כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "מחלות שאינן כירורגיות הפוגעות בוושט - Non-surgical disorders affecting the esophagus"
| שורה 10: | שורה 10: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | {{הרחבה|מחלות מעי דלקתיות}} | + | {{הרחבה|ערכים=[[מחלות מעי דלקתיות]], [[סקלרודרמה]]}} |
| − | |||
[[הפרעה בבליעה]] (דיספגיה) היא התסמין השכיח ביותר המעיד על פגיעה בוושט במחלות אלו. חולים שנפגעו בוושט, כגון ב[[מחלות קולגן]] ו[[דרמטומיוזיטיס]], יתלוננו על תסמינים של דיספגיה. בחולים אלה ניתן להשיג הטבה על-ידי מתן [[סטרואידים]]. במחלות מערכת העצבים המרכזית, ([[כירורגיה של הוושט - מבוא - Esophageal surgery - introduction#מחלות הפוגעות בתפקוד הוושט|ראה טבלה]]), ב[[סוכרת]] ובשתיינות ([[אלכוהוליזם]]), אפשר למצוא פגיעות שונות בוושט המתבטאות בדיספגיה ונובעות מהפרעות עצביות בפעילות הוושט. מחלות אחרות הפוגעות בוושט הן [[עגבת]], [[פמפיגוס]] (בוענת) ו[[שחפת]]. במחלות אלה דופן הוושט נפגע כחלק מהתפשטות המחלה. | [[הפרעה בבליעה]] (דיספגיה) היא התסמין השכיח ביותר המעיד על פגיעה בוושט במחלות אלו. חולים שנפגעו בוושט, כגון ב[[מחלות קולגן]] ו[[דרמטומיוזיטיס]], יתלוננו על תסמינים של דיספגיה. בחולים אלה ניתן להשיג הטבה על-ידי מתן [[סטרואידים]]. במחלות מערכת העצבים המרכזית, ([[כירורגיה של הוושט - מבוא - Esophageal surgery - introduction#מחלות הפוגעות בתפקוד הוושט|ראה טבלה]]), ב[[סוכרת]] ובשתיינות ([[אלכוהוליזם]]), אפשר למצוא פגיעות שונות בוושט המתבטאות בדיספגיה ונובעות מהפרעות עצביות בפעילות הוושט. מחלות אחרות הפוגעות בוושט הן [[עגבת]], [[פמפיגוס]] (בוענת) ו[[שחפת]]. במחלות אלה דופן הוושט נפגע כחלק מהתפשטות המחלה. | ||
==סקלרודרמה - Scleroderma == | ==סקלרודרמה - Scleroderma == | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
סקלרודרמה פוגעת בעיקר ברקמת החיבור בוושט. התת-רירית נפגעת במיוחד. פגיעה זו מלווה באטרופיה של שרירי הוושט, והתוצאה היא [[תת-לחץ של הסוגר הוושטי התחתון - Hypotensive lower esophageal sphincter|תת-לחץ של הסוגר התחתון]]. | סקלרודרמה פוגעת בעיקר ברקמת החיבור בוושט. התת-רירית נפגעת במיוחד. פגיעה זו מלווה באטרופיה של שרירי הוושט, והתוצאה היא [[תת-לחץ של הסוגר הוושטי התחתון - Hypotensive lower esophageal sphincter|תת-לחץ של הסוגר התחתון]]. | ||
===תסמינים קליניים=== | ===תסמינים קליניים=== | ||
| − | |||
התסמינים האופייניים לפגיעה בוושט בסקלרודרמה הם: | התסמינים האופייניים לפגיעה בוושט בסקלרודרמה הם: | ||
#[[רפלוקס]] (מעבר תוכן קיבה לוושט, היכול לגרום ל[[צרבת]]). | #[[רפלוקס]] (מעבר תוכן קיבה לוושט, היכול לגרום ל[[צרבת]]). | ||
#[[רגורגיטציות]] (מעבר תוכן קיבה לוושט וללוע הפומי (אורופרינקס) שיכול לגרום לשיאוף (אספירציה)). | #[[רגורגיטציות]] (מעבר תוכן קיבה לוושט וללוע הפומי (אורופרינקס) שיכול לגרום לשיאוף (אספירציה)). | ||
#דיספגיה. בשלבים מאוחרים יותר יווצרו היצרות של הסוגר וקיצור הוושט, [[בקע סרעפתי]] ו[[דלקת בוושט]] (אזופאגיטיס). ב[[בליעת בריום]] ניתן לראות הרחבה ניכרת של הוושט (תצלום 2.1). | #דיספגיה. בשלבים מאוחרים יותר יווצרו היצרות של הסוגר וקיצור הוושט, [[בקע סרעפתי]] ו[[דלקת בוושט]] (אזופאגיטיס). ב[[בליעת בריום]] ניתן לראות הרחבה ניכרת של הוושט (תצלום 2.1). | ||
| − | |||
| − | |||
[[קובץ: Esophageal21.png|400px|thumb|center|תצלום 2.1: סקלרודרמה של הוושט בבליעת בריום. הוושט מורחבת מלאה בבריום]] | [[קובץ: Esophageal21.png|400px|thumb|center|תצלום 2.1: סקלרודרמה של הוושט בבליעת בריום. הוושט מורחבת מלאה בבריום]] | ||
| שורה 33: | שורה 26: | ||
===טיפול=== | ===טיפול=== | ||
| − | |||
הטיפול כולל טיפול תרופתי באזופאגיטיס (ר' פרק על ה[[בקע סרעפתי#טיפול שמרני|בקע הסרעפתי]]) והרחבות מכניות של הוושט. רק במקרה של כישלון הטיפול הזה יהיה צורך לנתח. הניתוח הראשוני הוא כריתת שריר (מיוטומיה) לכל אורך הוושט. במקרים קיצוניים, או בחולים שבהם הטיפול הניתוחי הראשוני נכשל, מבצעים החלפה של הוושט בקטע מעי המושתל במקום הוושט הנכרת ([[קרצינומה אפידרמואידית של הוושט - Esophageal epidermoid carcinoma#טיפול כירורגי|ניתוחים אלה נדונים בהמשך]]). | הטיפול כולל טיפול תרופתי באזופאגיטיס (ר' פרק על ה[[בקע סרעפתי#טיפול שמרני|בקע הסרעפתי]]) והרחבות מכניות של הוושט. רק במקרה של כישלון הטיפול הזה יהיה צורך לנתח. הניתוח הראשוני הוא כריתת שריר (מיוטומיה) לכל אורך הוושט. במקרים קיצוניים, או בחולים שבהם הטיפול הניתוחי הראשוני נכשל, מבצעים החלפה של הוושט בקטע מעי המושתל במקום הוושט הנכרת ([[קרצינומה אפידרמואידית של הוושט - Esophageal epidermoid carcinoma#טיפול כירורגי|ניתוחים אלה נדונים בהמשך]]). | ||
| שורה 41: | שורה 33: | ||
===אבחנה=== | ===אבחנה=== | ||
| − | |||
האבחנה היא רנטגנית. לאחר בליעת בריום או [[CT]] ניתן לראות אי- סדירות של הרירית, שינון, התבלטויות על פני הרירית ולפעמים תבנית של אבני מרצפת. באזופאגוסקופיה (תצפית וושט) ניתן לראות רובדים (Plaques) לבנים-אפורים על הרירית (תצלום 2.1). | האבחנה היא רנטגנית. לאחר בליעת בריום או [[CT]] ניתן לראות אי- סדירות של הרירית, שינון, התבלטויות על פני הרירית ולפעמים תבנית של אבני מרצפת. באזופאגוסקופיה (תצפית וושט) ניתן לראות רובדים (Plaques) לבנים-אפורים על הרירית (תצלום 2.1). | ||
===טיפול=== | ===טיפול=== | ||
| − | |||
הטיפול בחולים אלה הוא על-ידי [[Nystatin]] פומי (דרך הפה - Per-os), ובד ובבד הפסקת התרופה הניטלת, אם אינה חיונית ביותר. | הטיפול בחולים אלה הוא על-ידי [[Nystatin]] פומי (דרך הפה - Per-os), ובד ובבד הפסקת התרופה הניטלת, אם אינה חיונית ביותר. | ||
| שורה 52: | שורה 42: | ||
==מחלת קרוהן של הוושט== | ==מחלת קרוהן של הוושט== | ||
| − | |||
מחלה נדירה ביותר, הכוללת רק כמה עשרות מקרים שפורסמו בספרות המערבית. מעורבות הוושט במחלה היא חלק ממחלה מפושטת של מערכת העיכול. הוושט יכול להיפגע לכל אורכו, ואולם הוושט הרחיקני הוא הפגיע ביותר. | מחלה נדירה ביותר, הכוללת רק כמה עשרות מקרים שפורסמו בספרות המערבית. מעורבות הוושט במחלה היא חלק ממחלה מפושטת של מערכת העיכול. הוושט יכול להיפגע לכל אורכו, ואולם הוושט הרחיקני הוא הפגיע ביותר. | ||
| שורה 58: | שורה 47: | ||
===תסמינים קליניים=== | ===תסמינים קליניים=== | ||
| − | |||
מהלך המחלה הוא כרוני, ומאופיין בהתלקחויות ובנסיגות של התסמינים הבאים: | מהלך המחלה הוא כרוני, ומאופיין בהתלקחויות ובנסיגות של התסמינים הבאים: | ||
#דיספגיה ההולכת ומחמירה. | #דיספגיה ההולכת ומחמירה. | ||
| שורה 66: | שורה 54: | ||
===טיפול=== | ===טיפול=== | ||
| − | |||
==== טיפול שמרני==== | ==== טיפול שמרני==== | ||
| − | |||
הטיפול הראשוני הוא תרופתי כמקובל במחלת קרוהן של המעי. רוב החולים מגיבים לטיפול זה, אבל שיעור החזרות הוא גבוה לאחר הפסקת הטיפול. | הטיפול הראשוני הוא תרופתי כמקובל במחלת קרוהן של המעי. רוב החולים מגיבים לטיפול זה, אבל שיעור החזרות הוא גבוה לאחר הפסקת הטיפול. | ||
====טיפול ניתוחי==== | ====טיפול ניתוחי==== | ||
| − | |||
ההוריות לניתוח הן: | ההוריות לניתוח הן: | ||
*חולים הסובלים סבל כרוני, שאינם מגיבים לטיפול שמרני. | *חולים הסובלים סבל כרוני, שאינם מגיבים לטיפול שמרני. | ||
| שורה 84: | שורה 69: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | |||
* [[תת-לחץ של הסוגר הוושטי התחתון - Hypotensive lower esophageal sphincter|לנושא הקודם: תת-לחץ של הסוגר התחתון]] | * [[תת-לחץ של הסוגר הוושטי התחתון - Hypotensive lower esophageal sphincter|לנושא הקודם: תת-לחץ של הסוגר התחתון]] | ||
* [[סעיפי הוושט - Esophageal diverticula|לנושא הבא: סעיפי הוושט]] | * [[סעיפי הוושט - Esophageal diverticula|לנושא הבא: סעיפי הוושט]] | ||
גרסה מ־05:36, 9 במאי 2021
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של הוושט | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – מחלות מעי דלקתיות, סקלרודרמה
הפרעה בבליעה (דיספגיה) היא התסמין השכיח ביותר המעיד על פגיעה בוושט במחלות אלו. חולים שנפגעו בוושט, כגון במחלות קולגן ודרמטומיוזיטיס, יתלוננו על תסמינים של דיספגיה. בחולים אלה ניתן להשיג הטבה על-ידי מתן סטרואידים. במחלות מערכת העצבים המרכזית, (ראה טבלה), בסוכרת ובשתיינות (אלכוהוליזם), אפשר למצוא פגיעות שונות בוושט המתבטאות בדיספגיה ונובעות מהפרעות עצביות בפעילות הוושט. מחלות אחרות הפוגעות בוושט הן עגבת, פמפיגוס (בוענת) ושחפת. במחלות אלה דופן הוושט נפגע כחלק מהתפשטות המחלה.
סקלרודרמה - Scleroderma
סקלרודרמה פוגעת בעיקר ברקמת החיבור בוושט. התת-רירית נפגעת במיוחד. פגיעה זו מלווה באטרופיה של שרירי הוושט, והתוצאה היא תת-לחץ של הסוגר התחתון.
תסמינים קליניים
התסמינים האופייניים לפגיעה בוושט בסקלרודרמה הם:
- רפלוקס (מעבר תוכן קיבה לוושט, היכול לגרום לצרבת).
- רגורגיטציות (מעבר תוכן קיבה לוושט וללוע הפומי (אורופרינקס) שיכול לגרום לשיאוף (אספירציה)).
- דיספגיה. בשלבים מאוחרים יותר יווצרו היצרות של הסוגר וקיצור הוושט, בקע סרעפתי ודלקת בוושט (אזופאגיטיס). בבליעת בריום ניתן לראות הרחבה ניכרת של הוושט (תצלום 2.1).
טיפול
הטיפול כולל טיפול תרופתי באזופאגיטיס (ר' פרק על הבקע הסרעפתי) והרחבות מכניות של הוושט. רק במקרה של כישלון הטיפול הזה יהיה צורך לנתח. הניתוח הראשוני הוא כריתת שריר (מיוטומיה) לכל אורך הוושט. במקרים קיצוניים, או בחולים שבהם הטיפול הניתוחי הראשוני נכשל, מבצעים החלפה של הוושט בקטע מעי המושתל במקום הוושט הנכרת (ניתוחים אלה נדונים בהמשך).
פטרת הוושט
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – פטרת
מוניליאזיס שכיחה בחולים המטופלים בסטרואידים או בתרופות אימונוסופרסיביות ובאנטיביוטיקה. חולים אלה סובלים מדיספגיה מכאיבה.
אבחנה
האבחנה היא רנטגנית. לאחר בליעת בריום או CT ניתן לראות אי- סדירות של הרירית, שינון, התבלטויות על פני הרירית ולפעמים תבנית של אבני מרצפת. באזופאגוסקופיה (תצפית וושט) ניתן לראות רובדים (Plaques) לבנים-אפורים על הרירית (תצלום 2.1).
טיפול
הטיפול בחולים אלה הוא על-ידי Nystatin פומי (דרך הפה - Per-os), ובד ובבד הפסקת התרופה הניטלת, אם אינה חיונית ביותר.
מחלת קרוהן של הוושט
מחלה נדירה ביותר, הכוללת רק כמה עשרות מקרים שפורסמו בספרות המערבית. מעורבות הוושט במחלה היא חלק ממחלה מפושטת של מערכת העיכול. הוושט יכול להיפגע לכל אורכו, ואולם הוושט הרחיקני הוא הפגיע ביותר.
האטיולוגיה זהה לזו של מחלת קרוהן של המעי ונדונה בפירוט בפרק על המעי הדק.
תסמינים קליניים
מהלך המחלה הוא כרוני, ומאופיין בהתלקחויות ובנסיגות של התסמינים הבאים:
- דיספגיה ההולכת ומחמירה.
- שיעול כרוני ודלקות ריאה חוזרות עקב נצורים (פיסטולות) למערכת הנשימה.
- מדיאסטיניטיס יכולה להופיע עקב נצור של הוושט למיצר, ואף יכולה ליצור מורסה (אבצס) במיצר המלווה בחום גבוה, בקושי בנשימה ובכאבים בחזה.
- תסמינים המאפיינים את מחלת קרוהן של המעי.
טיפול
טיפול שמרני
הטיפול הראשוני הוא תרופתי כמקובל במחלת קרוהן של המעי. רוב החולים מגיבים לטיפול זה, אבל שיעור החזרות הוא גבוה לאחר הפסקת הטיפול.
טיפול ניתוחי
ההוריות לניתוח הן:
- חולים הסובלים סבל כרוני, שאינם מגיבים לטיפול שמרני.
- חולים הזקוקים למנות גדולות של סטרואידים כמנת אחזקה.
- חולים הסובלים מנצורים למיצר או לריאות.
- חולים הלוקים בהיצרויות קשות, שאינם מגיבים להרחבות או פיתחו אזופאגיטיס לאחר ההרחבות.
הכנת החולים לניתוח כוללת הזנת-על, לשיפור מצבם המטבולי, ואנטיביוטיקה רחבת טווח מונעת (פרופילקטית). ביום הניתוח יש לתת לחולים כ-300 מ"ג של הידרוקורטיזון.
הניתוח המומלץ בחולים אלה הוא כריתת הוושט הרחיקני, כולל הקרדיה - Proximal gastrectomy and distal esophagectomy - והשקה מחדש בין הקיבה לגדם הוושט. הגישה היא דרך תורקוטומיה שמאלית או גישה מהחזה ומהבטן (טורקואבדומינלית), בייחוד אם בחולה יש ממצאים בבטן הדורשים טיפול כירורגי.
ראו גם
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא