האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "נוגדנים לקולטן של Phospholipase A2 receptor antibodies - phospholipase A2"

מתוך ויקירפואה

 
(26 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בדיקת מעבדה
+
#הפניה [[נוגדנים כנגד הקולטן Phospholipsae A2]]
|שם עברי=נוגדנים לקולטן של phospholipase A2
 
|שם לועזי=Phospholipase A2 receptor antibodies
 
|קיצור=נוגדנים לקולטן של phospholipase A2
 
|תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
 
|מעבדה=[[אימונולוגיה בדם]]
 
|תחום=אבחון של [[גלומרולונפריטיס]] על רקע membranous nephropathy ומעקב אחר מהלך המחלה.
 
|יחידות מדידה=
 
|טווח ערכים תקין=בשיטת ELISA-תוצאה שלילית כאשר <14 RU/mL; תוצאה גבולית כאשר > or =14-<20 RU/mL; תוצאה חיובית כאשר  > or =20 RU/mL. בשיטת כימות אחרת של רמת הנוגדנים כנגד PLA2R סף הנורמה העליון הוא 0.91 מיקרוגרם/מיליליטר. בשיטת Immunofluorescence Assay (IFA) תוצאה תקינה היא תוצאה שלילית.
 
|יוצר הערך=[[משתמש:בן עמי סלע|פרופ' בן-עמי סלע]]
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
==מטרת הבדיקה==
 
הבדלה בין [[membranous nephropathy]] ראשונית (אידיופתית) לבין membranous nephropathy שניונית. 
 
 
 
==membranous nephropathy==
 
המפגע הכלייתי הידוע כ-membranous nephropathy (להלן NM) הוא הנפוץ ביותר בתרחיש של תסמונת נפרוטית (nephrotic syndrome) במבוגרים, בנוסף ל-focal segmental glomerulosclerosis (או FSGS) על פי Beck וחב' ב-N Eng J Med משנת 2009, ו-El Husseini וחב' ב-Am J Nephrol משנת 2016. בערך 80% מהמקרים הם idiopathic membrane nephropathy (להלן IMN), ו-20% מהמקרים הם secondary membrane nephrpopathy (להלן SMN) (Couser ב-Clin J Am Soc Nephrol משנת 2017, ו-Ravindra וחב' ב-Ind J Nephrol משנת 2016). למרות שתרפיה עם תכשירים מדכאי מערכת החיסון, מוכחת כיום כיעילה בהתנהלות עם מטופלים הסובלים מ-IMN (Bech וחב' ב-Clinical Journal of the Am Soc Nephrol משנת 2014), חשוב לציין שמספר מטופלים סובלים מאירועים חמורים לאחר סוג טיפול כזה (Pavenstadt ב-Nephrologe משנת 2016). לכן נחוץ לטפל בערך בשליש מהמטופלים בטיפול שמרני כדי להימנע מאירועים ממאירים העלולים להיגרם על ידי דיכוי מערכת החיסון (Stahl וחב' ב-Dtsch Medl Wochenschr משנת 2011).
 
מפגע ה-MN מתאפיין על ידי דלקת ורגישות-יתר של פקעיות הכליה (glomerulitis) ושל האינטרסטיציום (nephritis) על פי Ronco ו-Debiec ב-Nat Rev Nephrol משנת 2012, Glassock ב-Conrib Nephrol משנת 2013). בצפון אירופה השכיחות השנתית של MN היא 5-10 מקרים למיליון (McQuarrie וחב' ב-Nephrol Dial Transplant משנת 2010). מפגע זה נגרם על ידי תגובה אימונולוגית המאופיינת על ידי שקיעה של קומפלקסים אימוניים ב-basement membrane של הגלומרולות, מה שגרם להפחתת הפעילות של הכליות ברוב המקרים. עם התקדמות המחלה, התעבות של הממברנה הבסיסית יכולה להיראות במיקרוסקופ אור, וכך בתחילה הוגדר המפגע כ-"membranous glomerulonephritis" (על פי Beck ו-Salant ב-Kidney Int משנת 2010). המשקעים האימוניים פוגעים בחדירות של הלולאות הקפילריות מה שגורם לפרוטאינוריה, ולעתים קרובות לתסמונת נפרוטית המתבטאת בהיפו-אלבומינמיה, היפרליפידמיה ובצקת (Scheidat ו-Stahl ב-Internist משנת 2003).
 
 
 
==נוגדנים כנגד הקולטן לפוספוליפאז A2==
 

גרסה אחרונה מ־06:20, 2 באפריל 2019