כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק מוקופוליסכרידוזות - Mucopolysaccharidosis
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| מוקופוליסכרידוזות | ||
|---|---|---|
| Mucopolysaccharidosis | ||
| שמות נוספים | MPS I, מפ"ס | |
| יוצר הערך | פרופ' גדעון בך 
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מחלות אגירה
המוקופוליסכרידוזות (מפ"ס, MPS) הן קבוצה של 11 מחלות תורשתיות רצסיביות הנבדלות זו מזו בגן הפגוע בכל אחת מהן. המחלות מאופיינות כולן באגירה ליזוזומלית של מוקופוליסכרידים שונים (הידועים גם בשם גליקוזאמינוגליקנים - GAG) בהרכב האופייני לכל אחת ממחלות אלה. האגירה הליזוזומלית משייכת את קבוצת המפ"ס לקבוצת מחלות האגירה הליזוזומליות (Lysosomal Storage Disorders). האגירה במפ"ס חלה בראש ובראשונה ברקמות חיבור שונות, אולם במרבית המקרים אגירה מסיבית קיימת גם ברקמות ובאיברים רבים נוספים בחולים אלה, ולכן הפגיעה בכל המחלות הללו היא רב מערכתית[1], [2], [3].
אגירה ליזוזומלית
המוקופוליסכרידים הם סוכרים מורכבים המכילים שרשראות ארוכות של רב-סוכרים ביחידות דו-סוכריות חוזרות ושרשראות אלה מחוברות לשלד חלבוני. סיווג רב-סוכרים אלה נעשה על פי הרכב הסוכרים ביחידות החוזרות, ובדרך כלל, נוסף על השלד הסוכרי יש קשירה גם של שיירי סולפט (SO4-). כמו כן, אחד משני הסוכרים מכיל קבוצת קרבוקסיל (-COO). מבנה זה מקנה למוקופוליסכרידים אופי חומצי ברור בתמיסה מימית, ולכן במצב של אגירה מסיבית אנו מניחים שאחד הגורמים העיקריים לפתולוגיה התאית במחלות אלה הוא האגירה המסיבית של חומרים חומציים אלה בריכוז גבוה בליזוזום. המוקופוליסכרידים הם מרכיבי ממברנות תא חשובות, ותהליך פירוקם נעשה במצב הנורמלי בליזוזום, הקיים בכל תא חי. הרכב ההמוקופוליסכרידים המצטברים בכל אחת מהמחלות הללו נקבע על ידי הפגם המטבולי הבסיסי. בכל אחת מהמחלות הללו הפגם המטבולי נובע מחוסר תפקוד (חוסר נוכחות או פגיעה חמורה בפעילות) של אחד מהידרולזות הליזוזומליות המשתתפות בפירוק סוגים של המוקופוליסכרידים (טבלה 1), ובשל כך מצטברים אותם סובסטרטים שאינם מתפרקים או תוצרי פירוק חלקי בלבד. האגירה המסיבית מתחוללת ומתקדמת כל חיי החולה, עם הזמן עודף המוקופוליסכרידים מופרש מתאים מתים, ולכן מצוי גם בנוזלים חוץ-תאיים, כגון: פלזמת הדם, נוזל סינוביאלי, במפרקים ועוד. כמו כן, החולים הללו מפרישים כמויות גבוהות של מוקופוליסכרידים בשתן, בכמות ובהרכב האופייני לכל אחת מהמחלות. ואכן, אמצעי האבחון המעבדתי הראשוני של חולים אלה הוא מדידה איכותית וכמותית של עודף המוקופוליסכרידים בשתן (4). יש להדגיש שנוסף על האגירה הראשונית של הסוכרים, בפרופיל אופייני לכל מחלה, חלה אגירה משנית ברקמות מסוימות של חומרים נוספים בליזוזומים בעיקר גליקו-שומנים מסוג גנגליוזידים (5). הסיבה לאגירה שניונית זו היא לא ברורה באופן מוחלט, אולם נתונים שונים מצביעים על כך שתהליך האגירה הראשוני מביא לפגיעה בתהליכי האנדוציטוזה - תהליך כניסת חומרים גבה-מולקולריים לתא ולליזוזומים, ובעקבות זאת חלק מתהליך האגירה מתחולל באורגנלות שאינן ליזוזומים בוגרים, אלא מבנים פרה-ליזוזומים (Pre Lysosomes) שבו תהליכי הפירוק אינם יעילים. בשל כך נאגרים בהמשך התפתחות המחלה שומנים שונים, כאמור בעיקר בראש וראשונה גנגליוזידים שונים. יש להדגיש שבמרבית המחלות הללו יש פגיעה חריפה במערכת העצבים המרכזית. אפיון חומרי האגירה במוח של חולים אלה מצביע על כך שלעתים עיקר האגירה אינה של המוקופוליסכרידים הראשוניים אלא גנגליוזידים שונים, ותהליך הפגיעה העצבית, כגון פיגור פסיכומוטורי ועוד, מתרחש כנראה מאגירה משנית זו המזרזת תהליכי דלקת, ולאו דווקא מהאגירה הראשונית (6,5). ואכן, בניסיונות טיפול בחלק מהמפ"ס בניסיון לתיקון מצב האגירה במוח, המעקב העיקרי הוא אחר ירידה באגירה ובתכולת הגנגליוזידים במוח החולה (7).
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- ↑ Mukusick VA. The genetic mucopolysaccharidoses. Medicine 1965;445-483
- ↑ Neufeld EF, Muenzer J. The mucopolysaccharidoses. In; The Online Metabolic and Molecular Bases of Inherited Diseases. Eds. Scriver CR, Beaudet Al, Sly WS, Valle D. Chapter 136, McGraw Hill. http:genetics.accessmedicine.com/vmbid/public
- ↑ Neufeld EF, Muenzer J. The mucopolysaccharidoses In; The Metabolic and Molecular bases of Inherited Diseases. 8th Eds. Scriver CE Beaudet AL. Sly WS, Valle D. McGraw Hill, NY 2001;3421-3452
קישורים חיצוניים
- [קישור למדיקל שם המאמר במדיקל מדיה], מדיקל מדיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' גדעון בך - המחלקה לגנטיקה של האדם, המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה, ירושלים