כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "עימדון מרה תוך כבדי בהיריון (כולסטאזיס בהיריון) - נייר עמדה"
מתוך ויקירפואה
(יצירת דף עם התוכן "{{ערך בבדיקה}} {{נייר עמדה גינקולוגיה |שם נייר העמדה=עימדון מרה תוך כבדי בהיריון (כולסטאזיס...") |
מ (added Category:גסטרואנטרולוגיה using HotCat) |
||
| (15 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|האיגוד המפרסם=החברה הישראלית לאם והעובר{{ש}}האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה [[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]] | |האיגוד המפרסם=החברה הישראלית לאם והעובר{{ש}}האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה [[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]] | ||
|סימוכין= | |סימוכין= | ||
| − | |קישור=[https://cdn.mednet.co.il/2023/09/ | + | |קישור=[https://cdn.mednet.co.il/2023/09/כולסטאזיס-בהריון.pdf באתר האיגוד] |
|תאריך פרסום=פברואר 2023 | |תאריך פרסום=פברואר 2023 | ||
|יוצר הערך=ד"ר ליליה צור, ד"ר יניב צפורי, ד"ר דנה ויטנר, פרופ' יואב ינון, פרופ' טל בירון שנטל, ד"ר יפעת וינר, פרופ' רינת גבאי בן-זיו, ד"ר חן סלע, פרופ' אשר בשירי, פרופ' מ.ק. עידו שולט | |יוצר הערך=ד"ר ליליה צור, ד"ר יניב צפורי, ד"ר דנה ויטנר, פרופ' יואב ינון, פרופ' טל בירון שנטל, ד"ר יפעת וינר, פרופ' רינת גבאי בן-זיו, ד"ר חן סלע, פרופ' אשר בשירי, פרופ' מ.ק. עידו שולט | ||
}} | }} | ||
| − | {{הרחבה|היריון}} | + | {{הרחבה|ערכים=[[היריון]], [[כולסטאזיס בהיריון]]}} |
| − | רקע | + | ==רקע== |
| − | עימדון מרה תוך כבדי בהיריון או Intrahepatic | + | עימדון מרה תוך כבדי בהיריון או Intrahepatic Cholestasis of Pregnancy (כולסטאזיס) היא הפרעה כבדית המופיעה בדרך כלל, לקראת סוף השליש השני, או במהלך השליש השלישי להיריון (כ־80% מהנשים תפתחנה את ההפרעה לאחר שבוע 30 של ההיריון) וסיבתה לא ברורה{{הערה|שם=הערה1|Williamson C, Geenes V. Intrahepatic cholestasis of pregnancy. Obstet Gynecol. 2014;124)1(:120-133.}}. |
| − | + | ||
| − | הפרעה כבדית המופיעה בדרך כלל, לקראת סוף השליש השני, או במהלך השליש השלישי להיריון | + | שכיחות המחלה משתנה בין אוכלוסיות שונות ומדווחת בין 0.25% ל-0.5%{{כ}}{{הערה|שם=הערה2|Wikstrom Shemer E, Marschall HU, Ludvigsson JF, Stephansson O. Intrahepatic cholestasis of pregnancy and associated adverse pregnancy and fetal outcomes: a 12-year population-based cohort study. BJOG. 2013;120)6(:717-723.}}{{הערה|שם=הערה3|Batsry L, Zloto K, Kalter A, Baum M, Mazaki-Tovi S, Yinon Y. Perinatal outcomes of intrahepatic cholestasis of pregnancy in twin versus singleton pregnancies: is plurality associated with adverse outcomes?. Arch Gynecol Obstet. 2019;300)4(:881-887.}}. |
| − | שכיחות המחלה משתנה בין אוכלוסיות שונות ומדווחת בין 0. | + | |
| − | גורמי הסיכון לכולסטאזיס הם היריונות מרובי עוברים, כולסטאזיס בהיריון קודם, היריון שהושג לאחר טיפולי | + | גורמי הסיכון לכולסטאזיס הם היריונות מרובי עוברים, כולסטאזיס בהיריון קודם, היריון שהושג לאחר טיפולי הפריה חוץ גופית, וגיל אימהי מעל 35{{כ}}{{הערה|שם=הערה1}}. גורמי סיכון נוספים הם: מחלות הפטוביליאריות כגון: [[אבנים בכיס מרה]], [[כולציסטיטיס]], [[פנקראטיטיס]], [[תרופות]], וכן, סיפור משפחתי של כולסטאזיס - מרכיב גנטי{{הערה|שם=הערה4|Ropponen A, Sund R, Riikonen S, Ylikorkala O, Aittomaki K. Intrahepatic cholestasis of pregnancy as an indicator of liver and biliary diseases: a population-based study. Hepatology. 2006;43)4(:723-728.}}. |
| − | משמעויות המחלה | + | |
| − | ליולדת: אף שכולסטאזיס מוגדרת כמחלה שפירה מבחינת האם, קיימים גם דיווחים על עלייה משמעותית בתחלואה במחלות הפטוביליאריות | + | ==משמעויות המחלה== |
| − | ליילוד: הסיבוכים שתוארו הם: אי־ספיקת שלייה, לידה מוקדמת | + | '''ליולדת:''' אף שכולסטאזיס מוגדרת כמחלה שפירה מבחינת האם, קיימים גם דיווחים על עלייה משמעותית בתחלואה במחלות הפטוביליאריות{{הערה|שם=הערה1}}. כמו כן, בנשים עם כולסטאזיס דווחה עלייה בשכיחות של [[רעלת היריון]] שלרוב, החלה 2–4 שבועות לאחר אבחנת הכולסטאזיס{{הערה|שם=הערה5|Raz Y, Lavie A, Vered Y, et al. Severe intrahepatic cholestasis of pregnancy is a risk factor for preeclampsia in singleton and twin pregnancies. Am J Obstet Gynecol. 2015;213)3(:395.}}. |
| − | הסימפטומים האימהיים נובעים מעימדון מרה והצטברות מלחי מרה בדרמיס. ההסתמנות האופיינית | + | |
| − | בבדיקת דם תמצאנה רמות גבוהות של מלחי מרה, ו/או הפרעה באנזימי כבד או בילירובין מצומד ) | + | '''ליילוד:''' הסיבוכים שתוארו הם: אי־ספיקת שלייה, [[לידה מוקדמת]] (ספונטנית ויאטרוגנית), הפרעות נשימתיות, [[מי שפיר מקוניאליים]] והאטות בניטור דופק העובר בלידה. בנוסף, כולסטאזיס קשה יכולה להעלות את הסיכון לתמותת העובר, אם כי, הסיכון האבסולוטי נמוך ביותר{{הערה|שם=הערה6|Jin J, Pan SL, Huang LP, Yu YH, Zhong M, Zhang GW. Risk factors for adverse fetal outcomes among women with early- versus late-onset intrahepatic cholestasis of pregnancy. Int J Gynaecol Obstet. 2015;128)3(:236- 240.}}. מנגנון הפגיעה בעובר לא ברור, קיימת השערה כי הסיבה היא הפרעת קצב לב בעובר, או ואזוספזם של כלי דם שלייתיים כתוצאה מעליית מלחי מרה{{הערה|שם=הערה7|Sepulveda WH, Gonzalez C, Cruz MA, Rudolph MI. Vasoconstrictive effect of bile acids on isolated human placental chorionic veins. Eur J Obstet Gynecol Reprod Biol. 1991;42)3(:211-215.}}. ככל שכולסטאזיס מאובחן בגיל היריון צעיר יותר, כך שכיחות הסיבוכים בעובר עולה{{הערה|שם=הערה6}}. מחקרים ראשוניים תיארו קשר בין רמות של מלחי מרה בדם לעלייה בסיכון לפגיעה בתפקוד הלב בעובר{{הערה|שם=הערה8|Vasavan T, Deepak S, Jayawardane IA, et al. Fetal cardiac dysfunction in intrahepatic cholestasis of pregnancy is associated with elevated serum bile acid concentrations. J Hepatol. 2021;74)5(:1087-1096.}}. |
| − | נמצא, שהסיכון למות העובר עולה בעיקר, במקרים בהם הרמה של מלחי המרה עולה על 100 מיקרומול לליטר ) | + | |
| − | הסיכון להישנות בהיריון עוקב, | + | הסימפטומים האימהיים נובעים מעימדון מרה והצטברות מלחי מרה בדרמיס. ההסתמנות האופיינית היא [[גרד]] ללא פריחה. הגרד יכול להופיע בחלקי גוף שונים, אך מאופיין בכך, שהוא חמור יותר בכפות הרגליים והידיים ובשעות הלילה{{הערה|שם=הערה10|Obstetrics: normal and problem pregnancies, edited by Steven G. Gabbe et al. 6th ed.}}. |
| + | |||
| + | בבדיקת דם תמצאנה רמות גבוהות של מלחי מרה, ו/או הפרעה באנזימי כבד או בילירובין מצומד (ישיר), ב־10% מהמקרים צהבת{{הערה|שם=הערה10}}. לעיתים, הגרד יקדים את הביטוי המעבדתי. | ||
| + | |||
| + | נמצא, שהסיכון למות העובר עולה בעיקר, במקרים בהם הרמה של מלחי המרה עולה על 100 מיקרומול לליטר{{הערה|שם=הערה11|Ovadia C, Seed PT, Sklavounos A, et al. Association of adverse perinatal outcomes of intrahepatic cholestasis of pregnancy with biochemical markers: results of aggregate and individual patient data meta-analyses [published correction appears in Lancet. 2019 Mar 16;393)10176(:1100]. Lancet. 2019;393)10174(:899-909.}}{{הערה|שם=הערה12|Di Mascio D, Quist-Nelson J, Riegel M, et al. Perinatal death by bile acid levels in intrahepatic cholestasis of pregnancy: a systematic review [published online ahead of print, 2019 Nov 19]. J Matern Fetal Neonatal Med. 2019;1-9.}}. | ||
| + | |||
| + | הסיכון להישנות בהיריון עוקב, הוא עד 90% והסימפטומים נוטים להופיע מוקדם יותר{{הערה|שם=הערה14|Society for Maternal-Fetal Medicine )SMFM(. Electronic address: pubs@smfm.org, Lee RH, Mara Greenberg, Metz TD, Pettker CM. Society for Maternal-Fetal Medicine Consult Series #53: Intrahepatic cholestasis of pregnancy: Replaces Consult #13, April 2011. Am J Obstet Gynecol. 2021;224)2(:B2-B9.}}. | ||
| + | |||
נקודות המחלוקת העיקריות בניהול כולסטאזיס בהיריון הן: כיצד וכמה לנטר את העובר, ומהו מועד היילוד המיטבי. | נקודות המחלוקת העיקריות בניהול כולסטאזיס בהיריון הן: כיצד וכמה לנטר את העובר, ומהו מועד היילוד המיטבי. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | ==אבחון== | ||
| + | אבחון כולסטאזיס מתבצע בהרה המתייצגת עם גרד אופייני ונתמך בבדיקות מעבדה, עלייה באנזימי כבד ו/ או ברמות מלחי מרה{{הערה|שם=הערה1}}{{הערה|שם=הערה13|Sargin OruQ A, Serkin B, Ozcan N, Ozyer S, Uzunlar 0, Dani^man N. Role of postprandial bile acids in prediction of perinatal outcome in intrahepatic cholestasis of pregnancy. J Obstet Gynaecol Res. 2014;40)7(:1883- 1889.}}: | ||
| + | *לכל יולדת עם תלונות של גרד אופייני, או כאשר באנמנזה יש חשד לכולסטאזיס, מומלץ לבדוק אנזימי כבד ורמת מלחי מרה. רצוי אך לא הכרחי בצום{{הערה|שם=הערה14}} | ||
| + | *ניתן לסווג כולסטאזיס לדרגות חומרה על בסיס רמת מלחי המרה: '''קלה''' עד 40 מיקרומול לליטר, '''קשה''' מעל 40 מיקרומול לליטר{{הערה|שם=הערה14}} | ||
| + | *אבחנה של כולסטאזיס נעשית בהרה עם תסמינים מתאימים, ורמה של מלחי מרה מעל 10 מיקרומול לליטר{{הערה|שם=הערה1}} | ||
| + | ==המעקב והניטור בהיריון== | ||
| + | *הרה אשר אובחנה עם כולסטאזיס, מומלץ להפנות להמשך מעקב וניטור במסגרת רפואת האם והעובר, כולל: ניטור לב העובר (בהתאם לגיל ההיריון) ומעקב סונוגרפי | ||
| + | *במקרים בהם הכולסטאזיס מאובחן לפני השליש השלישי, ניתן לחזור על רמת מלחי מרה סמוך לשבוע 36 להחלטה על מועד היילוד | ||
| + | *טיפול באורסוליט מפחית את רמות מלחי המרה אך לא את הסיכונים לעובר | ||
| + | *טיפול בקורטיקוסטרואידים להבשלת מערכות העובר יינתן בהתאם למדיניות מחלקתית | ||
| + | ==טיפול== | ||
| + | לא הוכח שאמצעי ניטור (אימהיים ו/או עובריים) או אשפוז יכולים למנוע מות עובר פתאומי, ואין הסכמה חד משמעית לגבי תדירות המעקב הנחוץ לפי הספרות, על כן, ההחלטה על תדירות המעקב נתונה לשיקול דעת הצוות המטפל{{הערה|שם=הערה14}}{{הערה|שם=הערה1}}. | ||
| + | חומצה אורסודאוקסיכולית ([[URSOLIT]]): הוכחה כמפחיתה גרד, מפחיתה לידות מוקדמות ומשפרת את תוצאות המעבדה. אין הוכחה כי הטיפול מפחית שיעור תמותת עובר. לא דווחו תופעות לוואי אימהיות או עובריות משמעותיות{{הערה|שם=הערה15|Chappell LC, Bell JL, Smith A, et al. Ursodeoxycholic acid versus placebo in women with intrahepatic cholestasis of pregnancy )PITCHES(: a randomised controlled trial. Lancet. 2019;394)10201(:849-860.}}{{הערה|שם=הערה16|Ovadia C, Sajous J, Seed PT, et al. Ursodeoxycholic acid in intrahepatic cholestasis of pregnancy: a systematic review and individual participant data meta-analysis [published online ahead of print, 2021 Apr 26]. Lancet Gastroenterol Hepatol. 2021;S2468-1253)21(00074-1. }}. מינון התחלתי 300 מ"ג, שלוש-ארבע פעמים ביום. שיפור בגרד נצפה לרוב עד שבועיים מתחילת הטיפול, שיפור ביוכימי צפוי כשלושה עד ארבעה שבועות מתחילת הטיפול{{הערה|שם=הערה14}}. | ||
| + | במקרים קיצוניים ניתן לשקול טיפול ב[[כולסטיראמין]], 95% ממלחי המרה נספגים מחדש למחזור הדם דרך המערכת הפורטלית, כולסטיראמין נקשר למלחי מרה ומונע את ספיגתם. לכולסטיראמין תופעות לוואי בעיקר גסטרואינטסטינליות כגון: בחילות, הקאות, כאבי בטן ונפיחות{{הערה|שם=הערה14}}. תיתכן גם הפחתה בספיגת [[ויטמין K]]. אפשרויות טיפול נוספות כוללות [[ריפמפין]] ו[[פלזמהפרזיס]]. | ||
| − | + | ==קביעת מועד היילוד== | |
| − | + | ההחלטה על מועד הילוד שונה בהמלצות הארגונים השונים ומתבססת על הרמה הגבוהה ביותר של מלחי מרה שנמדדה. לפיכך המלצת האיגוד, היא: | |
| − | + | *רמות מתחת ל־40 מיקרומול לליטר, יילוד בשבוע 37+0 עד 38+6 | |
| − | + | *רמות בין 40–99 מיקרומול לליטר, יילוד בשבוע 36+0 עד 37+0 | |
| − | + | *רמות מעל 100 מיקרומול לליטר, יילוד בשבוע 34+0 עד 36+0 | |
| − | + | *ניתן לשקול יילוד בשבועות 34+0 עד 36+0 אם, בנוסף לרמת מלחי מרה מוגברת קיים גרד שאינו מגיב לטיפול, היסטוריה של מות עובר בשבוע מוקדם בנוכחות כולסטאזיס או לפי שיקול דעת המחלקה{{הערה|שם=הערה14}} | |
| − | + | *ניתן לשקול יילוד במועד, בנשים עם חשד קליני גבוה לכולסטאזיס ללא בדיקת מלחי מרה | |
| − | + | ==ביבליוגרפיה== | |
| − | + | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | |
| − | + | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | |
| − | + | *Sheiner E, Ohel I, Levy A, Katz M. Pregnancy outcome in women with pruritus gravidarum. J Reprod Med. 2006;51)5(:394-398. | |
| − | + | </div> | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - מיילדות]] | [[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - מיילדות]] | ||
| + | [[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:36, 30 בינואר 2024
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | |
|---|---|
| עימדון מרה תוך כבדי בהיריון (כולסטאזיס בהיריון) | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | מיילדות |
| האיגוד המפרסם | החברה הישראלית לאם והעובר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה  |
| קישור | באתר האיגוד |
| תאריך פרסום | פברואר 2023 |
| יוצר הערך | ד"ר ליליה צור, ד"ר יניב צפורי, ד"ר דנה ויטנר, פרופ' יואב ינון, פרופ' טל בירון שנטל, ד"ר יפעת וינר, פרופ' רינת גבאי בן-זיו, ד"ר חן סלע, פרופ' אשר בשירי, פרופ' מ.ק. עידו שולט |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – היריון, כולסטאזיס בהיריון
רקע
עימדון מרה תוך כבדי בהיריון או Intrahepatic Cholestasis of Pregnancy (כולסטאזיס) היא הפרעה כבדית המופיעה בדרך כלל, לקראת סוף השליש השני, או במהלך השליש השלישי להיריון (כ־80% מהנשים תפתחנה את ההפרעה לאחר שבוע 30 של ההיריון) וסיבתה לא ברורה[1].
שכיחות המחלה משתנה בין אוכלוסיות שונות ומדווחת בין 0.25% ל-0.5%[2][3].
גורמי הסיכון לכולסטאזיס הם היריונות מרובי עוברים, כולסטאזיס בהיריון קודם, היריון שהושג לאחר טיפולי הפריה חוץ גופית, וגיל אימהי מעל 35[1]. גורמי סיכון נוספים הם: מחלות הפטוביליאריות כגון: אבנים בכיס מרה, כולציסטיטיס, פנקראטיטיס, תרופות, וכן, סיפור משפחתי של כולסטאזיס - מרכיב גנטי[4].
משמעויות המחלה
ליולדת: אף שכולסטאזיס מוגדרת כמחלה שפירה מבחינת האם, קיימים גם דיווחים על עלייה משמעותית בתחלואה במחלות הפטוביליאריות[1]. כמו כן, בנשים עם כולסטאזיס דווחה עלייה בשכיחות של רעלת היריון שלרוב, החלה 2–4 שבועות לאחר אבחנת הכולסטאזיס[5].
ליילוד: הסיבוכים שתוארו הם: אי־ספיקת שלייה, לידה מוקדמת (ספונטנית ויאטרוגנית), הפרעות נשימתיות, מי שפיר מקוניאליים והאטות בניטור דופק העובר בלידה. בנוסף, כולסטאזיס קשה יכולה להעלות את הסיכון לתמותת העובר, אם כי, הסיכון האבסולוטי נמוך ביותר[6]. מנגנון הפגיעה בעובר לא ברור, קיימת השערה כי הסיבה היא הפרעת קצב לב בעובר, או ואזוספזם של כלי דם שלייתיים כתוצאה מעליית מלחי מרה[7]. ככל שכולסטאזיס מאובחן בגיל היריון צעיר יותר, כך שכיחות הסיבוכים בעובר עולה[6]. מחקרים ראשוניים תיארו קשר בין רמות של מלחי מרה בדם לעלייה בסיכון לפגיעה בתפקוד הלב בעובר[8].
הסימפטומים האימהיים נובעים מעימדון מרה והצטברות מלחי מרה בדרמיס. ההסתמנות האופיינית היא גרד ללא פריחה. הגרד יכול להופיע בחלקי גוף שונים, אך מאופיין בכך, שהוא חמור יותר בכפות הרגליים והידיים ובשעות הלילה[9].
בבדיקת דם תמצאנה רמות גבוהות של מלחי מרה, ו/או הפרעה באנזימי כבד או בילירובין מצומד (ישיר), ב־10% מהמקרים צהבת[9]. לעיתים, הגרד יקדים את הביטוי המעבדתי.
נמצא, שהסיכון למות העובר עולה בעיקר, במקרים בהם הרמה של מלחי המרה עולה על 100 מיקרומול לליטר[10][11].
הסיכון להישנות בהיריון עוקב, הוא עד 90% והסימפטומים נוטים להופיע מוקדם יותר[12].
נקודות המחלוקת העיקריות בניהול כולסטאזיס בהיריון הן: כיצד וכמה לנטר את העובר, ומהו מועד היילוד המיטבי.
אבחון
אבחון כולסטאזיס מתבצע בהרה המתייצגת עם גרד אופייני ונתמך בבדיקות מעבדה, עלייה באנזימי כבד ו/ או ברמות מלחי מרה[1][13]:
- לכל יולדת עם תלונות של גרד אופייני, או כאשר באנמנזה יש חשד לכולסטאזיס, מומלץ לבדוק אנזימי כבד ורמת מלחי מרה. רצוי אך לא הכרחי בצום[12]
- ניתן לסווג כולסטאזיס לדרגות חומרה על בסיס רמת מלחי המרה: קלה עד 40 מיקרומול לליטר, קשה מעל 40 מיקרומול לליטר[12]
- אבחנה של כולסטאזיס נעשית בהרה עם תסמינים מתאימים, ורמה של מלחי מרה מעל 10 מיקרומול לליטר[1]
המעקב והניטור בהיריון
- הרה אשר אובחנה עם כולסטאזיס, מומלץ להפנות להמשך מעקב וניטור במסגרת רפואת האם והעובר, כולל: ניטור לב העובר (בהתאם לגיל ההיריון) ומעקב סונוגרפי
- במקרים בהם הכולסטאזיס מאובחן לפני השליש השלישי, ניתן לחזור על רמת מלחי מרה סמוך לשבוע 36 להחלטה על מועד היילוד
- טיפול באורסוליט מפחית את רמות מלחי המרה אך לא את הסיכונים לעובר
- טיפול בקורטיקוסטרואידים להבשלת מערכות העובר יינתן בהתאם למדיניות מחלקתית
טיפול
לא הוכח שאמצעי ניטור (אימהיים ו/או עובריים) או אשפוז יכולים למנוע מות עובר פתאומי, ואין הסכמה חד משמעית לגבי תדירות המעקב הנחוץ לפי הספרות, על כן, ההחלטה על תדירות המעקב נתונה לשיקול דעת הצוות המטפל[12][1].
חומצה אורסודאוקסיכולית (URSOLIT): הוכחה כמפחיתה גרד, מפחיתה לידות מוקדמות ומשפרת את תוצאות המעבדה. אין הוכחה כי הטיפול מפחית שיעור תמותת עובר. לא דווחו תופעות לוואי אימהיות או עובריות משמעותיות[14][15]. מינון התחלתי 300 מ"ג, שלוש-ארבע פעמים ביום. שיפור בגרד נצפה לרוב עד שבועיים מתחילת הטיפול, שיפור ביוכימי צפוי כשלושה עד ארבעה שבועות מתחילת הטיפול[12].
במקרים קיצוניים ניתן לשקול טיפול בכולסטיראמין, 95% ממלחי המרה נספגים מחדש למחזור הדם דרך המערכת הפורטלית, כולסטיראמין נקשר למלחי מרה ומונע את ספיגתם. לכולסטיראמין תופעות לוואי בעיקר גסטרואינטסטינליות כגון: בחילות, הקאות, כאבי בטן ונפיחות[12]. תיתכן גם הפחתה בספיגת ויטמין K. אפשרויות טיפול נוספות כוללות ריפמפין ופלזמהפרזיס.
קביעת מועד היילוד
ההחלטה על מועד הילוד שונה בהמלצות הארגונים השונים ומתבססת על הרמה הגבוהה ביותר של מלחי מרה שנמדדה. לפיכך המלצת האיגוד, היא:
- רמות מתחת ל־40 מיקרומול לליטר, יילוד בשבוע 37+0 עד 38+6
- רמות בין 40–99 מיקרומול לליטר, יילוד בשבוע 36+0 עד 37+0
- רמות מעל 100 מיקרומול לליטר, יילוד בשבוע 34+0 עד 36+0
- ניתן לשקול יילוד בשבועות 34+0 עד 36+0 אם, בנוסף לרמת מלחי מרה מוגברת קיים גרד שאינו מגיב לטיפול, היסטוריה של מות עובר בשבוע מוקדם בנוכחות כולסטאזיס או לפי שיקול דעת המחלקה[12]
- ניתן לשקול יילוד במועד, בנשים עם חשד קליני גבוה לכולסטאזיס ללא בדיקת מלחי מרה
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 Williamson C, Geenes V. Intrahepatic cholestasis of pregnancy. Obstet Gynecol. 2014;124)1(:120-133.
- ↑ Wikstrom Shemer E, Marschall HU, Ludvigsson JF, Stephansson O. Intrahepatic cholestasis of pregnancy and associated adverse pregnancy and fetal outcomes: a 12-year population-based cohort study. BJOG. 2013;120)6(:717-723.
- ↑ Batsry L, Zloto K, Kalter A, Baum M, Mazaki-Tovi S, Yinon Y. Perinatal outcomes of intrahepatic cholestasis of pregnancy in twin versus singleton pregnancies: is plurality associated with adverse outcomes?. Arch Gynecol Obstet. 2019;300)4(:881-887.
- ↑ Ropponen A, Sund R, Riikonen S, Ylikorkala O, Aittomaki K. Intrahepatic cholestasis of pregnancy as an indicator of liver and biliary diseases: a population-based study. Hepatology. 2006;43)4(:723-728.
- ↑ Raz Y, Lavie A, Vered Y, et al. Severe intrahepatic cholestasis of pregnancy is a risk factor for preeclampsia in singleton and twin pregnancies. Am J Obstet Gynecol. 2015;213)3(:395.
- ↑ 6.0 6.1 Jin J, Pan SL, Huang LP, Yu YH, Zhong M, Zhang GW. Risk factors for adverse fetal outcomes among women with early- versus late-onset intrahepatic cholestasis of pregnancy. Int J Gynaecol Obstet. 2015;128)3(:236- 240.
- ↑ Sepulveda WH, Gonzalez C, Cruz MA, Rudolph MI. Vasoconstrictive effect of bile acids on isolated human placental chorionic veins. Eur J Obstet Gynecol Reprod Biol. 1991;42)3(:211-215.
- ↑ Vasavan T, Deepak S, Jayawardane IA, et al. Fetal cardiac dysfunction in intrahepatic cholestasis of pregnancy is associated with elevated serum bile acid concentrations. J Hepatol. 2021;74)5(:1087-1096.
- ↑ 9.0 9.1 Obstetrics: normal and problem pregnancies, edited by Steven G. Gabbe et al. 6th ed.
- ↑ Ovadia C, Seed PT, Sklavounos A, et al. Association of adverse perinatal outcomes of intrahepatic cholestasis of pregnancy with biochemical markers: results of aggregate and individual patient data meta-analyses [published correction appears in Lancet. 2019 Mar 16;393)10176(:1100]. Lancet. 2019;393)10174(:899-909.
- ↑ Di Mascio D, Quist-Nelson J, Riegel M, et al. Perinatal death by bile acid levels in intrahepatic cholestasis of pregnancy: a systematic review [published online ahead of print, 2019 Nov 19]. J Matern Fetal Neonatal Med. 2019;1-9.
- ↑ 12.0 12.1 12.2 12.3 12.4 12.5 12.6 Society for Maternal-Fetal Medicine )SMFM(. Electronic address: pubs@smfm.org, Lee RH, Mara Greenberg, Metz TD, Pettker CM. Society for Maternal-Fetal Medicine Consult Series #53: Intrahepatic cholestasis of pregnancy: Replaces Consult #13, April 2011. Am J Obstet Gynecol. 2021;224)2(:B2-B9.
- ↑ Sargin OruQ A, Serkin B, Ozcan N, Ozyer S, Uzunlar 0, Dani^man N. Role of postprandial bile acids in prediction of perinatal outcome in intrahepatic cholestasis of pregnancy. J Obstet Gynaecol Res. 2014;40)7(:1883- 1889.
- ↑ Chappell LC, Bell JL, Smith A, et al. Ursodeoxycholic acid versus placebo in women with intrahepatic cholestasis of pregnancy )PITCHES(: a randomised controlled trial. Lancet. 2019;394)10201(:849-860.
- ↑ Ovadia C, Sajous J, Seed PT, et al. Ursodeoxycholic acid in intrahepatic cholestasis of pregnancy: a systematic review and individual participant data meta-analysis [published online ahead of print, 2021 Apr 26]. Lancet Gastroenterol Hepatol. 2021;S2468-1253)21(00074-1.
- Sheiner E, Ohel I, Levy A, Katz M. Pregnancy outcome in women with pruritus gravidarum. J Reprod Med. 2006;51)5(:394-398.