ספונדילוליסטזיס - Spondylolisthesis
הופניתם מהדף ספונדילוליסתזיס לדף הנוכחי.
ספונדילוליסטזיס | ||
---|---|---|
Spondylolisthesis | ||
Spondylolisthesis בעמוד השדרה המותני, L5-S1
| ||
ICD-10 | Chapter M 43.1 Chapter Q 76.2 | |
ICD-9 | 738.4
756.12 |
|
MeSH | D013168 | |
יוצר הערך | ||
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – כאב גב
Spondylolisthesis היא החלקה של חוליה על גבי המקטע השכן שלה. יש להבדיל בין Spondylolisthesis ל-Spondylolysis, שהיא מצב נפוץ המתבטא בפגם בחוליות.
אפידמיולוגיה
אטיולוגיה
האטיולוגיה האמיתית אינה ברורה, אך הסברה היא כי מדובר בהתקדמות של Spondylolysis דו צדדית. המנגנון עשוי להיות עומס-יתר על הרכיבים האחוריים של החוליה עם שברים דו צדדיים של ה-Pars interarticularis. ענפי ספורט הכוללים תנועות Flexion, Extension ו-Hyperextension נישנות, עלולים להביא לעומס יתר על עמוד השדרה. ההיארעות גבוהה יותר בענפי ספורט מסויימים. למשל, Spondylolisthesis נצפתה ב-7 אחוזים ממרימי המשקולות.
`גורמי סיכון גורמי הסיכון כוללים דרגה ראשונית של תזוזה מעל 20 אחוזים וייתכן כי אף Spina bifida occulta. למרות שהסיכון ל-Spondylolisthesis לא תלוי במין, נשים נוטות להציג תזוזה רבה יותר של החוליה בעת האבחנה. תנועתיות יתר (Hypermobility) של המקטע בצילומי Flexion-extension, עשויה להיות קשורה בתזוזה. לא ידוע על מיתאם (Correlation) בין אתלטיקה ככלל ובין התקדמות המצב. במעקב של 5 שנים, אתלטים צעירים הדגימו שיעור תזוזה של 38 אחוזים, שלא היה שונה משמעותית מהאוכלוסיה הכללית. מחקרים לגבי היארעות משפחתית מדגימים סיכון גנטי (Genetic) אפשרי. ל-50 אחוזים מהמטופלים עם Spondylolisthesis יש קרובים מדרגה ראשונה עם אותה אבחנה. השכיחות של Spondylolisthesis הודגמה בעד 50 אחוזים מילידי Alaska.
קליניקה
הממצא הקליני הוא כאב גב תחתון ממוקד, בדומה ל-Spondylolysis. הספורטאי הלוקה ב-Spondylolysis עשוי להיות נטול תסמינים עד שמתרחשת Spondylolisthesis. כאב הקורן לרגל וממצאים נוירולוגיים עשויים להיות נפוצים יותר ב-Spondylolysis בהשוואה ל-Spondylolisthesis, כיוון שלחץ על חוט השדרה או על שורש עצבי נפוצים יותר ב-Spondylolisthesis. בבדיקה גופנית של הגב, מישוש מטה של הזיזים החולייתיים בדרך כלל ידגים "מדרגה" ("Step off") אופיינית. כמו ב-Spondylolysis, בדרך כלל מגלים נוקשות של ה-Hamstrings ו-Hyperlordosis. בספורטאי הלוקה ב-Spondylolisthesis, נוקשות ה-Hamstrings עשויה להיות דו צדדית.
אבחנה
הבדיקה הראשונית להערכת Spondylolisthesis היא צילום צידי של עמוד השדרה המותני. ניתן לדרג את התזוזה של החוליה בהתבסס על המנח של מקטעים שכנים (תמונה 4). Spondylolisthesis מדורגת בסולם של I עד V:
- דרגה I - מוגדרת כתזוזה של עד 25 אחוזים
- דרגה II - תזוזה של 50-25 אחוזים
- דרגה III - תזוזה של 75-50 אחוזים
- דרגה IV - תזוזה של 100-75 אחוזים
- דרגה V - תזוזה של 100 אחוזים
אף על פי שצילומי רנטגן מספיקים לאבחנה ולהפניה של ספורטאי עם תסמינים של Spondylolisthesis, דרוש עיבוד נוסף במידה וקיימים תסמינים נוירולוגיים. MRI (Magnetic Resonance Imaging) עשוי לסייע בהערכת רקמות רכות במקרה של תסמינים נוירולוגיים. ניתן להעריך את חוט השדרה ושורשי העצב לדחיקה או חסך.
טיפול
לרוב הספורטאים, הטיפול המומלץ הוא טיפול שמרני, עם אחוזי הצלחה של 78 אחוזים. Spondylolisthesis דרגה I ו-II מטופלת על ידי פיזיותרפיה (Physiotherapy) המתמקדת בתרגילי יציבה. ספורטאים עם שלד שעדיין אינו בשל יש לנטר לתזוזה נוספת של החוליה, במיוחד אם זווית התזוזה מעל 20 אחוזים.
לספורטאים עם דרגה גבוהה יותר של Spondylolisthesis, ייתכן כי יהיה צורך בשחזור (Reduction) ואיחוי. שחזור בדרך כלל דרוש על מנת להקל על תסמינים נוירולוגיים, ובדרך כלל דרוש גם איחוי.
פרוגנוזה
חזרה לפעילות מלאה אפשרית רק לאחר שהתסמינים מבוקרים והחוזק וטווח התנועה חזרו לתקין.
בדרך כלל ניתן לשוב לפעילות גופנית שאיננה Contact sport אך זה מבוצע על בסיס פרטני. אין נתונים לטווח ארוך לגבי חזרה לפעילות לאחר שחזור ואיחוי. יש הממליצים להגביל את הספורטאי לפעילויות סטטיות (Static) בעצימות נמוכה עד מתונה עם יש מעורבות של מספר רמות.