האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6836 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6836 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

צריכת מזון תינוקות משקיות מזון למציצה והשפעתה על הבריאות - נייר עמדה

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
צריכת מזון תינוקות משקיות מזון למציצה והשפעתה על הבריאות
תחום תזונה
האיגוד המפרסם אגף התזונה, משרד הבריאות
קישור באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום מרץ 2024
יוצר הערך #מחברות המסמך
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 

מחברות המסמך

עינת אופיר - יו"ר לשכת הבריאות מחוז ת"א - משרד הבריאות
שני ברזילאי - יו"ר לשכת הבריאות מחוז צפון - משרד הבריאות
לפי סדר א"ב (שמות משפחה)
ד"ר חגית אולנובסקי המכללה האקדמית אחווה
ענת אופיר וייס המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו, משרד הבריאות
פרופ' רונית אנדוולט אגף התזונה משרד הבריאות, ובית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה
ד"ר מורן בלייכפלד מגנזי אגף התזונה, משרד הבריאות
רוית ברוך המחלקה לסיעוד בבריאות הציבור, משרד הבריאות
מעיין גליק צמח המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו, משרד הבריאות
ד"ר תהאני זועבי לשכת הבריאות מחוז חיפה, משרד הבריאות
אורית זילברברג אגף התזונה, משרד הבריאות
ליליאן חמצני המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו, משרד הבריאות
מיטל חסלר בית החולים לילדים ע"ש אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר - מחלקת פגים וטיפול נמרץ ילודים
ד"ר הדר ירדני המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו, חטיבת הרפואה, משרד הבריאות
שמעונה לב און מטה הריפוי בעיסוק, חטיבת הרפואה, משרד הבריאות
דנה לוין קלינאית תקשורת בבית חולים דנה-דואק, המרכז הרפואי איכילוב
נירה פלדמן תחום תזונת ילדים, מכבי שירותי בריאות
ד"ר דינה צימרמן המחלקה לאם ילד ומתבגר, משרד הבריאות
עדי קופר מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל
דפנה רויטמן קלינאית תקשורת עצמאית וחברת הוועד המנהל, האגודה הישראלית של קלינאיות התקשורת
תרצה שני תזונאית ילדים עצמאית

תקציר

התפתח סוג חדש של מזונות משלימים מסחריים, לתינוקות וילדים צעירים, המיועדים לאכילה מתוך שקיות מזון למציצה.

מדובר במוצרי מזון מחיתיים, חצי-נוזליים, ארוזים בשקיות פלסטיק לחיצות, המצוידות בדרך כלל בפיה ובמכסה הברגה. לאחר פתיחת המכסה, ניתן לסחוט את התכולה ישירות לתוך הפה של התינוק, או שהוא יכול למצוץ את תוכן השקית ישירות מהפיה: הדבר מאפשר האכלה של הפעוט על ידי ההורה או אכילה עצמאית על ידי הפעוט. שיטה חדשה זו של האכלת תינוקות הפכה לפופולרית מאוד. נמכרות גם שקיות ריקות לשימוש חוזר, להזנת תינוקות במזון מחיתי, חצי נוזלי, מתוצרת בית.

שקיות אלו אומנם נוחות לשימוש, נתפסות כמכילות "מזון בריא" (פירות וירקות), מאפשרות גמישות להורים, ומציעות "תזונה ניידת", המתאימה לאורח החיים העמוס שקיים במשפחות רבות. עם זאת חשוב לדעת ולהכיר את הנזקים הפוטנציאלים להתפתחות ולבריאות התינוקות והפעוטות, את מאמצי השיווק של התעשייה ואת ההשפעה על דפוסי האכילה בגיל קריטי זה.

מניתוח עדכני של שוק המזון לתינוקות בארצות הברית עולה כי 56 אחוזים ממוצרי המזון לתינוקות ארוזים בשקיות למציצה. בישראל חלה עליה דרמטית במכירת מזון בשקיות של יותר מ-600 אחוזים בין השנים 2018–2022.

ולא בכדי, שטח הפנים הגדול של האריזה יחסית לתכולתה מאפשר הצגת מסרים שיווקיים, כולל הצגת דמויות וגרפיקה המושכות את העין. במרבית המקרים המידע המופיע על גבי שקיות המזון למציצה בנוגע להזנת התינוק אינו עולה בקנה אחד עם המלצות משרד הבריאות בישראל למעבר להזנה משלימה.

המסרים השיווקיים למוצרים אלה כוללים מסרים על רכיבים בעלי איכות גבוהה, על חוסר קיום של רכיבי תזונה מזיקים במוצר (כגון נתרן, שומן רווי), טיעונים לגבי התפתחות ובריאות של תינוקות, הורות טובה ונוחות שימוש.

ארגון הבריאות העולמי דורש כי מוצרי המזון המסחריים המיועדים לצריכת ילדים עד גיל 36 חודשים - ניתן יהיה לפרסמם או לשווקם רק בתנאי שהן מותאמים לסטנדרטים שנקבעים על ידי המדינה מבחינת הרכבם, בטיחותם, איכותם והפרופיל התזונתי שלהם; כמו כן עליהם לעמוד בתנאי המלצות התזונה הלאומיות. הרכב שקיות מציצה אלו אינו עומד בדרישות הללו בגלל צורת האכילה, ההרכב המרקם ולעיתים התכולה. כמו כן, במחקרים שונים מהעולם נמצא כי ל-20 אחוזים מהמוצרים הוסיפו היצרנים סוכר, ול-17 אחוזים מהם הוסף מיץ פירות. כמות הסוכר במוצרים נעה בין 0.8 ל-17.5 גרם ב-100 גרם; מיעוט מוצרים התאימו לפרופיל התזונתי המתאים למזון לתינוקות.

מסיבה זו מספר ארגונים מקצועיים בעולם הסתייגו ואף הזהירו מפני השימוש בשקיות מציצה לצורך האכלה; ארגונים אלה אף והדגישו את הצורך הדחוף בקיום מחקר על הנזקים האפשריים ועל ההשפעות של ההאכלה והאכילה משקיות מזון למציצה - מן ההיבטים של בטיחות תינוקות ופעוטות, התפתחותם, תזונתם ובריאותם.

השפעות מזיקות של שקיות מזון למציצה בגיל הרך

  1. למחיות על בסיס פירות וירקות בשקיות מזון למציצה השפעות לא רצויות על ההרכב התזונתי של התפריט ועל הבריאות. הן עלולות לתרום כמות משמעותית של סוכר וקלוריות לתפריט היומי של תינוקות ופעוטות. צפיפות אנרגטית גבוהה המתלווה לקלות האכילה באמצעות מציצת המוצר המחיתי עלולים לגרום לצריכה גבוהה של אנרגיה וסוכר בזמן קצר, בהשוואה לאכילה של חתיכות פרי או לפרי מרוסק שנאכל באמצעות כפית. אכילת חתיכות פרי היא פעולה הדורשת לעיסה ובליעה. המזון שנמצא בשקיות מזון למציצה מאופיין במרקם אחיד - מחיתי, חצי נוזלי, על מנת שיעבור בקלות דרך הפקק או הכפית המחוברת לשקית. נייר מדיניות של ארגון רופאי הילדים האמריקאי מתייחס לשקיות מזון למציצה כאל מיץ - אף על פי שמדובר במוצרים מחיתיים ולכן בדומה למיצים, ממליץ להימנע מצריכת מוצרים אלה. כמו כן, תהליך עיבוד המוצר לצורך הבאתו למרקם זה עשוי לשנות את הרכבו וזמינות רכיבי התזונה שבו ועלול להשפיע על רמת השובע ועל הצריכה האנרגטית וכן על הרכב חיידקי המעי. לכן, האכלה תכופה בפירות מחיתיים משקיות למציצה עלולה להגביר את הסיכון לאכילת יתר ועליה מהירה במשקל בקרב תינוקות ופעוטות. כתוצאה מכך גובר הסיכון לעודף משקל והשמנה והמחלות הקשורות בכך בהמשך החיים
  2. אכילת מזון משקיות למציצה עלולה להוביל לבררנות אכילה בהמשך החיים, בדגש על המעטת צריכת פירות וירקות בהמשך, בשל חוסר חשיפה למראה הפרי או הירק, לריחם ולמרקמם. השילוב של מחיות מעורבת של פירות וירקות מקשה על תינוקות לזהות טעמים, מרקמים ומראה של פירות וירקות בודדים ומפחית את הסבירות שאלו יתקבלו על ידי תינוקות ופעוטות כאשר יוגשו בנפרד בארוחות משפחתיות. כמו כן עלול להיפגע תהליך ביסוס ארוחות מסודרות וקבועות - הרגלים קבועים בסדר היום הוכחו כבסיס חשוב ומשמעותי לקיום אורח חיים בריא לאורך שנות החיים. שקיות מזון למציצה הנאכלות "על הדרך" ולא כחלק מסדר יום קבוע ולכן עלולות לפגוע בביסוס ארוחות מסודרות וקבועות
  3. אכילת מזון משקיות למציצה מגבירה את הסיכון לנזקים בשיניים על ידי העלאת משך זמן המגע בין המזון לשיניים (בדומה לאכילה מבקבוק). תוכן השקית, העתיר לעיתים בסוכר, מכסה את השיניים ומגביר את הסיכון להתפתחות עששת. בנוסף, החומציות של המחיות משקיות למציצה עלולה לגרום לארוזיה (שחיקה של אמייל השן) ולהחמיר את הנזק לשיניים בהשוואה למזונות הנצרכים בלעיסה
  4. לאכילת מזון משקיות למציצה עלולות להיות השפעות התפתחותיות מזיקות. תקופת המעבר להזנה משלימה חשובה לא רק לאספקת רכיבי תזונה חיוניים אלא אף משמשת תקופת מעבר קריטית מתזונה המבוססת על הנקה או תמ"ל (תכשיר מזון לתינוקות) לתזונה של מזונות משפחתיים ומגוונים, במהלכה רוכש התינוק בהדרגה דפוסי אכילה אורו-מוטוריים בשלים. תהליך הלמידה המוטורית להאכלה עצמית דורש קואורדינציה ודיוק של התנועה להבאת המזון אל הפה. מיומנויות תחושתיות מוטוריות אלו אינן מתורגלות בזמן מציצת מזון משקית, מה שעלול להביא לעיכוב של התפתחות ושכלול מיומנות האכילה באופן יעיל ועצמאי. אכילה תדירה של מזון משלים באמצעות מציצתו משקית, עלולה לעכב או להפריע ללימוד של אכילה בעזרת כפית או ללימוד אכילת מזונות אצבע, חקר המזונות דרך השפתיים, הלשון והידיים ותרגול הלעיסה עלולים להיפגע אף הם. נמצא קשר בין התפתחותן של מיומנויות אורו-מוטוריות מוקדמות (כגון: נגיסה ולעיסה) לבין התפתחות הדיבור והשפה בשלב מאוחר יותר. תנועות אורו-מוטוריות מורכבות מהוות למעשה "דמוי-דיבור". לעיסת מזון מסייעת לחיזוק שרירי הלסת וכך מאפשרת דיבור ולעיסה. אכילת מזון משקית מציצה עלולה לעכב התפתחות זו. חשיפה של תינוקות וילדים קטנים למגוון מרקמים בעזרת כפית או באמצעות אכילה עצמאית, מאפשרת אינטראקציה חיונית בין ההורים לילדים, הקשבה הדדית ודיאלוג, וכן מעקב ולמידה של אותות רעב ושובע. הזדמנויות אלו אינן מתממשות כאשר התינוק ניזון בעיקר משקיות מזון למציצה. משרד הבריאות האוסטרלי התריע כי למרות נוחות השימוש בשקיות מזון המשווקות עבור תינוקות, הן מגבילות הזדמנויות רבות של למידה והתפתחות תקינה של תינוקות
  5. לשקיות מזון למציצה (חד פעמיות למזון תעשייתי ורב פעמיות למזון ביתי) קיימות גם השפעות סביבתיות מזיקות. הנזק לסביבה נגרם בשלבי הייצור, המילוי וההובלה של המזון; כמו כן תהליך המחזור של שקיות אלו מורכב, יקר ואינו יעיל. שימוש מתמשך בשקיות מזון למציצה רב פעמיות עם פקק הברגה, ובמידה מסוימת גם שימוש תדיר בשקיות מזון למציצה חד פעמיות, עלול לחשוף את הפעוטות לחלקיקי מיקרו-פלסטיק וננו-פלסטיק, שהם בעלי השפעה שלילית על בריאות התינוק והפעוט. בנוסף, קיים סיכון להתפתחות של מיקרואורגניזמים פתוגניים (מחוללי מחלות) במילוי שקיות מזון לשימוש רב פעמי בתנאים שאינם היגייניים מספיק

על בסיס הסיבות הללו גובשו ההמלצות הבאות

  1. יש להימנע מהגשת מזון לתינוקות ולפעוטות באמצעות שקיות מזון למציצה בשגרה, על מנת להפחית את הסיכון להתפתחות עודף משקל והשמנה, עששת, בררנות אכילה, השפעות התפתחותיות בלתי רצויות ונזקים סביבתיים
  2. אם בכל זאת מאכילים תינוקות ופעוטות בשקיות מזון למציצה - אין לסחוט את תוכן השקית ישירות לפי התינוק או לאפשר לו למצוץ מתוך השקית, אלא להעביר לכלי ולאפשר אכילה בכפית. חשוב שהשימוש יהיה לעיתים רחוקות בלבד על מנת שלא יהפוך לחלק מהותי בתפריט התינוק
  3. על אנשי המקצוע מתחום הבריאות והחינוך בגיל הרך להכיר את ההשלכות המזיקות שיש לשימוש בשקיות מזון למציצה, להנחות את ההורים ולספק תמיכה, כלים והדרכה להכנת אוכל פשוט, בריא וחסכוני בהכנה ביתית, עבור תינוקות ופעוטות
  4. על קובעי מדיניות בתחום התזונה, להתייחס בתשומת לב יתרה להשלכות המזיקות של צריכת מזון משקיות למציצה על הבריאות והרגלי האכילה של תינוקות ופעוטות. כמו כן חשוב לתת את הדעת על ההשפעה השלילית שיש לשיווק, למידע על גבי האריזה (כולל "הטיעונים הבריאותיים והתזונתיים") ולשימוש בדמויות משפיעות, על הזנה אופטימלית של תינוקות ופעוטות. שיווק מזון המיועד לתינוקות מתחת לגיל שישה חודשים אסור על פי הקוד לשיווק תחליפי חלב אם
  5. אין לאפשר שימוש בתו ה"סימון הירוק" על שקיות מזון למציצה בשל ההשלכות המזיקות של מוצרים אלו על תינוקות ופעוטות
  6. בשל הנזקים שפורטו לעיל, יש לקדם הסברה ורגולציה לסימון מזון לתינוקות, הכוללת כתיבת אזהרות ברורות על גבי אריזת שקיות מזון למציצה בנוסח של: "אין להאכיל תינוקות וילדים ישירות מהשקית או לאפשר להם למצוץ ממנה" או "מציצת מחית ישירות משקית עלולה להזיק לשיניים של ילדים צעירים ואינה תומכת בפיתוח הרגלי תזונה בריאים"
  7. על היצרנים והיבואנים של מוצרי מזון בשקיות מזון למציצה לתמוך בהנחיות משרד הבריאות להזנת תינוקות ופעוטות בישראל וארגון הבריאות העולמי ולהבטיח כי מזון זה לא ישווק לתינוקות מתחת לגיל שישה חודשים
  8. חשוב לקדם מחקר בישראל על מוצרי מזון לתינוקות הנמכרים בשקיות למציצה: הרכב תזונתי, גודלי מנה, מסרים על האריזה והיקף מכירות, השפעות התפתחותיות, תזונתיות, בריאותיות וסביבתיות של האכלה משקיות מזון למציצה. כל זאת על מנת לקדם מדיניות ורגולציה ולהגן על הרגלי אכילה בריאים של תינוקות ופעוטות
  9. על מנת לקדם תזונה בריאה ודפוסי אכילה ויחסי האכלה תקינים, מומלץ:
    1. לחשוף תינוקות וילדים צעירים למגוון גדול של מאכלים במרקמים ובטעמים שונים בנפרד כך שהתינוק יחווה את הטעם הייחודי של כל מזון באמצעות אכילה בכפית, ובעזרת הידיים (כולל "מזון אצבעות") ולא באמצעות מציצת המזון. חשוב לעודד לאכילה עצמאית ולהתמודדות עם אתגרי האכילה
    2. לעודד תינוקות ופעוטות לאכילת ארוחות משפחתיות על פי המלצות התזונה הלאומיות, בהן מוגשים מזונות גולמיים ו/או מזונות בבישול ביתי, ולהפחית ככל הניתן בהגשת מזונות אולטרה מעובדים מסחריים לתינוקות, כגון מזונות בשקיות למציצה. יש להשתמש בכלי אוכל מקובלים (כוס, צלחת, כפית, כף, מזלג, סכין)

הגדרות

שקית מזון למציצה (באנגלית: Food pouch) - שקית לאכילה או האכלה, בעלת פיה הסגורה בפקק. שקית זו היא לחיצה (squeezable) וניתן למצוץ ממנה את המזון דרך הפיה. השקיות הנמצאות בשימוש בתעשייה הן חד פעמיות. כמו כן ניתן לרכוש שקיות רב פעמיות המיועדות למילוי במחית מזון ביתית. שקיות אלה מיועדות לשימוש חוזר.

Baby food pouch - מזון משלים מסחרי המיועד לתינוקות ולפעוטות, ונמכר בשקיות מזון למציצה.

"מזון אצבעות" (finger food) - מזון שניתן לתפיסה באמצעות האגודל והאצבע המורה שתינוקות ופעוטות יכולים לאכול באופן עצמאי. מזון זה ניתן לתפיסה ואחיזה באמצעות האצבעות של התינוק או הפעוט.

מבוא

מחיות על בסיס פירות וירקות משווקות לתינוקות מאז החל ייצור מסחרי של מזון לתינוקות, והן נתפסות באופן מסורתי כ"מזונות ראשונים", המתאימים לתינוקות בתחילת דרכם באכילת מזון מוצק.

אנו עדים לכניסה לשוק של מזונות משלימים מסחריים המיועדים לתינוקות וילדים צעירים, לאכילה מתוך שקית מזון למציצה[1]. מדובר במוצרי מזון מחיתים, חצי-נוזליים, ארוזים בשקיות פלסטיק לחיצות המצוידות בדרך כלל בפיה ומכסה הברגה (איור 1 - דוגמה לשקית מזון למציצה). השקיות נוחות לשימוש, מאפשרות גמישות להורים, ומציעות "תזונה ניידת", המתאימה לאורח החיים העמוס, המאפיין משפחות בעידן המודרני. לדברי היצרנים, הן גם מקדמות האכלה עצמית ועצמאות. המוצר נתפס כבטוח, טרי ובריא בהשוואה לצנצנות זכוכית מסורתיות. מדובר בנתח שוק אשר גדל באופן מהיר מאוד במדינות רבות בעולם[2][3]. שיטה חדשה זו של האכלת תינוקות הפכה לפופולרית מאוד ונמכרות גם שקיות ריקות לאכילה והאכלה המיועדות לשימוש חוזר, להזנת תינוקות במזון מחיתי, חצי נוזלי, מתוצרת בית.

לרוב קיימים מספר שלבים של מזון המשווק בשקיות המזון למציצה. את חלקן מייעדים היצרנים לגילאי 4 חודשים. התוויה זו נוגדת את המלצות משרד הבריאות למעבר להזנה משלימה החל מגיל 6 חודשים[4].

עבור היצרנים, מזון לתינוקות המשווק בשקיות מזון למציצה יעיל מפני שהוא קל לשינוע; כמו כן האריזה בעלת שטח הפנים הגדול מאפשרת הצגת מסרים שיווקיים, הכוללים דמויות וגרפיקה המושכות את העין[5]. בהערכה שבוצעה באנגליה נמצא, כי העלות הכוללת של מחית פירות בשקית מזון למציצה היא 1.1 לירות שטרלינג: מתוכן 13 אחוזים בלבד מייצגים את עלות המזון עצמו. שאר העלויות הן עלות הייצור והאריזה (כ-24 אחוזים) והרווחים של היצרנים והמשווקים, העומדים על כ-64 אחוזים ממחיר המוצר. מכאן שהכנה ביתית תחסוך כ-87 אחוזים ממחיר המוצר בצורתו המסחרית[1]. בעוד שבדרך כלל מזון אולטרה מעובד זול בהשוואה למזון גולמי, לא כך הוא הדבר כשמדובר במזון מסחרי לתינוקות בהשוואה לחלופה של מזון בהכנה ביתית, כולל פירות וירקות גולמיים. נכון להיום, מתחילות להצטבר עדויות על פוטנציאל הנזק מטכנולוגיה חדשה זו על תזונת תינוקות או בריאותם, אף על פי שמספר ארגונים מקצועיים הביעו חשש מפני השימוש בהן[6][7], והודגש הצורך הדחוף בקיום מחקר על נזקים אפשריים והשפעות של האכלה ואכילה משקיות מזון למציצה על בטיחותם, תזונתם ובריאותם של תינוקות ופעוטות[5][8][9].

מטרת נייר עמדה זה, לרכז את המידע הקיים בנושא צריכת מזון באמצעות שקיות מזון למציצה בקרב תינוקות ופעוטות ולספק מידע לציבור ולאנשי מקצוע, בנוגע לחשש הקיים לגבי ההשפעות המזיקות של צריכת מוצרים אלו, תוך התייחסויות להיבטים בריאותיים, תזונתיים, התפתחותיים, סביבתיים ומגמות רכישה.

פרסום ושיווק של מזון לתינוקות בדגש על שקיות מזון למציצה

בוועידת ארגון הבריאות העולמי ה-69 שנערכה בשנת 2016, שעסקה בין היתר בהפסקת השיווק הלא הולם של מזון לתינוקות וילדים צעירים, הובהר כי על מזון המיועד לתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים חלים כללי הקוד הבינלאומי לשיווק תרכובות מזון לתינוקות[10]. זאת משום שמזונות אלה עלולים להחליף הזנה בלעדית בחלב אם, המומלצת עד גיל 6 חודשים[11]. המשמעות היא כי מוצרי מזון לתינוקות בשקיות למציצה נכנסים תחת כללים אלו, ואין לשווקם לתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים. על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי להפסקת השיווק הבלתי הולם לתינוקות וילדים עד גיל 3 שנים, מותר לשווק מזון ייעודי לילדים עד גיל 3 שנים רק אם הוא עומד בסטנדרטים תזונתיים מתאימים וסטנדרטים נוספים שייקבעו על ידי המדינה: בכל מקרה אין לשווקם בדרכים העלולות להטעות את ההורים, בנוגע להרכבם ותרומתם לבריאות[12]. על פי הקוד, "שיווק" משמעותו קידום מוצרים, הפצתם, פרסומם, יחסי ציבור וקיום שירותי מידע באשר למוצרים אלה[10].

הורים ומטפלים מאמינים שהמוצרים שחברות המזון מייצרות ומשווקות לתינוקות וילדים צעירים מותאמים להמלצות התזונתיות המקובלות. הם גם סומכים על כך שהרכב המוצרים ודרכי השיווק של מוצרים אלה מוסדרים בחוק, בעוד שבפועל כמעט ולא קיימות תקנות בהקשר לכך[13]. אסטרטגיית שיווק נפוצה של מזון לתינוקות ופעוטות כוללת שימוש בלתי הולם בטיעונים בריאותיים ותזונתיים על גבי האריזה, כגון: "רכיבים טבעיים", "מזון מותאם התפתחותית", "ללא סוכר מוסף", "מוצר אורגני", "עשיר בסיבים". טיעונים אלה יוצרים את הרושם בקרב ההורים שמוצרים אלה בריאים, בטוחים, "טבעיים" ומותאמים לצורכי התינוק[14]. מסרים שיווקיים מתייחסים לנוחות השימוש ולהורות טובה[15].

פעמים רבות היצרנים משתמשים בצבעים עזים, או בצבעים המשדרים "בריאות"; כמו כן האריזות נושאות איורים הפונים לתינוקות וילדים צעירים על מנת להגביר את היקף המכירות[14]. אסטרטגיות שיווק אלו יכולות להשפיע לרעה על התנהגות תזונתית בקרב ילדים, במיוחד בנוגע לצריכת מזונות בעלי צפיפות קלוריות גבוהה ודלים ברכיבי תזונה חיוניים. עוד לפני שילדים יודעים לקרוא הם מזהים את הדמויות המופיעות על גבי אריזות המזון. מחקרים הראו שהיכרות הילדים עם מותגי המזון מהווה מנבא משמעותי להשמנה[16]. דוגמאות לטיעונים על גבי שקיות מזון למציצה הנמכרות בישראל: "מכיל רכיבים טבעיים בלבד", "ללא חומרים משמרים", "ללא צבעי מאכל", "ללא סוכר מוסף", "אורגני".

סקר תזונה לאומי בקרב תינוקות מראה ש-72 אחוזים מהתינוקות הישראליים נחשפים להזנה משלימה לפני גיל 6 חודשים. כמעט 100 אחוזים מהתינוקות שנחשפים למזון משלים לפני גיל 6 חודשים נחשפים לפירות ולירקות[17]. אין נתונים לגבי מקור הפירות והירקות ומהו שיעור הפירות וירקות המחיתיים המתועשים בשקיות מזון למציצה מסך הפירות והירקות הנאכלים.

נתונים בנושא: היקפי מכירות בעולם ובישראל ורגולציה

נתח השוק של שקיות מזון למציצה ממשיך לגדול בשנים. ניתוח עדכני של 24 מותגים עיקריים של מזון לתינוקות ופעוטות בארצות הברית, המייצגים מעל 95 אחוזים מהשוק, הראה כי 56 אחוזים ממוצרי המזון היו ארוזים בשקיות מזון למציצה[5]. בין השנים 2013 ל-2014 גדלה מכירת השקיות באופן דרמטי במדינות רבות בעולם, כגון: אוקראינה (916 אחוזים), ברזיל (528 אחוזים), פורטוגל (316 אחוזים), רוסיה (264 אחוזים), הולנד (184 אחוזים) וספרד (125 אחוזים)[18].

מנתוני חברת "סטורנקסט" עולה, כי בישראל היקף המכירות בשקלים של שקיות מזון למציצה עלה בשיעור של 600 אחוזים בין השנים 2018–2022. ראו גרף מספר 1.

גרף מספר 1 - היקף המכירות בטונות של שקיות מזון למציצה ("סמוזי")
גרף מספר 2 - עלייה במכירות שקיות מזון למציצה ("סמוזי") - מ-500,000 שקלים חדשים בשנת 2018 לשלושה מיליוני שקלים חדשים בשנת 2022

במחקר שנעשה באוסטרליה נבדקו 276 מוצרי מזון משקיות למציצה, המשווקים לתינוקות בגילאים 4 חודשים ועד 12+ חודשים. נמצא כי ל-20 אחוזים מהמוצרים הוסיפו היצרנים סוכר, ול-17 אחוזים מהם הוסף מיץ פירות. כמות הסוכר במוצרים נעה בין 0.8 ל-17.5 גרם ב-100 גרם, ורק שני מוצרים התאימו לפרופיל התזונתי המתאים למזון לתינוקות. המסרים השיווקיים למוצרים אלה כללו מסרים על רכיבים בעלי איכות גבוהה, על חוסר קיום של רכיבי תזונה מזיקים במוצר (כגון נתרן, שומן רווי), טיעונים לגבי התפתחות ובריאות של תינוקות, הורות טובה ונוחות שימוש. 59 אחוזים מהמוצרים נשאו טיעון על כך שהם אינם מכילים סוכר מוסף, אף על פי שבפועל הייתה תוספת סוכר למוצר[15]. ממצאים אלו מראים על נחיצותה של רגולציה על מזון מתועש לתינוקות בכלל, ועל מזון משקיות למציצה בפרט.

בישראל מזון המיועד לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון לתינוקות ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור, מוגדר כ"מזון רגיש" (תקנות ההגנה על בריאות הציבור (מזון) (הכרזה בדבר מזון רגיש) התש"ף 2019). כאשר מזון זה מיובא, מתבצע עליו פיקוח מחמיר בהשוואה למוצרי מזון שאינם מוגדרים כ"רגישים". על היבואנים לקבל אישור יבוא מוקדם, והמזון משוחרר בהתאם לנוהל יבוא מזון רגיש, כולל בדיקת המסמכים של כל אצווה ודגימה של המוצרים אחת לשישה חודשים. אם המזון מיוצר בישראל, קיימת דרישה ליצרו רק במפעלים בעלי היתר תנאי ייצור נאותים - GMP. נעשה פיקוח על הטיעונים הבריאותיים על גבי המוצר. מזון מיובא יעמוד בדרישות האירופיות (חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון) התשע"ו 2015 - סעיף 116). הרגולציה נעשית על רכיבי המוצר ותווית המזון. כמו כן קיים איסור על טיעונים העלולים לגרום להטעיית הציבור, אולם אין בישראל יישום של המלצות הקוד הבינלאומי לשיווק תרכובות מזון לתינוקות וכן הדרישות המתלוות אליו - לעניין דרכי הפרסום והשיווק של מזון המיועד לצריכת תינוקות ופעוטות כולל מזון בשקיות מזון למציצה[10].

על פי הנחיות ארגון הבריאות העולמי[12] יש להימנע מפרסום, קידום או שיווק של תמ"ל ומוצרי חלב המיועדים לילדים עד גיל 36 חודשים, וכן מוצרי מזון ומשקאות, המיועדים לתינוקות עד גיל 6 חודשים. על כל אלה חל הקוד הבינלאומי לשיווק תרכובות מזון לתינוקות. שאר מוצרי המזון המסחריים המיועדים לצריכת ילדים עד גיל 36 חודשים: ניתן לפרסמם או לשווקם רק בתנאי שהן מותאמים לסטנדרטים שנקבעים על ידי המדינה מבחינת הרכבם, בטיחותם, איכותם והפרופיל התזונתי שלהם; כמו כן עליהם לעמוד בתנאי המלצות התזונה הלאומיות. יש לפקח על המסרים המפורסמים על ידי החברות המשווקות מוצרים אלה ולמנוע מצב בו המסרים מפחיתים מערכה של ההנקה או של הזנה משלימה נאותה. כמו כן יש למנוע מצב בו המסרים מעודדים אכילה מבקבוק (מציצה).

היבטים תזונתיים בריאותיים

תכולה, ערך תזונתי

פירות וירקות נתפסים באופן מסורתי כ"מזון ראשון" המתאים להזנת תינוקות. מחיות על בסיס פירות עשירות בסוכרים חופשיים ויכולות לתרום כמות משמעותית של סוכר וקלוריות לתפריט היומי של תינוקות ופעוטות[7][8]. רוב מזון התינוקות הנצרך משקיות מזון למציצה, מכיל פירות והוא בעל טעם מתוק ותכולת סוכר גבוהה. לרוב[10], מקור הסוכר הוא בפירות עצמם ולא בסוכר מוסף, כך שגם מוצרים עם רמות גבוהות של סוכר יסומנו כ"ללא תוספת סוכר". במחקר שבוצע באנגליה על ידי איגוד רופאי השיניים נמצא כי למעלה מ־25 אחוזים ממחיות הפירות בשקיות לתינוקות כמות הסוכר בנפח נתון מגיעה ל-150 אחוזים בהשוואה למשקה קל באותו הנפח, וכי בלמעלה מ־66 אחוזים מהמוצרים כמות הסוכר גבוהה מ-5 גרם ל-100 מיליליטר[19]. שזאת הכמות המקסימלית המומלצת לילדים קיימים גם מוצרים מסחריים המכילים דגנים וירקות, אולם גם אלה נוטים להיות בעלי טעם מתוק ובעלי תכולת סוכר גבוהה. הצפיפות הקלורית הגבוהה במוצרי שקיות המזון למציצה, נובעת מתהליכים כמו ריכוז המוצר באמצעות הסרת המים, מהסרת הסיבים כמו גם משימוש בפירות מתוקים במיוחד, ערבוב ביניהם והוספת מיצי פירות[9].

נייר העמדה של איגוד רופאי הילדים ובני הנוער בגרמניה העוסק בשקיות מציצה לתינוקות[9], מציין כי השקיות מכילות בעיקר מחית פירות מתוקים, המעודדות צריכת סוכר גבוהה. המוצרים אינם מספקים כמויות מספקות של רכיבים תזונתיים החיוניים לתינוק בנוסף להנקה כמו: ברזל, אבץ, יוד, ויטמינים, וחומצות שומן רב בלתי רוויות. השילוב של תכולת סוכר גבוהה וחומצות פרי עלול להעלות את הסיכון לעששת. כמו כן, ילדים שנחשפים באופן קבוע למזונות מתוקים עלולים לחוות השפעות פוטנציאליות ארוכות טווח על העדפות הטעם ובחירות המזון שלהם. עוד מוזכר בנייר העמדה כי במחקרים תצפיתיים, צריכה גבוהה של מזון ומשקאות מתוקים בראשית החיים, קשורה להעדפה גבוהה יותר למזונות מתוקים בגיל מאוחר יותר, דבר המעלה את הסיכון להשמנת יתר ותחלואה. נייר מדיניות של ארגון רופאי הילדים האמריקאי בנושא מיצים לילדים מתייחס לשקיות מזון למציצה כאל מיץ - אף על פי שמדובר במוצרים מחיתיים. הסיבה לכך היא שהמוצרים נצרכים כשתייה. מסיבה זו האיגוד ממליץ על הימנעות מצריכת מוצרים אלה[20].

הצפיפות הקלורית הממוצעת של פרי טרי היא כ-45–55 קק"ל (קילו-קלוריות) ל-100 גרם. לעומת זאת מחיות בשקיות מציצה הן בעלות צפיפות קלורית גבוהה, הנעה לרוב בין 45 ל-95 קק"ל ל-100 גרם. ברוב המוצרים הסוכר מהווה בין 84–95 אחוזים מסך הקלוריות, דבר ההופך אותם לבלתי מתאימים להזנת תינוקות וילדים קטנים[9]. לצריכת פרוקטוז גבוהה מפירות מחיתים השפעה מטאבולית לא רצויה, היות שפרוקטוז מזרז תהליכי ליפוגנזה והיווצרות כבד שומני ומחלות הנובעות מכך. נראה כי תכולת הסוכר הגבוהה נובעת מהשימוש בזני פירות מתוקים מאוד ומהתוספת של תרכיז מיץ הפירות בחלק מן המוצרים. השילוב של צפיפות אנרגטית גבוהה, לצד קלות האכילה המתלווה למציצת המוצר המחיתי, עלולים לגרום לצריכת אנרגיה וסוכר גבוהים בתוך זמן קצר, בהשוואה לחתיכות פרי הדורשות פעולה של לעיסה[9].

מחיות רבות על בסיס פירות וירקות המיועדות לתינוקות וילדים צעירים, מבוססות על מחית תפוחים, אגסים וירקות מתוקים יותר. לרוב, השקיות מכילות שילובים של פירות וירקות שונים. שילוב זה מקשה על תינוקות לזהות את הטעמים, את המרקם ואת המראה של פירות וירקות בודדים ולכן עשויים להפחית את הסבירות שאלו יתקבלו על ידי תינוקות כאשר הפירות והירקות יוגשו בנפרד בארוחות משפחתיות[1].

לצד הגדלת נתח השוק של שקיות מזון מסחריות לתינוקות בעולם, התעוררו חששות לגבי איכותם התזונתית. בעקבות כך, בוצע סקר חתך של מזון לתינוקות בשקיות שנמכר ברשתות השיווק בניו זילנד בשנים 2019–2020 ונעשתה השוואה למזון מסחרי אחר לתינוקות[21]. נמצא שתכולת האנרגיה וויטמין B12 במוצרים היו זהות, אך סך תכולת הסוכרים הייתה גבוהה במידה ניכרת: 8.4 גרם/100 גרם לעומת 2.3 גרם/100 גרם במזון מסחרי אחר. שקיות למציצה לא היו מועשרות בברזל בניגוד למזון מסחרי אחר ולדברי החוקרים, צריכת מזון משקיות למציצה עלולה להגדיל את הסיכון למחסור בברזל בקרב תינוקות ופעוטות אם הם לא מקבלים מספיק ברזל ממקורות אחרים[7].

נתונים מארצות הברית מראים כי מעל למחצית המזונות המסחריים לתינוקות נמכרים בשקיות מציצה וכי שני שלישים מהשקיות הן על בסיס פירות או על בסיס פירות וירקות[5][22].

פאנל מומחים אמריקאי של רופאי ילדים ותזונאים הדגיש כי על תינוקות ופעוטות לצרוך אוכל ביתי מבושל החל מגיל חצי שנה. הודגש כי שקיות מציצה מגבילות את ההזדמנות לאכילה בכפית וביד. הומלץ על חשיפה מוקדמת למגוון מזונות בעלי מרקם משתנה בשנה הראשונה לחיים: פירה, מרקם גבשושי או קצוץ - אך לא מרקם מחיתי. הודגש כי אין לצרוך מזון במרקם מחיתי או נוזלי משקיות פלסטיק באופן קבוע, בשל צפיפות האנרגיה ותכולת הסוכר הגבוהה שלהם[5].

השפעת עיבוד המזון על הערך התזונתי של מחיות בשקיות מזון למציצה ועל המיקרוביום

המזון הנמכר בשקיות מזון למציצה מאופיין במרקם אחיד מחיתי חצי נוזלי, על מנת שיעבור בקלות דרך הפקק או הכפית המחוברת לשקית[9]. הגעה למרקם זה מצריכה עיבוד תעשייתי של הפירות והירקות, אשר עשוי לשנות הן את ההרכב התזונתי של המוצר והן את זמינות רכיבי התזונה, ולהשפיע על רמת השובע ועל הצריכה הקלורית וייתכן שגם על הרכב חיידקי המעי.

השפעה על תכולת הסוכר: נראה כי ככל שרמת העיבוד עולה, וכוללת טיפול בחום, אחוז הסוכר החופשי מסך הסוכר במוצר עולה. כך לדוגמה, נתונים מאנגליה מצביעים על תכולת סוכר חופשי של 11.9 גרם בממוצע בשקית מציצה מתוך סך 12.2 גרם סוכר במוצר[23]. בנוסף, כאשר עיבוד הסוכר נעשה בטמפרטורות גבוהות, נוצר מרכיב בעל פוטנציאל מסרטן בשם פוראן (Furan)[24]. מנהל המזון הבריטי (Food Standards Agency) עוקב אחר רמות הפוראן במזון מסחרי לתינוקות; עם זאת לא קיימת הנחיה לגבי רמות הפוראן המקסימליות המותרות לפעוטות, כמו גם אנליזה של כמות הפוראן המצטברת במזון לתינוקות ולילדים. מרכיב זה מאופיין בכך שאינו מתפרק במזון, וסביר שיימצא במוצרי מזון בעלי חיי מדף ארוכים.

השפעה על תכולת הסיבים התזונתיים: מזונות עתירי סיבים, כמו פירות וירקות, מכילים לרוב מגוון רכיבים תזונתיים והם בעלי צפיפות אנרגיה נמוכה. הסרה או שינוי של הסיבים התזונתיים המצויים במזונות גולמיים, יכולה להביא לאכילה מהירה וקלה יותר, להפחתה בתחושת השובע ולאכילת יתר. אכילה קבועה של ירקות ופירות העוברים עיבוד תעשייתי והסרה או שינוי של הסיבים התזונתיים עלולה להוביל להיווצרות מחלות כרוניות בהמשך החיים[5][25]. השינוי ברמות הסיבים של פירות וירקות במוצר התעשייתי קורה כתוצאה מתהליך המיון )הפרדת הקליפה מהפירות והירקות, הפרדת הגרעינים(, הבישול, הזיקוק, ההמתקה והפסטור שעוברים הירקות והפירות. כך למשל נמצא כי בתהליך תעשייתי של הפיכת תפוחים למחית תפוחים אובדים כ-30 אחוזים מהסיבים התזונתיים, וכי אחוז הסיבים המסיסים מסך הסיבים עולה[26]. מחקר שנערך בספרד מצא כי למזון שהוכן בבית פרופיל תזונתי איכותי ומגוון יותר בהשוואה למזון מסחרי, ובעיקר רמות גבוהות יותר של סיבים תזונתיים וחלבון. כמו כן מזון ביתי מכיל מגוון גדול יותר של ירקות בהשוואה למזון מסחרי[27].

השפעה על תכולת הוויטמינים והגלוקוזינולטים*: התהליכים המכניים שעובר המזון התעשייתי - חיתוך, ערבוב, הומוגניזציה בלחצים גבוהים - וכן תהליכים הכרוכים בחימום ובשימוש בלחץ גבוה, מביאים לירידה כללית ברמות הוויטמינים שהיו במקור במזון הגולמי טרם עיבודו. התהליכים הנזכרים למעלה מביאים לקריסת מבנה התאים וחשיפת המבנה הפנימי לאוויר, וכתוצאה מכך מוגברת פעילות האנזימים ותהליכי החמצון[28]. קיימות עדויות על שינוי ברמות הוויטמינים C, A ובטא קרוטן והגלוקוזינולטים בתהליך העיבוד התעשייתי, שינוי שנמצא קשור גם בעיתוי החימום והערבוב של הפירות והירקות[29].

*גלוקוזינולטים - מטבוליטים משניים צמחיים בעלי תכונה נוגדת חמצון.

השפעה אפשרית על הרכב חיידקי המעיים: הרכב התפריט הוא אחד הגורמים המשפיעים על הרכב חיידקי המעי. במחקר מעבדה, שבחן את תהליכי העיבוד השונים של תפוחי עץ (גריסה, הרתחה, מחית, שימור וייבוש) והשפעתם על הרכב ומגוון החיידקיים הנמצאים בתפוחים, נמצאה ירידה בכמות ובמגוון החיידקים בעקבות תהליכי העיבוד הללו, בהשוואה לכמות ומגוון החיידקים בתפוחי עץ טריים[30]. החוקרים מציינים כי פירות וירקות טריים הם מקור חשוב לחיידקים מועילים. בתינוקות מהווים תפוחי עץ מרכיב עיקרי בצריכת הפירות, וככאלה, הם מהווים מקור פוטנציאלי למגוון חיידקי מעי בתינוקות. לכן כל שינוי במיקרוביוטה הטבעית של הפרי לפני צריכתו תשפיע על כמות ומגוון החיידקים שצורך התינוק. מחקר הזה מהווה בסיס למחקרים עתידיים בנוגע לקשר בין רמות העיבוד של הפרי להרכב חיידקי המעיים בתינוקות ולהשלכות של שינויים אלו על בריאות התינוקות.

הקשר למשקל גוף

הקשר בין צריכת מזון משקיות למציצה ועודף משקל בתינוקות כמעט שלא נחקר. במחקר שנעשה בשוודיה על כ-1,500 פעוטות בגיל 18 חודשים לא נמצא קשר כזה[31]. עם זאת, צריכת מחית פירות משקית מזון למציצה באופן קבוע בתדירות של פעם בשבוע או יותר הייתה בשיעורים נמוכים מ-25 אחוזים, ולא נבדקה הכמות הנאכלת אלא התדירות בלבד. מדובר בתדירות נמוכה בהרבה מזו שנמצאה בתינוקות אמריקאים: 36 אחוזים מהתינוקות בגילאי 6–12 חודשים צרכו מזון משקיות, אולם רובם לא צרכו אותו מדי יום[32].

שילוב של מציצת מזון במהירות ובקלות, בשונה מתהליך המצריך לעיסה, יחד עם צפיפות אנרגטית גבוהה עלול להוביל לצריכה גבוהה של אנרגיה וסוכר בפרק זמן קצר. לכן האכלה תכופה בפירות מחיתים עלולה להגביר את הסיכון להאכלת יתר ועליה מהירה במשקל, וכתוצאה מכך גובר הסיכון לעודף משקל והשמנה בהמשך החיים[5].

בסקר שנערך על ידי ארגון רופאי השיניים האמריקאי נמצא כי 49 אחוזים מההורים חושבים כי שקיות מזון למציצה המכילות פירות מהוות חטיף "בריא" לילדים: בפועל השקיות מכילות כמות גבוהה של סוכר, הגורם לעששת והשמנת יתר. גם שקיות המכילות פירות, המסומנות בטיעון "ללא תוספת סוכר", מכילות כמות גבוהה של סוכר שמקורו בפירות עצמם, רכיב שעלול לגרום להשמנה ועששת[33].

השפעות אכילת מחית משקיות מזון למציצה ובררנות אכילה

ההגדרה המקובלת לבררנות אכילה היא: אכילה של מגוון מאכלים מצומצם ואי אכילה של כמות מספקת של מזון, בשל המאפיינים התחושתיים שלו. תיתכן דחייה או הגבלה של מזונות מוכרים ושאינם מוכרים[34][35]. הגורמים לבררנות אכילה כוללים גורמים מולדים וסביבתיים; בין אלה האחרונים כלולים זמינות מזון וחשיפה למזון[36]. חשיפה למזון כוללת חשיפה למראה, לריח, למרקם ולטעם. נמצא שעל מנת שילד ירצה לאכול מזונות שונים, בעיקר כאלה שאינם מתוקים, יש לקיים חשיפות חוזרות - בדרך כלל 10–15 פעמים[37][38]. חשיפה בינקות ובילדות המוקדמת למרקמים, ריחות ומראות שונים של מאכלים יכולה לעצב ולשנות העדפות למזון בהמשך החיים[39][40][41]. תהליכי הכרות ולמידה של טעמים וריחות יכולה להתרחש לאורך כל החיים, אולם קיימת גמישות גדולה יותר והשפעות קבועות יותר ככל שהכרות זו מתקיימת בגילאים צעירים יותר.

תינוקות נולדים עם העדפה לטעמים מתוקים, הקיימים בפירות או בחלב אם, ודחייה של טעמים מרירים וחמוצים, הקיימים בירקות[42]. חלון ההזדמנויות בזמן המעבר להזנה משלימה מצריך חשיפה חוזרת לטעמים, ריחות ומרקמים של מאכלים שונים על מנת להגביר את הסיכוי שילדים ירצו לאכול מאכלים שונים ומגוונים[43]. לאור מידע זה עולה החשש להשפעות של אכילה משקיות מזון למציצה על המשתנים הבאים:

  1. טעם - מחיות הפרי המוגשות בשקיות מזון למציצה מכילות בעיקר טעמים מתוקים. גם אם משלבים ירקות במחית, ברוב הפעמים הרכיב העיקרי המשפיע על הטעם הוא פרי מתוק ולא מורגש טעם הירק. בנוסף, שילוב של מספר פירות וירקות אינו מוביל להכרות עם הטעם של כל פרי בנפרד
  2. ריח - במוצר הנאכל משקיות לא מתאפשרת הרחה של המחית. העדר חשיפה לריחות יכולה לגרור בהמשך רתיעה והימנעות מאכילה של פירות וירקות
  3. הקשר ויזואלי - כאשר ילד מתרגל לאכול פירות משקית מזון למציצה, לא נוצר הקשר בין הטעם למראה הוויזואלי של אותו פרי. הדבר עלול לגרום בהמשך לחשש מאכילה של פרי זה

מהאמור לעיל עולה ההבנה ששימוש בשקיות פרי עלול להפחית את הנכונות של ילדים לאכול מגוון ירקות ופירות בצורתם הטבעית והשלמה.

עששת שיניים

עששת היא המחלה הכרונית הנפוצה ביותר בילדים. היא משפיעה על המשנן הנשיר והקבוע ומהווה בעיה משמעותית של בריאות הציבור. למחלה עלולות להיות השלכות קשות על חיי הילד, לגרום כאב, בעיות אכילה, עיכוב בגדילה והתפתחות, ביקורים תכופים בחדר מיון ואשפוזים בעקבות סיבוכים של המחלה[44].

מחלת העששת קשורה באופן הדוק לסגנון החיים. אינטראקציה בין גורמי סיכון וגורמי מגן שונים מתווה את אופן התחלואה. כך למשל, צריכת סוכר במזון ובשתייה מהווה אחת הסיבות העיקריות לעששת. מאידך, שמירה על גהות הפה וחשיפה לפלואוריד (במי השתייה ובתכשירים לשימוש מקומי כגון: משחות שיניים, לכה, שטיפות פה) מהווה גורם מגן משמעותי, המשפר את עמידות השיניים בפני המחלה. מחקרים הראו קשר מובהק בין תדירות צריכת הסוכר ומידת דביקותו לבין עששת. תדירות גבוהה של שימוש בבקבוק המכיל תמ"ל, תה ממותק או מיץ ממותק מעלה את הסיכון לעששת. הזנה מבקבוק חוסמת את מעבר הרוק אל השיניים החותכות העליונות[45]. בנוסף לכך, שינה עם בקבוק המכיל מזון/שתייה שאינה מים מהווה גורם סיכון משמעותי ביותר לעששת הגיל הרך.

בוועידה של ארגוני בריאות ותזונה לאומיים משנת 2019[46] נקבע כי הדרך האופטימלית לצריכת פירות בקרב ילדים היא באמצעות אכילת הפירות השלמים, וכי צריכה תכופה של חטיפים ומשקאות המכילים סוכר, טבעי או מוסף, מעלה את הסיכון לעששת: הגורם לך הוא המגע הממושך בין הסוכר במזון או בנוזל לבין החיידקים הקריוגניים על השיניים, בעיקר אם הצריכה נעשית בין הארוחות. תכולה גבוהה של סוכר במשקאות ממותקים, לצד רמת החומציות הגבוהה הקיימת במשקאות אלה (גם אלה על בסיס פירות), מהווים סיכון משמעותי לשיניים המתפתחות. צריכה תכופה של משקאות ממותקים עלולה לגרום לארוזיה (שחיקה של אימייל השן), אשר מוגדרת כאיבוד כימי של חומר שן בהשפעת חומצות שאינן מופרשות על ידי חיידקים[47]. לאור זאת הומלץ להימנע מצריכת משקאות ממותקים מכוסות עם פיה למציצה - sippy cups, לגמול את התינוק מבקבוק עד גיל שנה ולא לאפשר לתינוק לישון עם בקבוק שמכיל שתייה - מלבד מים[46].

כאשר תינוקות צורכים מחיות משקיות מזון למציצה או כוסות עם פיה למציצה, משך זמן המגע בין המזון לשיניים מתארך, הנוזל העתיר בסוכר מכסה את השיניים וכך גובר הסיכון להתפתחות עששת. החומציות של מחיות משקיות למציצה עלולה לגרום לארוזיה וכך הנזק משימוש בהן עלול להיות אף חמור יותר מהנזק שנגרם ממזונות שנאכלים בלעיסה. השילוב של תכולה עתירת סוכר, חומציות גבוהה של הפירות ומשך חשיפה גבוה של השיניים למחיות, שילוב הקיים באכילת מזון משקית למציצה, הופך את המוצר לבעל פוטנציאל נזק גבוה לשיניים של תינוקות ופעוטות[9].

איגוד רופאי השיניים הבריטי ביצע ניתוח שוק מעל 100 שקיות מזון למציצה, המיועדות לתינוקות. ברבע מהמוצרים המיועדים לתינוקות החל מגיל 4 חודשים, נמצאה כמות סוכר של עד 150 אחוזים מזו הנמצאת בנפח זהה של משקה מסוג קולה. כל המחיות שהיו בהן כמות סוכר גבוהה מזו של משקה קולה היו מחיות על בסיס פירות[48].

היבטים התפתחותיים

הרגלים

הרגלים קבועים בסדר היום הוכחו כבסיס חשוב ומשמעותי לקיום אורח חיים בריא לאורך שנות החיים. סדר יום קבוע מבסס הרגלים העוזרים לגוף להתנהל באופן כמעט אוטומטי ומפחית משאבים לביצוע פעולה, בעיקר משאבים הדורשים התערבות של מערכת העצבים. שקיות מזון למציצה הנאכלות "על הדרך", תוך ביצוע משימות נוספות ולא כחלק מסדר יום קבוע עלולות לפגוע בהתנהלות "האוטומטית" המסייעת לגוף לקיים אורח חיים בריא[49].

שימוש בכלי אוכל

אכילה עצמאית, כמו מיומנויות תחושתיות-מוטוריות אחרות, היא אבן דרך משמעותית בהתפתחות. מיומנות זו מתפתחת במהלך השנתיים הראשונות לחיים. מדובר בתהליך תחושתי-מוטורי מורכב, הכולל אבני דרך התפתחותיות, המתבססות על בשלות נוירולוגית ולמידה הדרגתית, תוך כדי התנסות ואימון[50][51].

על מנת שהאכילה תיחשב לתפקודית, עליה להתבצע באופן בטיחותי ויעיל ולהיות תואמת גיל[52]. האכילה כוללת רצף של פעולות ומיומנויות:

מיומנויות פיזיות-מוטוריות וחושיות: מגע במרקמים, שימוש באצבעות או בכפית ומזלג והבאת האוכל לפה. פעולות אלו דורשות זיהוי תחושות רעב ושובע, התמודדות עם ריחות וטעמים שונים (מיומנויות תחושתיות), מניפולציות מוטוריות עדינות, תיאום עין יד, תיאום בי-לטרלי (מיומנויות מוטוריות) ועוד[50][53]. תהליך הלמידה המוטורית להאכלה עצמית דורש קואורדינציה ודיוק של התנועה על מנת להביא מזון לפה. האכלה עצמית תלויה במידה רבה בקואורדינציית עין-יד, בדיוק בתנועות מוטוריות גסות, כגון הבאת הזרוע לכיוון הפה, ובתנועות מוטוריות עדינות יותר כגון תפיסה ואחיזה של חתיכות אוכל ופתיחה וסגירה של הפה, לעיסה ובליעה. תרגול וניסיונות חוזרים ונשנים של הבאת האוכל לפה, הן באמצעות האצבעות והן באמצעות כפית ומזלג, הופכים בהדרגה את מיומנות האכילה למדויקת יותר[50].

מיומנויות אורו-מוטוריות: תוארו מספר מיומנויות אורו-מוטוריות אשר מתפתחות עם ההתנסות באכילה מכפית, תהליך הנמשך בממוצע 5.7 שבועות. מיומנויות אלה כוללות בין היתר: פתיחה של הפה בתגובה לכפית, סגירה של השפתיים סביב הכפית, שימוש בשפה העליונה להסרת המזון מהכפית, סגירה טובה של השפתיים להשארת המזון בפה, השארות הלשון מאחורי השפתיים בזמן שהיא מניעה את המזון באופן אקטיבי מקדמת הפה לחלקו האחורי (סגירה זו של השפתיים צפויה להשתפר עם הלעיסה, כאשר התינוק לומד שעליו להמשיך לסגור את השפתיים גם בזמן שהלסת והלשון נעות לעיבוד המזון) וכן השארות הלשון והמזון מאחורי השפתיים בעת בליעת המזון[54]. חשיפה של תינוקות לגירויים אשר תואמים את השלב ההתפתחותי שלהם, מספקת הזדמנויות להתנסות, לתרגל, לרכוש, לבסס ולשכלל את דגמי התנועה שלהם. נמצא כי דפוס האכילה של ילדים משתנה כתלות במזון שניתן להם. יתר על כן, גם אם הילד רכש דפוסי אכילה מפותחים (כגון לעיסה רוטטורית), אם מרקם המזון המוגש לו לא דורש זאת, הוא צפוי לעשות שימוש בדפוסי אכילה מוקדמים יותר[55]. חשיפה למחיות מספקת לתינוק הזדמנויות להתנסויות אורו-מוטוריות אשר מעודדות מעבר מדפוסי מציצה לדפוסי לעיסה. עם זאת, החשיפה למרקם המחית אינה מספיקה לשם כך, שכן גם לכפית ישנה חשיבות קריטית במעבר זה כפי שתואר לעיל.

בנוסף לאמור לעיל, ידוע כי תחומי ההתפתחות, בילדות בכלל ובינקות בפרט, שלובים זה בזה ובעלי השפעה הדדית[56]. חוקרים רבים קשרו בין התפתחותן של מיומנויות אורו-מוטוריות מוקדמות, כגון: נגיסה ולעיסה, לבין התפתחות הדיבור והשפה בשלב מאוחר יותר[57][58]. לאורך השנים הוצעו הסברים שונים לקשר זה, ביניהם: התפתחות קואורדינציה של תנועות מנדיבולאריות עשויה לספק את הבסיס להתפתחות תנועות דיבור מורכבות יותר[59]; תנועות אורו-מוטוריות מורכבות מהוות למעשה "דמוי-דיבור"[60]; והסבר נוסף לפיו חשיפה של ילדים למזונות מוצקים בשלב ההתפתחותי המתאים עשויה לחזק אצלם את שרירי ה-craniofacial ולספק להם התנסויות אורו-מוטוריות רבות, אשר עשויות לסייע בהמשך בהופעת הדיבור[50].

בנוסף לחשיבות שיש לשימוש בכפית בעת אכילת מחיות, גם לישיבה על כיסא ישנה חשיבות מן ההיבט ההתפתחותי. אכילה בישיבה על כיסא מעודדת התפתחות של מיומנויות מוטוריקה גסה, כגון: יציבה של הגוף, שיווי משקל ושליטת ראש, כאשר מיומנויות אלו מספקות בסיס להתפתחותן של מיומנויות מוטוריקה עדינה של הידיים ומיומנויות אורו-מוטוריות[61][62]. מיומנויות אלו אינן מתורגלות בזמן מציצת מזון משקית, דבר העלול לעכב את ההתפתחות של מיומנות האכילה ושכלולה באופן יעיל ועצמאי. חוויית אכילה מוגבלת עלולה לגרום לפגיעה בכישורי האכילה[52].

משרד הבריאות האוסטרלי התריע כי למרות נוחות השימוש בשקיות מזון המשווקות עבור תינוקות, הן מגבילות הזדמנויות רבות של למידה והתפתחות תקינה של תינוקות[63].

טעמים ומרקמים

החל מגיל שישה חודשים הורים מתחילים להציע לילדם מזון מתפריט משפחה ועד גיל שלוש עד ארבע שנים הילדים מגבשים התנהגויות, העדפות ובחירות למאכלים שהם מוכנים לאכול או לפחות לנסות לאכלם[64]. העדפות אלה מתחילות בגילאים הצעירים ומתקבעות עד גיל ההתבגרות. מסע האכילה מאופיין בחשיפה הדרגתית. חשיפה למגוון מרקמים וטעמים חשובה להתפתחות תפקודי הפה וליכולת להתנסות במזונות חדשים. ההתמודדות עם מגוון של מרקמים בפה מאפשרת פיתוח ראשוני של כישורי לעיסה והתפתחות תנועתיות הלשון[65]. תינוקות נולדים עם העדפת טעמים מעטה ויכולת גבוהה ללמידת טעמים חדשים[66]. הסביבה ובעיקר המשפחה מהווה גורם מפתח בעיצוב ההתנהגות וחשיפה לטעמים מגוונים. נמצא שילדים מתחת לגיל שנתיים היו נכונים יותר לקבל מזונות חדשים בהשוואה לילדים גדולים יותר. משמעות הדבר היא שחשיפה בשנה השנייה למגוון מרקמים מגבירה את הסיכוי שהילד יתנסה במזונות מורכבים יותר[67][68].

המחיות המוצעות בשוק הן במרקם חלק, טעמן אחיד, ותוכנן אינו משקף את טעמם האמיתי של הפירות והירקות[69]. עדויות מצביעות על חלון זמן קריטי עבור הצגה של מזון מוצק במרקם גושי. עיכוב בהצגת מרקם זה לאחר גיל תשעה עד עשרה חודשים קשור לעלייה בקשיי האכלה ולצריכה נמוכה של ירקות ופירות בגילאים מאוחרים יותר[61]. מכאן שיש לאתגר את התינוק עם מרקמים שונים, ולהציג לו מזון במרקם גושי עוד לפני גיל תשעה חודשים, על מנת להפחית את הסיכוי לבררנות אכילה בגיל מאוחר יותר ולהגביר את הסיכוי לאכילה של מזונות מקבוצות המזון השונות בדגש על ירקות ופירות. כמו כן, לעיתים המחיות כוללות שילובי טעמים כמו ברוקולי ואגס- שילוב שעלול לחזק את ההעדפה לטעם המתוק בהמשך[7].

תקשורת ואינטראקציה

ארוחות משפחתיות מהוות בסיס חשוב ומשמעותי לתחומי התפתחות רבים. הן מספקות הזדמנויות לזמן איכות משפחתי ומשמשות כסביבת למידה חברתית ותרבותית חשובה. בסביבה זו מתפתחת לא רק התקשורת והשפה, אלא גם מתרחשת סוציאליזציה. בזמן הארוחה מתפתחות מערכות יחסים חברתיות ונקרות בפני ההורים הזדמנויות להדגים בפני ילדיהם דרכי התנהגות וחשיבה ולהדריכם. הילדים לומדים באמצעות התבוננות במבוגרים ומחקים אותם, כאשר אלו בתורם מתאימים את פעולותיהם ושפתם לילדיהם.

מערכת זו מניחה את הבסיס למיומנויות ויסות עצמי ולמיומנויות חברתיות עתידיות של הילד ונחשבת כאחד המנבאים של התפתחותו[70].

האופן שבו ילדים ניזונים, ובמיוחד האסטרטגיות בהן ההורים או המטפלים משתמשים כדי להאכילם, הן קריטיות ליצירת הרגלי האכילה של הילדים. בהקשר זה הודגשה חשיבות האכלה תגובתית ביצירת הרגלי תזונה, ויש לעודד אותה על ידי אנשי מקצוע בתחום הבריאות, בין היתר בייעוץ שהם מספקים למשפחות. הזדמנויות האכלה אלו נפגעות באכילה משקית מזון למציצה[71][72].

היבטים סביבתיים של אכילה מזון תינוקות באמצעות שקיות מזון למציצה: חד פעמיות למזון תעשייתי ורב פעמיות למזון ביתי

נוכחות של מתכות כבדות

שירות המזון הארצי בישראל מבצע בדיקת שאריות של מתכות כבדות ובדיקות נוספות במוצרי מזון המוגדרים לתינוקות, כולל מזון מיובא. מזון המוגדר כמיועד לתינוקות נחשב למזון רגיש, ומתוקף התקנות על היבואן להגיש בקשה לקבלת אישור מוקדם למזון רגיש. על מזון זה לעמוד בדרישות של חקיקת המזון כולל עמידה בקווים המנחים למתכות כבדות, שאריות חומרי הדברה, מיקוטוקסינים ומיקרוביולוגיה[73][74].

סיכון מוגבר לחשיפה לפתוגנים (מחוללי מחלות) בשימוש בשקיות רב פעמיות

מילוי שקיות מזון במחית בבית, בתנאים שכמעט בוודאות אינם הגייניים מספיק, מעלה את הסיכון להתפתחות של מיקרואורגניזמים פתוגניים. בהכנה ביתית של מחית פירות לא ניתן לפסטר את המחית טרם מילוי השקית, והמחית עלולה להוות מצע נוח להתפתחות פתוגנים מסוגים שונים, גם בקירור או לאחר הקפאה. איגוד רופאי הילדים בארצות הברית ממליץ להימנע ממילוי בייתי של שקיות מזון כדי לא לחשוף את הפעוטות לפתוגנים בגיל צעיר[6]. בנוסף לכך, שימוש בשקיות מזון למציצה רב פעמיות, המיועדות למילוי חוזר במחית לאחר שטיפה, כרוך באתגר שרוב משקי הבית אינם יכולים לעמוד בו: נדרשים שטיפה יסודית, עיקור/סטריליזציה וייבוש מלא, כולל החלק הפנימי של השקיות. תהליכים אלה נדרשים לאחר כל שימוש ולפני השימוש הבא. פעמים רבות לא ניתן לבצע כל זאת בתנאי המטבח הביתי; ומכיוון שקשה ואפילו בלתי אפשרי לגלות טעויות או חריגות, השימוש הרב פעמי כרוך בסיכון לחשיפת הפעוטות לפתוגנים. פתוגנים אלה עלולים לסכן את בריאותם.

השפעה שלילית על הסביבה

למכירה של מחיות פרי בשקיות מזון למציצה בהשוואה לצנצנות זכוכית, עשוי להיות על פניו יתרון סביבתי קל: האריזה של משלוחים מהמפעל לחנויות יעילה יותר מבחינת החיסכון בנפח ובמשקל, דבר שעשוי להפחית את צריכת הדלק של המשאיות שמובילות את הסחורה[75]. אולם חלק משקיות מזון למציצה לא מיוצר בישראל אלא מיובא ממרחקים. החלופה הבריאה היא פרי מקומי עונתי, לכן בחירה של ההורים להזין את הפעוטות במחית פירות מיובאת גורמת לפליטות של גזי חממה ומזהמי אוויר שונים: ניתן לחסוך פליטות אלה כאשר מזינים את הפעוטות בפרי מקומי עונתי.

רוב שקיות המזון למציצה מורכבות ממספר שכבות של פלסטיק וביניהן רדיד אלומיניום דק. לכל שקית מחובר "צוואר" מפלסטיק קשיח יותר, ועליו מוברג פקק העשוי מסוג אחר של פלסטיק. מבנה זה, הכולל ערבוב של מספר סוגי פלסטיק ושכבת אלומיניום, הופך למעשה את מחזור השקית המזון למציצה לבלתי אפשרי. הפרדת שכבת האלומיניום מהפלסטיק היא תהליך תעשייתי מורכב, הדורש שימוש בכימיקלים שונים, באנרגיה רבה ובמשאבים סביבתיים נוספים. מחזור מהסוג הזה הוא יקר מאוד, אינו תורם לשמירה על הסביבה, וכלל לא מתבצע בישראל. אמנם על פי החוק יש להשליך את שקיות המזון למציצה לפח הכתום - כמו כל אריזה אחרת, אך כאמור לא ניתן למחזר שקיות אלו בישראל. גם אם יוקם בעתיד בארץ מפעל מחזור לטיפול מורכב בסוגי פלסטיק מעורבים, המחזור יהיה לא יעיל מבחינה סביבתית: מרבית הנזק לסביבה נגרם כבר בשלבי ייצור השקית, מילויה והובלתה[76].

חשיפה למזהמים, למיקרו-פלסטיק ולננו-פלסטיק

שימוש מתמשך בשקיות מזון למציצה רב פעמיים עם פקק הברגה, ובמידה מסוימת גם שימוש תדיר בשקיות מזון למציצה חד פעמיים, עלול לחשוף את הפעוטות לחלקיקי מיקרו-פלסטיק וננו-פלסטיק. בתהליך ההברגה, ובעיקר בעת הברגות חוזרות של הפקק, נפרדים חלקיקי פלסטיק זעירים מהפקק ומה"צוואר"[77]. גם "לעיסה" של חלקי שקית המזון למציצה על ידי הפעוט עלולה להגביר את היווצרות חלקיקי הפלסטיק הקטנטנים. חלקיקים אלו מגיעים למערכת העיכול של הפעוטות כשהם מוצצים את המחית מהשקית הללו. אין מידע מפורט על סיכוני בריאות מחשיפה לחלקיקי מיקרו-פלסטיק, אולם עדויות שנמצאו בחיות מעבדה מצביעות על קשר סיבתי בין חשיפה למיקרו פלסטיק לבין השמנה. חשיפה למיקרו פלסטיק ולננו פלסטיק משבשת את מטבוליזם השומן בגוף באמצעות שפעול של רצפטורים Peroxisome Proliferator -Activated Receptors (PPARs) ובכך מגבירה את הסיכון להשמנה.

כמו כן נמצאו עדויות להשפעות לא רצויות של חלקיקי מיקרו-פלסטיק על המיקרוביום ולמעשה מתייחסים לחומרים אלה כרכיבים אובסוגניים[78][79].

האישור לבטיחות האריזה ניתן לאריזה השלמה ולא לחלקיקים העלולים להתפרק ממנה בהברגות החוזרות. מחקרים ראשוניים ממדינת ניו יורק מצאו שריכוז המיקרו-פלסטיק בצואת פעוטות גדול משמעותית מהריכוז שנמצא בצואה של מבוגרים[80]. ניתן להסיק מכך שהחשיפה של פעוטות למזהמים מפלסטיק גבוהה משמעותית בהשוואה למבוגרים. חשיפת תינוקות בגיל מוקדם כל כך, כאשר הם בעלי משקל גוף נמוך, עלולה להגביר את הנזקים לבריאותם. פעוטות נחשפים לחלקיקי מיקרו- וננו-פלסטיק גם ממקורות נוספים[81][82] ולא רק משימוש בשקיות מזון למציצה. גם אם לא ניתן למנוע כלל את החשיפה - את החשיפה המוגברת כתוצאה מהזנת הפעוטות באמצעות השקיות הללו ניתן בהחלט למנוע באמצעות האכלה בכפית[83].

ככל הידוע היום שימוש בשקיות מזון למציצה חד או רב פעמיות, העשויות מסוגי פלסטיק הנחשבים "טבעיים" יותר או "בטוחים" יותר (כולל פלסטיק "מתכלה" ו"ביו פלסטיק"), כרוך אף הוא בסיכונים דומים לסיכונים של שימוש בפלסטיק רגיל[84].

סוגיה משמעותית נוספת, הנוגעת לשקיות מזון למציצה המיועדות לשימוש רב פעמי, היא בטיחות תהליך העיקור/סטריליזציה. מספר מחקרים מצאו שגם בקבוקי תינוקות שעוברים סטריליזציה משחררים כמויות משמעותיות של חלקיקי מיקרו-פלסטיק, אולם לאחר הסטריליזציה ניתן לייבש היטב את הבקבוקים[85][86][87]. במקרה של שקיות מזון למציצה, סביר שגם לאחר הייבוש חלק גדול מהחלקיקים יישארו בתוך השקית ויתערבבו במחית שיאכלו הפעוטות. סיכון נוסף כרוך בכך שאין בישראל כל בקרה על עמידות שקיות מזון למציצה לעיקורים חוזרים ונשנים בטמפרטורה של 100 מעלות. בישראל אמנם קיים תקן מחייב (ת"י 5113) לבטיחות מוצרי פלסטיק ופולימרים שבאים במגע עם מזון, אולם בפועל לא מתבצע פיקוח מספק על תהליך העמידה בדרישות התקן. כמו כן לא קיימת בקרה על בטיחות שקיות המזון למציצה במצבי הקפאה והפשרה: לא כל סוגי הפלסטיק מתאימים להקפאה, ומחלקם עלולה להתרחש זליגה מוגברת של מזהמים מהפלסטיק למזון. תהליכים אלה מתרחשים דווקא במהלך ההקפאה וההפשרה.

שימוש חוזר בשקיות מזון למציצה שנועדו לשימוש חד פעמי הוא מסוכן. הורים עלולים לבצע שימוש חוזר בשקיות מזון למציצה על מנת לחסוך את הנזק לסביבה, ובכך גם להפחית את העלות של רכישת שקיות מזון למציצה חדשות. גם אם שקיות מזון למציצה בטוחות לשימוש חד פעמי בהתאם לתקן הישראלי 5113 או לתקן אירופאי או אמריקאי מקביל, הרי שהאישור ניתן לבטיחות בשימוש יחיד ולא בשימוש חוזר. בסוגי פלסטיק מסוימים, כל שימוש נוסף מביא לזליגה מוגברת של מזהמים מהפלסטיק למזון. בנוסף קיים סיכון בטיחותי לבליעת הפקק או חלקי פלסטיק אחרים (טבעת הפקק).

ככלל ניתן לומר כי מזון חומצי מגביר את זליגת המזהמים מהפלסטיק למזון; חלק ממחיות הפירות הן חומציות למדי. כמו כן שטח פנים גדול של האריזה ביחס לנפח קטן של המזון מגדיל את ריכוז המזהמים הזולגים מהפלסטיק למזון. הדבר נכון לכלל אריזות הפלסטיק, אך רלוונטי במיוחד לשקיות מזון למציצה. באריזות אלה קיים יחס גבוה מאוד בין שטח הפנים הגדול שלהן לנפח הקטן של המזון המאוחסן בהן[88].

חשוב מאוד להימנע מהפשרה או חימום של שקיות מזון למציצה במיקרוגל או מהשרייתן במים חמים. החימום עלול לגרום ברוב סוגי הפלסטיק לשחרור חלקיקים ומזהמים נוספים מהאריזה למזון, גם אם הוא לטמפרטורה נמוכה של עד 40 מעלות. כמו כן החשיפה לקרינת השמש מגבירה את קצב הזליגה של חומרים לא רצויים משקיות מזון למציצה למחיות, וכן את תהליך התפוררות הפלסטיק לחלקיקי מיקרו-פלסטיק. אין לחשוף שקיות מזון למציצה לקרינת שמש. אחסון של שקיות מזון למציצה במחסנים או בחנויות בתנאי חשיפה לטמפרטורות גבוהות, עלול אף הוא להגביר את החשיפה של הפעוטות למזהמים מבלי שההורים יהיו מודעים לכך.

סיכום והמלצות

תקופת הילדות המוקדמת מהווה זמן קריטי לביסוס העדפות מזון. לטעמים אליהם נחשפים תינוקות בגיל צעיר יש השפעות ארוכות טווח על ההעדפות שהם מפתחים לטעמים ספציפיים. פיתוח התנהגות אכילה בריאה במהלך הינקות עשויה אפוא להשפיע לטובה על התפתחות תקינה, מניעת עודף משקל ומחלות כרוניות בטווח הקצר ובטווח הארוך.

השימוש באכילה מתוך שקיות מציצה הולך וגובר והופך להיות חלק אינטגראלי מאופן הזנת תינוקות ופעוטות, הן מבחינת אופן ההאכלה והן מבחינת סוגי המזון והרכבו.

כפי שמוצג בנייר עמדה זה, שימוש תכוף בהאכלה משקיות מציצה לתינוקות עלול להיות בעל השפעות מזיקות, הן מבחינה התפתחותית, בריאותית והן סביבתית וכלכלית.

האכלה משקית בהשוואה לאכילת חתיכות פרי או לפרי מרוסק שנאכל באמצעות כפית, לא מקדמת תרגול מיומנויות תחושתיות מוטוריות באזור הפה, אינטראקציה בין ההורים לילדים, הקשבה הדדית ודיאלוג וכן מעקב ולמידה של אותות רעב ושובע. אכילה משקית עלולה לגרום לפגיעה בשיניים עקב העלאת משך זמן המגע בין המזון לשיניים, לחשוף את התינוקות לחלקיקי מיקרו פלסטיק וננו פלסטיק מהאריזות ועלולה לגרום לתוספת משמעותית של סוכר וקלוריות לתפריט היומי של תינוקות ופעוטות עקב צפיפות אנרגטית גבוהה המתלווה לקלות האכילה ולפגוע בדפוסי האכילה. כמו כן, האכלה משקית מעלה את הסיכון לבררנות אכילה בעתיד בדגש על המעטת צריכת פירות וירקות בהמשך, בשל חוסר חשיפה למראה הטבעי של הפרי/הירק ולריח ולמרקם שלהם.

משרד הבריאות מעודד אכילה משפחתית, חברתית, סביב שולחן, המאפשרת לתינוקות לחקור את המזון ואת מרקמו בעזרת כל החושים (ראיה, מישוש, ריח) ולהתקדם לאכילה עצמאית באמצעות כלי אוכל.

המלצות:

  1. יש להימנע מהגשת מזון לתינוקות ולפעוטות באמצעות שקיות מזון למציצה בשגרה, על מנת להפחית את הסיכון להתפתחות עודף משקל והשמנה, עששת, בררנות אכילה, השפעות התפתחותיות בלתי רצויות ונזקים סביבתיים
  2. אם בכל זאת מאכילים תינוקות ופעוטות בשקיות מזון למציצה, אין לסחוט את תוכן השקית ישירות לפי התינוק או לאפשר לו למצוץ מתוך השקית, אלא להעביר לכלי ולאפשר אכילה בכפית. חשוב שהשימוש יהיה לעיתים רחוקות בלבד על מנת שלא יהפוך לחלק מהותי בתפריט התינוק
  3. על אנשי המקצוע מתחום הבריאות והחינוך בגיל הרך, להכיר את ההשלכות המזיקות שיש לשימוש בשקיות מזון למציצה ולהנחות את ההורים ולספק תמיכה, כלים והדרכה להכנת אוכל פשוט, בריא וחסכוני בהכנה ביתית, עבור תינוקות ופעוטות
  4. על קובעי מדיניות בתחום התזונה, להתייחס בתשומת לב יתרה להשלכות המזיקות של צריכת מזון משקיות למציצה על הבריאות והרגלי האכילה של תינוקות ופעוטות. כמו כן חשוב לתת את הדעת על ההשפעה השלילית שיש לשיווק, למידע על גבי האריזה (כולל "הטיעונים הבריאותיים והתזונתיים") ולשימוש בדמויות משפיעות, על הזנה אופטימלית של תינוקות ופעוטות. שיווק מזון המיועד לתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים אסור על פי הקוד לשיווק תחליפי חלב אם
  5. אין לאפשר "סימון ירוק" על שקיות מזון למציצה בשל ההשלכות המזיקות של מוצרים אלו על תינוקות ופעוטות
  6. בשל הנזקים שפורטו לעיל, יש לקדם הסברה ורגולציה לסימון מזון לתינוקות, הכוללת כתיבת אזהרות ברורות על גבי אריזת שקיות מזון למציצה: אין להאכיל תינוקות וילדים ישירות מהשקית או לאפשר להם למצוץ ממנה. מציצת מחית ישירות משקית עלולה להזיק לשיניים של ילדים צעירים ואינה תומכת בפיתוח הרגלי תזונה בריאים
  7. על היצרנים והיבואנים של מוצרי מזון בשקיות מזון למציצה, לתמוך בהנחיות משרד הבריאות להזנת תינוקות ופעוטות בישראל וארגון הבריאות העולמי ולהבטיח כי מזון זה לא ישווק לתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים
  8. חשוב לקדם מחקר בישראל על מוצרי מזון לתינוקות הנמכרים בשקיות למציצה: הרכב תזונתי, גודלי מנה, מסרים על האריזה והיקף מכירות, השפעות התפתחותיות, תזונתיות, בריאותיות וסביבתיות של האכלה משקיות מזון למציצה. כל זאת על מנת לקדם מדיניות ורגולציה ולהגן על הרגלי אכילה בריאים של תינוקות ופעוטות
  9. על מנת לקדם תזונה בריאה ודפוסי אכילה ויחסי האכלה תקינים, מומלץ:
    1. לחשוף תינוקות וילדים צעירים למגוון גדול של מאכלים במרקמים ובטעמים שונים בנפרד כך שהתינוק יחווה את הטעם הייחודי של כל מזון באמצעות אכילה בכפית, ובעזרת הידיים (כולל "מזון אצבעות") ולא באמצעות מציצת המזון. חשוב לעודד לאכילה עצמאית ולהתמודדות עם אתגרי האכילה
    2. לעודד תינוקות ופעוטות לאכילת ארוחות משפחתיות על פי המלצות התזונה הלאומיות, בהן מוגשים מזונות גולמיים ו/או מזונות בבישול ביתי, ולהפחית ככל הניתן בהגשת מזונות אולטרה מעובדים מסחריים לתינוקות, כגון מזונות בשקיות למציצה. יש להשתמש בכלי אוכל מקובלים (כוס, צלחת, כפית, כף, מזלג, סכין)

ביבליוגרפיה

  1. ↑ 1.0 1.1 1.2 Susan Westland and Dr Helen Crawley. Fruit and vegetable-based purées in pouches for infants and young children [Internet]. First Steps Nutrition Trust; 2018. Available from: https://www.firststepsnutrition.org/babyfood-composition
  2. ↑ Childs R and Sibson V. Ultra-processed foods (UPF) in the diets of infants and young children in the UK what they are, how they harm health, and what needs to be done to reduce intakes. First step nutrition trust,2023
  3. ↑ Isaacs A, Neve K, and Hawkes C (2022). Why do parents use packaged infant foods when starting complementary feeding? Findings from phase one of a longitudinal qualitative study. BMC Public Health, 22(1), 2328
  4. ↑ משרד הבריאות, חוזר לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט, מאי 2021. זמין ב: https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz01 he/files circulars bz bz01 2021 .pdf/2021
  5. ↑ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 Beauregard JL, Bates M, Cogswell ME, Nelson JM, Hamner HC. Nutrient Content of Squeeze Pouch Foods for Infants and Toddlers Sold in the United States in 2015. .Nutrients 2019;11:1689
  6. ↑ 6.0 6.1 Heyman M.B., Abrams S.A., HEPATOLOGY S.O.G.A.N., NUTRITION C.O., Heitlinger L.A., Cabana M.d., et al. Fruit Juice in Infants, Children, and Adolescents: Current Recommendations. PEDIATRICS. 2017Jun :)6( 139 ;e20170967
  7. ↑ 7.0 7.1 7.2 7.3 World Health Organization. Regional Office for Europe (2019). Ending inappropriate promotion of commercially available complementary foods for infants and young children between 6 and 36 months in Europe: a discussion paper outlining the first steps in developing a nutrient profile model to drive changes to product composition and labelling and promotion practices in the WHO..European Region. World Health Organization. Regional Office for Europe
  8. ↑ 8.0 8.1 Theurich MA. Perspective: Novel Commercial Packaging and Devices for Complementary Feeding. Adv Nutr 2018;9:581-9
  9. ↑ 9.0 9.1 9.2 9.3 9.4 9.5 9.6 Koletzko B, Bührer C, Ensenauer R, Jochum F, Kalhoff H, Lawrenz B, Körner A, Mihatsch W, Rudloff S, Zimmer K-P. Complementary foods in baby food pouches: position statement from the Nutrition Commission of the German Society for Pediatrics and Adolescent Medicine (DGKJ, e.V.). Mol Cell Pediatr 2019;6:2
  10. ↑ 10.0 10.1 10.2 10.3 WHO 1981. International code of marketing of breastmilk substitutes. Available at: https://apps.who.int/iris/rest/bitstreams/48415/retrieve
  11. ↑ WHA 69.9. Ending inappropriate promotion of foods for infants and young children. May 2016. Available at: https://apps.who.int/gb/ebwha/pdf files/wha69/a69 r9-en.pdf
  12. ↑ 12.0 12.1 WHO 2017. Guidance on ending the inappropriate promotion of foods for infants and young children: implementation manual
  13. ↑ DFE and DHSC (2022). Family Hubs and Start for Life Programme Guide. Available athttps://assets.publishing. service.gov.uk/government/uploads/system/uploads/ attachment_data/file/1096786/Family_Hubs_and_Start_for_Life_programme_guide.pdf
  14. ↑ 14.0 14.1 Isaacs A, Neve K, and Hawkes C (2022). Why do parents use packaged infant foods when starting complementary feeding? Findings from phase one of a longitudinal qualitative study. BMC Public Health, 22(1), 2328
  15. ↑ 15.0 15.1 Brunacci et al. The big squeeze: a product content and labelling analysis of ready-to-use complementary infant food pouches in Australia. BMC Public Health (2023) 23:656
  16. ↑ Childs R and Sibson V. Ultra-processed foods (UPF) in the diets of infants and young children in the UK what they are, how they harm health, and what needs to be done to reduce intakes. First step nutrition trust,2023
  17. ↑ המרכז הלאומי לבקרת מחלות, מב"ת לרך סקר לאומי שני בנושא מצב הבריאות והתזונה בתינוקות בגיל 9–11 חודשים 2019–2020. זמין ב: https://www.gov.il/BlobFolder/reports/mabat-infant2/he/files publications units ICDC mabat-infant2-2019-2020.pdf
  18. ↑ Oh baby. Trends in the baby food and diaper markets around the world August 2015. Nielsen co. https://www.nielsen.eom/wp-content/uploads/sites/3/2019/04/Global20Baby20Care20Report20Revised20FINAL-2.pdf
  19. ↑ British Dental Association. As sugary as Cola: Dentists call for sweeping action on baby pouches. Online publications July 2022. https://www.nature.com/articles/s41406-022-0331-x.pdf
  20. ↑ Heyman MB, Abrams SA; SECTION ON GASTROENTEROLOGY, HEPATOLOGY, AND NUTRITION; COMMITTEE ON NUTRITION. Fruit Juice in Infants, Children, and Adolescents: Current Recommendations. Pediatrics. .e20170967:)6(139;2017
  21. ↑ Katiforis I, Fleming EA, Haszard JJ, Hape-Cramond T, Taylor RW, Heath A-LM. Energy, Sugars, Iron, and Vitamin B12 Content of Commercial Infant Food Pouches and Other Commercial Infant Foods on the New Zealand Market. Nutrients 2021;13:657
  22. ↑ Moding KJ, Ferrante MJ, Bellows LL, Bakke AJ, Hayes JE, Johnson SL. Nutritional Content and Ingredients of Commercial Infant and Toddler Food Pouches Compared With Other Packages Available in the United States. Nutr Today 2019;54:305-12
  23. ↑ R.I. Clifford, Jeff Head, M.S., John Kinyanjui, Ph.D., Mark Talbott, Ph.D. Quantification of Natural Sugars in Baby Food Products by MID FTIR Spectroscopy [Internet]. Shimadzu; 2014 Jan. Report No.: No. FTIR-1401. Available from: https://public.jenck.com/notijenck/uploads/cuantificacion-de-azucares-naturales-en-productos-comestibles-para-bebes-por- espectrometr אחוזיםC3 אחוזיםADa-mid-ftir.pdf
  24. ↑ Crawley H and Westland S (2017). Baby foods in the UK. A review of commercially produced jars and pouches of baby foods marketed in the UK. London: First Steps Nutrition Trust. Available at: www.f1rststepsnutrition.org/babyfoodcomposition
  25. ↑ Moding KJ, Ferrante MJ, Bellows LL, Bakke AJ, Hayes JE, Johnson SL. Nutritional Content and Ingredients of Commercial Infant and Toddler Food Pouches Compared With Other Packages Available in the United States. Nutr Today 2019;54:305-12
  26. ↑ Colin-Henrion M, Mehinagic E, Renard CMGC, Richomme P, Jourjon F. From apple to applesauce: Processing effects on dietary fibres and cell wall polysaccharides. Food Chem 2009;117:254-60
  27. ↑ Bernal MJ, Roman S, Klerks M, Haro-Vicente JF, Sanchez-Siles LM. Are Homemade and Commercial Infant Foods Different? A Nutritional Profile and Food Variety Analysis in Spain. Nutrients 2021;13:777
  28. ↑ Francisco M, Velasco P, Moreno DA, Garcia-Viguera C, Cartea ME. Cooking methods of Brassica rapa affect the preservation of glucosinolates, phenolics and vitamin C. Food Res Int 2010;43:1455-63
  29. ↑ Lopez-Sanchez P, de Vos RCH, Jonker HH, Mumm R, Hall RD, Bialek L, Leenman R, Strassburg K, Vreeken R, Hankemeier T, et al. Comprehensive metabolomics to evaluate the impact of industrial processing on the phytochemical composition of vegetable purees. Food Chem.55-168:348;2015
  30. ↑ Wicaksono W.A., Buko A., Kusstatscher P., Sinkkonen A., Laitinen O.H., Virtanen S.M., et al. Modulation of the food microbiome by apple fruit processing. Food Microbiol. .Dec; 108: 104103 2022
  31. ↑ Lundkvist E, Stoltz Sjöström E, Lundberg R, Silfverdal S-A, West CE, Domellöf M. Fruit Pouch Consumption and Dietary Patterns Related to BMIz at 18 Months of Age. Nutrients 2021;13:2265
  32. ↑ Finn K, Lenighan Y, Eldridge A, Kineman B, Pac S. Pouch Use Among Infants Does Not Impact Exposure to Other Forms of Fruits and Vegetables: Data from the Feeding Infants and Toddlers Study (FITS) 2016. Curr Dev Nutr .982-4:982;2020
  33. ↑ New survey by America’s Pediatric Dentists highlights gaps in oral health knowledge and generational differences in caring for little teeth. 2018; Available from: https://www.prnewswire.com/news-releases/new-survey-by-americas- pediatric-dentists-highlights-gaps-in-oral-health-knowledge-and-generational-differences-in-caring-for-little-teeth- 300723455.html
  34. ↑ Jacobi C, Schmitz G, Agras WS. Is picky eating an eating disorder? Int J Eat Disord 2008;41:626-34
  35. ↑ Taylor CM, Wernimont SM, Northstone K, Emmett PM. Picky/fussy eating in children: Review of definitions, assessment, prevalence and dietary intakes. .Appetite 2015;95:349-59
  36. ↑ Patel MD, Donovan SM, Lee S-Y. Considering Nature and Nurture in the Etiology and Prevention of Picky Eating: A Narrative Review. Nutrients 2020;12:3409
  37. ↑ Mennella JA, Reiter AR, Daniels LM. Vegetable and Fruit Acceptance during Infancy: Impact of Ontogeny, Genetics, .and Early Experiences. Adv Nutr 2016;7:211S-219S
  38. ↑ Mennella JA. Ontogeny of taste preferences: basic biology and implications for health. Am J Clin Nutr 2014;99:704S- 711S
  39. ↑ Trabulsi JC, Mennella JA. Diet, sensitive periods in flavour learning, and growth. .Int Rev Psychiatry 2012;24:219-30
  40. ↑ Berridge K. Measuring hedonic impact in animals and infants: microstructure of affective taste reactivity patterns. Neurosci Biobehav Rev 2000;24:173-98
  41. ↑ De Cosmi V, Scaglioni S, Agostoni C. Early Taste Experiences and Later Food Choices. Nutrients 2017;9:107
  42. ↑ Nicklaus S. Children’s acceptance of new foods at weaning. Role of practices of weaning and of food sensory properties. Appetite.5-57:812;2011
  43. ↑ Beauchamp GK, Mennella JA. Flavor Perception in Human Infants: Development and Functional Significance. Digestion.6-83:1;2011
  44. ↑ Filstrup, S. L., Briskie, D., da Fonseca, M., Lawrence, L., Wandera, A., & Inglehart, M. R. )2003(. Early childhood .caries and quality of life: Child and parent perspectives. Pediatric Dentistry, 25)5(,431-440
  45. ↑ Ending childhood dental caries: WHO implementation manual World Health Organization 2019. https://apps.who.int/iris/bitstream/handle/10665/330643/9789240000056-eng.pdf?sequence=1&isAllowed=y
  46. ↑ 46.0 46.1 American Academy of Pediatric Dentistry .Healthy beverage consumption in early childhood :Recommendations from key national health and nutrition organizations :Summary of oral health considerations .The Reference Manual of Pediatric Dentistry .Chicago ,Ill :.American Academy of Pediatric Dentistry; 2021:565-8 .(AAPD 2019)
  47. ↑ Deren K, Weghuber D, Caroli M, Koletzko B, Thivel D, Frelut ML, Socha P, Grossman Z, Hadjipanayis A, Wyszynska J, Mazur A. Consumption of Sugar-Sweetened Beverages in Paediatric Age: A Position Paper of the European Academy of Paediatrics and the European Childhood Obesity Group. Ann Nutr Metab .296-302:)4(74;2019 .doi .10.1159/000499828 : Epub
  48. ↑ 'As sugary as Cola': Dentists call for sweeping action on baby pouches. https://www.nature.com/articles/s41406-022- 0331-x.pdf
  49. ↑ Arlinghaus KR, Johnston CA. The Importance of Creating Habits and Routine. Am J Lifestyle Med 2019;13:142-4
  50. ↑ 50.0 50.1 50.2 50.3 Webber C, Blissett J, Addessi E, Galloway AT, Shapiro L, Farrow C. An infant-led approach to complementary feeding is positively associated with language development. Matern Child Nutr 2021;17
  51. ↑ Maria Ramsay. Feeding skill, Appetite and Feeding Behaviours of Infants and Young Children and Their Impact on Growth and Psychosocial Development [Internet]. Encyclopedia on Early Childhood Development; 2013
  52. ↑ 52.0 52.1 Goday PS, Huh SY, Silverman A, Lukens CT, Dodrill P, Cohen SS, Delaney AL, Feuling MB, Noel RJ, Gisel E, et al. Pediatric Feeding Disorder: Consensus Definition and Conceptual Framework. J Pediatr Gastroenterol Nutr 2019;68:124-9
  53. ↑ בר, א., דרורי, ע., לב-און, ש., ליפשיץ, נ., מאירס, ב., מריל, נ., קופר, ע. (2021). נייר עמדה: תפקיד הריפוי בעיסוק בקרב ילדים ומתבגרים עם בעיות אכילה. כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק, 30, 9-16
  54. ↑ van den Engel-Hoek L, van Hulst KCM, van Gerven MHJC, van Haaften L, de Groot SAF. Development of oral motor behavior related to the skill assisted spoon feeding. Infant Behav Dev 2014;37:187-91
  55. ↑ Simione M, Loret C, Le Révérend B, Richburg B, Del Valle M, Adler M, Moser M, Green JR. Differing structural properties of foods affect the development of mandibular control and muscle coordination in infants and young children. Physiol Behav 2018;186:62-72
  56. ↑ האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת. )2019(. נייר עמדה: תפקידי קלינאי התקשורת באבחון, בהערכה ובהתערבות מוקדמת של פעוטות בגילים לידה עד שלוש שנים
  57. ↑ LeBarton ES, Iverson JM. Fine motor skill predicts expressive language in infant siblings of children with autism. Dev Sci 2013;16(6):815-27
  58. ↑ Gernsbacher MA, Sauer EA, Geye HM, Schweigert EK, Hill Goldsmith H. Infant and toddler oral- and manual-motor skills predict later speech fluency in autism. J Child Psychol Psychiatry 2008;49:43-50
  59. ↑ Moore, C. (2004). Speech motor control in normal and disordered speech. Oxford University Press
  60. ↑ Alcock K. The development of oral motor control and language. Syndr Res Pract 2006; 8-11:1
  61. ↑ 61.0 61.1 Stolovitz P, Gisel EG. Circumoral movements in response to three different food textures in children 6 months to 2 years of age. Dysphagia 1991;6:17-25
  62. ↑ Telles MS, Macedo CS. Relaçâo entre desenvolvimento motor corporal e aquisiçâo de habilidades orais. Pró-Fono Rev Atualizaçâo Científica 2008;20:117-22
  63. ↑ The important facts on baby food pouches. https://www.firstfiveyears.org.au/child- development/the-important-facts-on-baby-food-pouches
  64. ↑ Hammer LD. The Development of Eating Behavior in Childhood. Pediatr Clin North Am94-39:379;1992
  65. ↑ Cichero JAY.(2017) Unlocking opportunities in food design for infants, children, and the elderly: Understanding milestones in chewing and swallowing across the lifespan for new innovations: 48:271 -9
  66. ↑ Mura Paroche, M., Caton, S. J., Vereijken, C. M. J. L., Weenen, H., & Houston-Price, C. (2017). How Infants and Young Children Learn About Food: A Systematic Review. .Frontiers in psychology, 8, 1046
  67. ↑ Birch, L. L., & Doub, A. E. (2014). Learning to eat: birth to age 2 y. The American journal of clinical nutrition, 99(3), 723S-728S
  68. ↑ Blossfeld I, Collins A, Kiely M, Delahunty C. Texture preferences of 12-month-old infants and the role of early experiences. Food Qual Prefer 2007;18:396-404
  69. ↑ Taylor RW, Conlon CA, Beck KL, von Hurst PR, Te Morenga LA, Daniels L, Haszard JJ, Meldrum AM, McLean NH, Cox AM, et al. Nutritional Implications of Baby-Led Weaning and Baby Food Pouches as Novel Methods of Infant Feeding: Protocol for an Observational Study. JMIR Res Protoc 2021;10:e29048
  70. ↑ Catino E, Perroni G, Di Trani M, Alfonsi C, Chiarotti F, Cardona F. Application of the Scale for the Assessment of Feeding Interaction (SVIA) to Children With Autism Spectrum Disorder. Front Psychiatry.10:529;2019
  71. ↑ Tasmanian Government Department of Health. Food pouches - are they the way to go? [Internet]. Available from: https://doh.health.tas.gov.au/healthykids/blog/food pouches are they the way to go
  72. ↑ Silva GAP, Costa KAO, Giugliani ERJ. Infant feeding: beyond the nutritional aspects. J Pediatr (Rio J) 2016;92: S2-7. .2019
  73. ↑ ף"רגיש, התש מזון בדבר מזון (הכרזה (הציבור בריאות על הגנה תקנות https://www.health.gov.il/LegislationLibrary/Health-Mazon59.pdf
  74. ↑ שירות המזון הארצי משרד הבריאות, קווים מנחים לכמות מרבית של מתכות כבדות ובדיל במזון https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/Documents/Regulations/Reg 01022007.pdf .1.5.16 מיום
  75. ↑ Westland S., Crawley H. (2018). Fruit and vegetable based purees in pouches for infants and young children. London : First Steps Nutrition Trust
  76. ↑ Recycling challenges for multi-layer multi material packaging. April 2020. https://www.foodpackagingforum.org/news/recycling-challenges-for-multilayer-multimaterial-packaging
  77. ↑ Screw cups A source of micro plastics. December 2019. https://www.foodpackagingforum.org/news/screw-caps-a- source-of-microplastics
  78. ↑ Winkler A., Santo N., Ortenzi M.A., Bolzoni E., Bacchetta R. and Tremolada P.Does mechanical stress cause microplastic release from plastic water bottles?. Water Res. 2019 Dec; 166: 115082
  79. ↑ Kannan K. and Vimalkumar K.A Review of Human Exposure to Microplastics and Insights Into Microplastics as Obesogens. Front Endocrinol (Lausanne). 2021 Aug; 12: 724989
  80. ↑ Junjie Zhang, Lei Wang, Leonardo Trasande, and Kurunthachalam Kannan. Occurrence of Polyethylene Terephthalate and Polycarbonate Microplastics in Infant and Adult Feces. Environmental Science & Technology Letters 2021 8 (11), 989-994
  81. ↑ kta B. Jadhav, Mahipal Singh Sankhla, Rouf Ahmad Bhat, D.S. Bhagat, Microplastics from food packaging: An overview of human consumption, health threats, and alternative solutions, Environmental Nanotechnology, Monitoring & Management, Volume 16,2021
  82. ↑ Christopher D. Zangmeister, James G. Radney, Kurt D. Benkstein, and Berc Kalanyan. Common Single-Use Consumer Plastic Products Release Trillions of Sub-100 nm Nanoparticles per Liter into Water during Normal Use. Environmental Science & Technology 2022 56 (9), 5448-5455
  83. ↑ Christopher D. Zangmeister, James G. Radney, Kurt D. Benkstein, and Berc Kalanyan. Common Single-Use Consumer Plastic Products Release Trillions of Sub-100 nm Nanoparticles per Liter into Water during Normal Use. Environmental Science & Technology 2022 56 (9), 5448-5455
  84. ↑ Hong Zhang 1,2 and Yunxuan Weng. Safety Risks of Plant Fiber/Plastic Composites (PPCs) Intended for Food Contact: A Review of Potential Hazards and Risk Management Measures. oxics 2021, 9(12), 343
  85. ↑ Song K., Ding R., Sun C., Yao L. and Zhang W.Microparticles and microplastics released from daily use of plastic feeding and water bottles and plastic injectors: potential risks to infants and children in China. Environ Sci Pollut Res Int. 2021 Nov; 28 (42): 59813-59820
  86. ↑ Li D., Shi Y., Yang L., Xiao L., Kehoe D.K., Gun'ko Y.K., et al. Microplastic release from the degradation of polypropylene feeding bottles during infant formula preparation. Nat Food. 2020 Nov; 1 (11): 746-754
  87. ↑ Liu G., Wang J., Wang M., Ying R., Li X., Hu Z., et al. Disposable plastic materials release microplastics and harmful substances in hot water.Sci Total Environ. 2022 Apr; 818: 151685
  88. ↑ Hee Y.Y., Weston K. and Suratman S.The effect of storage conditions and washing on microplastic release from food and drink containers. Food Packaging and Shelf Life. 2022 Jun; 32: 100826