזונה}}
| |
| − | | |
| − | מדריך זה מתווה מדיניות להזנת תינוקות ופעוטות ומיועד לעוסקים במקצועות הבריאות בקהילה ובבתי החולים. ההנחיות מכוונות להבטחת תזונה נבונה בילדות ולקידום הבריאות, בטווח הקצר ובטווח הארוך. אין כוונת מדריך זה לתת הנחיות לתינוקות ופעוטות הזקוקים לטיפול תזונתי מיוחד או להוות תחליף לייעוץ רפואי. כמו כן, המדריך אינו מתיימר להוות סקירה של הספרות המדעית הענפה בנושא. ההמלצות המובאות במדריך מתבססות על המלצות גופים מובילים בעולם ודעת מומחים בתחום תזונת תינוקות ופעוטות {{הערה|שם=הערה1|ESPGHAN Committee on Nutrition. Complementary feeding: A commentary by the ESPGHAN Committee on Nutrition. (Medical position paper). JPGN. 2008;46:99-110.}} , {{הערה|שם=הערה2|AAP Policy Statement. Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics.2012;129:e827-e841.}} , {{הערה|שם=הערה3|Breast-feeding: A Commentary by the ESPGHAN Committee on Nutrition. JPGN 49:112-125, 2009.}} . חשוב לציין כי מחקרים רבים שעוסקים בתזונת תינוקות אינם מבוססים על ניסויים קליניים משום שאינם ברי-ביצוע או שאינם אתיים מסיבות שונות. במקרים בהם לא נמצאו ראיות מדעיות תומכות, מובאות המלצות המקובלות על סמך ניסיון ארוך שנים.
| |
| − | | |
| − | המדריך המובא כאן מחליף את המדריך הקודם של משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית בנושא הזנת תינוקות (2009). פורום הועדה כלל את נציגי משרד הבריאות, וועדת התזונה של איגוד רופאי הילדים (רופאי ילדים, מומחים בנאונטולוגיה, בגסטרואנטרולוגיה ובתזונה), ונציגים משירותי בריאות כללית.
| |
| − | | |
| − | '''הערה''': לאורך התדריך השימוש בלשון זכר (תינוק) מכוון לשני המינים (תינוק ותינוקת).
| |
| − | | |
| − | ==חברי הוועדה (עפ"י סדר א"ב)==
| |
| − | | |
| − | *גב' עינת אופיר (מרכזת הוועדה)
| |
| − | *גב' חוה אלטמן
| |
| − | *פרופ' יורם בויאנובר
| |
| − | * ד"ר שרון ברנסבורג צברי
| |
| − | * פרופ' דוד ברנסקי
| |
| − | * ד"ר אילן דלאל
| |
| − | * פרופי צבי וייצמן
| |
| − | * גב' יוספה כחל (מרכזת הוועדה)
| |
| − | * גב' יונה פרבר
| |
| − | * פרופ׳ פרנסיס מימוני
| |
| − | * גב' אירית פורז
| |
| − | * ד"ר ליסה רובין
| |
| − | * ד"ר אריה ריסקין
| |
| − | * ד"ר זיוה שטל (ראש הוועדה מטעם משרד הבריאות)
| |
| − | * פרופ' רענן שמיר (ראש הוועדה מטעם איגוד רופאי הילדים)
| |
| − |
| |
| − | ==מושגים==
| |
| − | | |
| − | *הנקה בלעדית (exclusive breastfeeding) - הזנה בחלב אם בלבד, ללא כל תוספת של נוזלים כלשהם או מזון אחר, פרט לתוספי ויטמינים ומינרלים.
| |
| − | *הנקה שליטה (predominant or full breastfeeding)- הזנה בחלב אם כמקור מזון עיקרי.
| |
| − | *הזנה משלימה/ נוספת (complementary feeding) - תוספת מזון שאינו חלב אם או תמ"ל.
| |
| − | *תרכובות מזוו לתינוק (תמ"ל) - מוצר מזון הנועד לשמש כמקור תזונה לתינוקות ופעוטות, במקום חלב אם באופן מלא או חלקי (infant formula; follow-on formula). עם זאת, אין התמ"ל מהווה תחליף, במלוא המובן האיכותי, לחלב אם.
| |
| − |
| |
| − | ==ההבדלים העיקריים בין המהדורות של המדריך להזנת התינוק==
| |
| − | | |
| − | {| class="wikitable"
| |
| − | |-
| |
| − | !נושאים
| |
| − | !2009
| |
| − | !2012
| |
| − | |-
| |
| − | |טעימות מזון / התחלת מזון משלים עיתוי||יש לתת טעימות מזון בכמות קטנה, אך לא לפני גיל 17 שבועות ולא אחרי גיל 26 שבועות||לאחר גיל 6 חודשים, הזנה בלעדית בחלב אם או תמ"ל אינה מספקת את כל צרכי התינוק. הכנסה מדורגת של מזונות מוצקים, תוך המשך ההנקה או ההזנה בתמ"ל, תתקיים כאשר התינוק מראה מוכנות, אך לא לפני גיל 4 חודשים.
| |
| − | | |
| − | כאשר נעשית חשיפה לפני גיל 6 חודשים החשיפה תעשה בכמויות מזעריות. לאחר גיל 6 חודשים כמויות המזון תגדלנה בהדרגה, עד להגעה לכמות המתאימה לארוחה.
| |
| − | |-
| |
| − | |עיתוי הוספת מוצרי חלב||אין לתת מוצרי חלב לפני גיל 9 חודשים ||מוצרי חלב - מהווים מקור דל לברזל. מאידך, מוצרי חלב לא ממותקים הם חלק מהתזונה המגוונת המומלצת לתינוקות. לכן, לאחר החשיפה למוצרי חלב (לא ממותקים), חשוב להקפיד שמוצרי החלב לא יהוו מרכיב מרכזי בתזונת התינוק. בשל השכיחות הגבוהה של אנמיה בישראל, חשוב תחילה להרגיל תינוקות לאכילת מקורות עשירים בברזל (כגון: בשר, עוף, הודו) ובוויטמין C: כגון פירות וירקות.
| |
| − | |-
| |
| − | |טבלה מסכמת:
| |
| − | | |
| − | קוים מנחים להזנת התינוק לפי גיל
| |
| − | |4 שלבים בטבלה:
| |
| − | | |
| − | לידה עד 6 חודשים (ב-4 חוד' מופיעות הטעימות);
| |
| − | | |
| − | 7 ח' עד 9 ח';
| |
| − | | |
| − | 10 ח' עד שנה;
| |
| − | | |
| − | החל מגיל שנה;
| |
| − | |3 שלבים בטבלה (ללא שלב 7-9 ח') :
| |
| − | | |
| − | לידה עד 6 חודשים;
| |
| − | | |
| − | תחילת 7 ח' עד שנה;
| |
| − | | |
| − | החל מגיל שנה;
| |
| − | | |
| − | אין שלב לטעימות אלא סוגי מזון וארוחות בלבד
| |
| − | |-
| |
| − | |מתן תוסף ברזל לתינוקות||החל מגיל 4 חודשים 7.5 מ"ג עד גיל 6 ח', ו-15 מ"ג עד גיל 12 ח'||אותם מינונים לפי הגילאים. מגיל 6 ח' יש להמשיך את מתן הברזל עד תום גיל 18 ח'. ניתן להפסיק את תוסף הברזל בגיל 12 חודש, בילדים שביצעו ספירות דם והם לא נמצאו אנמיים, ולא נמצאה עדות לחוסר ברזל בדמם, כפי שמתבטא בערך MCV של 74 ויותר. ילדים עם אנמיה יש להפנות לטיפול באנמיה במינון מתאים.
| |
| − | |}
| |
| − | | |
| − | ==הנקה==
| |
| − | {{הרחבה|הנקה}}
| |
| − | ;המלצות:
| |
| − | *הנקה בלעדית או שליטה רצויה עד סביבות גיל 6 חודשים והמשך הנקה בתוספת מזון משלים לחלב אם עד גיל שנה ואף יותר מכך, כל עוד ההנקה מתאימה לאם ולתינוק.
| |
| − | *מומלץ לחשוף את התינוקות להזנה משלימה בגיל 6 חודשים. לא מומלצת חשיפה לפני גיל 4 חודשים. ביו גיל 4 ל-6 חודשים ניתן לחשוף את התינוק להזנה משלימה.
| |
| − | *חשיפה להזנה משלימה תעשה לאחר שהתינוק מראה סימני מוכנות (ראו סעיף 6.2)
| |
| − | *ההנקה אינה מומלצת במקרים נדירים כגוו: אמהות נשאיות HIV, חולות בשחפת פעילה, או מטופלות בתרופות בעלות התוויות נגד להנקה ומספר מצומצם של מחלות מטבוליות.
| |
| − | :במקרים הנ"ל על הרופא ליידע את ההורים על הצורך בהזנה המתאימה.
| |
| − | | |
| − | ארגון הבריאות העולמי (אב"ע), המכוון את המלצותיו למדינות מתפתחות ומפותחות, ממליץ על הנקה בלעדית למשך ששת החודשים הראשונים לחיים והמשך ההנקה בתוספת מזון משלים עד גיל שנתיים או יותר{{הערה|שם=הערה4| WHO. Global strategy for infant and young child feeding. Geneva 2003.}}. אב"ע מדגיש את חשיבות ההנקה הבלעדית למשך 6 חודשים במדינות מתפתחות, היות וההנקה היא מצילת חיים במקרים רבים{{הערה|שם=הערה5| Lauer JA, Betran AP, Barros AJK, de Onis M. Deaths and years of life lost due to suboptimal breast-feeding among children in the developing world: a global ecological risk assessment. Public Health Nutrition 2006; 9(6): 673-85.}}. לעומת זאת, במדינות מפותחות, היתרונות הבריאותיים של ההנקה הבלעדית בין הגילאים 4 ל-6 חודשים אינם חד משמעיים, אך גם לא נצפתה גדילה איטית יותר בתינוקות שינקו בלעדית 6 חודשים, בהשוואה ל-3 עד 4 חודשים{{הערה|שם=הערה6| WHO. The optimal duration of exclusive breastfeeding. A systematic review; 2002}}. דפוסי הגדילה של תינוקות יונקים שונים מאלה של תינוקות הניזונים מתמ"ל{{הערה|שם=הערה7| Kramer MS, Guo T, Platt RW, et al. Breastfeeding and infant growth: biology or bias? Pediatrics 2002;110:343-7.}}. בתינוקות יונקים חלה האטה בעליה במשקל לגיל החל מגיל 3 חודשים ועד גיל שנה בהשוואה לתינוקות הניזונים מתמ"ל. על כן פיתח אב"ע עקומות גדילה חדשות, המבוססות על תינוקות יונקים בלבד{{הערה|שם=הערה8| de Onis M, Garza C, Victora CG, et al. WHO Multicentre Growth Reference Study (MGRS): Rationale, planning and implementation.Food Nutr Bull 2004;25 (Suppl 1):S1-89.}}.
| |
| − | | |
| − | מטה אנליזות שנערכו לאחרונה על השפעות ההנקה על בריאות תינוקות ואמהות במדינות מפותחות בטווח הקצר והארוך{{הערה|שם=הערה9|WHO. Evidence on the long-term effects of breastfeeding. Systematic reviews and meta-
| |
| − | analyses; 2007.}} , {{הערה|שם=הערה10|Agency for Healthcare Research and Quality U.S. Department of Health and Human Services. Breastfeeding and Maternal and Infant Health Outcomes in Developed Countries; 2007.}} , {{הערה|שם=הערה11|Dutch State Institute for Nutrition and Health. Quantification of health effects of breastfeeding. Review of literature and model simulation;2006.}} הצביעו על כך שהנקה מפחיתה את השכיחות של התופעות הבאות:
| |
| − | *דלקת אוזן תיכונה בתינוקות
| |
| − | *זיהומים במערכת העיכול
| |
| − | *זיהומים במערכת הנשימה
| |
| − | *NEC בפגים
| |
| − | *תסמונת מוות בעריסה
| |
| − | *השמנה בילדים
| |
| − | *יתר לחץ דם בגיל מבוגר
| |
| − | *אטופיק דרמטיטיס
| |
| − | *אסתמה בילדים צעירים
| |
| − | *בנוסף, באמהות מיניקות פוחת הסיכון לסרטן השד, סרטן השחלות וסוכרת סוג 2.
| |
| − | | |
| − | בהקשר לאטופיק דרמטיטיס ואסטמה: בעבודות שנעשו על תינוקות בסיכון גבוה לפתח אלרגיות (לפחות קרוב משפחה אחד מדרגה ראשונה עם אטופיה) קיימות עדויות לכך שהנקה בלעדית למשך 3 חודשים לפחות מגנה בפני תופעה של צפצופים (wheezing) בשנתיים הראשונות לחיים. אין מספיק הוכחות לכך, שההנקה מגנה בפני התפתחות אסטמה מעבר לגיל 6 שנים. בנוסף, הנקה בלעדית למשך 4 חודשים בהשוואה לתמ"ל על בסיס חלב פרה מפחיתה היארעות של אטופיק דרמטיטיס ואלרגיה לחלב פרה בשנתיים הראשונות לחיים{{הערה|שם=הערה12|Greer FR, Sicherer SH Burks AW and the Committee on Nutrition (Section on Allergy and Immunology). Effects of Early Nutritional Interventions on the Development of Atopic Disease in Infants and Children: The Role of Maternal Dietary Restriction, Breastfeeding, Timing of Introduction of Complementary Foods, and Hydrolyzed Formulas Pediatrics 2008;121 : 183-91.}}. אין מספיק מידע על האפקט "המגן" של הנקה בלעדית בהמשך החיים.
| |
| − | | |
| − | אנשי הצוות הרפואי, העובדים עם אמהות ותינוקות (רופאים, אחיות, דיאטניות) צריכים לעודד את ההנקה על ידי הדרכה על עקרונות ההנקה ויישומה לפני הלידה ולאחריה, המבוססים על עשרת הצעדים לבתי חולים ידידותיים לתינוק של ארגון הבריאות העולמי (BFHI) , להלן העקרונות:
| |
| − | *התחלת הנקה מיד לאחר הלידה
| |
| − | *הנקה לפי דרישת התינוק
| |
| − | *עידוד השהייה בתנאי ביות בבתי היולדות (rooming in)
| |
| − | *הימנעות ממתן תמ"ל או נוזלים לתינוק היונק
| |
| − | *הימנעות ממתן מוצץ לתינוק עד להתבססות ההנקה
| |
| − | *המשך ההנקה עם החזרה לעבודה ואפשרות לשימוש במשאבות לשאיבת חלב
| |
| − | *עקרונות לשאיבת חלב אם ואחסונו
| |
| − | *הכרת דפוסי הגדילה של תינוק יונק (השונים מאלו של תינוק המקבל תמ"ל).
| |
| − | *עידוד נשים מעשנות להימנע מעישון או לפחות להפחית בכמות העישון. יחד עם זאת, אלה שממשיכות לעשן עדיין רצוי כי יבחרו בהנקה.
| |
| − | *התאמת הטיפול התרופתי לאם מיניקה.
| |
| − | | |
| − | ==תוספי תזונה==
| |
| − | | |
| − | ===המלצות===
| |
| − | | |
| − | *מתן תוסף ויטמין D3 לכל תינוק (יונק ושאינו יונק) החל מהלידה ועד תום
| |
| − | החודש השנים עשר לחיים. המינון היומי המומלץ הינו: 400 יחידות בינלאומיות של ויטמין D3 מידי יום.
| |
| − | *מתן תוסף ברזל לכל תינוק מתום החודש הרביעי עד תום החודש השמונה עשר לחייו. מינון התוסף הינו: 7.5 מ"ג ליממה עד תום החודש השישי ו-15 מ"ג ליממה מתחילת החודש השביעי ועד תום החודש השמונה עשר (מניעה
| |
| − | ראשונית של חסר ברזל). יחד עם זאת, ניתן להפסיק את תוסף הברזל בגיל 12
| |
| − | חודש בילדים שביצעו ספירות דם והם לא נמצאו אנמיים, ולא נמצאה עדות
| |
| − | לחוסר ברזל בדמם, כפי שמתבטא בערך MCV של 74 ויותר. ילדים עם אנמיה יש להפנות לטיפול באנמיה במינון מתאים.
| |
| − |
| |
| − | ===תוסף ויטמין D ===
| |
| − | | |
| − | תינוקות יונקים: תת-אוכלוסיות מסוימות בישראל אינן חושפות את עורן לשמש (למשל נשים חרדיות, נשים בדואיות). בנוסף, נשים רבות מקיימות את המלצת משרד הבריאות ומגינות על עורן בפני שמש. לקבוצות אלה עשוי להיות מחסור בוויטמין D בגופן. כתוצאה מכך תהיה השפעה גם על רמות הוויטמין אצל התינוק.
| |
| − | | |
| − | תינוקות הניזונים מתמ"ל: למרות שבתמ"ל מצוי וויטמין D , הכמות שמקבל התינוק תלויה בנפח התמ"ל שהוא אוכל. במחקרים שנעשו על תינוקות שקיבלו תמ"ל נמצאו רמות נמוכות של ויטמין D בדם.
| |
| − | | |
| − | מאחר ולא ניתן לזהות את כל התינוקות הנמצאים בסיכון למחסורים בויטמין זה ומאחר ואין סיכון בתוספת שלו ברמות המומלצות ע"י משרד הבריאות עפ"י ה-DRI's{{כ}} (400 יחידות), ממליצים שירותי בריאות הציבור לתת לכל תינוק 400 יחידות בינלאומיות של ויטמין D3 מידי יום החל מהלידה ועד גיל שנה {{הערה|שם=הערה13|Wagner CL Greer FR, and the Section on Breastfeeding and Committee on Nutrition. Prevention of Rickets and Vitamin D Deficiency in Infants, Children, and Adolescents. Pediatrics 2008;122:1142-1152}} , {{הערה|שם=הערה14|Rovner AJ, O'Brian KO. Hypovitaminosis D among healthy children in the United States, a review of the current evidence. Arch pediatr Adolesc Med 2008;162:513-19.}} , {{הערה|שם=הערה15|Gordon CM, Feldman HA, Sinclair L. et al. Prevalence of vitamin D deficiency among healthy infants and toddlers. Arch pediatr Adolesc Med 2008;162:505-12.}} , {{הערה|שם=הערה16|משרד הבריאות. תדריך למתן תוסף ויטמין D לתינוקות. יולי 2008
| |
| − | ttp://www.health.gov.il/download/forms/a3211 D3 0808.pdf. Accessed 17.11.08}}
| |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | 2.3. תוסף ויטמין A: עמי 9
| |
| − | 2.4. תוסף ברזל: עמ׳ 9
| |
| − | | |
| − | 21. http://www.sii.org.il/488-he/SII.aspx?standard_num=1015050100
| |
| − | Feeding and nutrition of infants and young children: Guidelines for the WHO European Region, with emphasis on the former Soviet countries.
| |
| − | http://www.euro.who.int/InformationSources/Publications/Catalogue/20010914_21 accessed 23.7.2008
| |
| − | Brook I. State of the art. Infant botulism. Journal of Perinatology.2007; 27: 175-180.
| |
| − | http://www.beterem.org/download/files^n_|^v/jpg
| |
| − | . Clifford TJ, Campbell MK, Speechley KN, Gorodzinsky F. Infant colic: empirical evidence of the absence of an association with source of early infant nutrition. Arch Pediatr Adolesc Med 2002;156:1123-8..
| |
| − | Bhatia J, Greer F and the Committee on Nutrition. Use of Soy Protein-Based Formulas in Infant Feeding. Pediatrics, May 2008; 121: 1062 - 1068.
| |
| − | מים מבוקבקים ירכשו אך ורק בבתי עסק למכירת מזון בעלי רשיון עסק. יש לשים לב לתוקף תאריך התפוגה ולאכסן על פי הוראות היצרן. אסור לרכוש מים מבוקבקים בתחנות דלק, בהם המים חשופים לתנאי חום וקרינת שמש.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | 3. תרכובות מזוו לתינוק (תמ׳׳ל): עמ׳ 10
| |
| − | 3.1. המלצה: עמ׳ 10
| |
| − | 3.2. סוגי תמ"ל אחרים: עמ׳ 10
| |
| − | 4. אנמיה מחוסר ברזל: עמ׳ 11
| |
| − | 4.1. המלצות: עמ׳ 11
| |
| − | 5. נוזלים בהזנת תינוקות: עמ׳ 12
| |
| − | 5.1. המלצות: עמ׳ 12
| |
| − | 5.2. מי ברז: עמ׳ 12
| |
| − | 5.3. נוזלים אחרים: עמ׳ 13
| |
| − | 6. מעבר למזונות משלימים (Complementary Foods): עמ׳ 13
| |
| − | 6.1. המלצות: עמ׳ 13
| |
| − | 6.2. הגיל המתאים להזנה משלימה: עמ׳ 14
| |
| − | 6.3. מזונות ראשונים המתאימים ל׳טעימות׳ מזון: עמ׳ 15
| |
| − | 6.4. חלב פרה: עמ׳ 15
| |
| − | 6.5. מוצרי חלב: עמ׳ 16
| |
| − | 6.6. משקאות על בסיס סויה (שאינו תמ"ל), אורז, שקדים ושומשום: עמ׳ 16
| |
| − | 6.7. חלב עיזים: עמ׳ 16
| |
| − | 7. תפריט בשנה השנייה לחיים: עמ׳ 16
| |
| − | 7.1. המלצות: עמ׳ 16
| |
| − |
| |
| − | 9. מלח ונתרו בתזונת תינוקות: עמ׳ 22
| |
| − | 9.1. המלצה: עמ׳ 22
| |
| − | 10. הזנת פגים לאחר שחרור מבית החולים: עמ׳ 22
| |
| − | 10.1. המלצות: עמ׳ 22
| |
| − | 10.2. מתן ברזל: עמ׳ 23
| |
| − | 10.3. מתן ויטמין D3: עמ׳ 24
| |
| − | נספח מס׳ 1- קוים מנחים להזנת התינוק לפי גיל: עמ׳ 25
| |
| − | נספח מס׳ 2- הכנת תרכובת מזוו לתינוקות ( תמ"ל) עד גיל שנה בבית: עמ׳ 26
| |
| − | נספח מס׳ 3- מדריך לאנשי מקצוע להזנת הפג לאחר השחרור -2009 : עמ׳ 28
| |
| − | | |
| − | ==ביבליוגרפיה==
| |
| − | | |
| − | <blockquote>
| |
| − | <div style="text-align: left; direction: ltr">
| |
| − | | |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| − | | |
| − | </div>
| |
| − | </blockquote>
| |
| − | | |
| − | | |
| − | [[קטגוריה: חוזרי משרד הבריאות]]
| |
| − | [[קטגוריה: תזונה]]
| |
| − | [[קטגוריה: ילדים]]
| |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק