כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק סביבות ידידותיות-גיל בישראל מדריך לרשויות המקומיות - מבוא
סביבות ידידותיות-גיל בישראל מדריך לרשויות המקומיות
מאת אפשרבריא
פתח דבר
מדריך זה מתמקד בקידום סביבות ידידותיות-גיל ומסתמך על המודל שפיתח ארגון הבריאות העולמי. הוא נכתב ככלי-עזר לרשויות מקומיות הפועלות לקידום רווחת תושביהן, מתוך תפיסה כוללנית המשלבת מענים לגורמים סביבתיים, חברתיים ותרבותיים הקובעים את בריאותם.
התבגרות האוכלוסייה והשינוי במאזן הדמוגרפי מעסיקים את רוב הארצות המפותחות, בכללן ישראל, ומהווים אתגר משמעותי לרשויות המקומיות. מגפת הקורונה העצימה אתגר זה.
התפיסה של סביבות ידידותיות-גיל נשענת על אחד מארבעה תחומי קדימות שקבע הסניף האירופי של ארגון הבריאות העולמי לצורך מימוש אסטרטגיית 2020 - בניית קהילות בנות-חוסן וסביבות תומכות. תפיסה זו שימשה בסיס לגיוס 'השולחן העגול' של שותפים, מומחים בתחום, נציגי משרדי-ממשלה, ארגונים לא-ממשלתיים ומתאמי-בריאות מרשויות החברות ברשת ערים בריאות. כולם היו שותפים בגיבוש התפיסה הישראלית לסביבות ידידותיות-גיל ולכולם מטרה משותפת - לשפר את איכות חייהם של האזרחים הוותיקים ולקדם הזדקנות פעילה מתוך תפיסה כוללנית לפיה האזרחים הוותיקים הם נכס לרשויות המקומיות ולא נטל עליהן.
התפיסה המערכתית המוצגת במדריך זה תסייע בקידום בריאות בכל מדיניות מקומית. דרכי הפעולה המוצעות במדריך מתבססות על פרסומים של רשת ערים בריאות: "מדריך לעיר פעילה" ו"עיר מקדמת תזונה מ.ב.ט.י.ח.ה (מקיימת, בריאה, בטוחה, טבעית, ים תיכונית, חכמה, הוגנת)" וכן על פרסומים של ארגון הבריאות העולמי, על מאמרים מדעיים ועל מומחיותם וניסיונם של חברי צוות הכתיבה.
במדריך שלשה פרקים. הפרק הראשון מציג את המושגים ואת המתווה לפעולה ומספק כלים שמאפשרים לצאת לדרך. הפרקים הבאים מאפשרים השלמת מידע וידע: הפרק השני מציג, בנוסף על העקרונות והשיטות, גם דוגמאות של יישום מדיניות ודוגמאות של תוכניות ספציפיות והפרק השלישי מעמיק בידע.
למי מיועדת החוברת?
החוברת מיועדת לכל אלה הפועלים לקידום רווחת תושבי הרשות המקומית: מקבלי ההחלטות, מהנדסי ערים ומתכננים, מנהלי מחלקות: בריאות, חינוך פורמלי ובלתי-פורמלי, תרבות, רווחה, איכות הסביבה, רישוי עסקים, מקדמי בריאות וכן לאזרחים המעוניינים לקדם את הנושא.
יישום, ליווי והטמעה
הצוות, הכולל אנשי מקצוע מתחומי קידום הבריאות, הגריאטריה, הרווחה, והחברה ימשיך לפעול כגורם תומך, מלווה, מייעץ ומעריך בעת היישום של סביבות ידידותיות-גיל ברמה המקומית. המדריך מופץ באתרים של רשת ערים בריאות בישראל ומשרד הבריאות.
מבוא
הצורך במדיניות מקומית, מערכתית ידידותית-גיל
תוחלת החיים בארצות המפותחות, כולל ישראל, עולה בהדרגה ועמה עולה שיעור האנשים שגילם מעל 65 שנה. בישראל היו כמיליון בני 65 ומעלה בסוף שנת 2016 - המהווים 11.3 אחוזים מהאוכלוסייה. מספר זה גדול ב-4.2 אחוזים ממספר בני 65 ומעלה ב-2015[1]. תחזיות מראות כי בשנת 2050, אחד מכל שישה אנשים בעולם יהיה בן 65+ (16 אחוזים), לעומת אחד מכל 11 אנשים (9 אחוזים) בשנת 2019. באזור אירופה וצפון אמריקה צופים כי רבע מהאוכלוסייה תהיה מעל גיל 65 בשנת 2050[2]. להזדקנות האוכלוסייה יש השלכות על כל מגזרי החברה, כולל תעסוקה ושוק ההון, דיור, תחבורה והגנה חברתית. היא משפיעה גם על מבנה המשפחה ועל הקשרים הבין-דוריים. ההתייחסות לגיל הזקנה משתנה בהתאם: בעבר התייחסו לקבוצת האזרחים הוותיקים כהומוגנית, אולם, בשל טווח הגילאים שהיא מכילה, מ-65 עד למעלה מ-100 שנה, נהוג לחלקה לקבוצות גיל: אזרחים וותיקים צעירים - בני 65 עד 74, אזרחים וותיקים - 75 עד 85, ואזרחים וותיקים מאוד שגילם למעלה מ-85 שנה. חלוקה נוספת היא לפי גילאים ומצב בריאות: "הגיל השלישי" האזרחים וותיקים הצעירים - עד גיל 75 או 80, ו"הגיל הרביעי", האזרחים וותיקים המופלגים - גילם 80 ומעלה. יש הגורסים שתחילתו של "הגיל הרביעי" אינה תלוית גיל, והיא מאופיינת בהידרדרות משמעותית באיכות החיים[3].
לרוב, מתייחסים לאזרחים וותיקים כתורמים לפיתוח לכן, את יכולותיהם לפעול למען עצמם ולמען החברה בה הם חיים צריך לשלב במדיניות ובתוכניות בכל רמות הממשל[2]. עם זאת, הגיל השלישי עלול לטמון בחובו חוויה של בריאות רעועה, נכות, תלות ובדידות, זאת בשל היכולות התפקודיות של הפרט, וגם במידה רבה, כתלות בסביבתו הפיזית והחברתית. סביבה תומכת מסייעת לאנשים בעלי יכולות שונות לתחזק את יכולותיהם ולהמשיך בפעילויות החשובות להם[4].
נעשה שימוש במושג "כלכלת השיבה" (silver economy). המונח מתייחס למערכת של ייצור, הפצה וצריכה של מוצרים ושירותים, ולכוח הקנייה הפוטנציאלי של אנשים מבוגרים כדי לספק את צורכי החיים והצריכה שלהם. השימוש בגישה הוא חלק ממדיניות ידידותית-גיל, מאחר שהגישה מהווה תמריץ עבור הסקטור העסקי לפתח מוצרים המתאימים לאוכלוסייה המתבגרת. במובנו המצומצם מתייחס מושג זה להיבטים של התאמת שירותים, מוצרים ותעסוקה לאזרחים הוותיקים. במובנו הרחב מתייחס המושג למניעת גילנות (Agism) ולפיתוח פתרונות ידידותיים-גיל בכל תחומי החיים: בבית המגורים, במרחב הציבורי, בשירותי השכלה ותרבות, מדיה, שירותי פנאי, כושר גופני, אופנה, שירותים פיננסיים ועוד[5].
ארגון הבריאות העולמי ניסח אסטרטגיה גלובלית בנושא הזדקנות בריאה ותוכנית פעולה לשנים 2016–2020, תוך התייחסות ליעדי פיתוח בר-קיימא[6]. הזדקנות בריאה הוגדרה כ"תהליך של פיתוח ושמירה על יכולת תפקודית שמאפשרת שלומות (well-being) בגיל הזקנה". יכולת תפקודית זו נקבעת על-פי היכולות הפיזיות, המנטליות והפסיכו-חברתיות של הפרט וגם לפי הסביבות הפיזיות והחברתיות ויחסי הגומלין ביניהן. זהו תהליך המושפע מהסביבות בהן חי הפרט בכל מהלך חייו. שימוש בגישה זו מקדם את יכולתם של אזרחים וותיקים לתרום באווירה מכבדת וחופשית מאפליה על רקע מגדר או גיל. העקרונות המנחים כוללים: זכויות אדם, כולל זכותו של האזרח הוותיק לבריאות מיטבית, שוויון מגדרי, שוויון גילאי, הוגנות וסולידריות בין-דורית. פיתוח סביבות ידידותיות- גיל, היא אחת מחמש המטרות האסטרטגיות של התוכנית. המטרות האחרות מתייחסות להתחייבות לפעול לקידום הזדקנות בריאה בכל מדינה, להתאמת שירותי הבריאות לצורכי האזרחים וותיקים ולבקרה ומדידה[6].
מטרתן של סביבות ידידותיות-גיל לעודד הזדקנות פעילה ובריאה על-ידי מקסום הבריאות, עידוד ההכלה ואפשור שלומות (well-being) בגיל הזקנה. ניתן להשיג זאת בשתי דרכים: על-ידי תמיכה ביצירה של יכולות מהותיות במהלך החיים ותחזוקתן, ועל- ידי מתן כלים לקידום יכולת תפקודית גבוהה יותר שתאפשר לפרטים, ברמות שונות של מסוגלות, להמשיך בפעילויות החשובות להם[4].
עיר ידידותית-גיל-המודל האירופי לפעולה
המושג עיר ידידותית-גיל גובש ב-2006 על ידי המטה של ארגון הבריאות העולמי באמצעות קבוצות מיקוד שהתקיימו ב-33 מדינות[7]. 158 קבוצות מיקוד של בני 60 ומעלה התבקשו להתייחס למאפיינים ידידותיים-גיל בעירם, לבעיות בהן נתקלים ומה יש להוסיף לעיר כדי לקדם את בריאותם, השתתפותם וביטחונם. את עמדתם של בעלי קשיים פיזיים או נפשיים שנבצר מהם להשתתף בקבוצות המיקוד, השלימו על-ידי קבוצות מיקוד של מטפלים באזרחים וותיקים אלה. בחלק מהערים קיימו גם קבוצות מיקוד של ספקי שירות משלושה מגזרים: הציבורי, הפרטי וההתנדבותי. לאור ההתייעצות נבנה מודל ובו שמונה תחומים (תרשים 1).
הפרויקט האירופי של סביבות ידידותיות-גיל (Age Friendly Environment in Europe-AFEE) השלים את המודל על סמך ראיות ממחקרים ומניתוח פעילויות קהילתיות באירופה[8]. מסקנתם היא כי סביבות ידידותיות-גיל יספקו תמיכה טובה יותר כאשר תיושם מדיניות בתחומי נגישות פיזית, הכללה חברתית ושירותים הממוקדים באנשים ויבוצעו פרויקטים כוללניים בתחומים אלו.
לפיכך, המודל האירופי מציג שלושה ממדים שיהפכו את הרשות למכילה ותומכת יותר כלפי אזרחים ותיקים: סביבה פיזית, סביבה חברתית ושירותים מוניציפליים שיש להתאימם לצורכי אזרחים ותיקים בעלי יכולות שונות. הממדים המקיפים הללו מתייחסים לשמונה תחומי מפתח לעבודה עם מגזרים שונים (תרשים 1).
במיטבה, סביבה ידידותית-גיל מקשרת בין אמידת חסמים והתאמת מבנים בכל שמונה התחומים ושלושה הממדים בצורה משולבת. התערבות למען סביבות ידידותיות-גיל יכולה לסייע בהתמודדות עם האתגרים הגדולים ביותר של הזדקנות בריאה ופעילה, כגון בידוד-חברתי, בדידות, פציעות ונפילות, חוסר פעילות, התעללות באזרחים וותיקים ובריאות נפשית.
קידום סביבות ידידותיות-גיל - עקרונות מנחים[4]
העקרונות הבאים תומכים בחזון ובערכים של מדיניות ועשייה ידידותיות-גיל. הם מספקים ערך מוסף לשלבים ולתהליכים המוצגים במדריך זה.
השתתפות אזרחים ותיקים
העיקרון החשוב ביותר הוא מעורבות האזרחים הוותיקים והשתתפותם בכל ההחלטות והתהליכים ליצירת סביבות ידידותיות-גיל.
חשוב לערב בשיטתיות את האזרחים הוותיקים ולחזק את יכולותיהם כדי להבטיח שניסיונם יהיה נקודת הפתיחה לפיתוח יוזמות ידידותיות-גיל. בהשראת תנועות אחרות "מלמטה למעלה" הפך המשפט "כל מה שעלינו - רק בשיתופינו!" ("nothing about us without us!") לסיסמה חשובה באסטרטגיות ידידותיות-גיל. בכך מתבטא שינוי מתכונת העבודה מתכנון וקבלת החלטות על- ידי בעלי מקצוע ופוליטיקאים "בשביל" האזרחים הוותיקים, להגדרת בעיות, תפיסות ושיטות יישום והערכת סביבות ידידותיות-גיל בהשתתפותם.
מרבית התוכניות ידידותיות-הגיל המוצלחות משלבות תמיכה פוליטית חזקה ומנהיגות אסטרטגית יחד עם תהליך שיתופי ופרויקטים המונהגים בידי הקהילה בכל שלביהם. כך למשל, הערכת ידידותיות-גיל יכולה להתחיל בהגדרת האתגרים, תוך שימוש במחוונים חברתיים ואפידמיולוגיים, למשל, פרופיל בריאות; לחליפין, היא יכולה להתחיל בהערכת צרכים ואינטרסים העולים, לדוגמה, מפורומים ציבוריים או מקבוצות מיקוד של האזרחים הוותיקים. שילוב שתי הגישות מניב ערך מוסף. בשלב זה של התהליך נבנות מערכות יחסים שיש לחזק במהלך התכנון, היישום וההערכה.
יצירת פתרונות עבור אנשים שקשה יותר להגיע אליהם ועמם, מהווה לעיתים אתגר לקהילות. אוכלוסיות שוליים או קבוצות מעוטות יכולת של אזרחים ותיקים נוטות לייצוג מופחת בתהליכים שיתופיים, וזאת אף על פי שדווקא הן עשויות להבחין ביותר חסמים ואתגרים להזדקנות פעילה ובריאה. יצירת קשר והכללת קולם של האנשים הפגיעים ביותר, הם צעדים הכרחיים שניתן לבצע בשיתוף פעולה עם החברה האזרחית (דוגמה בפרק ב' - מנצ'סטר).
על מנת להיות בנות קיימא, על סביבות ידידותיות-גיל לתרום להפחתת אי-שוויון בריאותי בתוך הקהילות וביניהן.
דגש על הוגנות
במסגרת יוזמת "בריאות 2020" הסכימו 53 המדינות החברות באזור האירופי של ארגון הבריאות העולמי, על הפחתת אי-שוויון בבריאות והתחייבו לזכות הבסיסית לפיה על כל אדם לקבל הזדמנות שווה למימוש מלוא פוטנציאל בריאותו.
אי-שוויון המצטבר לאורך החיים עלול להביא להבדלים משמעותיים בצרכים ובחוויות של אזרחים ותיקים. על מדיניות ידידותית-גיל לגלות רגישות לצרכים השונים של קבוצות שונות ולוודא שגם הנזקקים ביותר יפיקו תועלת מההתערבויות. מחסור חומרי או בעיות בריאות יכולים לעורר חסכים אחרים או להשתלב עמם - למשל מפגעים סביבתיים, ניידות מופחתת, או תחושת חוסר אונים פסיכולוגית - ולהוביל לתחושת בדידות, בידול חברתי, חסמים ושאר אתגרים. הבנה טובה יותר של המנגנונים בבסיס תהליכים אלו היא קריטית להערכת אי-השוויון במחווני הבסיס ומסייעת בהערכה עד כמה נעשתה התקדמות באופן הוגן בקרב כלל האוכלוסיות.
שיתוף פעולה בין-מגזרי
החלטות ומדיניות בקרב שחקנים ומגזרים רבים מעצבות את שמונה התחומים של סביבות ידידותיות-גיל. יצירת סביבות ידידותיות-גיל אינה נמצאת באחריות הבלעדית של מגזר הבריאות והרווחה; זוהי תוצאה של פעולת רוחב בחברה.
תוכניות ויוזמות מוצלחות בתחום הסביבות ידידותיות-הגיל מציגות מסגרת המקדמת עבודה משותפת של בעלי-עניין שונים בקהילה, לכן, עקרון ליבה נוסף של יוזמות ידידותיות-גיל הוא טיפוח ותחזוקת שותפויות עם מגזרים מרובים ובעלי עניין בקהילה, זאת בנוסף על מעורבות והתייעצות עם אזרחים ותיקים. דוגמה לשיתוף בין מגזרים שונים ביצירה ויישום של בריאות בכל מדיניות ליצירת סביבות תומכות יותר היא התוכנית של העיר ריגה (פרוט בפרק ב').
שיתופי הפעולה כוללים את מספקי השירות, מחלקות התכנון, סוכנויות מוניציפליות כמו דיור ותחבורה, ארגוני התנדבות, המגזר הפרטי, מטפלים וקבוצות אזרחים, אך אינם מוגבלים להם. שילוב של כל הנ"ל יבטיח שנושא ההזדקנות והאוכלוסייה הוותיקה ישולבו בפעילויות מתוך גישה של כלל- החברה (דוגמה בפרק ב'-לובליאנה).
גישת מהלך החיים
שימוש בגישת מהלך החיים משמעה ייצור מדיניות קוהרנטית המתייחסת באופן פעיל לחיי-האדם בכל הגילאים ולאורך דורות. בפועל, המשמעות היא הבנת התועלת שבנקיטת יוזמה מוקדם ככל האפשר, ובתמיכה הולמת במעבר בין שלבי החיים המהותיים.
המגוון הבריאותי של גברים ונשים מבוגרים לא בהכרח קשור לגילם הכרונולוגי. לכן, מוטב לראותו כתוצאה של רצף אירועים לאורך החיים. גנטיקה והתנהגויות, הנובעות מנסיבות חיים, וגורמי דחק סביבתיים עוד מהרחם, משפיעים על הבריאות ועל הסיכון למחלות מהלידה עד לזקנה.
גישת מהלך החיים מכירה בכך שרצף האירועים מושפע ממגוון גורמים פוליטיים ותרבותיים שישפיעו על התוצאות הבריאותיות של הפרט והקהילה בגיל מבוגר יותר. הנחלת חיים בריאים בשלב מוקדם קובעת את הבסיס והמשאבים לחיים בריאים ופעילים בגיל מבוגר, גם עבור הדורות הבאים.
בעוד שסביבות ידידותיות-גיל מתמקדות בעיקר בצרכים של אזרחים ותיקים, התערבויות רבות הנובעות מאימוץ גישה זו יכולות להועיל גם לקבוצות אוכלוסייה אחרות. למשל, יצירת מרחבים בטוחים ונטולי מהמורות תועיל בסופו של דבר, גם להורים עם עגלות ילדים, לאנשים עם מגבלת ניידות ולילדים. יצירת הזדמנויות ומרחבים לפעילויות בין- דוריות תשפר את העברת הידע והחוסן מדור לדור (דוגמה ליישום הגישה - בפרק ב' - ניוקאסל).
ממשל רב-דרגי
תיאום ושילוב של תוכניות ושחקנים בכל דרגי הממשל - הכרחי הוא. כל יוזמה ידידותית-גיל צריכה לפעול ברמה המתאימה. תקנות הנוגעות לתוכניות, מדיניות וחוקים מקומיים, אזוריים וכלל ארציים מעניקות את הבסיס לפעולה השכונתית או הכלל-קהילתית, ויש לתאם אותן היטב בין שכבות הממשל כדי להסיר מכשולים מיותרים ולסייע בשיתוף פעולה לסביבות תומכות ומכילות.
גורמים סביבתיים מסוימים משפיעים על ארצות או אזורים שלמים, בעוד שאחרים הם ספציפיים או מוגבלים במידה רבה לשכונות או לאזורים קטנים. הבנת הממד הטריטוריאלי של האתגרים העירוניים היא, אפוא, חיונית. ההתמודדות המיטבית עם סוגיות כגון ניהול טיפולי תהיה ברמה האזורית או התת-אזורית, בעוד שלסוגיות כמו תחבורה ציבורית ותשתיות מוטב להתייחס ברמת הביניים של מרחב עירוני או ממשל מקומי, ואילו שוויון ואינטגרציה ייתרמו מגישה מקומית יותר ברמת השכונה.
מנהיגות חזקה היא חיונית ברמה המקומית, אך אין להתעלם מתפקידן המרכזי של מנהיגות אזורית ולאומית. במקרים רבים נדרשות גישות מתואמות ומשולבות במסגרת שלטונית רב-שכבתית (דוגמה - בפרק ב' - בלפסט).
יכולת הרשות המקומית ליצור סביבות ידידותיות-גיל - פיזיות וחברתיות[8]
קהילות ידידותיות-גיל מעודדות הזדקנות בריאה ופעילה באמצעות התאמת מבנים ושירותים לצרכיהם של אזרחים ותיקים בעלי מגוון יכולות. במסגרת פרויקט ה־AFEE נקבעו כיוונים אסטרטגיים ומטרות לכל אחד מתחומי המודל ועל פיהם יכולות רשויות מקומיות לפעול (פירוט בפרק א').
סביבות פיזיות תומכות - מתייחסות לשלשה תחומים:
- סביבה חיצונית
- תחבורה וניידות
- דיור מתאים
למדיניות וליוזמות התערבות בתחומים אלה יש תפקיד משמעותי בצמצום החסמים הפיזיים והמבניים ובכך הן מאפשרות השתתפות מלאה של אזרחים ותיקים ללא תלות במצבם הפיזי, הנפשי או התפקודי. על סמך מחקרים והערכות קהילתיות, קיימת הסכמה לגבי המרכיבים הרצויים של סביבות פיזיות ידידותיות-גיל. אלה כוללים שימושי קרקע ועיצוב קהילתי שמגדילים את האינטראקציה החברתית, מקטינים את התלות במכוניות, מציעים מבחר סוגי דיור בני-השגה ונגישים, כמו גם מגוון אמצעי תחבורה ועזרי ניידות. מכאן נובע שמתכנני ערים ומתכנני תחבורה הם שחקנים עיקריים בבניית הסביבות המתאימות ועליהם להיות יותר מודעים לגיל ולחשיבות העבודה המשותפת.
סביבות חברתיות משתפות ומכילות - מתייחסות לשלושה תחומים נוספים:
- השתתפות חברתית
- הכלה חברתית ואי-אפליה
- מעורבות אזרחית ותעסוקה
חיזוק המרכיב החברתי מסייע בהתגברות על חסמים שיש לאזרחים ותיקים. רשתות חברתיות ותמיכה חברתית למשל, ממתנות את ההשלכות של הידרדרות בריאותית על איכות החיים של האזרח הוותיק. בכדי לתת מענה לכל אלה יש צורך במדיניות חוצה מגזרים ובפעילות ממוקדת, בכל רמות הממשל, והרשות המקומית היא שחקן המפתח.
תפקיד השירותים המקומיים כולל:
- תקשורת ומידע
- שירותי רווחה וקהילה ושירותי בריאות המשולבים היטב זה בזה
שיתוף בידע והתנסויות - על כל הרשויות שמאמצות את הגישה של סביבות ידידותיות-גיל להוות תת-רשת לנושא ולקיים מעת לעת מפגשים משותפים שמטרתם למידה הדדית ושיתוף בידע ובהתנסויות מוצלחות, או באתגרים ופתרונותיהם וזאת בהשתתפות נציגי הרשויות וחברי צוות השולחן העגול לזקנה פעילה.
מידע על איכות חיי האזרחים הוותיקים בישראל - ממצאי מחקרים
הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2018[9] מצא כי מרבית האוכלוסייה (87 אחוזים) בגיל 65 ומעלה בישראל מרוצה מחייה: 31 אחוזים 'מרוצים מאוד' ו־56 אחוזים נוספים 'מרוצים'. עוד נמצא כי 42 אחוזים מעריכים כי מצב בריאותם לא טוב. בממוצע, 43 אחוזים דיווחו על בעיה בריאותית או פיזית שמפריעה להם בתפקוד יומיומי: 39 אחוזים מהגברים ו-47 אחוזים מהנשים. על פי דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מדצמבר 2017[2], שיעור התעסוקה של גברים בני 65 ומעלה היה 28.7 אחוזים ושל נשים - 13.8 אחוזים. שיעור זה הוא השמיני בגודלו מבין 34 מדינות ה-OECD. כמחצית מבני 65 ומעלה שאינם עובדים, מתקיימים בעיקר מקרן פנסיה או מחסכונות שלהם או של בני זוגם; 45 אחוזים מקצבאות של המוסד לביטוח לאומי או של משרד ממשלתי אחר והיתר (7 אחוזים) מתקיימים בעיקר מתמיכת בני-משפחה או ממקור לא ידוע[9]. 30 אחוזים מבני 65 ומעלה היו רשומים, בסוף 2015, במחלקות לשירותים חברתיים וכ-50 אחוזים מבני 75 ומעלה. 23 אחוזים מבני 65+ לא מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית (מזון, חשמל וכדומה)[9], לכ-84 אחוזים מבני 65+ הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים הוגדרה הנזקקות הראשית לשירות - מוגבלות[1]. על פי הסקר החברתי של הלמ"ס ב-2018, 19 אחוזים מבני 65+ חשים אפליה (28 אחוזים בקרב האוכלוסייה הצעירה יותר) מסיבה כלשהי, בשל גילם, מוצאם, דתם וכדי. 29 אחוזים חשים בדידות לעיתים קרובות או לפעמים (19 אחוזים בקרב האוכלוסייה הצעירה יותר). 17 אחוזים מרגישים 'לא כל-כך בטוח' או 'בכלל לא בטוח' ללכת לבד בחשיכה באזור מגוריהם, 9 אחוזים מהגברים ו-24 אחוזים מהנשים.
יש עליה עם השנים בשיעור המשתמשים באינטרנט: 62 אחוזים מבני 65+ (89 אחוזים מבין הצעירים שבהם) אולם רק רבע מהם משתמשים באינטרנט לצורך פעולות בנקאיות ותשלומי חשבונות[9].
דגשים בחוברת
- קווים מנחים לבניית סביבות ידידותיות- גיל - מודל, מתווה להכנת מדיניות ודרכים למימוש
- תחומי התערבות החוצים תחומים וממדים
- מחוונים / מדדים לניטור והערכה
- דוגמאות הממחישות את אפשרויות היישום
- רקע מדעי והמלצות מומחים
שותפים בתהליך החשיבה, הכתיבה וגיבוש המסמך (לפי א'-ב')
- גב' אלימלך מיכל, מתאמת בריאות, עיריית מודיעין-מכבים-רעות
- ד"ר אפללו אפרת, מנהלת המחלקה לקידום בריאות, משרד הבריאות
- גב' באום עליזה, MA בגרונטולוגיה
- פרופסור בארי אליוט, אגף גריאטריה, משרד הבריאות
- גב' ברס שולי, המחלקה לקידום בריאות, משרד הבריאות
- גב' גאון דליה, יועצת לגיל השלישי, חברת המועצה הלאומית לאזרחים ותיקים
- גב' ג'בארין נג'אח, מנהלת יחידת בריאות, עיריית אום אל פחם
- גב' גולדברג מיכל, יועצת ארגונית, מומחית לפיתוח קהילה והתנדבות, יועצת לבני-משפחה מטפלים
- מר עמרי גולדוין, מנהל תכנון אסטרטגי, משרד הבריאות
- גב' גולדפינגר שושנה, מבקרת פנים ומתאמת בריאות, עיריית בני-ברק
- ד"ר גיטליץ תמר, מנהלת תחום מחקר ודיור, המשרד לשוויון חברתי
- גב' גרטל שולמית, מרכזת בכירה תכנון ערים, משרד הבינוי והשיכון
- ד"ר דונחין מילכה, יו"ר, רשת ערים בריאות
- גב' דיסקין תמי, מנהלת תחום בדידות, משרד הרווחה
- מר יונתן למברגר, אגף גריאטריה, משרד הבריאות
- גב' כחל יוספה, רכזת בכירה תחום תזונה בגריאטריה, משרד הבריאות
- ד"ר כץ מעיין, סגנית מנהלת השירות הארצי לריפוי בעיסוק, משרד הבריאות
- ד"ר לקסר אירית, ראש אגף גריאטריה, משרד הבריאות
- גב' מבורך גלית, מנהלת השירותים לאזרחים ותיקים, משרד הרווחה
- גב' מלוויל לילך, יועצת, הכשרה ופיתוח תוכניות קידום בריאות
- גב' מנור ניבה, מנהלת תחום סקרים והערכה, המחלקה לקידום בריאות, משרד הבריאות
- מר מנצ'ר ליאור, מתאם בריאות, עיריית אילת
- פרופסור מרגלית רות, המחלקה לחינוך רפואי, בית ספר לרפואה, הטכניון, חיפה
- צוות עמותת מרחב-התנועה לעירוניות בישראל
- גב' סולומונוב סמדר, רכזת תוכנית ה"הקול שלנו", ג'וינט ישראל-אשל
- גב' סעד אודליה, ראש חטיבת סיעוד הקהילה, המרכז האקדמי לב
- גב' ספרא כרמית, סגנית מנהלת אגף התזונה, משרד הבריאות
- ד"ר עטאמנה-כעכוש סיהאם, מנהלת מחלקת בריאות, עיריית באקה אל גרבייה
- ד"ר עצמון מיכל, המחלקה לפיזיותרפיה, אוניברסיטת אריאל
- גב' ערגון שלומית, גרונטולוגית, מקדמת בריאות בעמותת שילה
- גב' פוירינג רונה, מתאמת בריאות, מועצה אזורית בני שמעון
- פרופסור צירקי חריקליה, האוניברסיטה העברית ועמותת מלב"ב
- ד"ר קאופמן יקיר, נוירולוג התנהגותי גריאטרי, משרד הבריאות
- גב' קובריגרו מירב, מתאמת בריאות, עיריית חיפה
- גב' קרבטרי תחיה, רכזת מנהלית, רשת ערים בריאות
- מר רוטשטיין אריה, מנהל מחוז מרכז שירות לאומי למבוגר (של"מ)
- גב' רותם גלילי יעל, פיזיותרפיסטית ארצית, משרד הבריאות
- גב' רייס מירי, מתאמת בריאות, עיריית ירושלים
- ד"ר רסולי איריס, אגף גריאטריה, משרד הבריאות
- גב' שילה מרגלית, מנהלת המערך לקידום בריאות, לאומית שירותי בריאות
- גב' שמלה ללום אילנה, רכזת מקצועית, רשת ערים בריאות
- גב' שרודר חני, מנהל תכנון אסטרטגי, משרד הבריאות
קישורים חיצוניים
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 נתונים בנושא אזרחים ותיקים, הזדקנות וזקנה בישראל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2017 https://bit.ly/2KpDRIE
- ↑ 2.0 2.1 2.2 United Nations, https://bit.ly/3dkTbo2 accessed 8.2.21
- ↑ Kafkova, M.P. (2016). The “real” old age and the transition between the third and fourth age. Sociologia 48(6): 622-640
- ↑ 4.0 4.1 4.2 4.3 WHO. (2016). Creating Age-Friendly Environments in Europe - A Tool for Local Policymakers and Planners. https://bit.ly/3rAd3t6 accessed, 8.2.21
- ↑ Klimczuk, A. (2016). Comparative analysis of national and regional models of the silver economy in the European Union. International Journal of Ageing and Later Life, 10(2): 31-59
- ↑ 6.0 6.1 WHO. (2017). Global Strategy and Action Plan on Aging and Health, Geneva. https://bit.ly/3hY0QuW accessed 22.10.19
- ↑ WHO (2007). Global Age-Friendly Cities: A Guide. https://bit.ly/33QcNNO accessed 22.10.19
- ↑ 8.0 8.1 WHO (2017). Age-Friendly Environments in Europe. A Handbook of Domains for Policy Action
- ↑ 9.0 9.1 9.2 9.3 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2019). לקט נתונים מתוך הסקר החברתי 22.10.19 https://bit.ly/2SLDEEj accessed 2018 לרגל יום האזרח הוותיק הבין-לאומי, https://bit.ly/36UolkO