כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק מניעה וטיפול באנמיה וחוסר ברזל בנערות - נייר עמדה
 | |
|---|---|
| מניעה וטיפול באנמיה וחוסר ברזל בנערות | |
| 250px | |
יד חיוורת של אדם עם אנמיה (משמאל, עם טבעת) ולידה יד שאינה אנמית (מימין)
| |
| האיגוד המפרסם | האיגוד הישראלי להמטולוגיה ואונקולוגיה ילדים החברה הישראלית לרפואת מתבגרים החברה הישראלית לגניקולוגיה של ילדות ומתבגרות |
| קישור | באתר |
| תאריך פרסום | מרץ 2025 |
| יוצר הערך | ד"ר שלי בן הרוש נגארי ד"ר טל בן עמי ד"ר ג'ואן יעקובוביץ פרופ' קרינה לוין ד"ר חגית מיסקין ד"ר נעמה סרבניק פרופ' נעמה קונסטנטיני פרופ׳ שושנה רבל-וילק פרופ' חנה תמרי |
| ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים. | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – אנמיה
כתיבה ועריכה (לפי א"ב)
- ד"ר שלי בן הרוש נגארי - מנהלת המרכז לרפואת מתבגרים, מרכז רפואי שערי-צדק, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית. חברת ועד החברה הישראלית לרפואת מתבגרים וחברה בוועד החברה לגינקולוגיה של ילדות ומתבגרות
- ד"ר טל בן עמי - היחידה להמטולוגיה אונקולוגיה ילדים, מרכז רפואי קפלן, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים. חברת ועד האיגוד להמטולוגיה אונקולוגיה ילדים בישראל
- ד"ר ג'ואן יעקובוביץ - מנהלת המערך להמטולוגיה אונקולוגיה ילדים ע"ש רינה זייצוב, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות, אוניברסיטת תל אביב. יו"ר האיגוד להמטולוגיה אונקולוגיה ילדים בישראל
- פרופ' קרינה לוין - השירות להמטולוגיה ילדים, מרכז רפואי העמק, הפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל. חברת ועד האיגוד להמטולוגיה אונקולוגיה ילדים בישראל
- ד"ר חגית מיסקין - מנהלת המערך להמטולוגיה ואונקולוגיה ילדים, המרכז הרפואי סורוקה באר שבע, הפקולטה לרפואה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- ד"ר נעמה סרבניק - מנהלת שירות אנדוקרינולוגיה של הרבייה, מרכז רפואי שערי צדק, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית. חברת ועד החברה הישראלית לגינקולוגיה של ילדות ומתבגרות
- פרופ' נעמה קונסטנטיני - המרכז לרפואת ספורט ע"ש היידי רוטברג, מרכז רפואי שערי-צדק, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים. יו"ר המועצה הלאומית לבריאות האישה ולרפואה מודעת מין ומגדר
- פרופ' שושנה רבל-וילק - היחידה להמטולוגיה אונקולוגיה ילדים ויחידת הגושה, מרכז רפואי שערי-צדק, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים
- פרופ' חנה תמרי - מערך המטו-אונקולוגי, בית חולים לילדים ספרא, מרכז רפואי שיבא, פרופ' אמריטה הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב
הקדמה
אנמיה וחוסר ברזל במתבגרות, תופעה שאיננה נדירה, משפיעה על תפקודן היומיומי של נערות, כולל השפעות על הלמידה, הפעילות הגופנית והמצב הנפשי. נערות בגיל ההתבגרות נמצאות בסיכון מוגבר לחוסר ברזל מסיבות שונות, בהן הגדילה המואצת, המחזור החודשי, אשר לעיתים קרובות מלווה בדימום רב, וגורמים תזונתיים כמו חוסר ביטחון תזונתי, צמחונות, טבעונות ודיאטות הרזייה שונות[1][2].
מעבודות שנעשו בישראל עולה כי קיים חוסר משמעותי בברזל בקרב נשים צעירות (עד כ־50 אחוזים) ואנמיה בקרב כ־30 אחוזים[3]. נמצא כי 26 אחוזים מהחיילות המעוניינות לתרום דם במד"א (מגן דוד אדום) נדחות בשל רמת המוגלובין נמוכה. בסקר מצב בריאות ותזונה שנערך בתלמידים (12-18 שנים), נשאלו התלמידים על אבחנות קודמות של אנמיה מחוסר ברזל. בסקר זה, שנערך לפני 20 שנה (2003-2004), 13.5 אחוזים מהבנות דיווחו על אבחנה כזו, לעומת 4.0 אחוזים מהבנים, עם עלייה בשכיחות הדיווח עם הגיל. בסקר העדכני יותר (2014–2016), שיעור הדיווח עלה כללית, כאשר 17.5 אחוזים מהבנות דיווחו על אבחנה כזו, לעומת 7.4 אחוזים מהבנים[4]. סביר שהתוצאות מוטות כלפי מטה, שכן מי שלא נבדק ולא אובחן עם אנמיה מחוסר ברזל לא נכלל בנתונים. השכיחות הגבוהה של חוסר ברזל בקרב נערות בישראל יכולה לנבוע מתזונה דלה בברזל, ומצד שני משימוש מופחת בטיפולים הורמונליים המפחיתים את הדימום הווסתי.
חשוב לטפל בחוסר ברזל גם כאשר אין אנמיה משום שחוסר ברזל כשלעצמו עלול להשפיע על פעולות הגוף ואיכות החיים גם לפני שהוא מתפתח לאנמיה. חוסר ברזל יכול להוביל לתחושת עייפות כללית, חולשה, קשיים בריכוז ובתפקוד וירידה ביכולות הלימודיות. זיהוי וטיפול מוקדמים בחוסר ברזל חשובים למניעת התפתחות אנמיה[5]. אי-אבחנה בזמן של אנמיה מחוסר ברזל עלולה להוביל לצורך בעירוי דם, משאב יקר ערך, עם סיכון לתגובות והתפתחות נוגדנים.
ב-1998 ה-(center for disease control) CDC כתב המלצות למניעה וטיפול בחוסר ברזל בארצות הברית. בהמלצות אלו נכתב שהחל מגיל ההתבגרות, יש לסקור נשים לא היריוניות לאנמיה משנית לחוסר ברזל כל 5–10 שנים לאורך שנות הפוריות[6].
ב-2023 פרסם האיגוד הבינלאומי של נשים ומילדות (FIGO, International Federation of Gynecology and Obstetrics) המלצות לביצוע בדיקות דם לשלילת חוסר ברזל בנשים בגיל הפוריות החל ממנרכה ולאורך חייהן, רצוי על ידי מדידת פריטין בסרום ו/או, במקרים שבהם ידוע או יש חשד לדלקת כרונית, על ידי מדידת ריוויון טרנספרין[7]. כאשר מחסור בברזל או אנמיה מחוסר ברזל מזוהים בנשים לא הרות ובבנות בגיל הפוריות, יש לחשוד בקיומו של דימום ווסתי כבד ואם אכן מזוהה מצב כזה, יש לבצע בירור מתאים ולטפל בו כנדרש.
ב-2024 איגוד רופאי הילדים, המטולוגיה/אונקולוגיה ילדים, ניאונטולוגיה ילדים ורפואת המשפחה בפולין פרסמו המלצות לגבי מניעה וטיפול בחוסר ברזל ואנמיה משנית לחוסר ברזל בילדים. בהמלצות אלו התייחסו גם לקבוצת המתבגרים ושם נכתב שיש לבצע בדיקות מעבדה שגרתיות אצל בנות לאחר תחילת הווסת ולאחר מכן לפחות פעם בחמש שנים[8]. במתבגרות עם גורמי סיכון (במיוחד אלה עם היסטוריה של חוסר ברזל או אנמיה מחוסר ברזל, אלה שמאמצים שיטת תזונה דלה בברזל, ובנות עם דימום ווסתי כבד או ממושך), מומלץ לבצע בדיקות סקר לחוסר ברזל בתדירות גבוהה יותר.
הביצוע של בדיקות סקר למחסור בברזל בנערות מתאים לקריטריונים שנקבעו על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO, World Health Organization) לבדיקות סקר. מחסור בברזל מהווה בעיה בריאותית משמעותית בקרב נערות, קיימים שלבים ותסמינים מוקדמים של מחסור בברזל אשר ניתנים לזיהוי, קיימת בדיקה מדויקת ויעילה לזיהוי מחסור בברזל וקיים טיפול מקובל, יעיל וזמין למי שאובחנה עם מחסור בברזל. ההנחה היא שהעלות של תהליך הסקר, האבחון והטיפול במחסור בברזל הוא השקעה כדאית[9].
כדי להתמודד באופן יעיל עם אתגר האנמיה וחוסר בברזל בנערות שלאור הממצאים שכיחותה גבוהה יותר בישראל, האיגוד להמטולוגיה ואונקולוגיה ילדים, המועצה הלאומית לבריאות האישה ולרפואה מודעת מין ומגדר, החברה הישראלית לרפואת מתבגרים והחברה הישראלית לגינקולוגיה של ילדות ומתבגרות מציעים סדרת המלצות.
המלצות
- שיחה עם המתבגרת על הרגלי התזונה תוך הדגשת חשיבות תזונה מאוזנת ועשירה בברזל, כולל צריכת מזונות כמו בשר אדום, תרד, קטניות ודגים. יש להבליט גם את הצורך בוויטמין C אשר מסייע בספיגת הברזל. מתבגרות זקוקות לכ- 15 מיליגרם ברזל ממקור תזונתי ליום בכדי לשמור על מאזן ברזל תקין
- להכניס לרוטינה של מעקב אחר מתבגרות שאלות מכוונת לגבי מחזור הוסת - גיל מנרך, מחזור סדיר/אינו סדיר, מספר ימי הוסת, הערכת כמות הדמם (באמצעות שאלה על מספר החלפות פדים/טמפונים ביום) וכן כאבי מחזור. אם ויש רושם של דימום ווסתי מוגבר יש להפנות לייעוץ רופא.ת נשים, בהעדפה רופאים.ות המתמחים.ות ברפואת מתבגרות/רופא.ת מתבגרים, בכדי לקבל המלצות לניהול והקטנת הדימום הווסתי
- הוספת בדיקת סקר לכל הנערות בגיל 15–16 שנים שתכלול ספירת דם ורמת פריטין
- אנמיה מוגדרת כאשר רמת המוגלובין מתחת ל 12 גרם/דציליטר, חוסר ברזל קל כאשר רמת פריטין מתחת ל-30 ננוגרם/מיליליטר וחוסר ברזל משמעותי כאשר רמת פריטין מתחת ל-15 ננוגרם/מיליליטר
- הטיפול המומלץ (תרשים 1)
- חוסר ברזל קל ללא אנמיה
- להדגיש חשיבות תזונה מאוזנת ועשירה בברזל
- אנמנזה לגבי מחזור הווסת ובאם יש רושם של דימום ווסתי מוגבר יש להפנות לייעוץ
- חשוב לחזור על ספירת דם ורמת פריטין לאחר כ- 3 חודשים ולוודא שאין המשך ירידה בפריטין ו/או התפתחות אנמיה
- חוסר ברזל קל עם אנמיה או חוסר ברזל משמעותי עם ובלי אנמיה
- הדגשת החשיבות בתזונה מאוזנת ועשירה בברזל
- אנמנזה לגבי מחזור הווסת ובאם יש רושם של דימום ווסתי מוגבר
- ברזל דרך הפה: בחירת תוסף הברזל דרך הפה צריכה להתבסס על התכולה של הברזל בתכשיר ועל הספיגה של הברזל במערכת העיכול. לא כל תוספי הברזל נספגים באותה מידה ולא לכולם יש תכולת ברזל דומה. תכשיר ברזל המכילים מלחי ברזל +Fe2 נספגים טוב יותר מתכשירי ברזל המכילים ברזל +Fe3. באופן כללי מומלץ ליטול ברזל לאחר ארוחה בשרית ו/או עם מאכל המכיל ויטמין C. אם ישנן תופעות לוואי לטיפול בברזל אפשר לנסות תכשיר אחר, מעבר לטיפול פעם ביומיים, נטילת ברזל לאחר האוכל (אך לא צמוד לארוחה חלבית) או לפני השינה. אצל ספורטאיות ההמלצה היא לקחת לפני האימון או עד חצי שעה מסיומו. אם הוחל טיפול בברזל ולא נצפתה תגובה טיפולית מספקת לאחר כחודשיים יש לפנות לביקורת רפואית לבירור הסיבה. לאחר תיקון האנמיה והגעה לערכי המוגלובין תקינים, יש להמשיך בטיפול בברזל פומי לצורך מילוי המאגרים של הברזל בגוף למשך 3 חודשים[10]
- חוסר ברזל קל ללא אנמיה
- ברזל דרך הוריד: במקרים של אנמיה משנית לחוסר ברזל שלא הגיבה לטיפול בברזל דרך הפה, חוסר היענות לטיפול דרך הפה, כאשר יש בעיית ספיגה ממערכת העיכול או במקרים של אנמיה משמעותית מאוד ורצון לתיקון מהיר של חוסר הברזל. מומלץ ייעוץ המטולוגי להחלטה על טיפול זה
- לפי הנחיות "Choosing Wisely" של איגוד ההמטולוגיה האמריקאי (ASH), בילדים עם אנמיה הנובעת מחוסר בברזל, לא יינתן עירוי דם, למעט במקרים של סכנת חיים או דימום משמעותי המאיים לגרום לירידה מהירה נוספת ברמות ההמוגלובין[11]
- חשוב לשים לב שייתכנו מקרים של אנמיה שאיננה קשורה לחוסר ברזל וכן מקרים שבהם חוסר הברזל איננו קשור לתזונה ו/או לדימום ווסתי רב. במקרים אלו מומלץ יהיה לבצע בירור נוסף, לפי הצורך
- העלאת המודעות וחינוך:
- תוכניות להעלאת המודעות להשלכות של חוסר ברזל עם ובלי אנמיה
- הכללת תוכניות לימוד בבתי הספר, מותאמות לגיל ולמגזר, בנושא תזונה נכונה וחשיבותו של הניהול התקין של משק הברזל בגוף
ביבליוגרפיה
- ↑ Weyand AC, Chaitoff A, Freed GL, Sholzberg M, Choi SW, McGann PT. Prevalence of Iron Deficiency and Iron-Deficiency Anemia in US Females Aged 12-21 Years, 2003-2020. JAMA. 2023;329(24):2191-3.
- ↑ Tang GH, Sholzberg M. Iron deficiency anemia among women: An issue of health equity. Blood Reviews. 2024;64:101159.
- ↑ Dubnov G, Foldes AJ, Mann G, Magazanik A, Siderer M, Constantini N. High Prevalence of Iron Deficiency and Anemia in Female Military Recruits. Military Medicine. 2006;171(9):866-9.
- ↑ סקר מב"ת צעיר 2015–2016. Available from: https://www.gov.il/BlobFolder/reports/mabat-youth-2015-2016-full/he/files_publications_units_ICDC_mabat_youth_2015_2016_Full.pdf.
- ↑ Sekhar DL, Murray-Kolb LE, Kunselman AR, Paul IM. Identifying factors predicting iron deficiency in United States adolescent females using the ferritin and the body iron models. Clin Nutr ESPEN. 2015;10(3):e118-e23.
- ↑ Recommendations to prevent and control iron deficiency in the United States. Centers for Disease Control and Prevention. MMWR Recomm Rep. 1998;47(Rr-3):1-29.
- ↑ Iron deficiency and anaemia in women and girls 2023. Available from: https://www.figo.org/sites/default/files/2023-09/FIGO%20Statement%20IDA%20in%20women%20and%20girls%202023%20EN.pdf.
- ↑ Chaber R, Helwich E, Lauterbach R, Mastalerz-Migas A, Matysiak M, Peregud-Pogorzelski J, et al. Diagnosis and Treatment of Iron Deficiency and Iron Deficiency Anemia in Children and Adolescents: Recommendations of the Polish Pediatric Society, the Polish Society of Pediatric Oncology and Hematology, the Polish Society of Neonatology, and the Polish Society of Family Medicine. Nutrients. 2024;16(21).
- ↑ MacLean B, Sholzberg M, Weyand AC, Lim J, Tang G, Richards T. Identification of women and girls with iron deficiency in the reproductive years. International Journal of Gynecology & Obstetrics. 2023;162(S2):58-67.
- ↑ Snook J, Bhala N, Beales ILP, Cannings D, Kightley C, Logan RP, et al. British Society of Gastroenterology guidelines for the management of iron deficiency anaemia in adults. Gut. 2021;70(11):2030-51.
- ↑ O'Brien SH, Badawy SM, Rotz SJ, Shah MD, Makarski J, Bercovitz RS, et al. The ASH-ASPHO Choosing Wisely Campaign: 5 hematologic tests and treatments to question. Pediatr Blood Cancer. 2021;68(8):e28967.