הצגת המקור של הדף "מניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה/נספח 4: תוצאות מחקרי עוקבה על הקשר בין צריכת נתרן לבין האירעות מחלות קרדיוואסקולרית"

{{פרק
|ספר=המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה
|מספר הפרק=8
}}
{{הרחבה|ערכים=[[מחלת לב]], [[טרשת עורקים ומחלות כלי דם]], [[המלצות תזונתיות]]}}

{| class="wikitable"
! שם המאמר (מחבר ראשון) ושנה!!האוכלוסייה!!שיטות עיקריות!!ממצאים עיקריים!!מסקנות 1
|-
|Joint association of urinary sodium and potassium excretion with cardiovascular events and mortality: prospective cohort study (O'Donnell. et al) 
|103,570 משתתפים מ-18 מדינות במחקר ה- PURE, בני 30-75
|איסוף שתן חד פעמי בבוקר. צריכת הנתרן הוגדרה לפי רמות שונות עם או ללא שילוב של אשלגן.

תוצא ראשי (דיווח): שילוב של תמותה כללית או היארעות מחלת לב כלילית או שבץ מוחי או אי ספיקת לב.

מעקב חציוני של 8.2 שנים.

|הפרשת הנתרן הממוצעת נאמדה בכ-4.9 גרם ליום.

היארעות אירועים קרדיווסקולריים:{{ש}}
הפרשת נתרן נמוכה לעומת "מתונה" (מתחת ל-3 גרם ביום לעומת 4-4.99 גרם) - סיכון מוגבר
hazard ratio (HR) 1.19, 95%
confidence interval (CI) 1.06 - 1.33

הפרשת נתרן גבוהה (מעל 7 גרם ביום) - סיכון מוגבר
(HR 1.20; 95%CI 1.08 - 1.34)
הסיכון הנמוך ביותר נצפה, בהפרשת נתרן בין 3-5 גרם ביום עם הפרשה נלווית של אשלגן מעל 3.5 גרם ליממה.
|ההיענות להמלצות ארגון הבריאות העולמי (צריכה עד 2 גרם של נתרן ביום) מוטלת בספק. צריכה מתונה של נתרן ברמות של בין 3-5 גרם ביממה לצד צריכת אשלגן גבוהה קשורות ברמת הסיכון הנמוכה ביותר
|-
|Association Between Dietary Factors and Mortality From Heart Disease, Stroke, and Type 2 Diabetes in the United States (Micha. et al) 
|נתונים משוערכים על כלל אזרחי ארה"ב בשנת 2012, בני 25 ומעלה 
|הערכת הסיכון לתמותה קרדיומטבולית באוכלוסיית ארה"ב על פי שילוב מידע מ:{{ש}}צריכה תזונתית של 16,620 משתתפים מתוך הסקר הלאומי האמריקאי NHANES {{כ}}(1999-2002 ו-2009-2012){{ש}}מדדי קשר לסיכון לתמותה בין מזונות ונוטריאנטים כפי שהוצג במטה אנליזות של מחקרי עוקבה ומחקרי התערבות.{{ש}}הצריכה התזונתית האופטימאלית של הנוטריאנטים והמזונות הקשורה בסיכון פחות לתמותה קרדיומטבולית. {{ש}}מידע אודות סיבות התמותה כפי שנרשמו ברשם התמותה הלאומי.{{ש}}צריכת נתרן גבוהה הוגדרה מעל 2000 מ"ג נתרן ביממה.
|ב 2012: כ-37,744 מקרי מוות של מחלת לב כלילית (המהווים כ-10.2% מכלל מקרי המוות של מחלת לב כלילית) וסך הכל 66,508 מקרי מוות של מחלות קרדיומטבוליות (מחלות לב + שבץ מוחי) (המהווים כ 9.5%- מכלל מקרי המוות של מחלות קרדיומטבוליות) היו מיוחסים לצריכת נתרן גבוהה (מעל 2000 מ"ג) בהשוואה לצריכה אופטימאלית.{{ש}}הסיכון המיוחס לתמותה ממחלות קרדיומטבוליות היה הגבוה ביותר בהקשר של צריכת נתרן גבוהה - יותר מגודל האפקט של 10 רכיבי ומקורות התזונה שנבדקו אף עלי פי שבין 2002 ל-2012 התמותה ממחלות קרדיומטבוליות ירדה, התמותה המיוחסת לצריכת נתרן בשנים אלו עלתה ב-5%.
|בשנת 2012 כ-318,656 מקרי תמותה ממחלות קרדיומטבוליות (כ-45.4% מסך מקרי התמותה הקרדיומטבוליות) היו קשורים בצריכה
תת-אופטימאלית של 10 רכיבי תזונה/קבוצות מזון נבחרות.{{ש}}צריכת נתרן תת אופטימאלית (מעל 2000 מ"ג) הייתה הגורם התזונתי בעל גודל האפקט הגדול ביותר.
|-
|Associations of Biomarker- Calibrated Sodium and Potassium Intakes With Cardiovascular Disease Risk Among Postmenopausal Women (Prentice et al)
|כ-29,294 ו-93,676 נשים אמריקאיות לאחר אל וסת בנות 50-79 מתוך הקוהורט והמחקר ההתערבותי Women's Health Initiative
|צריכת נתרן על פי דיווח תזונתי לפי שאלון תדירות צריכת מזון (FFQ) שעבר תיקוף והתאמה אל מול איסוף שתן של 24 שעות.{{ש}}
תוצאים לבביים כללו (רשימה חלקית): האירעות מחלת לב כלילית (CHD) והאירעות מחלות קרדיווסקולריות (דיווח עצמי שתוקף בבדיקה של רופאים).

זמן מעקב מקסימלי - כ-17 שנים.

זמן מעקב ממוצע כ-12 שנים.
|החשיפה המשמעותית ביותר שהייתה קשורה להאירעות מחלות לב, הייתה יחס הצריכה של נתרן ואשלגן (שנאמד על ידי הדיווח המתוקן לרמות בהפרשה):
עלייה של 20% ביחס צריכת נתרן/ אשלגן הייתה קשורה בהיארעות גבוהה יותר של מחלת לב כלילית או מחלה קרדיווסקולרית
(HR 1.13; 95%CI 1.04, 1.22)

ו-

(HR 1.11; 95%CI 1.04, 1.19)

בהתאמה
|צריכת נתרן ביחס לאשלגן המדווחת על פי שאלון FFQ שעבר תיקון לפי מדדי הפרשה בשתן מנבאת היארעות מחלות לב יותר מאשר צריכת נתרן או אשלגן בפני עצמם.
|-
|Associations of urinary sodium excretion with cardiovascular events in individuals with and without hypertension: a pooled analysis of data from four studies 
(Mente et al)
|133,118 משתתפים (כ-65,559 מהם ללא לחץ דם - אשר תוצאותיהם בלבד מתוארות בטבלה זו).{{ש}}
גיל ממוצע 50, מ-49 מדינות ממקרי ה-PURE.
|איסוף שתן חד פעמי בבוקר. צריכת הנתרן הוגדרה לפי רמות שונות עם או ללא שילוב של אשלגן.

תוצא ראשי (דיווח): שילוב של תמותה כללית או היארעות מחלת לב כלילית או שבץ מוחי או אי ספיקת לב.

מעקב חציוני של 4.2 שנים.
|צריכת הנתרן הממוצעת באנשים ללא יתר לחץ דם נאמדה על 4823±1647 מ"ג/יום (רק ל-11% מהמדגם הייתה צריכת נתרן נמוכה מ-3 גרם ליום ולכ-69% צריכת הנתרן הממוצעת הייתה בין 3-6 גרם).

בהשוואה לצריכת נתרן עם ההיארעות הנמוכה ביותר של תמותה ו/או מחלה קרדיווסקולרית ו/או אי ספיקת לב (4-5 גרם ליום):
#לא נמצא קשר בין צריכת נתרן גבוהה לבין הסיכון לתוצא המשולב בצרכני נתרן ברמה גבוהה (> 7 גרם ליום)
#נמצאה עלייה בסיכון בצרכני נתרן ברמה נמוכה (< 3 גרם ליום): (HR 1.26; 95%CI 1.10, 1.45)
|בעוד שבהשוואה לצריכה מתונה של נתרן )4-5 גר'/ יום) הסיכון למוות מוקדם ומחלות קרדיווסקולריות עולה באנשים עם לחץ דם גבוה, באנשים עם לחץ דם תקין אין עלייה בסיכון ברמות צריכת נתרן גבוהות. באנשים עם צריכת נתרן נמוכה (מתחת ל-3 גרם ליום) יש עלייה בסיכון לתמותה ומחלות קרדיווסקולריות הן ברמת מניעה ראשונית (בריאים) או מניעה שניניות (היפרטנסיביים)
|-
|Dietary sodium intake and prediction of cardiovascular events
(M Aijala et al)
|1045 משתתפים מפינלנד (מקרים עם לחץ דם גבוה וביקורות בריאות), בני 51.4 שנים בממוצע.
|צריכת נתרן הוערכה על ידי יומן אכילה של 7 ימים בכניסה למחקר, והוערכה ביחס לצריכת 1000 קק"ל וחולקה לרביעוני צריכה.

אירועים קרדיווסקולריים ותמותה נאספו על פי רישומי בית החולים ורשם התמותה.

מעקב מקסימאלי של 19 שנים.
|צריכת הנתרן הממוצעת הוערכה בכ- 1937±396 מ"ג/ 1000 קק"ל בגברים ובכ-1815±349 מ"ג/ 1000 קק"ל בנשים.

נמצא קשר חיובי עצמאי בין צריכת נתרן ל-1000 קק"ל לבין היארעות מחלת לב כלילית: (1.13-3.08) 1.87 HR

היארעות מחלות קרדיווסקולריות הלכה ועלתה בין רבעוני צריכת הנתרן, והגיעה עד 22% ברבעון העליון (לעומת 11% ברבעון הראשון) 3812.1-2058.3 מ"ג/ 1000 קק"ל לעומת 1609-877.8 מ"ג/1000 קק"ל

בנוסף, באנליזת ROC נמצא ערך סף של 1895 מ"ג/1000 קק"ל כבעל התוקף הגבוה ביותר בניבוי אירועים קרדיווסקולריים (יחס אופטימאלי בין רגישות לסגוליות).
|צריכת נתרן (ביחס לצריכה קלורית) היא גורם מנבא עצמאי למחלות לב וכלי דם. הקשר מתבטא באופן מוגבר בבעלי לחץ דם גבוה.
|-
|Dietary sodium to potassium ratio and the incidence of hypertension and cardiovascular disease:. population-based longitudinal study 
(Mirmiran et al)
|3454 איראניים, בני 35-58 בממוצע.
|צריכת נתרן ואשלגן ביחס לצריכת 1000 קק"ל הוערכה על ידי שאלון תדירות צריכה (FFQ) בכניסה למחקר.

תוצא משולב של מחלה קרדיווסקולרית (מחלת לב כלילית ו/או שבץ) ותמותה ממחלה קרדיווסקולרית הוגדר (וידא אירועי לב על פי רישום ECG).

מעקב של 6.3 שנים.
|צריכת נתרן אצל משתתפים שלא פיתחו מחלת לב קרדיווסקולרית הייתה בממוצע: 1403 ± 2008 מ"ג/1000 קק"ל.

ואילו בקרב אלו שפיתחו או מתו ממחלה קרדיווסקולרית: 1773 ± 2212 מ"ג/1000 קק"ל.

צריכת נתרן (או אשלגן) בפני עצמה לא הייתה קשורה להיארעות מחלה או תמותה קרדיווסקולרית.

יחס צריכת נתרן/ אשלגן > 1.26 (לעומת השלישון הראשון - יחס של 0.78) ניבא אירועי תחלואה ותמותה קרדיווסקולריים פי 2.19
(HR 2.19; 95%CI 1.16-4.14).
|בקוהורט הנוכחי, רק צריכת נתרן בהשוואה לצריכת אשלגן הייתה קשורה בניבוי תחלואה ותמותה ממחלות קרדיווסקורליות
|-
|Dietary sodium-to- potassium ratio as. risk factor for stroke, cardiovascular disease and all¬cause mortality in Japan: the NIPPON DATA80 cohort study 
(Okayama A, et al)
|8283 יפנים בני 30-79 שנים בממוצע.
|יחס צריכת נתרן לאשלגן הוערכו על ידי יומן אכילה של 3 ימים בכניסה למחקר וחולקה לחמישוני צריכה ותמותה כללית, כמו גם תמותה משבץ ומחלות קרדיוווסקולריות.

מעקב מקסימאלי של 24 שנים.
|צריכת הנתרן הממוצעת נעה בין 4127 מ"ג ליום בחמישון הראשון ועד 8206 מ"ג בחמישון האחרון בגברים, ואילו בנשים בין 3575 מ"ג ל-6900 מ"ג ליום בחמישון הראשון לעומת האחרון בהתאמה.

יחס נתרן/אשלגן בחמישון העליון לעומת התחתון היה קשור בסיכון גבוה יותר למות ממחלות קרדיווסקולריות: RH 1.39 1.20-1.61
|צריכת נתרן גבוהה ביחס לאשלגן הנמדדת מיומן אכילה של 3 ימים ניבאה באופן עצמאי תמותה ממחלות קרדיווסקולריות באוכלוסייה ללא מחלה קודמת.
|-
|Urinary Sodium and Potassium Excretion, Mortality, and Cardiovascular Events
(O'Donnell. et al)
|101,945 משתתפים מ-17 מדינות במחקר ה-PURE, בני 35-70.
|איסוף שתן של בוקר. צריכת הנתרן הוגדרה לפי רמות שונות עם או ללא שילוב של אשלגן, תוצא ראשי (דיווח): שילוב של תמותה כללית או קרדיווסקולרית (מחלת לב כלילית/ שבץ/אי ספיקה) כמו גם אירועים קרדיווסקולריים.

מעקב ממוצע של 3.7 שנים.
|הפרשת הנתרן הממוצעת נאמדה בכ- 4.93 גרם ליום.

הפרשת הנתרן בערכים של 4 עד 6 גרם ליום, הייתה קשורה בהיארעות הנמוכה ביותר של התוצא המשולב ושל אירועים קרדיווסקורליים (רמת ייחוס).

הפרשה גבוהה או שווה ל-7 גרם ליום, הייתה קשורה בסיכון מוגבר לתוצא הראשי המשולב ולהיארעות תחלואה קרדיווסקולרית ובאופן ספיציפי לתמותה קרדיווסקולרית פי 1.15, פי 1.16 ופי 1.54:

(OR 1.15; 95%CI 1.02-1.30)

(OR 1.16; 95%CI 1.01-1.34)

(OR 1.54; 95%CI 1.21-1.95)

גם הפרשת נתרן נמוכה מערכי הייחוס (מתחת ל-3 גרם ליום), הייתה קשורה בסיכון מוגבר לתוצא הראשי המשולב ולהיארעות תחלואה קרדיווסקולרית ובאופן ספציפי לתמותה קרדיווסקולרית:

(OR 1.27; 95%CI 1.12-1.44) 

(OR 1.30; 95%CI 1.13-1.50)

(OR 1.77; 95%CI 1.36-2.31)
|בעוד שצריכת נתרן (המיוצגת על ידי הפרשה בשתן) של 3-6 גרם ביום קשורה בסיכון הפחות ביותר לתמותה ו/או תחלואה קרדיווסקולרית, הן צריכה נמוכה יותר או גבוהה יותר (7 גרם ומעלה) קשורות בסיכון מוגבר לאירועים אלו.
|-
|Urinary sodium excretion, blood pressure, cardiovascular disease, and mortality:. community¬level prospective epidemiological cohort study
(Mente et al)
|82,544 משתתפים מ-18 מדינות במחקר ה-PURE, בני 35-70.
|איסוף שתן בבוקר.

צריכת הנתרן ביחס לאירועים קרדיווסקולריים הוגדרה לפי שלישונים:

שלישון ראשון (תחתון): < 4.43 גר ליום, 

שלישון שני (אמצעי): 4.43-5.08 גר ליום

שלישון שלישי (עליון): > 5.08 גר ליום

תוצא ראשי (דיווח): שילוב של האירעות מחלה קרדיווסקולרית (מחלת לב כלילית/ שבץ/אי ספיקה) כמו גם, תמותה קרדיווסקולריים.

מעקב ממוצע של 8.1 שנים.
|הפרשת הנתרן הממוצעת נאמדה בכ-4.77 גרם ליום (טווח 3.22-7.52 גרם ליום). בסין הצריכה הממוצעת הייתה מעל 5 ליום.

רק בשלישון הראשון נמצא קשר הפוך מובהק בין עלייה של כל 1 גר בהפרשת הנתרן לבין היארעות מחלות קרדיווסקולריות והיארעות אוטם שריר הלב:

ירידה באירוע קרדיווסקולרי אחד ל-1000 שנות אדם (95%CI -2-00- [-0-01])

ירידה ב-0.45 אירועי אוטם שריר הלב ל-1000 שנות אדם (95%CI -0-86- [-0-04])

בסין, בה הפרשת הנתרן הממוצעת הייתה גבוהה ביותר, היה קשר לינארי בין הפרשת נתרן בשתן לבין היארעות מחלות קרדיווסקולריות או תחלואה קרדיווסקולרית ותמותה:

על כל הפרשה של 1 גרם הייתה עלייה באירועים הקרדיווסקורליים או בתחלואה ותמותה בכ-0.35 ו-0.53 מקרים ל-1000 שנות אדם, 0.0332=p ו-p=0.0168
|על פי תוצאות המחקר, ניכר כי במדינות בעלות צריכת נתרן גבוהה (מעל 5 גרם ליום כפי המשתקף בשתן) יש סיכון עודף, להבדיל ממדינות בעלות ממוצע צריכה נמוך יותר. אי לכך, אפשר לשקול המלצות לצריכת נתרן ברמה מותאמת למדינה.
|}

[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הקרדיולוגי בישראל]] 
[[קטגוריה:ניירות עמדה - עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל]]