הצגת המקור של הדף "מלנומה ממארת של העור בישראל - אפידמיולוגיה ומגמות עתיות - Malignant cutaneous melanoma in israel - epidemiology and current trends"

{{מחלה
|תמונה=Melanoma.jpg
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=מלנומה ממארת של העור בישראל - אפידמיולוגיה ומגמות עתיות
|שם לועזי=Malignant Melanoma of the Skin
|שמות נוספים=
|ICD-10={{ICD10|C|43||c|43}}, {{ICD10|D03}}
|ICD-9={{ICD9|172.9}}
|MeSH=D008545
|יוצר הערך=פרופסור ליטל קינן בוקר
|אחראי הערך=
}}
{{הרחבה|מלנומה}}
==מבוא==
[[סרטן העור]] הוא שם כללי לגידולים סרטניים שונים שמקורם ברקמת העור. שני הסוגים הנפוצים ביותר הם סרטן ממקור אפיתליאלי, בעיקר סרטן תאי קשקש (Squamous cell carcinoma) וסרטן תאי בסיס (Basal cell carcinoma), וסרטן ממקור שאינו אפיתליאלי, בעיקר [[מלנומה - Melanoma|מלנומה]] ממארת של העור (Malignant melanoma of skin). מכלל אלה, הרישום הלאומי ל[[סרטן]] בישראל אוסף נתונים רק על מלנומה של העור, גידול שמקורו בתאי המלנין שבעור.

אף על פי שהרוב המוחלט (91 אחוזים) של מלנומות מופיע בעור, מלנומה יכולה להתפתח גם ברקמות אחרות כמו המוח ומערכת העצבים המרכזית, העין, חלל הפה, האף ומערות האף (סינוסים), כליה, איברי המין, פי הטבעת ועוד{{הערה|שם=הערה1|Chang AE, Karnell LH, Menck HR. The National Cancer Data Base report on cutaneous and noncutaneous melan oma: a summary of 84,836 cases from the past decade. The American College of Surgeons Commission on Cancer and the American Cancer Society. Cancer. 1998 Oct 15;83(8):1664-78}}. סקירה זו תעסוק במלנומה של העור בלבד.

בשנת 2018 הייתה מלנומה של העור, הן בגברים והן בנשים, הגידול ה-15 בשכיחותו בעולם מכלל מקרי הסרטן החודרני שאובחנו, וה-19 בשכיחותו כגורם תמותה מסרטן{{הערה|שם=הערה2|International Agency for Research on Cancer )IARC(. Cancer Today. World Health Organization. Lyon, France: IARC; 2018.Available from: https://gco.iarc.fr/ today/home. [Accessed Jan 2019]}}. בסך הכל אובחנו בעולם, בשנת 2018, 287,723 חולים חדשים עם מלנומה ממארת של העור, כאשר 52 אחוזים מהם גברים. שיעור ההיארעות המתוקנן לגיל ל-100,000 היה 3.1, וגבוה יותר בגברים (3.5) לעומת נשים (2.9). באותה שנה נפטרו ממלנומה ממארת של העור 60,712 אנשים, 57 אחוזים מהם גברים. שיעור התמותה המתוקנן לגיל ל-100,000 היה 0.63, וגבוה יותר בגברים (0.78) לעומת נשים (0.50){{הערה|שם=הערה2}}.

גורמי הסיכון העיקריים למחלה הם חשיפה ל[[קרינת על-סגול]] (Ultra-violet), בעיקר ממקור קרינת השמש וגם ממתקני שיזוף מלאכותיים; היסטוריה של [[כוויות - Burns|כוויות]] שמש, בעיקר בגיל הילדות; ריבוי שומות; היסטוריה אישית ומשפחתית של המחלה; [[מערכת חיסון]] מוחלשת; מחלות רקע (לדוגמה [[Xeroderma pigmentosum]], מאפייניים פנוטיפיים למשל צבע בהיר של העור והעיניים וגנוטיפים מסוימים){{הערה|שם=הערה3|Dimitriou F, Krattinger R, Ramelyte E, et al. The world of melanoma: epidemiologic, genetic, and anatomic differences of melanoma across the globe. Curr Oncol Rep. 2018 Sep 24;20(11):87}}.

==היארעות מלנומה ממארת של העור בישראל ומגמות עתיות 2015-1980==
המונח "היארעות" מתאר את מספר החולים בתקופת זמן מסוימת באוכלוסייה מוגדרת. שיעורי ההיארעות מבטאים באופן ישיר את הסיכון לחלות במחלה עבור פרטים באותה אוכלוסייה ובאותה תקופת זמן. המגמות העתיות מתארות את תמונת התחלואה לאורך זמן ויכולות לשקף התערבויות שונות המכוונות להפחתת התחלואה או לגילוי מוקדם של המחלה.

גידול ממוקד הוא גידול שבעת גילויו עדיין נותר תחום ברקמתו המקורית ולא חרג ממנה; גידול חודרני הוא גידול שבעת גילויו כבר חרג מעבר לגבול הרקמה המקורית שבה נוצר וחדר לרקמות הסמוכות ו/או למערכת הלימפה המקומית. גידול גרורתי הוא גידול שהספיק להתפשט לאיברים מרוחקים.

מאחר שהרישום הלאומי לסרטן בישראל התעדכן בעת כתיבת מאמר זה אלה לנתוני 2016, תתייחס סקירה זו לשנה עבורה הנתונים היו שלמים בעת הכתיבה, דהיינו שנת 2015. כמעט כל הנתונים האפידמיולוגיים המוצגים בסקירה זו מבוססים על עדכון תקופתי של הנתונים לגבי סוג סרטן זה, שפורסם במאי 2018 בידי הרישום הלאומי לסרטן במרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות{{הערה|שם=הערה4|Israel National Cancer Registry, Israel Center for Disease Control (ICDC), Ministry of Health. Malignant melanoma of skin in Israel - morbidity and mortality data update, June 2018 [Press Release]. [Hebrew]. Available from: https://www.health.gov.il/ PublicationsFiles/Melanoma_13062018.pdf}}.

בשנת 2015 אובחנו בישראל 1,674 חולים חדשים עם מלנומה של העור. בשנה זו היוותה מלנומה של העור 7.3 אחוזים מכלל המקרים החדשים המחייבים דיווח* לרישום הסרטן בישראל בקרב גברים יהודים, 5.2 אחוזים בקרב נשים יהודיות, 1.0 אחוז בקרב גברים ערבים, 0.8 אחוזים בקרב נשים ערביות, 4.8 אחוזים בקרב גברים "אחרים" ו-3.9 אחוזים בקרב נשים "אחרות".

<nowiki>*</nowiki>יש לדווח לרישום הלאומי לסרטן בישראל על כלל הגידולים החודרניים והממוקדים וכן על גידולים שפירים של המוח ומערכת העצבים המרכזית ועל גידולים בעלי התנהגות בלתי ברורה (Borderline) על פי חוק

===שיעורי ההיארעות של מלנומה ממארת חודרנית של העור בישראל, 2015===
שני שלישים (סך הכל 1,115) מכלל החולים שאובחנו עם מלנומה ממארת של העור בשנת 2015, אובחנו עם גידול חודרני. 93 אחוזים מהם היו יהודים (סך 1,039 חולים, 540 גברים ו-499 נשים), 2 אחוזים היו ערבים (סך הכל 21 חולים, 11 גברים ו-10 נשים) ו-5 אחוזים היו "אחרים"* (סך הכל 55 חולים, 28 גברים ו-27 נשים).

שיעור התחלואה המתוקנן לגיל ל-100,000 של מלנומה חודרנית בשנת 2015 היה 12.9 בקרב גברים יהודים ו-11.6 בקרב נשים יהודיות. באוכלוסייה הערבית בישראל מלנומה ממאירה של העור היא מחלה נדירה ומדי שנה נרשמים מקרים בודדים בלבד בגברים ובנשים. בשנת 2015 היה שיעור ההיארעות 1.6 בקרב גברים ערבים ו-1.4 בקרב נשים ערביות. בקרב ה"אחרים", בשנת 2015, השיעורים המתוקננים לגיל ל-100,000 היו 14.5 בגברים ו-9.9 בנשים.

בשל השיעורים הנמוכים והלא יציבים בערבים ובשל חוסר בנתוני מכנה עבור קבוצת ה"אחרים", יוצגו שאר נתוני ההיארעות עבור יהודים בלבד.

בקרב יהודים, היארעות מלנומה חודרנית של העור הייתה נדירה ביותר לפני גיל 25 (סך של 16 מקרים, או 1.4 אחוזים מסך מקרי המלנומה החודרנית). השיעור הספציפי לגיל של מלנומה חודרנית היה גבוה יותר בגברים בהשוואה לנשים בדרך כלל (למעט בקבוצות הגיל של 25–29, 44-40, 54-50). בגברים שיעורי ההיארעות הגבוהים ביותר נצפו בקבוצת הגיל +75, ובנשים, בקבוצת הגיל 65–69 (תרשים מספר 1). הגיל הממוצע בעת האבחנה היה 64.6 בגברים יהודים ו-61.4 בנשים יהודיות.

<nowiki>*</nowiki>״אחרים״ - נוצרים שאינם ערבים וכאלה ללא סיווג דת. מהווים כ-5 אחוזים מכלל התושבים בישראל

[[קובץ:מלנומה לפי גיל.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|'''תרשים מספר 1: שיעורי היארעות של מלנומה ממארת של העור בישראל, 2015, לפי קבוצת אוכלוסייה, מין וקבוצת גיל (שיעורים ספציפיים לגיל ל-100,000)'''.]]

התפלגות התחלואה ביהודים נבדקה גם לפי מקום הלידה. השיעור הגבוה ביותר (מתוקנן לגיל, ל-100,000) של מלנומה חודרנית נצפה בילידי ישראל (16.8 בגברים; 13.9 בנשים) ובילידי אירופה-אמריקה (15.5 בגברים; 14.9 בנשים). שיעורי היארעות נמוכים יותר נצפו בקרב ילידי אסיה (2.8 בגברים; 4.1 בנשים) ואפריקה (3.4 בגברים; 3.4 בנשים).

===מגמות עתיות בהיארעות מלנומה ממארת חודרנית של העור בישראל, 2015-1980===
לאורך התקופה 1980–2015 חלו שינויים בהיארעות מלנומה ממארת חודרנית של העור בגברים ובנשים יהודים בישראל. עד שנת 1993 היה שיעור ההיארעות (מתוקנן לגיל ל-100,000) גבוה בנשים בהשוואה לגברים. מאז ואילך היה שיעור ההיארעות בגברים גבוה מזה שבנשים.

באמצעות תוכנת Joinpoint{{הערה|שם=הערה5|Surveillance Research Program. Joinpoint Regression Program, version 4.5.0.1. Bethesda, MD: Surveillance Research Program, National Cancer Institute (NCI); Available from: https://surveillance.cancer.gov/ joinpoint}}, אשר מאפשרת זיהוי נקודות מפנה מובהקות במגמות ההיארעות לאורך זמן, בדקנו את אחוז השינוי השנתי (Annual Percent Change, APC) ואת מובהקות השינוי בהיארעות מלנומה ממארת חודרנית של העור בקרב יהודים במהלך התקופה 1980–2015 (תרשים מספר 2).

בגברים נצפתה מגמת עלייה מובהקת (0.05>p) לאורך כל התקופה 1980–2015, בקצב משתנה. בין השנים 1980–1993 אחוז השינוי השנתי היה +5.4 אחוזים, ובין השנים 1993–2015 אחוז השינוי השנתי היה +0.9 אחוזים.

בדומה לגברים, גם בנשים נצפתה מגמת עלייה מובהקת (0.05>p) בשנים 1980–1993, עם אחוז שינוי שנתי של +4.1 אחוזים. אולם לאחר מכן התייצבו השיעורים, ומאז 1993 ועד 2015 אין שינוי מובהק במגמה.

[[קובץ:מלנומה יהודים.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|'''תרשים מספר 2: מגמות בהיארעות מלנומה ממארת חודרנית של העור בישראל, 2015-1980, לפי מין - יהודים בלבד (שיעורים מתוקננים לגיל ל-100,000).''']]

===שיעורי ההיארעות של מלנומה ממארת ממוקדת של העור בישראל, 2015===
שליש (559) מכלל מי שאובחנו עם מלנומה ממארת של העור בשנת 2015, אובחנו עם גידול ממוקד.

מכלל 559 החולים שאובחנו עם מלנומה ממוקדת בשנת 2015, היו 97 אחוזים יהודים (סך הכל 541 חולים; 293 גברים ו-248 נשים), 1 אחוז ערבים (סך הכל 4 חולים; 2 גברים ו-2 נשים), ו-3 אחוז "אחרים" (סך הכל 14 חולים; 5 גברים ו-9 נשים).

שיעור ההיארעות המתוקנן לגיל ל-100,000 בשנת 2015 היה 7.2 בקרב גברים יהודים ו-5.7 בקרב נשים יהודיות. באוכלוסייה הערבית, בה המחלה נדירה מאוד, היו השיעורים המקבילים 0.2 בגברים ו-0.4 בנשים. בקרב ה"אחרים" השיעורים המתוקננים לגיל ל-100,000 בשנת 2015 היו 2.5 בגברים ו-2.8 בנשים.

בשל השיעורים הנמוכים והלא יציבים בערבים ובשל חוסר בנתוני מכנה עבור קבוצת ה"אחרים", יוצגו שאר נתוני ההיארעות עבור יהודים בלבד.

בקרב יהודים, השיעור הספציפי לגיל של מלנומה ממוקדת היה גבוה יותר בנשים בהשוואה לגברים בגיל הצעיר )54-30) ולאחר מכן נמוך יותר. רוב החולים שאובחנו עם מלנומה ממוקדת של העור בשנת 2015 היו בני 55 שנים ומעלה בעת האבחנה (79 אחוזים מכלל הגברים ו-69 אחוזים מכלל הנשים). חולים בודדים אובחנו מתחת לגיל 24. שיעורי ההיארעות הגבוהים ביותר הן בגברים והן בנשים נצפו בקבוצת הגיל 65–69 (תרשים מספר 3). הגיל הממוצע בעת האבחנה היה 64.7 בגברים יהודים ו-62.3 בנשים יהודיות.

התפלגות התחלואה ביהודים נבדקה גם לפי מקום הלידה. השיעור הגבוה ביותר (מתוקנן לגיל ל-100,000) של מקרי מלנומה ממוקדת ביהודים בשנת 2015 נצפה בילידי ישראל (10.7 בגברים; 6.6 בנשים) ובילידי אירופה ואמריקה (8.2 בגברים; 7.0 בנשים). שיעורים נמוכים יותר נצפו בילידי אסיה ואפריקה.

[[קובץ:מלנומה יהודים1.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|'''תרשים מספר 3: היארעות מלנומה ממוקדת של העור בישראל, 2015, יהודים, לפי גיל ומין'''.]]

===מגמות עתיות בהיארעות מלנומה ממארת ממוקדת של העור בישראל, 2015-1980===
בשנת 1980 היה שיעור ההיארעות המתוקנן לגיל (ל-100,000) של מלנומה ממוקדת של העור 0.3 בגברים יהודים ו-0.4 בנשים יהודיות. בשנת 2000 היו שיעורי ההיארעות בגברים ובנשים יהודים 5.3 ו-3.9, בהתאמה. השיעורים המקבילים ב-2015 היו, כאמור, 7.2 ו-5.7, בהתאמה (תרשים מספר 4).

במהלך התקופה 1980–2015 חלו שינויים בהיארעות מלנומה ממארת ממוקדת של העור בגברים ובנשים בישראל. עד שנת 1998 היה שיעור ההיארעות בנשים גבוה מזה שבגברים אולם מאז 1998 השיעור בגברים גבוה מזה שבנשים. בשני המינים קיימת מגמת עלייה מובהקת בתחלואה במהלך רוב השנים שבין 1980–2015. חלק מהעלייה נזקף לזכות מאמצי האגודה למלחמה בסרטן, שמאז תחילת שנות ה-90 החלה בפעילות מכוונת לגילוי מוקדם של המחלה.

על פי תוכנת ה-Joinpoint, בגברים יהודים עלה שיעור ההיארעות של מלנומה ממארת ממוקדת של העור לאורך כל התקופה 1980–2015, בקצב משתנה: בין 1980–1998 היה אחוז השינוי השנתי +16.4 אחוזים, ובין 1998–2015 היה אחוז השינוי השנתי +1.8 אחוזים.

גם בנשים יהודיות עלה שיעור ההיארעות של מלנומה ממארת ממוקדת של העור לאורך כל התקופה 1980–2015, בקצב משתנה: בין 1980–1998 היה אחוז השינוי השנתי +14.1 אחוזים, ובין 1998–2015 היה אחוז השינוי השנתי +2.3 אחוזים.

[[קובץ:מלנומה יהודים2.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|'''תרשים מספר 4: מגמות בהיארעות מלנומה ממארת ממוקדת של העור בישראל, 2015-1980, לפי מין - יהודים בלבד (שיעורים מתוקננים לגיל ל-100,000)'''.]]

===היארעות מלנומה ממארת של העור בקבוצת הצעירים===
למרות דיווחים ממספר מדינות על עלייה בשיעורי מלנומה ממארת של העור בקרב מבוגרים צעירים{{הערה|שם=הערה6|Reed KB, Brewer JD, Lohse CM, et al. Increasing incidence of melanoma among young adults: an epidemiological study of Olmsted County, Minnesota. Mayo Clin Proc. 2012 Apr;87(4):328-34}}{{הערה|שם=הערה7|Surveillance Epidemiology and End Results (SEER). SEER data. Available from: https://seer.cancer.gov/ statfacts/html/melan.html. [Accessed Jan 2019]}}{{הערה|שם=הערה8|Padrik P, Valter A, Valter E, et al. Trends in incidence and survival of cutaneous malignant melanoma in Estonia: a population-based study. Acta Oncol. 2017 Jan;56(1):52-8. Epub 2016 Oct 31}}, המגמה בישראל שונה; ביהודים בשני המינים בקבוצת הגיל 20–44 נצפתה ירידה מובהקת בהיארעות מלנומה ממארת בשנים 1990–2015: ירידה של 1.3 אחוזים לשנה בגברים יהודים ו-1.4 אחוזים לשנה בנשים יהודיות (תרשים מספר 5).

[[קובץ:מלנומה יהודים 3.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|'''תרשים מספר 5: מגמות בהיארעות מלנומה ממארת חודרנית של העור בבני 20–44 בישראל, 2015-1990, לפי מין - יהודים בלבד (שיעורים סגוליים לגיל ל-100,000).''']]

==הימצאות מלנומה ממארת של העור בישראל, 2015==
נכון ל-31.12.2015, חיו בישראל 4,675 מחלימים ממלנומה ממארת חודרנית של העור שאובחנה בשנים 2011–2015: 2,470 גברים (2,338 יהודים, 34 ערבים ו-98 "אחרים") ו-2,205 נשים (2,028 יהודיות, 36 ערביות ו-141 "אחרות").

נכון ל-31.12.2015, חיו בישראל 2,317 מחלימים ממלנומה ממארת ממוקדת של העור שאובחנה בשנים 2011–2015: 1,222 גברים (1,179 יהודים, 14 ערבים ו-29 "אחרים") ו-1,095 נשים (1,044 יהודיות, 7 ערביות ו-44 "אחרות").

==הישרדות יחסית לחמש שנים ממלנומה ממארת של העור בישראל==
שיעור ההישרדות המוחלטת (Absolute survival) מתאר את פרופורציית החולים שנותרו בחיים בתום תקופה נקובה (לרוב חמש שנים) מעת אבחנתם מתוך כלל החולים שאובחנו באותה עת. מדד זה רגיש לשיעור ההישרדות הממוצע באוכלוסייה הכללית באותו מקום. במילים אחרות, אם שיעור ההישרדות באוכלוסייה הכללית אינו גבוה, ההישרדות האבסולוטית בקרב חולי הסרטן תושפע מכך, מה שמקשה על השוואות בין אוכלוסיות.

מדד ההישרדות היחסית מביא בחשבון את שיעור ההישרדות המוחלטת במהלך התקופה הנקובה באוכלוסייה הכללית (שמטבע הדברים אינו 100 אחוזים), ובפועל מבטא את היחס שבין שיעור ההישרדות המוחלטת בקרב החולים לשיעור ההישרדות המוחלטת באוכלוסייה הכללית באותו פרק זמן. כך מתאפשרת השוואה בין אוכלוסיות עם תמותת רקע שונה.

שיעורי ההישרדות היחסית ממלנומה ממאירה חודרנית של העור לחמש שנים גבוהים בישראל ובמגמת עלייה. עבור מי שאובחנו בשנים 1997–2001, 2006-2002 ו-2007–2011, שיעור ההישרדות היחסית לחמש שנים היה, בהתאמה, 83.1 אחוזים, 86.2 אחוזים ו-88.3 אחוזים בגברים יהודים ו-86.4 אחוזים, 89.3 אחוזים ו-90.6 אחוזים, בנשים יהודיות (תרשים מספר 6).

[[קובץ:מלנומה יהודים6.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|'''תרשים מספר 6: הישרדות יחסית (אחוז) לחמש שנים ממלנומה חודרנית ממאירה של העור, לפי תקופת האבחנה (יהודים, לפי מין).''']]

==התמותה ממלנומה ממארת של העור בישראל ומגמות עתיות 2015-1980==
בשנת 2015 נפטרו בישראל 185 אנשים ממלנומה ממארת חודרנית של העור, 108 גברים (96 יהודים, 9 ערבים ו-3 "אחרים") ו-77 נשים (74 יהודיות, 2 נשים ערביות ואישה "אחרת" אחת). מלנומה של העור גרמה בשנת 2015 ל-2.0 אחוזים מכלל התמותה מסרטן בקרב גברים יהודים, 1.6 אחוזים בקרב נשים יהודיות, 1.4 אחוזים בקרב גברים ערבים, 0.4 אחוזים בקרב נשים ערביות, 1.2 אחוזים בקרב גברים, אחרים" ו-0.4 אחוזים מכלל התמותה מסרטן בקרב נשים "אחרות".

===שיעורי התמותה ממלנומה ממאירה של העור בישראל, 2015===
שיעור התמותה המתוקנן לגיל ל-100,000 בשנת 2015 היה 1.9 בגברים יהודים, 1.3 בנשים יהודיות, 1.5 בגברים ערבים, 0.3 בנשים ערביות, 1.5 בגברים "אחרים" ו-0.3 בנשים "אחרות".

בשל השיעורים הנמוכים והלא יציבים בערבים ובשל חוסר בנתוני מכנה עבור קבוצת ה"אחרים" בחלק מהשנים המוקדמות, יוצגו שאר נתוני התמותה עבור יהודים בלבד.

בקרב יהודים, רוב החולים שנפטרו ממלנומה ממאירה של העור בשנת 2015 היו בני 75 ומעלה (49 אחוזים מכלל הגברים ו-43 אחוזים מכלל הנשים). איש לא נפטר מהמחלה מתחת לגיל 20. שיעורי התמותה הגבוהים ביותר נצפו בקבוצת הגיל +75. הגיל הממוצע בעת התמותה ממלנומה ממאירה של העור היה 72.9 בגברים יהודים ו-71.7 בנשים יהודיות.

===מגמות עתיות בתמותה ממלנומה ממארת של העור בישראל, 2015-1980===
לאורך כל התקופה 1980–2015 היה שיעור התמותה בגברים יהודים גבוה מעט לעומת נשים יהודיות. מסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ואילך, הפער הולך וגדל.

שיעורי התמותה ממלנומה ממאירה של העור (מתוקננים לגיל, ל-100,000) ביהודים בשנת 1980 היו 1.3 בגברים ו-1.9 בנשים. בשנת 2000 היו השיעורים המקבילים 3.0 בגברים ו-1.9 בנשים. בשנת 2015, כאמור, היה השיעור בגברים 1.9, ובנשים, 1.3 (תרשים מספר 7).

המגמה העתית בשיעורי התמותה ממלנומה של העור במהלך התקופה שבין 1980–2015 נבחנה באמצעות תוכנת ה-Joinpoint.

התוצאות העלו כי הן בגברים והן בנשים המגמה הייתה יציבה וללא כל שינוי במשך כל התקופה.

[[קובץ:מלנומה יהודים 7.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|'''תרשים מספר 7: מגמות בתמותה ממלנומה חודרנית של העור בישראל, 2015-1980, יהודים, לפי מין.''']]

==השוואה בינלאומית==
על פי נתוני ה-Globocan של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן השייכת לארגון הבריאות העולמי לשנת 2018{{הערה|שם=הערה2}}, ביחס ל-30 המדינות עם השיעורים הגבוהים בעולם של מלנומה ממארת של העור, ישראל נמצאת במקום ה-28 מתוך 30, עם שיעור היארעות (מוערך) של 8.3 ל-100,000 לאחר תקנון לגיל. המדינות עם השיעור הגבוה ביותר בעולם הן אוסטרליה (33.6 ל-100,000), ניו זילנד (33.3 ל-100,000), נורווגיה (29.6 ל-100,000), דנמרק (27.6 ל-100,000) והולנד (25.7 ל-100,000) (תרשים מספר 8).

ביחס ל-30 המדינות בעולם עם שיעורי התמותה הגבוהים ביותר ממלנומה ממארת של העור, ישראל נמצאת במקום ה-20 עם שיעור תמותה (מוערך) של 1.8 ל-100,000 (לאחר תקנון לגיל) יחד עם בריטניה ואוקראינה. שיעורי התמותה הגבוהים ביותר מהמחלה נצפו בניו זילנד (4.8 ל-100,000), נורווגיה (3.5 ל-100,000), אוסטרליה (3.2 ל-100,000), הולנד וסלובניה (2.7 ל-100,000 בשתיהן) )(תרשים מספר 9).

[[קובץ:מלנומה בעולם.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|'''תרשים מספר 8: שיעור ההיארעות של מלנומה ממארת של העור בעולם, Globocan 2018 (שיעור מתוקנן לגיל ל-100,000).''']][[קובץ:מלנומה בעולם9.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|'''תרשים מספר 9: שיעור התמותה ממלנומה ממארת של העור בעולם, 2018 Globocan (שיעור מתוקנן לגיל ל-100,000).''']]

==סיכום==
בשנת 2015 אובחנו בישראל 1,674 חולים חדשים עם מלנומה ממארת של העור. רוב החולים היו יהודים. כשליש מהחולים אובחנו עם גידול ממוקד, והשאר עם גידול חודרני.

הן עבור מלנומה חודרנית והן עבור מלנומה ממוקדת של העור, שיעורי התחלואה הגבוהים ביותר נצפים בגיל המבוגר. בקרב יהודים, שיעורי היארעות גבוהים נצפו בקרב ילידי ישראל וילידי אירופה-אמריקה.

המגמות העתיות של מלנומה חודרנית של העור ביהודים בישראל בשנים 1980–2015 הצביעו על עלייה מובהקת בגברים לאורך כל התקופה, בקצב משתנה. בנשים נצפתה עלייה מובהקת בשנים 1980–1993, בדומה לעלייה שנצפתה בגברים, אולם לאחר מכן המגמה בנשים התייצבה.

לעומת זאת, המגמות העתיות בהיארעות מלנומה ממוקדת של העור ביהודים מצביעות על עלייה מובהקת בשני המינים לאורך כל התקופה (2015-1980), בקצב משתנה. יש בכך כדי לרמוז כי קיימת מודעות לסיכון למחלה ועלייה בשיעור הגילוי המוקדם שלה.

מבחינת הימצאות (Prevalence), נכון לסוף שנת 2015 חיו בישראל כ-6,992 תושבים שאובחנו עם מלנומה ממארת של העור בשנים 2011–2015. שני שלישים מהם אובחנו עם מלנומה ממארת חודרנית והשאר עם מלנומה ממארת ממוקדת של העור.

שיעור ההישרדות היחסית לחמש שנים ממלנומה ממארת של העור גבוה (91-88 אחוזים). ההישרדות גבוהה יותר במי שאובחנו בתקופות מאוחרות יותר.

בשנת 2015 נפטרו בישראל 185 אנשים בישראל ממלנומה ממארת חודרנית של העור. עיקר התמותה נצפה בגיל המבוגר. המגמות העתיות בשיעור התמותה ממלנומה ממארת חודרנית של העור ביהודים בישראל בשנים 1980–2015 מצביעות על יציבות בגברים ובנשים, לאורך כל התקופה.

אמנם בהשוואה בינלאומית ישראל נמנית עם 30 המדינות בעלות שיעורי ההיארעות והתמותה הגבוהים בעולם ביחס למלנומה ממארת של העור, אבל במיקום נמוך יחסית (מקום 28 מ-30 עבור היארעות ומקום 20 מ-30 עבור תמותה). לצורך השוואה, רק לפני כשני עשורים סווגה ישראל כמדינה עם שיעור היארעות גבוה במיוחד של מלנומה ממארת של העור (בדומה לאוסטרליה וניו זילנד).

== ביבליוגרפיה ==
<blockquote>
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
</blockquote>

{{ייחוס|פרופ' ליטל קינן בוקר - מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות; בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה}}

<center>'''פורסם בכתב העת "במה", מאי 2020, גיליון מס' 23, [[האגודה למלחמה בסרטן]], עמודים 12-6'''</center>

[[קטגוריה:אונקולוגיה]]
[[קטגוריה:עןר ומין]]