האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "מוליבדן - Molybdenum"

מתוך ויקירפואה

(יצירת דף עם התוכן "{{בדיקת מעבדה |שם עברי=מוליבדן |שם לועזי=Molybdenum |קיצור= |תמונה= |כיתוב תמונה= |מעבדה= |תחום= |י...")
 
שורה 2: שורה 2:
 
|שם עברי=מוליבדן  
 
|שם עברי=מוליבדן  
 
|שם לועזי=Molybdenum
 
|שם לועזי=Molybdenum
|קיצור=
+
|קיצור=מוליבדנום
 
|תמונה=
 
|תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
|מעבדה=
+
|מעבדה=[[כימיה בדם]]
|תחום=
+
|תחום=יסודות קורט
 
|יחידות מדידה=
 
|יחידות מדידה=
|טווח ערכים תקין=
+
|טווח ערכים תקין=0.3-2.0 ננוגרם/מ"ל
 
|יוצר הערך=[[משתמש:בן עמי סלע|פרופ' בן-עמי סלע]]
 
|יוצר הערך=[[משתמש:בן עמי סלע|פרופ' בן-עמי סלע]]
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
 +
==מטרת הבדיקה==
 +
ניטור של הזנה שאינה פומית; ניטור של שחיקה של תותב אורטופדי מתכתי; בחינת מחלת molybdenum cofactor deficiency; בחינה של טוקסיות אפשרית של מוליבדנום.
 +
 +
==מידע קליני==
 +
מוליבדנום הוא יסוד קורט חיוני הנמצא בדיאטה היומית. הוא קו-פקטור של מספר אנזימים החשובים במטבוליזם של חנקן. כיוון שהוא שכיח בסביבה ובעיקר בחומרים צמחיים, חסר במוליבדנום נדיר יחסית במבוגרים הניזונים מדיאטה ממוצעת. הצריכה האופיינית של יסוד זה ברוב האזורים הגאוגרפיים היא בין 45-90 מיקרוגרם/ליום. שתן הוא המקור העיקרי להפרשת מוליבדנום מהגוף, אם כי רמות יתר שלו מופרשות גם דרך המרה. חסר מוליבדנום בהזנה ורידית מתבטא בתסמינים כגון תיאבון מופחת, פיגור בגדילה, קצב לב מוגבר, עיוורון ותרדמת. ניתן לתקן תסמינים אלה על יד תוספי מוליבדנום. מחלת חסר molybdenum cofactor היא מפגע גנטי חמור הנובע ממוטציות בגנים MOCS1, MOCS2 ו-GEPH. טוקסיות של מוליבדנום נדירה ומתחרשת בעיקר בין עובדי מכרות הנחשפים אליו, בשיעורים של למעלה מ-400 מיקרוגרם/יום. מוליבדנום מפריע לקליטת נחושת, וסבורים שהטוקסיות שלו נובעת בעיקר בגין חסר נחושת (אנמיה היפוכרומית ונויטרופניה), וכן בגין עיכוב האנזים xanthine oxidase (הגורם להצטברות של חומצת שתן). רמות מוליבדנום בנסיוב מוגברות מעל תחום הנורמה באנשים עם תותבי מפרקים מתכתיים, המורכבים בדרך כלל מכרום, קובלט ומוליבדנום. 
 +
 +
שחיקת תותבים מגבירה את ריכוז יוני מוליבדנום בצירקולציה, כאשר ריכוזים מעל 10 ננוגרם/מ"ל במטופל עם תותבי מוליבדנום מרמזת על שחיקה משמעותית של התותב. רמות מוגברות של מוליבדנום בנסיוב יכולה להופיע בהפאטיטיס נגיפית חדה, הפאטיטיס פעילה כרונית, מחלת כבד אלכוהולית, ועוד מפגעי כבד דלקתיים (Witzleb וחב' ב-Acta Orthop משנת 2006).

גרסה מ־19:06, 28 בפברואר 2021

     מדריך בדיקות מעבדה      
מוליבדן
Molybdenum
 שמות אחרים  מוליבדנום
מעבדה כימיה בדם
תחום יסודות קורט
Covers bdikot.jpg
 
טווח ערכים תקין 0.3-2.0 ננוגרם/מ"ל
יוצר הערך פרופ' בן-עמי סלע

מטרת הבדיקה

ניטור של הזנה שאינה פומית; ניטור של שחיקה של תותב אורטופדי מתכתי; בחינת מחלת molybdenum cofactor deficiency; בחינה של טוקסיות אפשרית של מוליבדנום.

מידע קליני

מוליבדנום הוא יסוד קורט חיוני הנמצא בדיאטה היומית. הוא קו-פקטור של מספר אנזימים החשובים במטבוליזם של חנקן. כיוון שהוא שכיח בסביבה ובעיקר בחומרים צמחיים, חסר במוליבדנום נדיר יחסית במבוגרים הניזונים מדיאטה ממוצעת. הצריכה האופיינית של יסוד זה ברוב האזורים הגאוגרפיים היא בין 45-90 מיקרוגרם/ליום. שתן הוא המקור העיקרי להפרשת מוליבדנום מהגוף, אם כי רמות יתר שלו מופרשות גם דרך המרה. חסר מוליבדנום בהזנה ורידית מתבטא בתסמינים כגון תיאבון מופחת, פיגור בגדילה, קצב לב מוגבר, עיוורון ותרדמת. ניתן לתקן תסמינים אלה על יד תוספי מוליבדנום. מחלת חסר molybdenum cofactor היא מפגע גנטי חמור הנובע ממוטציות בגנים MOCS1, MOCS2 ו-GEPH. טוקסיות של מוליבדנום נדירה ומתחרשת בעיקר בין עובדי מכרות הנחשפים אליו, בשיעורים של למעלה מ-400 מיקרוגרם/יום. מוליבדנום מפריע לקליטת נחושת, וסבורים שהטוקסיות שלו נובעת בעיקר בגין חסר נחושת (אנמיה היפוכרומית ונויטרופניה), וכן בגין עיכוב האנזים xanthine oxidase (הגורם להצטברות של חומצת שתן). רמות מוליבדנום בנסיוב מוגברות מעל תחום הנורמה באנשים עם תותבי מפרקים מתכתיים, המורכבים בדרך כלל מכרום, קובלט ומוליבדנום.

שחיקת תותבים מגבירה את ריכוז יוני מוליבדנום בצירקולציה, כאשר ריכוזים מעל 10 ננוגרם/מ"ל במטופל עם תותבי מוליבדנום מרמזת על שחיקה משמעותית של התותב. רמות מוגברות של מוליבדנום בנסיוב יכולה להופיע בהפאטיטיס נגיפית חדה, הפאטיטיס פעילה כרונית, מחלת כבד אלכוהולית, ועוד מפגעי כבד דלקתיים (Witzleb וחב' ב-Acta Orthop משנת 2006).