כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק נזלת כרונית - נייר עמדה
 | |
|---|---|
| נזלת כרונית - קווים מנחים קליניים 2010 | |
| תחום | אלרגיה ואימונולוגיה , אף אוזן גרון |
| האיגוד המפרסם | האיגוד לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית |
| תאריך פרסום | 2010 |
| יוצר הערך | חברי הוועדה לקווים מנחים מטעם האיגוד לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית והחוג לרינולוגיה - איגוד רופאי אף, אוזן גרון ומנתחי ראש-צוואר |
| ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים. | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – נזלת
חברי הוועדה
- אבנר רשף - מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן
- מונה כידון־ינקוביץ' - מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן
- רענן כהן־כרם - מרכז רפואי כרמל, חיפה
- מנחם רתם - מרכז רפואי העמק, עפולה
- יהודה רוט - מרכז רפואי וולפסון, חולון
- ננסי אגמון־לוין - מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן
- יצחק ברוורמן - מרכז רפואי הלל יפה, חדרה
- רון אלישר - מרכז רפואי הדסה עין כרם, ירושלים
תקציר
נזלת כרונית היא אחת המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר: היא פוגעת בכ־40% מהאוכלוסייה וגורמת לתחלואה, לסבל ולפגיעה משמעותית באיכות החיים. נזלת כרונית קשורה במינעד רחב של מחלות וסיבוכים, כגון: גנחת הסימפונות, הפרעה בנשימה דרך האף, דלקות בלוע ובגתות (סינוסים), הפרעות בשינה, אובדן ריכוז ופגיעה בתפקוד בעבודה ובלימודים. מאמר זה מלווה את הוצאתם לאור של "קווים מנחים לנזלת כרונית", שחוברו על ידי צוות מומחים לאלרגיה ואימונולוגיה־קלינית, ורופאי אא"ג. נייר העמדה נסמך על קווים מנחים שפורסמו בעולם, אך מותאם לתנאים ולסביבה הרפואית בישראל ומופץ לכל הרופאים על ידי ההסתדרות הרפואית. קווים מנחים קליניים (Clinical guideiinems, Practice parameters) חיוניים לעדכון הידע; טיוב איכות הטיפול בחולים; שיפור התקשורת בין דיסציפילינות רפואיות; חינוך רפואי; הנחיות מקצועיות לקופות החולים; והגנה על העוסקים במקצוע הרפואה מפני תביעות משפטיות.
הקדמה
נזלת היא תסמין שכיח ביותר: 95% מהאוכלוסייה מקנחים את אפם לפחות ארבע פעמים ביום, ומגיבים בהפרשה מימית או בהתעטשות לגירויים אקלימיים כגון אוויר קר או אבק. בנוסף, מחזוריות פיזיולוגית גורמת לכל אדם לחסימה לסירוגין של נחירי האף ולתגובות של גודש והתעטשות, או לנזלת בעת שינויי תנוחה או חשיפה לגורמים חיצוניים (ריחות, אוכל מתובל וחם) [1]. נזלת טבעית ('פיזיולוגית') נבדלת מנזלת תסמינית מתמשכת, הגורמת לתחלואה, לסבל ולפגיעה משמעותית באיכות החיים. נזלת כרונית היא אחת המחלות הנפוצות ביותר והחמישית בשכיחותה בארה"ב. חולי נזלת אלרגית פונים פי 1.8 יותר לרופאים, וההוצאות לטיפול כפולות ממחלות שכיחות אחרות [2].
נזלת כרונית קשורה במינעד רחב של סיבוכים, כגון: גנחת אלרגית, הפרעה בנשימה דרך האף, דלקות בלוע ובגתות הפנים (סינוסים), הפרעות בשינה, אובדן ריכוז ופגיעה בתפקוד בעבודה ובלימודים [3] , [4] , [5]. קווים מנחים קליניים (Clinical guideiinems, Practice parameters) חיוניים לצורך עדכון הידע; טיוב איכות הטיפול בחולים; שיפור התקשורת בין דיסציפילינות רפואיות; חינוך רפואי; הנחיות מקצועיות לקופות החולים; והגנת העוסקים במקצוע הרפואה מפני תביעות משפטיות. מאמר זה מלווה את הוצאתם לאור של "הקווים המנחים לנזלת כרונית", שחובר על ידי צוות מומחים לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ורופאי אא"ג. נייר העמדה נסמך על קווים מנחים שפורסמו בעולם [6] , [7] , [8] , [9] , [10], אך מותאם לתנאים ולסביבה הרפואית בישראל.
הגדרות: נזלת (Rhinitis) מוגדרת על ידי אחד או יותר משלושה תסמינים: גודש באף (Nasal congestion), הפרשה מימית (Rhinorrhea), גרד והתעטשויות (itching, Sneezing). תסמינים נלווים הם: כאבי ראש, אובדן חוש הריח, דלקת לחמיות, מחנק וקוצר נשימה, הפרעות בשינה, בריכוז ובתפקוד. אבחנה של נזלת אלרגית (להלן נ"א, Allergic rhinitis) מחייבת הוכחת רגישות לאלרגן נשאף סביבתי.
נזלת לא-אלרגית (להלן נל"א ,-Rhinopathy, Non-allergic rhinitis NAR, Vasomotor rhinitis) מתבטאת בגודש באף ובהפרשה מימית, ומושפעת מקור, חום, לחות וחומרים נדיפים או מגרים. האבחנה נקבעת בדרך השלילה, כאשר אין רגישות לאלרגן רלבנטי[11]. נזלת עונתית (Seasonal) או כזו התלויה בפריחה עונתית (קדחת השחת, Hay fever) וכל־שנתית (Perennial), מסתמנת במרבית חודשי השנה. הפורום העולמי ARIA[6] , [7] מגדיר נזלת על פי תדירות התסמינים (Chronic persistent - תסמינים ביותר מארבעה ימים בשבוע הנמשכים יותר מארבעה שבועות; intermittent- פחות מארבעה ימים בשבוע או פחות מארבעה שבועות). כן מקובלת הגדרה על פי חומרת המחלה (Mild - התסמינים אינם מפריעים, אינם פוגעים בשינה, בפנאי או בתפקוד בעבודה ובלימודים; Moderate to Severe -התסמינים מפריעים ופוגעים באופן משמעותי).
שכיחות בעולם ובישראל: נזלת כרונית מהווה גורם מרכזי לתחלואה בעולם וכרוכה בהוצאות ניכרות על תרופות, באובדן ימי עבודה וימי לימוד, ובפגיעה משמעותית באיכות החיים. שכיחות המחלה היא כ־40% במבוגרים וילדים [1] , [12] , [3] , [4]. במחקר ISAAC שנערך בילדים עד גיל 14 שנים ב־120 מדינות, התלוננו 29% מהילדים על נזלת בשנה האחרונה [13]. קדחת השחת נדירה בקרב ילדים מתחת לגיל חמש שנים, אך שכיחותה עולה בגיל ההתבגרות ומגיעה לשיאה בגילים 25-15 שנים. מרבית (80%) החולים בארה"ב מאובחנים לפני גיל 18 שנים, וחציון (Median) גיל הופעת המחלה הוא 23 שנים [1].
בישראל לא נערך סקר מקיף על שכיחות הנזלת, אך במחקר ISAAC A שבו נכללו מעל ל־11,000 ילדי בית ספר, דווח על נ"א ב־10.7%
- ↑ 1.0 1.1 1.2 Nathan RA, The burden of allergic rhinitis. Allergy Asthma Proc, 2007; 28:3-9.
- ↑ Schatz M, Zeiger RS, Chen W & al, The burden of rhinitis in a managed care organization. Ann Allergy Asthma Immunol, 2008; 101:240-7.
- ↑ 3.0 3.1 Hellings P W & Fokkens W J, Allergic rhinitis and its impact on otorhinolaryngology. Allergy, 2006: 61: 656-664.
- ↑ 4.0 4.1 Bousquet J, Neukirch F, Bousquet PJ & al, Severity and impairment of allergic rhinitis in patients consulting in primary care. J Allergy Clin Immunol, 2006; 117:158-62.
- ↑ Muliol J, Maurer M & Bousquet J, Sleep and allergic rhinitis. J Investig Allergol Clin Immunol, 2008; 18:415-9.
- ↑ 6.0 6.1 Bousquet J, Schunemann HJ, Zuberbier T & al, Development and implementation of guidelines in allergic rhinitis- an ARIA-GA2LEN paper. Allergy, 2010; 65: 1212-21.
- ↑ 7.0 7.1 Brozak JL, Bousquet J, Baena-Cagnani CE & al, Allergic rhinitis and its impact on asthma (ARIA) guidelines: 2010 revision. J Allergy Clin Immunol, 2010; 126: 466-76.
- ↑ Scadding GK, Durham SR, Mirakian R & al, BSACI guidelines for the management of allergic and non-allergic rhinitis. Clin Exp Allergy, 2008; 38:19-42.
- ↑ Thomas M, Yawn BP, Price D & al, EPOS Primary Care Guidelines: European Position Paper on the Primary Care Diagnosis and Management of Rhinosinusitis and Nasal Polyps 2007 - a summary. Prim Care Resp J, 2008; 17:79-89.
- ↑ Costa DJ, Bousquet PJ, Ryan D & al, Guidelines for allergic rhinitis need to be used in primary care. Prim Care Resp J, 2009; 18: 250-7.
- ↑ Kaliner MA, Classification of nonallergic rhinitis syndromes with a focus on vasomotor rhinitis, proposed to be known henceforth as nonallergic rhinopathy. WAO Journal, 2009; 2:98-101.
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה2 - ↑ Asher MI, Montefort S, Bjorksten B & al, Worldwide time trends in the prevalence of symptoms of asthma, allergic rhinoconjunctivitis, and eczema in childhood: ISAAC Phases One and Three repeat multicountry cross-sectional surveys. Lancet, 2006; 368(9537):733-43.