מניעת תחלואה פרינטלית ע"י סטרפטוקוקוס מקבוצה B בנשים הרות בישראל - נייר עמדה

ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
נייר עמדה 22 - מניעת תחלואה פרינטלית ע"י סטרפטוקוקוס מקבוצה B בנשים הרות בישראל
ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום	מיילדות
האיגוד המפרסם	והחברה הישראלית לרפואת האם והעובר
קישור	באתר הר"י
תאריך פרסום	מאי 2025
יוצר הערך	צוות הכנת נייר העמדה

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סרפטוקוקוס בי

הקדמה

סטרפטוקוקוס ביתא־המוליטי מקבוצה B (להלן: GBS) הוא אחד הגורמים המשמעותיים לתחלואה ולתמותה זיהומית של הילוד, כמו גם עלייה בסיכון לפגיעה נוירו־התפתחותית בטווח הארוך.

קיימים שני סוגי תחלואה: מוקדמת המתרחשת בשבוע הראשון של חיי הילוד, ותחלואה מאוחרת משבוע ועד 90 יום לאחר הלידה.

בשני המקרים הביטוי הקליני דומה: אלח דם (sepsis), דלקת ריאות, דלקת קרום המוח, דלקת בעצם או בפרק או בעור.

נשאות הוא מצב בו החיידק נמצא בלדן (vagina) של האישה או בפי הטבעת ללא תסמינים קליניים כלשהם, ויכולה להיות קבועה או חולפת.

החיידק עלול לעבור לילוד מן האם באמצעות שאיפה של נוזל השפיר הנגועים או באמצעות הדבקה בעת המעבר בתעלת הלידה. הסכנה לזיהום מוגברת בלידה מוקדמת.

מחקרים קליניים הראו כי מתן אנטיביוטיקה לאם הנמצאת בסיכון להעברת החיידק לילוד במהלך הלידה עשוי למנוע את המחלה המוקדמת בשבוע הראשון לחיי התינוק, המהווה כ־70 אחוזים או יותר מסך תחלואת התינוקות.

קיימות בעולם המערבי שתי שיטות לזיהוי הנשים להן מומלץ לתת טיפול אנטיביוטי במהלך הלידה לצורך מניעת אלח דם בילוד:

1. ביצוע סקר כללי בשבועות 35–37 להיריון לכל הנשים ההרות לצורך איתור נשאיות
2. זיהוי על פי גורמי סיכון בהיריון/לידה

מדינות רבות בעולם עסקו בסוגיה וקבעו מדיניות מומלצת. עדויות חדשות ומחקרים שפורסמו בישראל ומחוץ לישראל סייעו לקבלת ההמלצות המובאות להלן:

ביצוע בדיקת סקר ל־GBS בשבוע 35–37 להיריון לכל הנשים ההרות בישראל

• הבדיקה תבוצע בשבוע 35–37 באופן יזום באמצעות תרבית וגינו־רקטלית
• הסיקור יכול להתבצע על ידי האישה באופן עצמאי על פי הפניית רופא מטפל/אחות; אין צורך להיבדק אצל הרופא
• תרביות אלו נעשות על ידי מטוש מהאזור התחתון של הלדן ולאחר מכן מהרקטום (ניתן להשתמש במטוש אחד או שניים). יש להעביר למעבדת הקופה תוך 24 שעות; עד אז ניתן לשמור בטמפרטורת החדר
• בנשים עם תגובה אלרגית (אנפילקסיס) לפניצילין מומלץ לבקש פרופיל עמידות של החיידק ל־Clindamycin או Erythromycin
• יש לרשום על ההפנייה כי מדובר בתרבית ל־GBS, שכן נדרש מצע תרבית ייחודי לבדיקה זו
• לנשים בהן אובחנה תרבית שתן חיובית ל־GBS בהיריון הנוכחי או היסטוריה של אלח דם מוקדם עם GBS בילוד קודם — ניתן לוותר על הבדיקה במהלך ההיריון הנוכחי, מאחר שמומלץ לקבל טיפול אנטיביוטי מונע בלידה בכל מקרה
• לנשים המגיעות לחדר לידה ולא נבדקו בקהילה, או אם מצב הנשאות ל־GBS לא ידוע — ניתן לבצע בדיקה מולקולרית מהירה ל־GBS בחדר לידה, אם היא זמינה והזמן מאפשר

מתן טיפול אנטיביוטי מונע בחדר לידה

1. הנשים הבאות תקבלנה טיפול אנטיביוטי מונע ללא תלות בתשובת בדיקת ה־GBS, בשל היותן בסיכון גבוה לתחלואה:
   1. אלח דם מוקדם ב־GBS בילוד קודם
   2. זיהום בשתן עם GBS בשלב כלשהו בהיריון הנוכחי
   3. נשים להן תרבית חיובית ל־GBS, אלא אם מתוכננת לידה בניתוח קיסרי וקרומי מי השפיר שלמים
2. נשים להן אין תשובת תרבית ל־GBS עם הגעתן לחדר לידה (לא בוצעה בדיקה, או שהתשובה לא ידועה, או שחלפו מעל 5 שבועות מקבלת תשובת תרבית שלילית) — תקבלנה טיפול אנטיביוטי מונע במהלך הלידה בנוכחות אחד מגורמי הסיכון הבאים:
   1. לידה מוקדמת לפני 37 שבועות היריון
   2. חום במהלך הלידה ≥ 38 מעלות צלזיוס
   3. ירידת מים במשך 18 שעות או יותר
   4. תוצאה חיובית ל־GBS בבדיקה מהירה בלידה
3. כאשר מתקבלת תוצאה שלילית ל־GBS בבדיקה המהירה — תינתן אנטיביוטיקה במקרים של לידה מוקדמת או ירידת מים מעל 18 שעות, זאת על פי שיקול דעת הרופא המטפל. כך גם במקרים בהם, על בסיס פרטי המקרה הקליני, יש להערכת הרופא סיכון מוגבר לאלח דם מוקדם על רקע GBS

האנטיביוטיקה המומלצת

• Penicillin — תכשיר הבחירה לטיפול מונע ב־GBS‏. Ampicillin יכול להוות תכשיר אלטרנטיבי. את הטיפול יש לתת בגישה תוך־ורידית כדי להגיע לריכוזים גבוהים במי השפיר
  • Penicillin: מנת העמסה של 5 מיליון יחידות, ובהמשך 2.5 מיליון יחידות כל 4 שעות עד ללידה
  • Ampicillin: מנת העמסה של 2 גרם, ולאחר מכן 1 גרם כל 4 שעות עד ללידה
• במקרים של רגישות ל־Penicillin ללא סיכון גבוה לאנפילקסיס (Anaphylaxis): מומלץ לתת Cefazolin — מנת העמסה 2 גרם, ולאחר מכן 1 גרם כל 8 שעות
• במקרים של רגישות ל־Penicillin עם סיפור של Anaphylaxis:
  • אם ידוע כי החיידק רגיש ל־Clindamycin או ל־Erythromycin — טיפול הבחירה: Clindamycin‏ 900 מיליגרם כל 8 שעות עד ללידה, או Erythromycin‏ 500 מיליגרם כל 6 שעות עד ללידה
  • אם ידוע כי החיידק עמיד ל־Clindamycin ול־Erythromycin, או אם לא ידועה רגישות החיידק — יש לשקול מתן טיפול מונע ב־Vancomycin: מנת העמסה 20 מיליגרם/קילוגרם (מקסימום 2 גרם), ולאחר מכן 1 גרם כל 12 שעות. יש לתת את ה־Vancomycin בטפטוף איטי במשך שעה או יותר עד ללידה

צוות הכנת נייר העמדה

• ד"ר מוטי ברדיצ'ב, מרכז רפואי כרמל, חיפה
• פרופ' קובי בר - יו"ר החברה לרפואת האם והעובר, מרכז רפואי וולפסון, חולון ושאר חברי *הועד:
• ד"ר יורי פרליץ - מנהל יחידת רפואת אם-עובר, מרכז רפואי ע"ש ברוך פדה, פוריה, טבריה
• פרופ' יריב יוגב - מנהל חדרי לידה, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה
• ד"ר מיכל קובו - מנהלת מחלקת יולדות, מרכז רפואי אדית וולפסון, חולון
• ד"ר סורינה גריסרו-גרנובסקי - אחראית אגף מיילדותי, מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים
• ד"ר אלי גוטרמן - מנהל שירות מחוזי להיריון בסיכון גבוה, מחוז חיפה, בית חולים כרמל, /שירותי בריאות כללית
• פרופ' אייל ענתבי - מנהל אגף נשים ויולדות, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון

צוות עדכון הנייר 2017

• פרופ' אריאל מני
• פרופ' טל בירון-שנטל,
• פרופ' יואב יינון
• פרופ' משנה קליני זהר נחום
• ד"ר חן סלע
• פרופ' משנה קליני עדו שולט
• פרופ' אייל שיינר

צוות עדכון 2024:

• פרופ׳ טל בירון שנטל
• פרופ׳ רינת גבאי בן זיו
• פרופ׳ גלי פריאנטה
• פרופ' לירן הירש
• ד״ר הדר רוזן
• ד״ר דנה ויטנר
• פרופ׳ חן סלע

הנייר אושר על ידי יו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, פרופ' יסמין מאור (2025).

ביבליוגרפיה

1. הנחיות משרד הבריאות, חוזר מ־27/12/2023.
2. Prevention of Group B Streptococcal Early-Onset Disease in Newborns: ACOG Committee Opinion, Number 797. Obstet Gynecol. 2020 Feb;135(2):e51–e72.

המידע שבדף זה נכתב על ידי צוות הכנת נייר העמדה