הצגת המקור של הדף "ערכי ייחוס של צריכה תזונתית - DRI's - dietary reference intakes"

{{ערך בבדיקה}}
{{חוזר משרד הבריאות
|שם החוזר=DRI's – Dietary Reference Intakes
|תמונה=National Academy of Medicine logo.png
|כיתוב תמונה=
|תחום=[[:קטגוריה:תזונה|תזונה]]
|מספר החוזר=
|סימוכין=538634619
|קישור=[https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Documents/70420914_2.pdf באתר משרד הבריאות]
|תאריך פרסום=16 ספטמבר 2019
}}
ערכי הייחוס של צריכה תזונתית בישראל עודכנו בספטמבר 2014 ובספטמבר 2019. הם מבוססים על נתוני ה- DRI's בשנים 1997- 2019{{הערה|
*	Food and Nutrition Board, Institute of Medicine. Dietary Reference Intakes. National Academy Press, Washington DC. 1997-2006.
*	Dietary Reference Intakes for Vitamin D and Calcium, National Academy of Sciences, Institute of Medicine, Food and Nutrition Board 2011.
*	National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine 2019. Dietary Reference Intakes for Sodium and Potassium. Washington, DC: The National
Academies Press. https://doi.org/10.17226/25353.}} ובהתאמה לוועדות תזונה ובסיס נתוני התזונה הישראליים.

DRIs (ערכי ייחוס של צריכה תזונתית) הוא מונח יחסית חדש בתחום התזונה. הוא מתייחס ל-4 הגדרות לקביעת הצורך ברכיבי תזונה. ערכי ייחוס אלה מהווים כלים לאנשי המקצוע לתכנון ולהערכת הצריכה של רכיבי התזונה על ידי פרטים וקבוצות. ה- DRIs מחליפים את ערכי ה-RDA אשר פורסמו מאז 1941 על ידי האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית (Food and Nutrition Board of the Institute of Medicine, The National Academies).

מהם ה- DRIs?
ערכי הייחוס כוללים 4 ערכים שונים:
<div class="mw-content-ltr">
#Estimated Average Requirement - EAR
#Recommended Dietary Allowance -RDA
#Adequate Intake -AI
#Tolerable Upper Intake Level -UL
</div>
כל הערכים ל-EAR, RDA, AI מייצגים את כמויות רכיבי התזונה שתסופקנה על ידי המזון, אלא אם מצוין אחרת. ההמלצות מבוססות על הרגלי התזונה המקובלים בארה״ב ובקנדה בגילאים השונים.

#Estimated Average Requirement - צורך מוערך ממוצע: רמת הצריכה היומית הממוצעת, המוערכת כמספיקה לענות על הצרכים של מחצית מן האנשים הבריאים בשלב חיים ובגיל מסוים. ברמת צריכה כזו, המחצית השנייה של האוכלוסייה המוגדרת לא תגיע לרמת הצורך התזונתי שלה. Requirement, צורך, מוגדר כרמת הצריכה הנמוכה ביותר של רכיב תזונה לאורך זמן, אשר תשמר עדיין רמה מוגדרת של הרכיב בגוף, הנחשבת כמספיקה לפי קריטריון מוגדר וידוע. הקריטריון על פיו קובעים את הרמה המספיקה של רכיב יכול להשתנות בין הגילאים השונים ובין מגדרים. לכל רכיב תזונה נקבעו קריטריונים שונים ל״רמת הצורך״, אשר משתנים לפי גיל ומין
#Recommended Dietary Allowance -RDA - קצובה תזונתית מומלצת: רמת הצריכה היומית הממוצעת, המוערכת כמספקת את הצרכים של כמעט כל האנשים הבריאים בקבוצת גיל ומגדר מסוימת. רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים 97%-98% מן האוכלוסייה. ה-RDA נקבע על בסיס ה-EAR
#Adequate Intake -AI - צריכה מספקת - ערך הניתן במקום ה- RDA כאשר אין מספיק נתונים לחישוב ה-AI . EAR מתבסס על נתונים מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי קבוצות אנשים בריאים, אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי מוגדר הנחשב כרצוי, לדוגמה: גדילה תקינה, רמת רכיב תזונה תקינה בדם. במקרה של תינוקות ה-AI מתבסס על רמת רכיבי התזונה הממוצעת היומית המסופקת על ידי חלב של אם לתינוק בשל ובריא, המקבל הנקה בלבד בששת החדשים הראשונים לחייו.{{ש}}צפוי שה-AI יהיה גבוה מן ה-EAR ולעיתים אף מן ה-RDA. ה-AI תלוי במאפיינים התזונתיים והאחרים של קבוצות האוכלוסייה אותן חקרו לצורך קביעתו
#Tolerable Upper Intake Level -UL - גבול הצריכה המרבית- רמת הצריכה היומית המרבית, אשר סביר שאינה מהווה סיכון לתופעות לוואי שליליות.	ככל שרמת הצריכה עולה מעל ה-UL, כך גובר הסיכון לפתח מחלה או בעיה כלשהן. לרמת צריכה כזאת '''אין יתרונות בריאותיים''', אף על פי שהיא עדיין יכולה להיות נסבלת באופן ביולוגי. UL מבוססים על הצריכה הכללית ממזון, מים ותוספים. בהיעדר UL לרכיב תזונה מסוים, הסיבה היא חוסר בנתונים, ולא בשל העובדה שאין לו גבול צריכה מרבית. במקרים כאלה יש להיזהר מצריכת הרכיב מעבר לרמה המומלצת

==האינדיקטורים הטובים ביותר לקבוע מה זה מספיק==
רמה "מספקת" נקבעת לכל רכיב תזונה לפי קריטריונים בריאותיים שונים. לכן כל AI- EAR מתוארים במונחים של הקריטריון או הקריטריונים אשר נבחרו לקביעת רמת "המספיקות". הקריטריונים יכולים להיות זהים למגדרים השונים ולשלבי החיים השונים, אולם לעיתים הם יכולים להשתנות.

במקרים מסוימים "מספיק" יכול להיות מיוחס לדרגות שונות של צריכה מאותו רכיב. קריטריון מסוים יכול להיות: דרגת צריכת הרכיב שמתחתיה הפרט יכול להימצא בסיכון למחסור ברכיב זה. קריטריון אחר יכול להיות: הפחתת הסיכון למחלה כרונית כגון: [[דמנציה]], [[אוסטיאופורוזיס]], [[מחלות לב וכלי דם]] או [[עששת שיניים]]. לדוגמה: RDA לפולאט עבור נשים בגיל הפוריות נקבע על ידי קומבינציה של אינדיקטורים ביוכימיים, בעיקר רמות [[חומצה פולית]] בתאי דם אדומים, וכן רמות הומוציסטאין בפלזמה ורמות פולאט בסרום. אולם המלצות נפרדות לנשים המתכננות להיות בהיריון נקבעו על סמך הפחתת הסיכון ל-NTDs.

דוגמה נוספת: הקריטריון ל- AI לסידן עבור רוב הגילאים הוא מצב של שמירה מקסימלית של סידן בעצם, אולם עבור גברים ונשים בגילאים 31–50 הקריטריון הוא איזון רמות הסידן בין העצם לדם. כלומר, בגילאים הללו, שמירה על רמה מקסימלית של סידן בעצם לא יהיה הקריטריון לקביעת הרמה המספקת. עבור אנשים מבוגרים מבוססת ההמלצה על הצריכה המספקת לתמיכה בשמירת רמות הסידן המקסימליות, אשר יכולה להפחית את הסיכון לשברים. המלצה זו יכולה להיות גבוהה באופן משמעותי מזו הדרושה למנוע [[אוסטאופניה]] בשלב זה של החיים. ירידה בסיכון לשברים היא התוצאה שנבחרה כקריטריון לרמת מספיקות לסידן, והאינדיקציה לה היא שמירה על רמה מקסימלית בעצם, במידה בה היא יכולה להיות מושפעת מרמות הסידן בתפריט. 

==שימושי ה-DRIs לפרטים ואוכלוסיות (מיועד לאנשים בריאים)==

{| class="wikitable"
|-
! סוג השימוש!!לפרטים!!לקבוצות
|-
|rowspan="4"|הערכה
|EAR - לבחינת הסבירות שהצריכה היומיומית אינה מספקת
|EAR - להערכת שיעורי האנשים בעלי צריכה לא מספקת בקבוצה.
|-
|RDA - ברמת צריכה יומיומית כזאת או מעליה קיימת סבירות נמוכה בלבד לכך שהצריכה אינה מספקת.
|RDA - אין להשתמש להערכת צריכה של אוכלוסייה.
|-
|AI - ברמת צריכה יומיומית כזאת או מעליה קיימת סבירות נמוכה בלבד לכך שהצריכה אינה מספקת.
|AI - צריכה ממוצעת ברמה כזו או מעליה מצביעה על אפשרות לשכיחות נמוכה בלבד של אנשים בעלי צריכה לא מספקת באוכלוסייה.
|-
|UL - צריכה יומיומית מעל רמה זו עלולה לסכן את הפרט לפתח תופעות לוואי הקשורות בצריכה עודפת.	
|UL - להערכת אחוז האוכלוסייה בסיכון פוטנציאלי לתופעות לוואי הקשורות בצריכה עודפת.
|-
|rowspan="3"|תכנון
|RDA - יש לכוון את הפרט לצריכה ברמה זו.	
|EAR - לתכנון צריכה כזו שתבטיח שכיחות נמוכה של צריכה לא מספקת.
|-
|AI - יש לכוון את הפרט לצריכה ברמה זו.	
|AI - לתכנון צריכה ממוצעת.
|-
|UL - משמש כמדריך להגבלת הצריכה. צריכה כרונית של כמויות גבוהות יותר עלולה להגביר את הסיכון האפשרי לתופעות לוואי.
|UL - לתכנון צריכה כזו שתבטיח שכיחות נמוכה של צריכה בעלת סיכון פוטנציאלי לתופעות לוואי.
|}

==עיקרי השינויים שבוצעו במסמך זה בהשוואה למסמך הקודם==
*עודכנו ערכי הקצובה היומית המומלצת לוויטמין D ולסידן, אך ערכי גבול הצריכה המרבית נשארו כפי שהיו לפני 2011, כמפורט בטבלה ובהסבר. לגבי סידן בשנת החיים הראשונה- עודכנו הערכים לפי שנת 2011.
*הושמטו ערכי הסולפאט
*עודכנו ערכי הייחוס לנתרן ואשלגן בהתאם לפרסומים המעודכנים משנת 2019 . נוספה הגדרה חדשה- CDRR= Chronic Disease Risk Reduction Intake= ערך מרבי, אשר הצריכה מתחתיו מפחיתה סיכון למחלות כרוניות

בהמשך מוצגות טבלאות ערכי הייחוס התזונתיים. 
==טבלה מסי 1: ערכי ייחוס תזונתיים: (Dietary Reference Intakes (DRI’s קצובה מומלצת לפרטים - ויטמינים - Food and Nutrition Board, The Institute of Medicine, National Academies==

'''הערה''': טבלה זו מציגה את ה- RDA (קצובת רכיבי תזונה מומלצת) באותיות מודגשות ואת ה-AI, (צריכה מספקת) באותיות רגילות עם כוכבית (*).

ניתן להשתמש ב-RDA וב-AI כיעדים לצריכה פרטנית.

RDA נקבעו ברמה המספקת את הצריכה התזונתית של כמעט כל (97%-98%) הפרטים בקבוצה. לתינוקות יונקים בריאים ה- AI הוא הצריכה הממוצעת.

ה- AI בשלבי החיים האחרים וקבוצות המגדר האחרות מספק כנראה את הצרכים של כל הפרטים בקבוצה, אולם מחסור בנתונים או חוסר ודאות לגביהם מנעו את היכולת להגדיר במידת וודאות גבוהה את אחוז הפרטים באוכלוסייה, המכוסים ע'י צריכה זו.

{| class="wikitable"
|-
! קבוצת גיל!! ויטמין A {{ש}}<small>מק"ג/יממה</small>{{ש}}{{הערה|שם=הערה1|1=כ-RAEs{{כ}} (retinol activity equivalents).

1RAE ={{כ}} 1 מק"ג רטינול, 12 מק"ג בטא-קרוטן, 24 מק"ג אלפא-קרוטן, או 24 מק"ג בטא-קריפטוקסנטין במזון.}} !! ויטמין C {{ש}}<small>מ"ג/יממה</small> !! ויטמין D {{ש}}<small><small>מק"ג/יממה</small></small>{{ש}}{{הערה|שם=הערה2|1=כולקלציפרול. 1 מק"ג כולקלציפרול=40 יחידות בינלאומיות ויטמין D.

הועדה שהוקמה בישראל לעדכון ההמלצות לוויטמין D החליטה לקבל את המלצות ה- DRI's לגבי הקצובה המומלצת, "קבוצת עבודה לעידכון ערכי ייחוס תזונתיים לרמות ויטמין D"{{כ}} 2012.}}{{הערה|שם=הערה3|בהעדר חשיפה מתאימה לשמש.}} !!ויטמין E {{ש}}<small>מ"ג/יממה</small>{{ש}}{{הערה|שם=הערה4|כאלפא-טוקופרול. אלפא-טוקופרול כולל RRR-α Tocopherol, הצורה היחידה של אלפא-טוקופרול אשר מופיעה במזון באופן טבעי, ו-2R צורות סטריאואיזומטריות של אלפא-טוקופרול (RRR-,RSR-,RRS-,RSS- α Tocopherol), המצויים במזון מועשר ובתוספי מזון. לא כולל 2S צורות סטריאואיזומטריות של אלפא-טוקופרול (SRR-,SSR-,SRS-,SSS- α Tocopherol), המצויות גם במזון מועשר ובתוספי תזונה.}}!! ויטמין K {{ש}}<small>מק"ג/יממה</small> !! תיאמין {{ש}}<small>מ"ג/יממה</small> !! ריבופלבין {{ש}}<small>מ"ג/יממה</small> !! ניאצין {{ש}}<small>מ"ג/יממה</small> {{ש}}{{הערה|שם=הערה5|1=כאקוויוולנטים לניאצין. 1 מ"ג ניאצין=60 מ"ג טריפטופאן; 0-6 חדשים= ניאצין שנוצר מראש (לא אקוויוולנטים לניאצין).}} !! ויטמין B<sub>6</sub> {{ש}}<small>מ"ג/יממה</small> !! פולאט {{ש}}<small>מק"ג/יממה</small>{{ש}}{{הערה|שם=הערה6|1=כאקוויוולנטים לפולט במזון (1 =1DFE .(DFE מק"ג פולט במזון = 0.6 מק"ג חומצה פולית ממזון מועשר או מתוסף תזונה הנצרך עם המזון = 0.5 מק"ג תוסף הנצרך על בטן ריקה.}} !! ויטמין B<sub>12</sub> {{ש}}<small>מק"ג/יממה</small> !! ח' פנטוטנית{{ש}}<small>מ"ג/יממה</small> !! ביוטין {{ש}}<small>מק"ג/יממה</small> !! כולין {{ש}}<small>מ"ג/יממה</small>{{ש}}{{הערה|שם=הערה7|אעפ"י שנקבע AI לכולין, קיימים מעט נתונים להעריך האם יש צורך באספקה תזונתית של כולין בכל שלבי החיים, ויתכן שצרכי הכולין יכולים להיות מסופקים על ידי סינתזה תוך גופית במהלך חלק משלבי החיים.}}
|-
!colspan="15"|תינוקות
|-
| 0-6 חדשים ||* 400||* 40|| *10|| *4 || *2.0|| *0.2 || *0.3|| *2 || *0.1 || *65 || *0.4|| *1.7|| *5||*125
|-
|7-12 חדשים||*500||*50||*10||*5||*2.5||*0.3||*0.4||*4||*0.3||*80||*0.5||*1.8||*6||*150
|-
!colspan="15"|ילדים
|-
|1-3 שנים||300||15||15||6||*30||0.5||0.5||6||0.5||150||0.9||*2||*8||*200
|-
|4-8 שנים||400||25||15||7||*55||0.6||0.6||8||0.6||200||1.2||*3||*12||*250
|-
!colspan="15"|גברים
|-
|9-13 שנים||600||45||15||11||*60||0.9||0.9||12||1.0||300||1.8||*4||*20||*375
|-
|14-18 שנים||900||75||15||15||*75||1.2||1.3||16||1.3||400||2.4||*5||*25||*550
|-
|19-30 שנה||900||90||15||15||*120||1.2||1.3||16||1.3||400||2.4||*5||*30||*550
|-
|31-50 שנה||900||90||15||15||*120||1.2||1.3||16||1.3||400||2.4||*5||*30||*550
|-
|51-70 שנה||900||90||15||15||*120||1.2||1.3||16||1.7||400||2.4{{הערה|שם=הערה8|מכיוון שאצל 10%-30% מן האנשים המבוגרים עלולה להיות תת-ספיגה של ויטמין B12 מן המזון, מומלץ כי אנשים מעל גיל 50 יגיעו לצריכה המומלצת בעיקר באמצעות צריכת מזון מועשר בוויטמין B12 או באמצעות צריכת תוסף תזונה המכיל ויטמין זה.}}||*5||*30||*550
|-
|70 שנה ומעלה||900||90||20||15||*120||1.2||1.3||16||1.7||400||2.4{{הערה|שם=הערה8}}||*5||*30||*550
|-
!colspan="15"|נשים
|-
|9- 13 שנים||600||45||15||11||*60||0.9||0.9||12||1.0||300||1.8||*4||*20||*375
|-
|14- 18 שנים||700||65||15||15||*75||1.0||1.0||14||1.2||400{{הערה|שם=הערה9|לאור העובדות הקושרות צריכת פולט עם מומים מולדים במערכת העצבים אצל העובר, מומלץ כי כל אישה בגיל הפוריות תצרוך 400 מק"ג ח' פולית מתוספים או מזון מועשר בנוסף לצריכת פולט מהמזון באמצעות תפריט מגוון.}}||2.4||*5||*25||*400
|-
|19- 30 שנה||700||75||15||15||*90||1.1||1.1||14||1.3||400{{הערה|שם=הערה9}}||2.4||*5||*30||*425
|-
|31- 50 שנה||700||75||15||15||*90||1.1||1.1||14||1.3||400{{הערה|שם=הערה9}}||2.4||*5||*30||*425
|-
|51- 70 שנה||700||75||15||15||*90||1.1||1.1||14||1.5||400||2.4{{הערה|שם=הערה8}}||*5||*30||*425
|-
|70 שנה ומעלה||700||75||20||15||*90||1.1||1.1||14||1.5||400||2.4{{הערה|שם=הערה8}}||*5||*30||*425
|-
!colspan="15"|היריון
|-
|עד גיל 18 שנה||750||80||15||15||*75||1.4||1.4||18||1.9||600{{הערה|שם=הערה10|בהנחה שנשים ימשיכו לצרוך 400 מק"ג מתוספי תזונה או ממזון מועשר, עד אשר ההיריון שלהן ידוע והן כבר נמצאות במעקב היריון, דבר המתרחש בדרך כלל לאחר סוף התקופה הפרה-הריונית - הזמן הקריטי להיווצרות תעלת העצבים.}}||2.6||*6||*30||*450
|-
|19- 30 שנה||770||85||15||15||*90||1.4||1.4||18||1.9||600{{הערה|שם=הערה10}}||2.6||*6||*30||*450
|-
|50-31 שנה||770||85||15||15||*90||1.4||1.4||18||1.9||600{{הערה|שם=הערה10}}||2.6||*6||*30||*450
|-
!colspan="15"|הנקה
|-
|עד גיל 18 שנה||1200||115||15||19||*75||1.4||1.6||17||2.0||500||2.8||*7||*35||*550
|-
|19- 30 שנה||1300||120||15||19||*90||1.4||1.6||17||2.0||500||2.8||*7||*35||*550
|-
|50-31 שנה||1300||120||15||19||*90||1.4||1.6||17||2.0||500||2.8||*7||*35||*550
|}

==טבלה מסי 2: ערכי ייחוס תזונתיים: (Dietary Reference Intakes (DRI’s קצובה מומלצת לפרטים - מינרלים Food and Nutrition Board, the Institute of Medicine, National Academies==
'''הערה''': טבלה זו מציגה את ה- RDA (קצובת רכיבי תזונה מומלצת) באותיות '''מודגשות''' ואת ה-AI (צריכה מספקת) באותיות רגילות עם כוכבית (*).

ניתן להשתמש ב-RDA וב-Al כיעדים לצריכה פרטנית.

RDA נקבעו ברמה המספקת את הצריכה התזונתית של כמעט כל (97%-98%) הפרטים בקבוצה.

לתינוקות יונקים בריאים ה-AI היא הצריכה הממוצעת.

AI בשלבי החיים האחרים וקבוצות המגדר האחרות מספק כנראה את הצרכים של כל הפרטים בקבוצה, אולם מחסור בנתונים או חוסר ודאות לגביהם מנעו את היכולת להגדיר במידת וודאות גבוהה את אחוז הפרטים באוכלוסייה, המכוסים על ידי צריכה זו.

{| class="wikitable"
|-
! קבוצת גיל!!סידן {{ש}}<sub>מ"ג/יממה</sub>!!כרום {{ש}}<sub>מק"ג/יממה</sub>!!נחושת {{ש}}<sub>מק"ג/יממה</sub>!!פלואור {{ש}}<sub>מ"ג/יממה</sub>!!יוד {{ש}}<sub>מק"ג/יממה</sub>!!ברזל {{ש}}<sub>מ"ג/יממה</sub>!!מגנזיום {{ש}}<sub>מ"ג/יממה</sub>!!מנגן {{ש}}<sub>מ"ג/יממה</sub>!![[מוליבדן]] {{ש}}<sub>מק"ג/יממה</sub>!!זרחן {{ש}}<sub>מ"ג/יממה</sub>!!סלניום {{ש}}<sub>מק"ג/יממה</sub>!!אבץ {{ש}}<sub>מ"ג/יממה</sub>!!אשלגן {{ש}}<sub>גר'/ יממה</sub>!!נתרן {{ש}}<sub>גר'/ יממה</sub>!!כלור {{ש}}<sub>גר'/ יממה</sub>
|-
!colspan="16"|תינוקות
|-
|0- 6 חדשים||*200||*0.2||*200||*0.01||*110||*0.27||*30||*0.003||*2||*100||*15||*2||*0.4||*0.11||*0.18
|-
|7- 12 חדשים||*260||*5.5||*220||*0.5||*130||11||*75||*0.6||*3||*275||*20||3||*0.86||*0.37||*0.57
|-
!colspan="16"|ילדים
|-
|1- 3 שנים||700||*11||340||*0.7||90||7||80||*1.2||17||460||20||3||*2||*0.8||*1.5
|-
|4- 8 שנים||1000||*15||440||*1||90||10||130||*1.5||22||500||30||5||*2.3||*1||*1.9
|-
!colspan="16"|גברים
|-	
|9- 13 שנים||1,300||*25||700||*2||120||8||240||*1.9||34||1,250||40||8||*2.5||*1.2||*2.3
|-	
|14- 18 שנים||1,300||*35||890||*3||150||11||410||*2.2||43||1,250||55||11||*3||*1.5||*2.3
|-	
|19- 30 שנה||1,000||*35||900||*4||150||8||400||*2.3||45||700||55||11||*3.4||*1.5||*2.3
|-	
|31- 50 שנה||1,000||*35||900||*4||150||8||420||*2.3||45||700||55||11||*3.4||*1.5||*2.3
|-	
|51- 70 שנה||1,000||*30||900||*4||150||8||420||*2.3||45||700||55||11||*3.4||*1.5||*2
|-	
|<70 שנה||1,200||*30||900||*4||150||8||420||*2.3||45||700||55||11||*3.4||*1.5||*1.8
|-
!colspan="16"|נשים 
|-
|9- 13 שנים||1,300||*21||700||*2||120||8||240||*1.6||34||1,250||40||8||*2.3||*1.2||*2.3
|-
|14- 18 שנים||1,300||*24||890||*3||150||15||360||*1.6||43||1,250||55||9||*2.3||*1.5||*2.3
|-
|19- 30 שנה||1,000||*25||900||*3||150||18||310||*1.8||45||700||55||8||*2.6||*1.5||*2.3
|-
|31- 50 שנה||1,000||*25||900||*3||150||18||320||*1.8||45||700||55||8||*2.6||*1.5||*2.3
|-
|51- 70 שנה||1,200||*20||900||*3||150||8||320||*1.8||45||700||55||8||*2.6||*1.5||*2
|-
|<70 שנה||1,200||*20||900||*3||150||8||320||*1.8||45||700||55||8||*2.6||*1.5||*1.8
|-
!colspan="16"|היריון 
|-	
|>18 שנה||1,300||*29||1,000||*3||220||27||400||*2.0||50||1,250||60||13||*2.6||*1.5||*2.3
|-	
|30-19 שנה||1,000||*30||1,000||*3||220||27||350||*2.0||50||700||60||11||*2.9||*1.5||*2.3
|-	
|31- 50 שנה||1,000||*30||1,000||*3||220||27||360||*2.0||50||700||60||11||*2.9||*1.5||*2.3
|-
!colspan="16"|הנקה 
|-	
|>18 שנה||1,300||*44||1,300||*3||290||10||360||*2.6||50||1,250||70||14||*2.5||*1.5||*2.3
|-	
|30-19 שנה||1,000||*45||1,300||*3||290||9||310||*2.6||50||700||70||12||*2.8||*1.5||*2.3
|-	
|31- 50 שנה||1,000||*45||1,300||*3||290||9||320||*2.6||50||700||70||12||*2.8||*1.5||*2.3
|}

מקורות:

ערכי יחוס תזונתיים לזרחן, מגנזיום, ופלואוריד (1997); ערכי יחוס תזונתיים לתיאמין, ריבופלווין, ניאצין, ויטמין B<sub>6</sub>, פולט, ויטמין B<sub>12</sub>, חומצה פנטוטנית, ביוטין וכולין (1998);

ערכי ייחוס תזונתיים לוויטמין C, ויטמין E, סלניום וקרוטנואידים (2000);

וערכי יחוס תזונתיים לוויטמין A, ויטמין K, ארסן, בורון, כרום, נחושת, יוד, ברזל, מגנזיום, מוליבדן, ניקל, סיליקון, ונדיום ואבץ (2001);

ויטמין D, סידן (2011) . ניתן להגיע לדו"חות אלה באתר www.nap.edu. 

==טבלה מס' 3: ערכי ייחוס תזונתיים: (Dietary Reference Intakes (DRI’s קצובה מומלצת לפרטים: UL גבול הצריכה המרבית{{הערה|שם=הערה31|1=גבול הצריכה המרבית = רמת הצריכה היומית המרבית, אשר סביר שאינה מהווה סיכון לתופעות לוואי. אם לא צוין אחרת, הרמה המרבית מייצגת את הצריכה הכללית ממזון, מים ותוספים. בשל מחסור בנתונים מתאימים, לא ניתן היה לקבוע גבול צריכה מרבית לויטמין K, תיאמין, ריבופלווין, ויטמין B12, חומצה פנטוטנית, ביוטין או קרוטנואידים בשל העדר ערכי גבול צריכה מרבית, יש לשים לב במשנה זהירות לצריכת רכיבי תזונה אלה ברמות מעל לצריכה המומלצת.}} - ויטמינים - Food and Nutrition Board, The Institute of Medicine, National Academies==

{| class="wikitable"
|-
! קבוצת גיל !! ויטמין A {{ש}}<small><sub>מק"ג/יממה</sub></small>{{ש}}{{הערה|שם=הערה32|כוויטמין A מוגמר בלבד.}} !! ויטמין C{{ש}}<small><sub>מ"ג/יממה</sub></small> !! ויטמין D <small>{{ש}}<sub>מק"ג/יממה</sub></small> {{ש}}{{הערה|שם=הערה37|הועדה שהוקמה בישראל לעדכון ההמלצות לוויטמין D לא השתכנעה בהוכחות לצורך עדכון גבול הצריכה המרבית ולכן מוצגים הערכים כפי שפורסמו ב- DRI's לשנת 1997}}!! ויטמין E <small>{{ש}}<sub>מ"ג/יממה</sub></small>{{ש}}{{הערה|שם=הערה33|כאלפא-טוקופרול; מתייחס לכל צורה של תוסף אלפא-טוקופרול.}}{{הערה|שם=הערה34|ערכי הצריכה המרביים של ויטמין E, ניאצין ופולט מתייחסים לצורות הסינטטיות, המתקבלות מתוספים, מזון מועשר או שילוב של השניים.}}!! ויטמין K !! תיאמין !! ריבופלבין !! ניאצין <small>{{ש}}<sub>מ"ג/יממה</sub></small> {{ש}}{{הערה|שם=הערה34}}!! ויטמין B<sub>6</sub> <small>{{ש}}<sub>מ"ג/יממה</sub></small> !! פולאט <small>{{ש}}<sub>מק"ג/יממה</sub></small> {{ש}}{{הערה|שם=הערה34}} !! ויטמין B<sub>12</sub> !! ח' פנטוטנית !! ביוטין !! כולין {{ש}}<small>גרם/יממה</small>!! קרוטנואידים{{ש}}{{הערה|שם=הערה35|תוספי בתא-קרוטן מומלצים רק כמקור לפרו ויטמין A}}
|-
!colspan="16"|תינוקות
|-
|0-6 חדשים||600||טנ{{הערה|שם=הערה36|1=טנ= טרם נקבע בשל מחסור בנתונים לגבי תופעות לוואי בקבוצת הגיל המסוימת, וחשש לחוסר יכולת להתמודד עם כמויות עודפות. מומלץ שמקור הרכיבים יהיה מזון בלבד, על מנת להימנע מרמות גבוהות.}}||25||טנ||טנ||טנ||טנ||טנ||טנ	||טנ||טנ||טנ||טנ||טנ||טנ
|-
|7-12 חדשים||600	||טנ||25||טנ||טנ||טנ||טנ||טנ||טנ	||טנ||טנ||טנ	||טנ	||טנ||טנ
|-
!colspan="16"|ילדים 
|-
|1-3 שנים	||600||	400||50||200	||טנ||טנ||טנ||10||30||300	||טנ||טנ	||טנ||1.0	||טנ
|-
|4-8 שנים	||900||650||50||300||טנ	||טנ||טנ||15||40||400	||טנ	||טנ	||טנ||1.0	||טנ
|-
!colspan="16"|גברים ונשים 
|-
|9- 13 שנים||	1,700|||1,200||50||600	||טנ||טנ	||טנ||20||60||600	||טנ||טנ	||טנ||2.0	||טנ
|-
|14- 18 שנים||2,800||1,800||50||800	||טנ||טנ	||טנ||30||80||800	||טנ	||טנ	||טנ||3.0	||טנ
|-
|19- 70 שנה||3,000||2,000||50||1,000||טנ||טנ||טנ||35||100||1,000||טנ	||טנ||טנ||3.5||טנ
|-
|<70 שנה||3,000||2,000||50||1,000||טנ||טנ||טנ||35||100||1,000	||טנ	||טנ	||טנ||3.5	||טנ
|-
!colspan="16"|היריון 
|-
|>18 שנה||2,800||1,800||50||800||טנ||טנ||טנ||30||80||800	||טנ	||טנ	||טנ||3.0	||טנ
|-
|50-19 שנה||3,000||2,000||50||1,000||טנ||טנ||טנ||35||100||1,000	||טנ||טנ	||טנ||3.5	||טנ
|-
!colspan="16"|הנקה 
|-
|>18 שנה||2,800||1,800||50||800||טנ||טנ||טנ||30||80||800	||טנ	||טנ	||טנ||3.0	||טנ
|-
|50-19 שנה||3,000||2,000||50||1,000||טנ||טנ||טנ||35||100||1,000	||טנ||טנ	||טנ||3.5	||טנ
|}

מקורות: ערכי יחוס תזונתיים לזרחן, מגנזיום, ופלואוריד (1997);

ערכי יחוס תזונתיים לתיאמין, ריבופלווין, ניאצין, ויטמין B<sub>6</sub>, פולט, ויטמין B<sub>12</sub>, חומצה פנטוטנית, ביוטין וכולין (1998);

ערכי ייחוס תזונתיים לוויטמין C, ויטמין E, סלניום וקרוטנואידים (2000);

ערכי יחוס תזונתיים לוויטמין A, ויטמין K, ארסן, בורון, כרום, נחושת, יוד, ברזל, מגנזיום, מוליבדן, ניקל, סיליקון, ונדיום ואבץ (2001);

ויטמין D, סידן (2011) . ניתן להגיע לדו"חות אלה באתר www.nap.edu. 

==טבלה מסי 4: ערכי ייחוס תזונתיים: (Dietary Reference Intakes (DRI’s קצובה מומלצת לפרטים. UL גבול הצריכה המרבית{{הערה|שם=הערה41|1= גבול הצריכה המרבית = רמת הצריכה היומית המרבית, אשר סביר שאינה מהווה סיכון לתופעות לוואי שליליות. אם לא צוין אחרת, הרמה המרבית מייצגת את הצריכה הכללית ממזון, מים ותוספים. בשל מחסור בנתונים מתאימים, לא ניתן היה לקבוע גבול צריכה מרבי לוויטמין K, תיאמין, ריבופלווין, ויטמין B<sub>12</sub>, חומצה פנטוטנית, ביוטין או קרוטנואידים.{{ש}}בשל העדר ערכי גבול צריכה מרבית, יש לשים לב במשנה זהירות לצריכת רכיבי תזונה אלה ברמות מעל לצריכה המומלצת}} - מינרלים/ CDRR{{הערה|שם=הערה48|1= Chronic Disease Risk Reduction Intake =CDRR= ערך מרבי, אשר הצריכה מתחתיו מפחיתה סיכון למחלות כרוניות}} מינרלים - Food and Nutrition Board, The Institute of Medicine, National Academies==

{| class="wikitable"
|-
! קבוצת גיל!!כלור!!נתרן{{ש}}{{הערה|שם=הערה47| ערכי גבול הצריכה המרבית עודכנו על פי ה- DRI's לגילאים לידה- 12 חודשים.}}!!אבץ!!ונדיום{{ש}}{{הערה|שם=הערה45|אין כל הצדקה להוסיף ונדיום למזון, ויש להשתמש בתוספי ונדיום בזהירות, אף על פי שלא הוכח כי ונדיום במזון גורם לתופעות לוואי בבני אדם. ערך הצריכה המרבי הגבוה ביותר מבוסס על תופעות לוואי בחיות מעבדה וניתן להשתמש בנתונים אלה לקביעת ערך מרבי גבוה ביותר במבוגרים, אך לא בילדים ומתבגרים.}}!!סיליקון{{ש}}{{הערה|שם=הערה44| אין הצדקה להוסיף סיליקון לתוספי תזונה, אף על פי שלא הוכח שסיליקון גורם לתופעות לוואי בבני אדם}}!!סלניום!!אשלגן!!זרחן!!ניקל!!מוליבדן!!מנגן!!מגנזיום{{ש}}{{הערה|שם=הערה43|הערך המרבי הגבוה ביותר למגנזיום מייצג צריכה ממקור פרמקולוגי בלבד, ולא כולל צריכה ממזון ומים.}}!!ברזל!!יוד!!פלואור!!נחושת!!כרום!!סידן!!בורון!!ארסן{{הערה|שם=הערה42|לא קיימת הצדקה להוסיף ארסן למזון או לתוספי תזונה אף על פי שלא נקבע ערך מרבי גבוה ביותר לארסן.}}
|-
! !!גר'/!!גר'/!!מ"ג/!!מ"ג/!! !!מק"ג/!! !!גר'/!!מ"ג/!!מק"ג/!!מ"ג/!!מ"ג/!!מ"ג/!!מק"ג/!!מ"ג/	!!מק"ג/!! !!גרם/!!מ"ג/!!
|-
! !!יממה!!יממה!!יממה!!יממה!! !!יממה!! !!יממה!!יממה!!יממה!!יממה!!יממה !!יממה!!יממה!!יממה!!יממה!! !!יממה!!יממה!!
|-
!colspan="21"|תינוקות
|-
|0- 6 חודשים||טנ{{הערה|שם=הערה36}}||טנ/ טנ||4||טנ||טנ||45||טנ/טנ||טנ||טנ||טנ||טנ||טנ||40||טנ||0.7||טנ||טנ||1||טנ||טנ
|-
|7- 12 חודשים||טנ||טנ/טנ||5||טנ||טנ||60||טנ/טנ||טנ||טנ||טנ||טנ||טנ||40||טנ||0.9||טנ||טנ||1.5||טנ||טנ
|-
!colspan="21"|ילדים 
|-
|1- 3 שנים||2.3||טנ/ 1.2||7||טנ||טנ||90||טנ/טנ||3||0.2||300||2||65||40||200||1.3||1,000||טנ||2.5||3||טנ
|-
|4- 8 שנים||2.9||טנ/ 1.5||12||טנ||טנ||150||טנ/טנ||3||0.3||600||3||110||40||300||2.2||3,000||טנ||2.5||6||טנ
|-
!colspan="21"|גברים ונשים 
|-
|9- 13 שנים||3.4||טנ/ 1.8||23||טנ||טנ||280||טנ/ טנ||4||0.6||1,100||6||350||40||600||10||5,000||טנ||2.5||11||טנ
|-
|14- 18 שנים||3.6||טנ/ 2.3||34||טנ||טנ||400||טנ/טנ||4||1.0||1,700||9||350||45||900||10||8,000||טנ||2.5||17||טנ
|-
|19- 70 שנה||3.6||טנ/ 2.3||40||1.8||טנ||400||טנ/טנ||4||1.0||2,000||11||350||45||1,100||10||10,000||טנ||2.5||20||טנ
|-
|<70 שנה||3.6||טנ/ 2.3||40||1.8||טנ||400||טנ/טנ||3||1.0||2,000||11||350||45||1,100||10||10,000||טנ||2.5||20||טנ
|-
!colspan="21"|היריון 
|-
|14- 18 שנה||3.6||טנ/ 2.3||34||טנ||טנ||400||טנ/טנ||3.5||1.0||1,700||9||350||45||900||10||8,000||טנ||2.5||17||טנ
|-
|19- 50 שנה||3.6||טנ/ 2.3||40||טנ||טנ||400||טנ/טנ||3.5||1.0||	2,000||11||350||45||1,100||10||10,000||טנ||2.5||20||טנ
|-
!colspan="21"|הנקה 
|-
|14- 18 שנה||3.6||טנ/ 2.3||34||טנ||טנ||400||טנ/טנ||4||1.0||1,700||9||350||45||900||10||8,000||טנ||2.5||17||טנ
|-
|19- 50 שנה||3.6||טנ/ 2.3||40||טנ||טנ||400||טנ/טנ||4||1.0||2,000||11||350||45||1,100||10||10,000||טנ||2.5||20||טנ
|}

==טבלה מס' 5: ערכי ייחוס תזונתיים: (Dietary Reference Intakes (DRI’s קצובה מומלצת לפרטים - מאקרונוטריאנטים Food and Nutrition Board, The Institute of Medicine, National Academies==

'''הערה''': טבלה זו מציגה את ה- RDA (קצובת רכיבי תזונה מומלצת) באותיות מודגשות ואת ה- AI (צריכה מספקת) באותיות רגילות עם כוכבית (*).

ניתן להשתמש ב-RDA וב-AI כיעדים לצריכה פרטנית.

RDA נקבעו ברמה המספקת את הצריכה התזונתית של כמעט כל (97%-98%) הפרטים בקבוצה. לתינוקות יונקים בריאים ה- AI הוא הצריכה הממוצעת.

ה-AI בשלבי החיים האחרים וקבוצות המגדר האחרות מספק כנראה את הצרכים של כל הפרטים בקבוצה, אולם מחסור בנתונים או חוסר ודאות לגביהם מנעו את היכולת להגדיר במידת וודאות גבוהה את אחוז הפרטים באוכלוסייה, המכוסים על ידי צריכה זו.

הסימון + מצביע על כך שנעשה שינוי מהפרסום הקודם, בגלל טעות בחישוב.

{| class="wikitable"
|-
! קבוצת גיל!!סה"כ מים (ליטר/ יממה){{הערה|שם=הערה51|סה"כ מים כולל את המים הנמצאים במזון, במשקאות ובמי השתייה.}}	!!פחמימות (גרם / יממה)!!סך סיבים תזונתיים (גרם / יממה)!!שומן (גרם / יממה)!!חומצה לינולאית (גרם / יממה)!!חומצה אלפא לינולאית (גרם / יממה)	!!חלבון (גרם / יממה){{הערה|שם=הערה52|מבוסס על 0.8 גרם חלבון לק"ג לפי ערכי ייחוס של משקל גוף (reference body weight)}}
|-
!colspan="8"|תינוקות
|-
|0- 6 חדשים||*0.7||*60	||טנ||*31||*4.4||*0.5||*9.1
|-
|7- 12 חדשים||*0.8||*95	||טנ||*30||*4.6||*0.5||+11
|-
!colspan="8"|ילדים 
|-
|1- 3 שנים||*1.3||130||*19||טנ||*7||*0.7||13
|-
|4- 8 שנים||*1.7||130||*25||טנ||*10||*0.9||19
|-
!colspan="8"|גברים 
|-
|9- 13 שנים||*2.4||130||*31||טנ||*12||*1.2||34
|-
|14- 18 שנים||*3.3||130||*38||טנ||*16||*1.6||52
|-
|19- 30 שנה||*3.7||130||*38||טנ||*17||*1.6||56
|-
|31- 50 שנה||*3.7||130||*38||טנ||*17||*1.6||56
|-
|51- 70 שנה||*3.7||130||*30||טנ||*14||*1.6||56
|-
|<70 שנה||*3.7||130||*30||טנ||*14||*1.6||56
|-
!colspan="8"|נשים 
|-
|9- 13 שנים||*2.1||130||*26||טנ||*10||*1.0||34
|-
|14- 18 שנים||*2.3||130||*26||טנ||*11||*1.1||46
|-
|19- 30 שנה||*2.7||130||*25||טנ||*12||*1.1||46
|-
|31- 50 שנה||*2.7||130||*25||טנ||*12||*1.1||46
|-
|51- 70 שנה||*2.7||130||*21||טנ||*11||*1.1||46
|-
|<70 שנה||*2.7||130||*21||טנ||*11||*1.1||46
|-
!colspan="8"|היריון 
|-
|14-18 שנה||*3.0||175||*28||טנ||*13||*1.4||71
|-
|19-30 שנה||*3.0||175||*28||טנ||*13||*1.4||71
|-
|31-50 שנה||*3.0||175||*28||טנ||*13||*1.4||71
|-
!colspan="8"|הנקה 
|-
|14-18 שנה||*3.8||210||*29||טנ||*13||*1.3||71
|-
|19-30 שנה||*3.8||210||*29||טנ||*13||*1.3||71
|-
|31-50 שנה||*3.8||210||*29||טנ||*13||*1.3||71
|}

טנ: טרם נקבע.

==ביבליוגרפיה והערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]]
[[קטגוריה:תזונה]]