כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "מזונות משלימים - המדריך המלא - נייר עמדה - Complementary feeding - The complete guide"
(←רקע) |
|||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
"מזונות משלימים" (Complementary feeding) - מוגדרים על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"תהליך שבו מתן חלב אם אינו עונה על הדרישות התזונתיות של התינוק החל מגיל חצי שנה, כך שיש צורך במתן מזונות נוספים. מזונות משלימים נחוצים הן מבחינה תזונתית והן מבחינה התפתחותית, ומהווים שלב חשוב במעבר הדרגתי מהזנה בחלב אם בלבד לתזונה המבוססת על התפריט המשפחתי. | "מזונות משלימים" (Complementary feeding) - מוגדרים על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"תהליך שבו מתן חלב אם אינו עונה על הדרישות התזונתיות של התינוק החל מגיל חצי שנה, כך שיש צורך במתן מזונות נוספים. מזונות משלימים נחוצים הן מבחינה תזונתית והן מבחינה התפתחותית, ומהווים שלב חשוב במעבר הדרגתי מהזנה בחלב אם בלבד לתזונה המבוססת על התפריט המשפחתי. | ||
| − | + | ===התחלת מתן=== | |
החל מגיל שישה חודשים צרכי האנרגיה ורכיבי התזונה של התינוק גדלים, על כן יש להוסיף לתפריט היומי מזונות מתפריט המשפחה, המהווים השלמה לחלב אם/תרכובות מזון לתינוק וכאשר מתקיימים סימני מוכנות להלן: | החל מגיל שישה חודשים צרכי האנרגיה ורכיבי התזונה של התינוק גדלים, על כן יש להוסיף לתפריט היומי מזונות מתפריט המשפחה, המהווים השלמה לחלב אם/תרכובות מזון לתינוק וכאשר מתקיימים סימני מוכנות להלן: | ||
| − | + | *העלמות רפלקס הוצאת הלשון | |
| − | + | *יכולת לשבת עם תמיכה | |
| − | + | *יציבות של הראש | |
| − | + | *הפגנת סקרנות ונכונות לאכילה עם קירוב המזון לפי התינוק | |
| − | + | *יכולת להעביר מזון בפה מצד לצד. | |
| − | + | *קירוב ידיים וחפצים שונים אל הפה. | |
| − | תדירות | + | ===תדירות=== |
התדירות המומלצת לשילוב מזונות משלימים החל מגיל 6 חודשים, היא: 2-3 פעמים ביום עד גיל 8 חודשים, ומגיל 9-11 חודשים 3-4 פעמים ביום. בגילאים 12-24 חודשים לפי דרישת הפעוט, ובנוסף ניתן להגיש גם 1-2 ארוחות ביניים. | התדירות המומלצת לשילוב מזונות משלימים החל מגיל 6 חודשים, היא: 2-3 פעמים ביום עד גיל 8 חודשים, ומגיל 9-11 חודשים 3-4 פעמים ביום. בגילאים 12-24 חודשים לפי דרישת הפעוט, ובנוסף ניתן להגיש גם 1-2 ארוחות ביניים. | ||
| − | + | ===פירוט מתן=== | |
| − | יש לתת מזון טבעי, מסורתי, ביתי ולהימנע ככל הניתן מהגשת מזון מעובד, מתועש וארוז. | + | יש לתת מזון טבעי, מסורתי, ביתי ולהימנע ככל הניתן מהגשת מזון מעובד, מתועש וארוז. |
| + | |||
| + | ===צורץ מתן=== | ||
הגשת מזון בצלחת/קערית, באופן נפרד על מנת להתרגל לטעמים המגוונים. | הגשת מזון בצלחת/קערית, באופן נפרד על מנת להתרגל לטעמים המגוונים. | ||
בימים הראשונים אפשר להגיש מזון במרקם מחיתי/דייסתי ותוך מספר ימים להתקדם למרקם גס. | בימים הראשונים אפשר להגיש מזון במרקם מחיתי/דייסתי ותוך מספר ימים להתקדם למרקם גס. | ||
| + | |||
בזמן האכלה יש לתת לתינוק כפית ביד/ אוכל אצבעות ולאפשר לו להתנסות באכילה עצמאית. | בזמן האכלה יש לתת לתינוק כפית ביד/ אוכל אצבעות ולאפשר לו להתנסות באכילה עצמאית. | ||
| − | + | ===אחריות הורים=== | |
| − | אחריות הורים | + | *להיות קשוב לאיתותי רעב - שובע של הילד |
| − | + | *לבחור את סוג המזון, אופן הכנתו ודרך ההגשה שלו, תוך מתן דגש למגוון, מרקם, תכולה, כמויות, וסביבת אכילה | |
| − | + | *לדאוג לאספקה קבועה של ארוחות עיקריות וארוחות ביניים | |
| − | כמויות, וסביבת אכילה | + | *ללמד התנהגות אכילה הכוללת נימוסי שולחן אכילה משפחתית משותפת ללא הסחות |
| − | + | *לשמור על אוירה נעימה ורגועה | |
| − | + | *לאפשר לילד בחירה חופשית של המזון ולהתחשב בהעדפותיו | |
| − | + | *להיות אחראי על בחירת מיקום הארוחה | |
| − | + | *לתת דוגמא אישית | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | ===הדרך בה ילדים לומדים להכיר ולצרוך מזונות חדשים=== | |
| − | |||
מעבודה שסקרה מספר מחקרים, והתמקדה בטווח הגילאים שבין תקופת הגמילה לגיל שלוש, עולה כי תהליכים מורכבים אלה מתבצעים באמצעות מספר אפיקים התפתחותיים, לדוגמא: | מעבודה שסקרה מספר מחקרים, והתמקדה בטווח הגילאים שבין תקופת הגמילה לגיל שלוש, עולה כי תהליכים מורכבים אלה מתבצעים באמצעות מספר אפיקים התפתחותיים, לדוגמא: | ||
| − | + | *'''הכרות עם מזונות''' (Familiarization): כאשר ילדים נחשפים שוב ושוב לטעמו של מזון מסויים, למרקמו או למראה שלו. טכניקה זו נמצאה כיעילה בעיקר כאשר רוצים ללמד את הפעוט להכיר מזונות, גם כאשר חושפים את הילד למזון שבעבר לא היה אהוב או למזון שהוא אינו מכיר | |
| − | מסויים, למרקמו או למראה שלו. טכניקה זו נמצאה כיעילה בעיקר כאשר רוצים ללמד את | + | *'''למידה באמצעות תצפית וחיקוי''' של האנשים הסובבים את התינוק ( observational learning): בשנים הראשונות התינוק צופה בהתנהגות האכילה של הוריו ושל שאר בני המשפחה, ומחקה אותם |
| − | הפעוט להכיר מזונות, גם כאשר חושפים את הילד למזון שבעבר לא היה אהוב או למזון | + | *'''למידה אסוציאטיבית או התנייה''' (Associative learning or conditioning): בלמידה אסוציאטיבית הכוונה לתהליכים בהם נוצרת אסוציאציה בין שני גירויים. היא מתבצעת כאשר תגובה או הערכה חיובית לגירוי מסוים עולה באמצעות אסוציאציה עם גירוי משני מוכר, שהתינוק מזהה כגירוי אהוב או חיובי |
| − | שהוא אינו מכיר | + | |
| − | + | ===תחומי אחריות התינוק / ילד=== | |
| − | learning): בשנים הראשונות התינוק צופה בהתנהגות האכילה של הוריו ושל שאר בני | + | *להחליט אם לאכול או לא |
| − | המשפחה, ומחקה אותם | + | *לקבוע את כמות האוכל הדרושה לו בהתאם לאיתותים הפנימיים שלו |
| − | |||
| − | בלמידה אסוציאטיבית הכוונה לתהליכים בהם נוצרת אסוציאציה בין שני גירויים. היא מתבצעת כאשר תגובה או הערכה חיובית לגירוי מסוים עולה באמצעות אסוציאציה עם גירוי משני מוכר, שהתינוק מזהה כגירוי אהוב או חיובי | ||
| − | + | ===השלכות פירסום ושיווק מזון לילדים=== | |
| − | |||
| − | |||
| − | השלכות פירסום ושיווק מזון לילדים | ||
מזונות מוכנים, מסחריים, ממותגים ומעובדים מכילים כמויות גבוהות של סוכר, מלח ושומן רווי. מחקרים מצביעים כי מתן מזונות אלו מעודד השמנה, התפתחות מחלות כרוניות (סוכרת, יתר לחץ דם ועוד), הרגלי אכילה לקויים והעדפת מזונות שאינם בריאים. מערכות שיווקיות של פרסום מזונות מזיקים העשירים בשומן רווי, שומן טרנס, מלח וסוכר, כמו משקאות ממותקים, דגני בוקר, חטיפים מתוקים ומלוחים, מוצרי חלב ממותקים בסוכר, גלידות וקינוחים ועוד משפיעות על בחירת המזון המוגש לילדים הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. | מזונות מוכנים, מסחריים, ממותגים ומעובדים מכילים כמויות גבוהות של סוכר, מלח ושומן רווי. מחקרים מצביעים כי מתן מזונות אלו מעודד השמנה, התפתחות מחלות כרוניות (סוכרת, יתר לחץ דם ועוד), הרגלי אכילה לקויים והעדפת מזונות שאינם בריאים. מערכות שיווקיות של פרסום מזונות מזיקים העשירים בשומן רווי, שומן טרנס, מלח וסוכר, כמו משקאות ממותקים, דגני בוקר, חטיפים מתוקים ומלוחים, מוצרי חלב ממותקים בסוכר, גלידות וקינוחים ועוד משפיעות על בחירת המזון המוגש לילדים הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. | ||
| − | סיכום | + | ===סיכום התקציר=== |
העוסקים בבריאות הציבור מחויבים להכיר את נושא מזונות משלימים מן ההיבטים הבאים: תזמון החשיפה, כמות, איכות, סוגי המזונות המתאימים לתינוקות ופעוטות, הימנעות ממזון מעובד ובעיקר אולטרה-מעובד מועשר במלח סוכר ותוספים נוספים ואופן מתן המזון. נושאים אלה הם בעלי השפעה על עיצוב הרגלי אכילה בריאים ומניעת השמנה. | העוסקים בבריאות הציבור מחויבים להכיר את נושא מזונות משלימים מן ההיבטים הבאים: תזמון החשיפה, כמות, איכות, סוגי המזונות המתאימים לתינוקות ופעוטות, הימנעות ממזון מעובד ובעיקר אולטרה-מעובד מועשר במלח סוכר ותוספים נוספים ואופן מתן המזון. נושאים אלה הם בעלי השפעה על עיצוב הרגלי אכילה בריאים ומניעת השמנה. | ||
גרסה מ־10:45, 19 ביולי 2018
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | |
|---|---|
| נייר עמדה בנושא מזונות משלימים - המדריך המלא | |
| האיגוד המפרסם | אגף התזונה ולשכות הבריאות |
| תאריך פרסום | מרץ 2018 |
| יוצר הערך | אבידור גינסברג; אורית זילברברג; תוה אלטמן; פרופ' רונית אנדוולט; שירלי רתמיאל; שני ברזילאי |
| ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים. | |
תקציר המסמך
רקע
התקופה שבה מוצגים לתינוק מזונות משלימים מאופיינת על ידי גדילה מואצת וצרכים תזונתיים מוגברים. זהו חלון הזדמנויות שבו הילד לומד לאכול מזון בנוסף להנקה, ומסתגל באופן הדרגתי לאכול מתפריט משפחתי מגוון המבוסס על מזונות, תרבות וקולינריה מקומיים. למזון המוגש לתינוקות, להרגלי אכילה ולפרסום מזון מזיק קיים תפקיד מכריע ביצירה, באטיולוגיה ובמניעת השמנה ותחלואה נלווית לה. סקרים-לאומיים כמו סקר-מב"ת לרך ונתונים מטיפות-חלב מראים כי כבר בראשית החיים יש חשיפה למזונות מעובדים ואולטרה-מעובדים (מזונות מתועשים בעלי פוטנציאל לנזק בריאותי כמו חטיפים, שתיה מתוקה ממתקים ועוד).
מזונות משלימים
"מזונות משלימים" (Complementary feeding) - מוגדרים על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"תהליך שבו מתן חלב אם אינו עונה על הדרישות התזונתיות של התינוק החל מגיל חצי שנה, כך שיש צורך במתן מזונות נוספים. מזונות משלימים נחוצים הן מבחינה תזונתית והן מבחינה התפתחותית, ומהווים שלב חשוב במעבר הדרגתי מהזנה בחלב אם בלבד לתזונה המבוססת על התפריט המשפחתי.
התחלת מתן
החל מגיל שישה חודשים צרכי האנרגיה ורכיבי התזונה של התינוק גדלים, על כן יש להוסיף לתפריט היומי מזונות מתפריט המשפחה, המהווים השלמה לחלב אם/תרכובות מזון לתינוק וכאשר מתקיימים סימני מוכנות להלן:
- העלמות רפלקס הוצאת הלשון
- יכולת לשבת עם תמיכה
- יציבות של הראש
- הפגנת סקרנות ונכונות לאכילה עם קירוב המזון לפי התינוק
- יכולת להעביר מזון בפה מצד לצד.
- קירוב ידיים וחפצים שונים אל הפה.
תדירות
התדירות המומלצת לשילוב מזונות משלימים החל מגיל 6 חודשים, היא: 2-3 פעמים ביום עד גיל 8 חודשים, ומגיל 9-11 חודשים 3-4 פעמים ביום. בגילאים 12-24 חודשים לפי דרישת הפעוט, ובנוסף ניתן להגיש גם 1-2 ארוחות ביניים.
פירוט מתן
יש לתת מזון טבעי, מסורתי, ביתי ולהימנע ככל הניתן מהגשת מזון מעובד, מתועש וארוז.
צורץ מתן
הגשת מזון בצלחת/קערית, באופן נפרד על מנת להתרגל לטעמים המגוונים.
בימים הראשונים אפשר להגיש מזון במרקם מחיתי/דייסתי ותוך מספר ימים להתקדם למרקם גס.
בזמן האכלה יש לתת לתינוק כפית ביד/ אוכל אצבעות ולאפשר לו להתנסות באכילה עצמאית.
אחריות הורים
- להיות קשוב לאיתותי רעב - שובע של הילד
- לבחור את סוג המזון, אופן הכנתו ודרך ההגשה שלו, תוך מתן דגש למגוון, מרקם, תכולה, כמויות, וסביבת אכילה
- לדאוג לאספקה קבועה של ארוחות עיקריות וארוחות ביניים
- ללמד התנהגות אכילה הכוללת נימוסי שולחן אכילה משפחתית משותפת ללא הסחות
- לשמור על אוירה נעימה ורגועה
- לאפשר לילד בחירה חופשית של המזון ולהתחשב בהעדפותיו
- להיות אחראי על בחירת מיקום הארוחה
- לתת דוגמא אישית
הדרך בה ילדים לומדים להכיר ולצרוך מזונות חדשים
מעבודה שסקרה מספר מחקרים, והתמקדה בטווח הגילאים שבין תקופת הגמילה לגיל שלוש, עולה כי תהליכים מורכבים אלה מתבצעים באמצעות מספר אפיקים התפתחותיים, לדוגמא:
- הכרות עם מזונות (Familiarization): כאשר ילדים נחשפים שוב ושוב לטעמו של מזון מסויים, למרקמו או למראה שלו. טכניקה זו נמצאה כיעילה בעיקר כאשר רוצים ללמד את הפעוט להכיר מזונות, גם כאשר חושפים את הילד למזון שבעבר לא היה אהוב או למזון שהוא אינו מכיר
- למידה באמצעות תצפית וחיקוי של האנשים הסובבים את התינוק ( observational learning): בשנים הראשונות התינוק צופה בהתנהגות האכילה של הוריו ושל שאר בני המשפחה, ומחקה אותם
- למידה אסוציאטיבית או התנייה (Associative learning or conditioning): בלמידה אסוציאטיבית הכוונה לתהליכים בהם נוצרת אסוציאציה בין שני גירויים. היא מתבצעת כאשר תגובה או הערכה חיובית לגירוי מסוים עולה באמצעות אסוציאציה עם גירוי משני מוכר, שהתינוק מזהה כגירוי אהוב או חיובי
תחומי אחריות התינוק / ילד
- להחליט אם לאכול או לא
- לקבוע את כמות האוכל הדרושה לו בהתאם לאיתותים הפנימיים שלו
השלכות פירסום ושיווק מזון לילדים
מזונות מוכנים, מסחריים, ממותגים ומעובדים מכילים כמויות גבוהות של סוכר, מלח ושומן רווי. מחקרים מצביעים כי מתן מזונות אלו מעודד השמנה, התפתחות מחלות כרוניות (סוכרת, יתר לחץ דם ועוד), הרגלי אכילה לקויים והעדפת מזונות שאינם בריאים. מערכות שיווקיות של פרסום מזונות מזיקים העשירים בשומן רווי, שומן טרנס, מלח וסוכר, כמו משקאות ממותקים, דגני בוקר, חטיפים מתוקים ומלוחים, מוצרי חלב ממותקים בסוכר, גלידות וקינוחים ועוד משפיעות על בחירת המזון המוגש לילדים הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך.
סיכום התקציר
העוסקים בבריאות הציבור מחויבים להכיר את נושא מזונות משלימים מן ההיבטים הבאים: תזמון החשיפה, כמות, איכות, סוגי המזונות המתאימים לתינוקות ופעוטות, הימנעות ממזון מעובד ובעיקר אולטרה-מעובד מועשר במלח סוכר ותוספים נוספים ואופן מתן המזון. נושאים אלה הם בעלי השפעה על עיצוב הרגלי אכילה בריאים ומניעת השמנה.
המידע שבדף זה נכתב על ידי אגף התזונה: אבידור גינסברג, אורית זילברברג, תוה אלטמן, פרופ' רונית אנדוולט, שירלי רתמיאל
מחוז צפון: שני ברזילאי