כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "סרטן המעי הגס והחלחולת - טיפול - Colorectal cancer - treatment"
| שורה 21: | שורה 21: | ||
כ-3,500 מקרים חדשים של גידולי המעי הגס מתגלים בישראל מידי שנה. זוהו מספר גורמי סיכון לחלות בסרטן המעי הגס כגון [[תזונה]], [[עישון]] ו[[מחלות מעי דלקתיות]]. כמו כן קרובי משפחה של אדם שחלה בסרטן מעי גס נמצאים בסיכון מוגבר לחלות במחלה. ישנן גם תסמונות משפחתיות נדירות אשר מגבירות הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. | כ-3,500 מקרים חדשים של גידולי המעי הגס מתגלים בישראל מידי שנה. זוהו מספר גורמי סיכון לחלות בסרטן המעי הגס כגון [[תזונה]], [[עישון]] ו[[מחלות מעי דלקתיות]]. כמו כן קרובי משפחה של אדם שחלה בסרטן מעי גס נמצאים בסיכון מוגבר לחלות במחלה. ישנן גם תסמונות משפחתיות נדירות אשר מגבירות הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. | ||
| − | == | + | ==פרוגנוזה== |
| − | + | הפרוגנוזה וכן הטיפול נקבעים בעיקר לפי מידת התפשטות המחלה (Staging) אך מושפעים מגורמים נוספים כמו מאפיינים היסטולוגיים של הגידול, תמונה קלינית, מצב כללי של החולה, מחלות רקע ועוד. | |
| − | כמו | + | בעבר היה נהוג להשתמש בקלסיפיקציה ע״ש Duke לצורך קביעת שלב המחלה. כיום מדרגים את מידת התפשטות המחלה על פי 3 מאפיינים: |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
#גידול (T - Tumor) - מידת החדירה של הגידול הראשוני | #גידול (T - Tumor) - מידת החדירה של הגידול הראשוני | ||
#קשרי לימפה (N - Node) - מצב בלוטות הלימפה המעורבות | #קשרי לימפה (N - Node) - מצב בלוטות הלימפה המעורבות | ||
#גרורות (M - Metastasis) - הימצאות גרורות מרוחקות | #גרורות (M - Metastasis) - הימצאות גרורות מרוחקות | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
{| class="wikitable" dir="ltr" | {| class="wikitable" dir="ltr" | ||
| שורה 73: | שורה 65: | ||
|~10%{{ש}}Operable liver metastases: 30-40% | |~10%{{ש}}Operable liver metastases: 30-40% | ||
|} | |} | ||
| + | |||
| + | |||
| + | ==מניעה וגילוי מוקדם== | ||
| + | |||
| + | מקורם של רוב גידולי המעי הגס הוא בגידול שפיר הקרוי פוליפ (Polyp). חלק מהפוליפים עלולים להפוך במשך השנים לגידול ממאיר. מכאן שמקרים רבים ניתנים למניעה על ידי כריתת הפוליפים בטרם הפיכתם לגידול ממאיר. | ||
| + | כמו כן גילוי מוקדם של גידול ממאיר מאפשר טיפול יעיל יותר ואף ריפוי, ולכן החשיבות הרבה של בדיקות הסקר. בדיקות אלו מבוססות בעיקר על [[דם סמוי בצואה]] ו[[קולונוסקופיה]] (Colonoscopy). | ||
| + | |||
| + | באוכלוסיה הנמצאת ברמת סיכון ממוצעת (כלומר ללא גורמי סיכון) מומלץ להתחיל בבדיקות הסקר מגיל 50. הבדיקות המומלצות הן דם סמוי בצואה פעם בשנה או קולונוסקופיה פעם ב-10 שנים. ניתן גם לשלב בין הבדיקות. אוכלוסיה בסיכון מוגבר דורשת בדיקות בתדירות גבוהה יותר והתחלת הבדיקות בגיל מוקדם יותר כתלות בגורם הסיכון. לדוגמא, על קרוב משפחה של חולה בסרטן המעי הגס להתחיל בבדיקות הסקר 10 שנים לפני גיל האבחנה בתדירות של אחת ל-5 שנים. במקום קולונוסקופיה ישנה אפשרות לבצע בדיקת [[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT, Computed Tomography) מיוחדת אשר מדגימה את המעי הגס ומכונה 'קולונוסקופיה וירטואלית'. יתרונה של בדיקה זו בכך שהיא פחות פולשנית, אך לעומת זאת אינה חוסכת את ההכנה לפני הבדיקה, ובמידה ומודגם ממצא יש צורך לבצע קולונוסקופיה מלאה. | ||
==טיפול כמותרפי== | ==טיפול כמותרפי== | ||
| שורה 80: | שורה 80: | ||
בעשור האחרון חל שיפור משמעותי בטיפול, עם הוספתן של תרופות כמותרפיות נוספות כדוגמת אירינוטקאן או אוקסליפלטין הניתנות בשילוב עם פלואורופירימידינים. הטיפול הכמותרפי ניתן בד"כ דרך הוריד, ולעתים מחובר החולה למשאבה המזליפה את החומר במשך כיומיים - דבר המחייב החדרת צנתר מרכזי. החדרת הצנתר המרכזי וחיבור למשאבה מהווים פגיעה באיכות החיים של המטופל. | בעשור האחרון חל שיפור משמעותי בטיפול, עם הוספתן של תרופות כמותרפיות נוספות כדוגמת אירינוטקאן או אוקסליפלטין הניתנות בשילוב עם פלואורופירימידינים. הטיפול הכמותרפי ניתן בד"כ דרך הוריד, ולעתים מחובר החולה למשאבה המזליפה את החומר במשך כיומיים - דבר המחייב החדרת צנתר מרכזי. החדרת הצנתר המרכזי וחיבור למשאבה מהווים פגיעה באיכות החיים של המטופל. | ||
| − | ==קסלודה (Xeloda (Capecitabine== | + | ===קסלודה (Xeloda (Capecitabine=== |
לאחרונה פותחו תרופות כמותרפיות חדשות הניתנות דרך הפה. דוגמא לתרופה כזו היא [[קסלודה]]. | לאחרונה פותחו תרופות כמותרפיות חדשות הניתנות דרך הפה. דוגמא לתרופה כזו היא [[קסלודה]]. | ||
גרסה מ־21:07, 21 בינואר 2015
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| סרטן המעי הגס והחלחולת - טיפול | ||
|---|---|---|
| Colorectal cancer - treatment | ||
| שמות נוספים | סרטן המעי הגס והרקטום | |
| יוצר הערך | ||
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סרטן מעי גס וחלחולת
אפדימיולוגיה
סרטן המעי הגס הוא אחד הגידולים השכיחים בעולם - השלישי בשכיחותו בגברים (לאחר סרטן ריאה וערמונית) ושני בנשים רק לסרטן השד.
כ-3,500 מקרים חדשים של גידולי המעי הגס מתגלים בישראל מידי שנה. זוהו מספר גורמי סיכון לחלות בסרטן המעי הגס כגון תזונה, עישון ומחלות מעי דלקתיות. כמו כן קרובי משפחה של אדם שחלה בסרטן מעי גס נמצאים בסיכון מוגבר לחלות במחלה. ישנן גם תסמונות משפחתיות נדירות אשר מגבירות הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.
פרוגנוזה
הפרוגנוזה וכן הטיפול נקבעים בעיקר לפי מידת התפשטות המחלה (Staging) אך מושפעים מגורמים נוספים כמו מאפיינים היסטולוגיים של הגידול, תמונה קלינית, מצב כללי של החולה, מחלות רקע ועוד. בעבר היה נהוג להשתמש בקלסיפיקציה ע״ש Duke לצורך קביעת שלב המחלה. כיום מדרגים את מידת התפשטות המחלה על פי 3 מאפיינים:
- גידול (T - Tumor) - מידת החדירה של הגידול הראשוני
- קשרי לימפה (N - Node) - מצב בלוטות הלימפה המעורבות
- גרורות (M - Metastasis) - הימצאות גרורות מרוחקות
| Stage at diagnosis | % of total cases | Treatment | Common treatment regimens | 5 year survival |
| Stage I | Stage I> 90% | |||
| Stage II Confined to primary site |
39% | Surgery[1] | - | Stage II~80% |
| Stage III Spread to regional lymph nodes |
37% | Surgery + adjuvant treatment | FOLFOX/XELOX 5-FU/Xeloda | ~65% |
| Stage IV Distant metastases |
19% | Systemic treatment |
FOLFOX + Avastin FOLFIRI + Avastin |
~10% Operable liver metastases: 30-40% |
מניעה וגילוי מוקדם
מקורם של רוב גידולי המעי הגס הוא בגידול שפיר הקרוי פוליפ (Polyp). חלק מהפוליפים עלולים להפוך במשך השנים לגידול ממאיר. מכאן שמקרים רבים ניתנים למניעה על ידי כריתת הפוליפים בטרם הפיכתם לגידול ממאיר. כמו כן גילוי מוקדם של גידול ממאיר מאפשר טיפול יעיל יותר ואף ריפוי, ולכן החשיבות הרבה של בדיקות הסקר. בדיקות אלו מבוססות בעיקר על דם סמוי בצואה וקולונוסקופיה (Colonoscopy).
באוכלוסיה הנמצאת ברמת סיכון ממוצעת (כלומר ללא גורמי סיכון) מומלץ להתחיל בבדיקות הסקר מגיל 50. הבדיקות המומלצות הן דם סמוי בצואה פעם בשנה או קולונוסקופיה פעם ב-10 שנים. ניתן גם לשלב בין הבדיקות. אוכלוסיה בסיכון מוגבר דורשת בדיקות בתדירות גבוהה יותר והתחלת הבדיקות בגיל מוקדם יותר כתלות בגורם הסיכון. לדוגמא, על קרוב משפחה של חולה בסרטן המעי הגס להתחיל בבדיקות הסקר 10 שנים לפני גיל האבחנה בתדירות של אחת ל-5 שנים. במקום קולונוסקופיה ישנה אפשרות לבצע בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT, Computed Tomography) מיוחדת אשר מדגימה את המעי הגס ומכונה 'קולונוסקופיה וירטואלית'. יתרונה של בדיקה זו בכך שהיא פחות פולשנית, אך לעומת זאת אינה חוסכת את ההכנה לפני הבדיקה, ובמידה ומודגם ממצא יש צורך לבצע קולונוסקופיה מלאה.
טיפול כמותרפי
הטיפולים בסרטן המעי מתבססים על כמותרפיה מקבוצת הפלואורופירימידינים, כדוגמת 5FU. תרופות ממשפחה זו הינם אנטי-מטבוליטים המשבשים את מסלול הביו-סינתיזה של פירימידינים.
בעשור האחרון חל שיפור משמעותי בטיפול, עם הוספתן של תרופות כמותרפיות נוספות כדוגמת אירינוטקאן או אוקסליפלטין הניתנות בשילוב עם פלואורופירימידינים. הטיפול הכמותרפי ניתן בד"כ דרך הוריד, ולעתים מחובר החולה למשאבה המזליפה את החומר במשך כיומיים - דבר המחייב החדרת צנתר מרכזי. החדרת הצנתר המרכזי וחיבור למשאבה מהווים פגיעה באיכות החיים של המטופל.
קסלודה (Xeloda (Capecitabine
לאחרונה פותחו תרופות כמותרפיות חדשות הניתנות דרך הפה. דוגמא לתרופה כזו היא קסלודה.
קסלודה שייכת אף היא לקבוצת הפלואורופירימידינים, וייחודה מתבטא בכך שפעילותה ממוקדת בתאי הגידול כיוון שהיא הופכת לחומר הפעיל בעיקר בהם.
מחקרים קליניים[4] , [5] הוכיחו שקסלודה יעילה בסרטן המעי הגס לפחות כמו 5FU/LV ואף בעלת פרופיל בטיחותי טוב יותר. קסלודה יכולה להינתן כטיפול בודד או בשילוב עם כמותרפיות אחרות.
- הטיפול בקסלודה
קסלודה ניתנת לטיפול בחולי סרטן מעי גס כטיפול משלים[4] או למחלה גרורתית[5].
טיפולים ביולוגיים
- מנגנון פעולה
אנגיוגנזה (היווצרות כלי דם חדשים) הוא תהליך המאפשר לגידולים ממאירים לקבל אספקת חמצן וחומרי מזון, ולפיכך חיוני לצמיחתם ולשליחת גרורות לאיברים מרוחקים. תהליך זה משופעל ע"י הגידול באמצעות הפרשת החלבון Vascular Endothelial Growth Factor) VEGF). כלי הדם החדשים שנוצרים נבדלים במבנם ובתכונותיהם מכלי דם בשלים, והישרדותם תלויה בהמשך נוכחות VEGF. רמות מוגברות של VEGF הודגמו בממאירויות שונות כדוגמת מעי, שד, ריאה ומוח, ונמצא מתאם בין רמתן לפרוגנוזה רעה.
אווסטין (Avastin (Bevacizumab
אווסטין הוא התכשיר הראשון שנכנס לשימוש קליני הפועל במנגנון של עיכוב אנגיוגנזה. זהו נוגדן מונוקלונלי הנקשר ספציפית ל-VEGF ומונע ממנו להיקשר לקולטנים עפ"נ תאי האנדותל ולשפעלם, וכך מעכב את תהליך האנגיוגנזה. בנוסף, אווסטין משפר את הגעת הכמותרפיה לגידול ע"י הפחתת החדירות הגבוהה המאפיינת את דופן כלי-הדם שנוצרו בתהליך האנגיוגנזה. הפגיעה באספקת הדם לגידול ושיפור הגעת הכמותרפיה אליו גורמים לנסיגתו ולהגבלת התפשטותו בגוף. זהו הטיפול הביולוגי הראשון שהראה יעילות בטיפול קו ראשון בסרטן מעי גרורתי.
- יעילות
במחקר פאזה שלישית[6] שפורסם ביוני 2004 NEJMO נבדקה היעילות של אווסטין כתוספת לטיפול קו ראשון בסרטן מעי גס גרורתי. המחקר כלל יותר מ-800 חולים שחולקו באופן אקראי לשתי זרועות טיפול: כמותרפיה בשילוב אווסטין לעומת כמותרפיה בלבד. המחקר הראה כי תוספת אווסטין הביאה לשיפור משמעותי של 30% בהישרדות החציונית (20.3 חודשים לעומת 15.6). זהו היתרון ההישרדותי הגדול ביותר שהושג עד כה ע"י הוספת תכשיר בודד לשילוב המקובל בטיפול בסרטן המעי הגס. בנוסף תוספת אווסטין הביאה להארכת הזמן עד התקדמות המחלה (PFS) ב-70% והעלאת שיעור התגובה ב-30%. על בסיס מחקר זה אושרה אווסטין לטיפול בשילוב כמותרפיה בקו ראשון של סרטן מעי גס גרורתי ברחבי העולם כולל ישראל.
יעילות אווסטין בטיפול קו ראשון הודגמה באופן עקבי במחקרים נוספים שבדקו את יעילותה בשילוב עם משלבים כימותרפיים אחרים וביניהם שני מחקרים[7] , [8] רבי היקף שכללו יחד כ-4,000 חולים (אשר אחד מהם נערך גם בישראל) ובססו את בטיחות ויעילות אווסטין בשימוש רחב בקהילה בשילוב עם מגוון המשלבים הכימותרפיים המקובלים בקו ראשון של סרטן מעי גס גרורתי.
המידע הקליני המצטבר הפך את אווסטין לסטנדרט הטיפול המומלץ בקו ראשון של סרטן מעי גס גרורתי. אווסטין הראתה יעילות גם בטיפול בקו שני[9]: מחקר פאזה שלישית שכלל מעל 800 חולים שנכשלו על טיפול קו ראשון הראה כי תוספת אווסטין למשלב כימותרפי מקובל בשם FOLFOX כטיפול קו שני הביאה להארכת ההישרדות החציונית ב-20% ולעיכוב בהתקדמות המחלה. על בסיס המחקר התרופה נרשמה בארה"ב גם לטיפול קו שני אם כי נראה שהיא יעילה יותר כשניתנת בקו ראשון. בשנת 2008 פורסמו לראשונה[10] נתונים לגבי טיפול באווסטין לאחר התקדמות מחלה. ממחקר פאזה 4 נעשתה אנליזה רטרוספקטיבית שכללה יותר מ-1000 חולים ומצאה פוטנציאל גדול להישרדות החולים שהמשיכו טיפול באווסטין גם לאחר התקדמות מחלה ראשונה (Beyond Progression).
נתונים אלה הוכחו בהמשך במחקר פאזה III בשם TML[11]. מחקר זה בחן בצורה פרוספקטיבית את יעילות המשך טיפול באווסטין לאחר התקדמות מחלה. המחקר כלל כ-800 מטופלים אשר טופלו באווסטין בקו הראשון ומחלתם התקדמה. כל המטופלים במחקר טופלו בכמותרפיה בקו השני, כאשר לזרוע המחקר המשיכו את הטיפול באווסטין לאחר התקדמות המחלה. תוצאות המחקר הדגימו כי הוספת אווסטין האריכה את הישרדות המטופלים, והורידה את הסיכון למוות ב-19%, תוך כדי שמירה על פרופיל הבטיחות הידוע של אווסטין.
ביבליוגרפיה
- Avastin Israeli MoH approved prescribing information.
- Xeloda Israeli MoH approved prescribing information.
- ↑ בחולים בסיכון גבוה יחסית לחזרת המחלה, יש הממליצים על הוספת טיפול כמותרפי משלים לאחר הניתוח.
- ↑ בחולים שבהם הגידול מאובחן בשלב הגרורתי יש לשקול הוצאה ניתוחית של הגידול במעי במידה וישנם סימפטומים.
- ↑ בקבוצה ייחודית זו של חולים בהם הגרורות מוגבלות לכבד מקובל כיום לשקול ניתוח לאור מחקרים שהראו הישרדות של 30-40% ל-5 שנים בחולים מתאימים שעברו כריתה מלאה של הגרורות.
- ↑ 4.0 4.1 Twelves C. Capecitabine as Adjuvant Treatment for Stage III Colon Cancer. N Engl J Med. 2005 Jun 30;352(26):2696-704.
- ↑ 5.0 5.1 Cassidi J. Randomized Phase III Study of Capecitabine Plus Oxaliplatin Compared With Fluorouracil/ Folinic Acid Plus Oxaliplatin As First-Line Therapy for Metastatic Colorectal Cancer. J Clin Oncol. 2008 Apr 20;26(12):2006-12.
- ↑ Hurwitz H. Bevacizumab plus Irinotecan, Fluorouracil, and Leucovorin for Metastatic Colorectal Cancer. N Engl J Med. 2004 Jun 3;350(23):2335-42.
- ↑ Van cutsem E. Safety and efficacy of first-line bevacizumab with FOLFOX, XELOX, FOLFIRI and fluoro-pyrimidines in metastatic colorectal cancer: the BEAT study. Ann Oncol. 2009 Nov;20(11):1842-7. Epub 2009 Apr 30.
- ↑ Kozloff M. Clinical outcomes associated with bevacizumab-containing treatment of metastatic colorectal cancer: the BRiTE observational cohort study. Oncologist. 2009 Sep;14(9):862-70. Epub 2009 Sep 2.
- ↑ Giantonio BJ. Bevacizumab in combination with oxaliplatin, fluorouracil, and leucovorin (FOLFOX4) for previously treated metastatic colorectal cancer: results from the Eastern Cooperative Oncology Group Study E3200. J Clin Oncol. 2007 Apr 20;25(12):1539-44.
- ↑ Grothey A. Bevacizumab beyond first progression is associated with prolonged overall survival in meta-static colorectal cancer: results from a large observational cohort study (BRiTE). J Clin Oncol. 2008 Nov 20;26(33):5326-34.
- ↑ Bennouna J et al. Continuation of bevacizumab after fi rst progression in metastatic colorectal cancer (ML18147): a randomized phase 3 trial. Lancet Oncol. 2013 Jan;14(1):29-37. Epub 2012 Nov 16.