נוגדנים לצנטרומר - Anti centromere antibodies
| מדריך בדיקות מעבדה | |
| נוגדנים לצנטרומר | |
|---|---|
| Anti centromere antibodies | |
| שמות אחרים | ACA |
| מעבדה | אימונולוגיה בדם |
| תחום | מחלה ראומטית סיסטמית אוטואימונית |
| טווח ערכים תקין | פחות מ-0.1U נחשבת תוצאה שלילית; מעל 0.1U נחשבת תוצאה חיובית. ערכים אלה נכונים לכל הגילים. |
| יוצר הערך | פרופ' בן-עמי סלע |
מטרת הבדיקה
הערכה של מטופלים עם מאפיינים של מחלה ראומטית סיסטמית אוטואימונית, כגון סקלרוזיס סיסטמי או תסמונת Sjogren.
מידע קליני
צנטרומרים הם אזורים בקצות הכרומוזומים המשחקים תפקיד קריטי בחלוקת תאים ובהפרדת כרומוזומים בעת מיטוזיס ומיוזיס. הנוכחות של נוגדן אנטי-צנטרומר (להלן ACA) כרוך בנוגדן אנטי-גרעיני ומדגים תמונת צביעה גרגירית של הגרעין של גרעיני אינטרפאזות וכרומטין מטה-פאזי על מצע HEp-2 על ידי בדיקה אימונו-פלורסצנטית בלתי ישירה (להלן IFA) (Stochmal וחב' ב-Clin Rev Allergy Immunol משנת 2020, ו-Kajio וחב' ב-Ann Rheum Dis משנת 2021). ל-ACA יש ספציפיות רחבה לקומפלקס מאקרו centromere–kinetochore. מספר אפיטופים הכרוכים עם קומפלקס אוטו-אנטיגני זה תוארו עם CENP-A (שגודלו 819 קילו-דלטון), עם CENP-B (שגודלו 80 קילו-דלטון), CENP-C (שגודלו 140 קילו-דלטון) ו-CBX כיעדים עיקריים (Earnshaw וחב' ב-J Clin Invest משנת 1986, ו-Takeshita וחב' ב־Ann Rheum Dis משנת 2020). אנטיגן CENP-B הוא כנראה האוטו-אנטיגן העיקרי במחלות אוטואימוניות סיסטמיות, ומוכר על ידי רוב, אם לא כל, הנסיובים המכילים נוגדנים לצנטרומר. ביחד עם אוטו-נוגדנים אנטי-Scl 70 ואנטי RNA polymerase III, ACA מומלץ לאבחון של סקלרוזיס סיסטמי (להלן SSc), על ידי שני הגופים American College of rheumatology ו-European League Against Rheumatism (ללvan den Hoogen וחב' ב-Ann Rheum Dis משנת 2013).
היסטורית, ACA היה כרוך עם SSc, אך גם הופיע בשיעורים שונים במחלות אוטו-אימוניות כגון מחלת Sjögren, ב-cholangitis ראשוני של המרה, במחלת-overlap connective tissue, וב-rheumatoid arthritis (Kuramoto וחב' ב-Sci Rep משנת 2017, ו-Cavazzana וחב' ב-Clin Rev Allergy Immunol משנת 2023). ACA הוא האוטו-נוגדן השכיח ביותר הספציפי כנגד SSc, והוא כרוך אופיינית עם limited cutaneous SSc, שההתייחסות הקודמת שלו היא תסמונת CREST, המורכבת מ-calcinosis, מתופעת Raynaud, מ-esophageal dysmotility, מ-sclerodactyly ומ-telangiectasia ({Nihtyanova וחב' ב-Arthritis Rheumatol משנת 2020). בנוסף, ACA הוא בעל שכיחות גבוהה יותר בלבנים מאשר באפריקנים-אמריקאים או באסייתים. ה-limited cutaneous SSc מאופיין על ידי פיברוזיס של העור או של האצבעות (sclerodactyly), ובמקרים אחדים בפיברוזיס של הפנים והצוואר, או בעור הסמוך למרפקים או לברכיים, אך לא בזרועות, בירכיים או בחזה. בהתבססות על האפיון של אוטו-נוגדנים, מטופלים חיוביים ל-ACA עם limited cutaneous SSc, הם בעלי הישרדות קצרה ב-20 שנה, בעלי השכיחות הנמוכה ביותר של פיברוזיס של הריאות, השכיחות הנמוכה ביותר של SSc לבבי, והמשבר הנמוך ביותר של סקלרודרמה כלייתית.
בנוסף ל-SSc, יש התרחשות של ACAs במטופלים עם תסמונת Stevens-Johnson, עם rheumatoid arthritis, עם PBC overlap או עם overlap CTD. מחקרים המכוונים לקבוע את הספציפויות העדינות של ACA ב-DTD שונים, הדגימו תדירויות דומות ל-CENP-B, שהוא היעד המרכזי ב-ACA. במחקרים אלה, ACA הכיר את הקומפלקס הצנטרומרי ולא חלבונים אינדיבידואליים, ותכונה זו משותפת בקרב מטופלים עם תסמונת Sjogren, עם SSc או עם cholnagitis ראשוני של המרה (PBC). בהערכה השגרתית הקלינית, ACA כמו גם ACA ספציפי ל-CENP-B ול-CENP-A, יכול להתגלות תוך שימוש במספר שיטות (Fritzler וחב' ב-Autoimmun Rev משנת 2011, ו-Bossuyt וחב' ב-Nat Rev Rheumatol משנת 2020). גילוי ACA מתבצע על ידי IFA עם המצע HEp-2, במה שמוגדר בהרחבה כאוכלוסייה הטרוגנית של חלבונים צנטרומריים (centromere-kinetochore macro-complex). בעוד שרוב ה-solid-phase immunoassays להערכה קלינית מסתמכים על אנטיגן CENP-B.
אחד עשר נסיובים חיוביים ל-ACA נלמדו בקרב 821 דגימות שנשלחו למחלקה לאימונולוגיה במרכז הרפואי CHU Hassan II-Fez במשך 3 שנים. הגיל הממוצע של המטופלים היה 50 ± 18 שנה כאשר היחס בין נשים לגברים היה 4.5. הטיטר של נוגדנים כנגד צנטרומרים נע בין 160 ו-1,280. זיהוי האנטיגן על ידי immunoblot הראה שאנטי-CENP A ואנטי-CENP B נמצאו ב-7 מטופלים, ואילו אנטי-CENP B זוהו בארבעה מטופלים. הבדיקות הפתולוגיות הראו קשר משמעותי של ACAs עם החשש הקליני של systemic sclerosis ב-45% מהמקרים (Stochmal וחב' ב-Clin Rev Allergy Immunol משנת 2011, ו-Assassi ו-Varga ב-Systemic Sclerosis משנת 2020).
הוראות לביצוע הבדיקה
רצוי להיות בצום של 8–12 שעות.את הדם יש לדגום למבחנת (Sarstedt Aliquot Tube (T914, או למבחנה כימית מבחנת ג'ל, או מבחנה עם פקק אדום. לאחר סרכוז בקור יש להעביר את הנוזל העליון למבחנת פלסטיק לצורך העברה למעבדה. יציבות הנסיוב המועבר בקירור (מועדף) היא של 72 שעות או כנסיוב קפוא היא למשך 12 יום. הבדיקה מתבצעת בשיטת multiplex Flow Immunoassay, או בשיטת ELISA.
ראו גם
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-שומר;
החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב (יוצר הערך)

כניסה
עקבו אחרינו בפייסבוק