האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

מחלת אלצהיימר - Alzheimer's disease

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


אלצהיימר
Alzheimer's diseas
ICD-10 Chapter G 30. Chapter F 00.
ICD-9 331.0

, 290.1

MeSH D000544
יוצר הערך ד"ר רענן פרידמן
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםשיטיון


מחלת אלצהיימר היא הגורם העיקרי לדמנציה [1] בעולם כיום. מחלה זו מאופיינת בהפרעות קוגניטיביות והתנהגותיות נרכשות אשר גורמות לאובדן כושר תעסוקה, בידוד חברתי ותלות באחרים בפעילויות היום יום.
המחלה מהווה מעמסה ניכרת על מערכת הבריאות, כאשר ההוצאה הממוצעת לנפש בארה"ב בשנת 2004 הייתה 33,000 דולר.
המחלה זוהתה לראשונה בשנת 1901 ע"י הפסיכיאטר הגרמני Alois Alzheimer, בחולה בן 51 אשר סבל מאבוד זכרון. חמש שנים מאוחר יותר החולה נפטר, ד"ר אלצהיימר שלח את מוחו לבדיקה פתולוגית ומצא את השינויים האנטומיים המיקרוסקופיים ברקמת המוח אשר נגרמים על ידי המחלה – משקעי עמילואיד ׁ Amyloid senile plaques ושינויים ברקמה Neurofibrillary tangles.

אפידמיולוגיה

שכיחות המחלה עולה עם הגיל, במיוחד מעל גיל 60, רק 10% ממקרי מחלת אלצהיימר הם באוכלוסיה מתחת גיל 60. שיעור המחלה בגילאים 65-69 הוא 2.8/1000 ואילו מעל גיל 90 הוא 56/1000. אין הבדל בתחלואה בין המינים אך המחלה מופיעה שבע שנים מוקדם יותר אצל לבנים. גורמי סיכון:

  • גנטיקה- המחלה במידה מסויימת תורשתית (40% בתאומים זהים), בקרובי משפחה הסיכון הוא פחות מ-7%.
  • מוצא אפריקאי
  • מחלות אשר פוגעות בחמצון המוח, או בזרימת דם פריפרית כגון: מחלות לב, סכרת, כולסטרול גבוה, יתר לחץ דם, רמות שומנים בדם, רמת אינסולין הומוציסטאין וגלוקוז.
  • עישון הוא גורם שנוי במחלוקת
  • רמה שכלית נמוכה תורשתית או השכלה פחותה

אטיולוגיה

מעט מאוד ידוע על הגורמים למחלה אם כי יש מספר תיאוריות, המשלבות בין גורמים תורשתיים וסביבתיים האחראיים לשינויי מבנה ונזק מוחי אשר גורם לתסמינים האופיניים.

מוטציות בפרסנילין (presenilin), גורמים לפלקים במוח "cotton wool" plaques, קשורים בהופעת המחלה בגיל מוקדם 40-60, ואילו שינויים באפוליפופרוטאינים Apolipoprotein E (ApoE), במיוחד E4 קשורים בהתבטאות המחלה בגיל מתקדם.

נמצאו מספר גנים ששונים אצל חולי אלצהיימר אך לא ברור אם גורמים למחלה.

למרות נסיונות רבים לקשר את המחלה לגורמים סביבתיים רבים, לא נמצאו הוכחות לכך.

קליניקה

הביטוי האופיני למחלה מתחיל בירידה בזכרון (בתחילה לטווח קצר), שמחריפה עם השנים בהתמדה. אבוד הזכרון מלווה בירידה קוגניטיבית: הפרעות בחשיבה, הפרעות בדבור כ- anomia, איבוד כושר ההבנה, הקריאה, ההתבוננות, ואובדן הכושר לבצוע מיומנויות בסיסיות שהכרחיות לפעילות יום יומית.

במקרים רבים שינויי התנהגות מלווים בתסמינים פסיכוטיים, עם שפוט לקוי, בלבול, פחד, מחשבות שוא, ותפיסה מוטעיית לחלוטין של המציאות.

בשלבי מחלה מתקדמים החולים מאבדים את כישורי היציבה והתנועה (תופעות אקסטראפירמידליות), עד כדי חוסר אפשרות מוחלט להניע שרירי הגפיים וריתוק למיטה.

אבחנה

מחלת אלצהיימר מוגדרת כתהליך מתמשך איטי, מקרי (SPORADIC), של אובדן הזכרון אצל חולה שהכרתו מלאה. האבחנה איננה יכולה להתבצע אצל מי שהכרתו פגועה או מי שכושר הזכרון אצלו מושפע מגורמים סביבתיים ברורים כרעלים, אלכוהול מחסור בקובלאמין (cobalamin), סמים, מטאבוליטים במחלות סיסטמיות (בלוטת המגן) או שינויים אורגנניים של המוח כגידולים, מחלות זיהומיות עגבת syphilis, שחפת, או מחלות צרברווסקולריות (CVA, MULTI INFARCT SYNDROME).

חשוב לשלול גורמים ראשוניים אלה לפני הסקת מסקנות לדמנציה מסוג אלצהיימר, לכן יש צורך לאנמנזה של הרגלים (אלכוהול וסמים), מחלות רקע כרוניות (יל"ד, מחלות לב, סכרת, מחלות מטאבוליות, מחלות כלי דם), תרופות שיכולות לפגוע בזכרון או לגרום לדכאון.

בדיקת דם מקפת לשלילת אנמיה, הפרעות אלקטרוליטריות-היפונתרמיה והיפוקלצמיה נחושת, תפקודי כליות וכבד, תפקודי בלוטת המגן, ויטאמין B12.

יש לשלול גורמים אורגניים במו על ידי בדיקות הדמייה CT או MRI (חשוב לשלול MULTIPLE INFARCTION, שביטויו הקליני הוא ירידה בזכרון במקפצות).

הערכה למקור לאמבוליות למוח על ידי אקו לב ובדיקת דופלר עורקי הצואר.

אנצפלוגרם EEG לשלול הפרעות שאופיניות למחלת יעקב קרויצפלד Creutzfeldt–Jakob disease, או אפילפסיה. לאחר שלילת מחלות אורגניות ניתן להעריך את החולה על ידי בדיקת כושר הזכרון.

מבחן מאוד שימושי וסטנדרטי להערכת הזכרון הוא מבחן ה"מיני מנטל" The Mini-Mental State Exam (MMSE) (Folstein et al. 1975.

במבחן נשאל הנבחן על התמצאות בזמן ובמקום, זכרון לטווח קצר, ריכוז ותשומת לב, זכרון לטווח ארוך, כישורי שפה-קריאה וכתיבה, בצוע פקודות, ותפיסת המרחב.

באבחנה מבדלת חשוב ביותר לשלול מצב דכאוני. דכאון כרוני יכול להיות חלק מביטוי מחת אלצהיימר, אך גם דכאון כרוני יכול להתבטא בירידה בזכרון (עד 50% מהמקרים) ומלווה במאפיינים הדומים למחלת אלצהיימר. אם מאובחן דכאון, טיפול נאות עשוי להחזיר את כושר הזכרון, דבר שלא ייתכן במחלת אלצהיימר.

בדיקת נוזל CSF מעמוד השדרה לזיהוי עמילואיד (Amyloid beta (Abeta) peptides וחלבוניTAU, ( (Phosporylated Tau P-tau, או מדידת רמות Apolipoprotein E genotyping (ApoE, למטרות מחקר בלבד.

ניתן לבדוק נוזל השדרה לשלילת הידרוצפלוס נורמוטנסיבי NORMOTENSUVE HYDROCEPHALLUS, בורליה NEUROBORRELIOSIS, עגבת NEUROSYPHILIS, או קריפטוקוקוס CRYPTOCOCCUS.

טיפול

מניעה על ידי שינוי אורחי חיים תוך מטרה "לשמור על המוח".

לצרוך מזון בריא, לטפל בגורמי הסיכון - לרדת במשקל, לקבל טיפול נאות ליתר לחץ דם, סכרת ודיסליפידמיה, וכן לעסוק בפעילות שמשלבת מרכיב פיזי (ספורט), פעילות חברתית וחשיבתית.

טיפול תרופתי (להאטת המחלה אך לא לריפוייה)

האטת מתונה של תהליך איבוד הזכרון על ידי:

  1. מעכבי האנזים כולין אסטראזה cholinesterase inhibitors כגון Galantamine Rivastigmine, Donepezil
  2. מווסתי חומצה גלוטמית Memantine
  3. אגוניסטים מסוג N -methyl-D-aspartate antagonists

טיפול בתסמינים נלווים:

  • תרופות אנטידכאוניות (SSRI), לשפור מצב הרוח
  • תרופות אנטיפסיכוטיות להרגעת שינויי התנהגות קיצוניים
  • תוספי מזון למניעת תת תזונה

פעילות פיזית וחשיבתית עוזרת להאטת תהליכי אובדן הזכרון אבל לא מונעת אותם.

הטיפול בחולה אלצהיימר הוא מורכב מאוד ומחייב גיוס משאבים שכוללים צוות רפואי, חברתי, פסיכולוגי, מטפלים ומקורות מימון.

עוד חשוב הטיפול בבני המשפחה או אלה שתומכים במטופל. הסבר (חינוך) על המחלה ומהלכה, על הצרכים של המטופל, על התנהגותו ותגובותיו ומציאת מסגרות תומכות, כולם חשובים מאוד למנוע תחלואה משנית אצל המטפל העיקרי בחולה.

פרוגנוזה

המחלה היא סופנית, אבל מהלכה משתנה וקשה לניבוי. ממוצע תוחלת החיים מגילוי המחלה הוא 6-10 שנים אבל יש שמאריכים אף 20 שנה. התקדמות איטית של המחלה ב-5 שנים ראשונות, היא מדד המנבא משך מחלה ממושך. תופעות פסיכוטיות כמחשבות שוא, פרנוייה אלימות, פחדים וכן סימנים אקסטראפירמידליים הם תסמינים המקצרים את משך המחלה ומקדמים את המוות.

דגלים אדומים

שינוי מצב רוח, דכאון, שכחה של שמות, חוסר יכולת להשלים משפטים, בלבול בנקיטת צעדים כספיים וניהול חשבונות, פיזור כספים, האשמות לא הגיוניות כלפי הסביבה.

כאשר החולה "הולך לאיבוד" (לא מוצא את דרכו לביתו) זה סימן למסוכנות, ומצב המחייב השגחה של 24 שעות ללא דיחוי וללא פשרות.

ביבליוגרפיה

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר רענן פרידמן


עמוד זה מפורסם תחת רישיון CC-BY-SA-3.0, בניגוד לשאר התכנים בוויקירפואה המפורסמים תחת רישיון אחר.

  1. סינדרום שבו פגיעה קוגניטיבית מתמשכת ביכולת האינטלקטואלית זכרון שפה, בצוע פעולות והפרעה בקשב חזותי מרחבי, מספר מחלות גורמות לדמנציה ואלצהיימר היא רק אחת מהן, לכן יש לייחד אותה ממחלות דמנציה אחרות כגון- Vascular dementia, Lewy body dementia, Frontotemporal dementia, Mixed dementias.)