הצגת המקור של הדף "מנומטריה אנורקטלית - ציוד נדרש, מבצע הבדיקה, הכנה לבדיקה, שאלונים מקדימים ודפי הסבר - Anorectal manometry - Required equipment, test, preliminary questionnaires and explanatory sheets"

{{פרק
|ספר=מנומטריה אנורקטלית - סטנדרטים מינימליים לביצוע - נייר עמדה - Anorectal manometry
|מספר הפרק=3
}}
__תוכן_עניינים__
== נקודות עיקריות ==
*ציוד נדרש לביצוע הבדיקה: מערכת מנומטריה, קטטר ברזולוציה גבוהה בטכנולוגיית Solid State או הזלפת מים, בלון ייעודי קשור היטב בקצה הקטטר או מחובר לשרוול עוטף
*הכנה לבדיקה: חוקן יחיד, לא קטן (180 מיליליטר) כ-4 שעות לפני הבדיקה
*יש לשלוח דפי הסבר למטופלים טרם הבדיקה הכוללים התוויות, הוראות הכנה לבדיקה, תיאור מהלך הבדיקה, זמן הבדיקה הצפוי והנחיות לאחר הבדיקה (ראו דוגמה נספח א')
*מבצע הבדיקה: רופא, אח או טכנולוג רפואי שעברו הכשרה מתאימה
*מפענח הבדיקה: רופא מומחה בגסטרואנטרולוגיה שעבר הכשרה מתאימה
*אפשר לשקול מילוי שאלון קליני על ידי המטופלים לפני הבדיקה (ראו דוגמה נספח ב')

== ציוד נדרש ==
לשם ביצוע בדיקת מנומטריה אנורקטלית, יש צורך בציוד ייעודי שכולל מערכת מנומטריה, קטטר אנורקטלי ובקצהו בלון. ציוד נוסף כולל מזרק 50 מיליליטר, מחבר 3 כיוונים וחומר סיכה על בסיס מים. הקטטר מוחדר בתחילת הבדיקה דרך פי הטבעת לרקטום. חיישני הלחץ בקטטר מודדים את הלחץ הבסיסי בסוגר האנאלי וברקטום, וגם את שינויי הלחץ בביצוע התאפקות והתרוקנות.

ישנם שני סוגים של קטטרים: מצב מוצק (Solid state) ומוזלף מים (Water perfused). טכנולוגיית המדידה של 2 הקטטרים שונה, וכן, המחיר ונוחות השימוש, אולם לא ידועה עדיפות לסוג מסוים של קטטר על פני האחר{{הערה|שם=הערה5|P G. Dinning, E. V. Carrington, S. M. Scott, The use of colonic and anorectal high-resolution manometry and its place in clinical work and in research. Neurogastroenterology and motility : the official journal of the European Gastrointestinal Motility Society, )2015)}}. מערכת מדידת הלחצים מכילה מעבד המציג את הנתונים שנמדדו על ידי חיישני הלחץ בקטטר/במערכת על גבי מסך בצורה מתמשכת, טופוגרפית וצבעונית, המאפשרת קריאה נוחה יותר של הבדיקה ופענוח ברמת אחידות גבוהה בין מפענחים שונים{{הערה|שם=הערה13|T. H. Lee, A. E. Bharucha, How to Perform and Interpret a High-resolution Anorectal Manometry Test. J Neurogastroenterol Motil 22, 46-59 )2016)}}. בנוסף, קיימת אפשרות להצגה גרפית של התוצאות בפלט הפענוח.

רזולוציית הבדיקה תלויה רק בצפיפות נקודות המדידה בתעלה האנאלית: מנומטריה ברזולוציה גבוהה מוגדרת ככזאת אשר המרווחים בין נקודות המדידה באזור האנאלי הן של 6 מילימטר או פחות, והיא כוללת לפחות 6 נקודות מדידה שונות. שימוש במערכת של רזולוציה גבוהה (מצב מוצק או מוזלף מים) מאפשר מדידת לחץ מנוחה במצב יציב (Stationary) ועוזרת למניעת קריאת הרפייה אנאלית שגויה בזמן דחיקה. אף על פי שהיתרונות הקליניים של מערכת זו על מערכות ישנות יותר, עם מרווחים של כ-1 סנטימטר בין נקודות המדידה, לא הוכחו, נחשבת טכניקה זו למקובלת יותר ואנו ממליצים להשתמש בה{{הערה|שם=הערה8|E. V. Carrington et al., The international anorectal physiology working group )IAPWG( recommendations: Standardized testing protocol and the London classification for disorders of anorectal function. Neurogastroenterology and motility : the official journal of the European Gastrointestinal Motility Society, e13679 )2019(.}}.

בקצה הקטטר מחובר בלון המשמש להערכת החישה ברקטום באמצעות ניפוחו לנפחים שונים. הבלון הוא ייעודי ומגיע ביחד עם הקטטר. חיבור הבלון מתבצע על ידי קשירתו לקצה הקטטר באמצעות חוט דנטלי או גומייה רגילה, ויש לוודא קשירה נאותה בכדי למנוע התנתקות הבלון בזמן הבדיקה. קיימים בלונים המובנים בתוך שרוול העוטף את הקטטר. ניתן להשתמש באותו הבלון לביצוע בדיקת פליטת בלון, תוך הכרת מגבלות ביצוע הבדיקה בטכניקה זו (פרק על בדיקת פליטת בלון יובא בהמשך).

בישראל קיים שימוש במערכות מנומטריה של חברות שונות (מזור ועמיתים, תקשורת אישית). אין עדיפות למערכת אחת על השנייה, אך יש חשיבות לשימוש בערכי נורמה שמותאמים לחברה ולסוג הקטטר (פרק ערכי נורמה יובא בהמשך). הבדיקה מפוענחת באמצעות שימוש בתוכנת מחשב שפותחה על ידי היצרן.

== מבצע הבדיקה ==
מבצע בדיקת המנומטריה יכול להיות רופא, אח או טכנולוג רפואי שהוכשר בכפוף להנחיות משרד הבריאות. בארץ נבנית, בימים אלו, תוכנית הכשרה מטעם החוג הישראלי לנוירוגסטרואנטרולוגיה לטכנולוגים רפואיים המתמחים בגסטרואנטרולוגיה. פענוח הבדיקה נעשה על ידי רופא גסטרואנטרולוג מומחה, שעבר תוכנית הדרכה וקיבל את אישורו של מנהל המחלקה או מנהל השירות לנוירוגסטרואנטרולוגיה בבית החולים לפענח את הבדיקות. בנייר עמדה משותף של החברה האמריקאית והאירופאית לנוירוגסטרואנטרולוגיה מוצעת תוכנית לימודים להכשרת מומחים בתחום זה{{הערה|שם=הערה14|C. P Gyawali et al., Curriculum for neurogastroenterology and motility training: A report from the joint ANMS- ESNM task force. Neurogastroenterology and motility : the official journal of the European Gastrointestinal Motility Society 30, e13341 2018)}}. רופאים שמפענחים את הבדיקה צריכים לעבור הכשרה הכוללת: רכישת ידע תאורטי בתפעול המערכת, הכרת אנטומיה ופיזיולוגיה אנורקטלית, צפייה בבדיקות המבוצעות על ידי מומחה, ביצוע עצמאי של בדיקות תחת פיקוח מומחה לתקופה מסוימת וגם פענוח בדיקות תחת הנחיה.

== הכנה לבדיקה ==
מומלץ לבצע חוקן ניקוי בנפח של כ-180 מיליליטר כ-4 שעות לפני מועד הבדיקה (לפני היציאה מהבית). אין צורך בצום, הפסקת [[תרופות]] קבועות, או ביצוע [[בדיקות דם]] כהכנה לבדיקה. הבדיקה מתבצעת ללא טשטוש ולכן, אין צורך במלווה.

== דפי הסבר למטופל ==
דף ההסבר שיימסר למטופל נכתב על ידי הצוות המקצועי, והוא כולל מידע חשוב על בדיקת המנומטריה. הדף מסביר על התוויות, ההכנה לבדיקה, מהלך ומשך הבדיקה הצפוי, וכן, מכיל הנחיות להתנהגות לאחר הבדיקה (ראו נספח א').

== שאלונים ==
השאלונים משמשים ככלי למפענח להבנת הקורלציה בין הממצאים המנומטריים, והתלונות של המטופלים לרבות, חומרת התסמינים והערכה של הפגיעה באיכות החיים. על הצוות הרפואי להסביר למטופל את מטרת מילוי השאלונים, תוכנם והזמן המשוער למילוי. דוגמה לשאלון שכזה מצורפת בנספח ב'.

==ביבליוגרפיה==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

[[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]]