האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

מנומטריה אנורקטלית - ערכי נורמה - Anorectal manometry - normal values

מתוך ויקירפואה


הופניתם מהדף ערכי נורמה למנומטריה אנורקטלית לדף הנוכחי.

Anorectum.png

מנומטריה אנורקטלית - סטנדרטים מינימליים לביצוע - נייר עמדה - Anorectal manometry
מאת החוג הישראלי לנוירוגסטרואנטרולוגיה ולתנועתיות מערכת העיכול והאיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד

נקודות עיקריות

  • מומלץ להסתמך על ערכי נורמה שנבדקו עבור המערכת שבה מבוצעת הבדיקה
  • במידת האפשר, מומלץ להשתמש בערכי נורמה מותאמים למגדר ולגיל
  • ערכי הנורמה צריכים להופיע בדו"ח (דין וחשבון) הבדיקה

מבוא

קביעת ערכי נורמה במנומטריה אנורקטלית היא סוגיה מורכבת[1]. ערכים שונים מדווחים בשימוש במערכות של חברות שונות, עם קטטרים העושים שימוש בטכנולוגיות שונות (קטטר מצב מוצק מול מוזלף מים) ובאוכלוסיות שונות (לדוגמה מזרח אסיאתיות מול מערביות)}[2]. טכניקת ביצוע הבדיקה עצמה, כולל ההוראות הניתנות במהלך הבדיקה, יכולה להשפיע על התוצאות[3]. ישנם מאמרים שהדגימו כי לפחות בחלק מהמדדים, ישנם הבדלים בערכי נורמה בין גברים ונשים, נשים לאחר לידה, מול נשים ללא עבר מיילדותי, וגם השפעה של גיל הנבדקים על התוצאות[4][5].

ההמלצה המקובלת, היא להסתמך על ערכי נורמה בנבדקים בריאים אשר נבדקו ביחידה המבצעת את הבדיקות[6]. מאחר שבישראל לא התקיים מחקר שכזה, אנו נאלצים להסתמך על נתונים שפורסמו בספרות הרפואית. במסמך זה, נפרט את ערכי הנורמה כפי שפורסמו על המערכות שבשימוש נפוץ בישראל, באוכלוסייה מערבית של נבדקים בריאים. אם רלוונטי, נפרט את ערכי הנורמה של חלק מהפרמטרים על פי מגדר וגיל.

ערכי נורמה למנומטריה אנורקטלית במערכת עם קטטר מצב מוצק (Solid state)

ערכי הנורמה מתבססים על 2 פרסומים של קבוצת ה-MAYO CLINIC אשר עשו שימוש במערכת זהה למערכת הנפוצה לשימוש בישראל ועם קטטר מצב מוצק. במאמר הראשון [4] נכללו 62 נשים שחולקו לפי גיל (מעל ומתחת 50) ובמאמר השני[5] נכללו 96 נשים וגם 47 גברים. בהסתמך על מחקרים אלו, וגם על מחקרים שעשו שימוש במערכות אחרות, ניתן לומר ש:

  • אנשים מבוגרים הדגימו לחצים אנאליים נמוכים יותר במנוחה, בהשוואה לפחות מבוגרים
  • אנשים מבוגרים הדגימו לחצים רקטליים גבוהים יותר בזמן ניסיון דחיקה, בהשוואה לפחות מבוגרים
  • גברים הדגימו לחצים אנאליים גבוהים יותר בזמן כיווץ ייזום בהשוואה לנשים
  • גברים הדגימו משך כיווץ אנאלי ארוך יותר בהשוואה לנשים

הערכים מוצעים לשימוש מפורטים על פי נורמות אחוזון 10 ו-90:

טבלה 1. ערכי נורמה: מערכת מבוססת על קטטר SOLID STATE
ערך אחיד מוצע לכולם* נשים גיל>50 נשים גיל<50 גברים
לחץ סוגר אנאלי נמוך במנוחה mmHg (מילימטר כספית) 55> 55> 33> 54>
לחץ סוגר אנאלי גבוה במנוחה mmHg 111< 111< 93< 111<
כיווץ ייזום חלש (ערך אבסולוטי) mmHg 140> 122> 164>
כיווץ ייזום חלש (ערך אינקרמנטלי) mmHg 53> 49> 90>
משך כיווץ לא מספק (שניות) <10 שניות**
דחיקה
לחץ רקטלי לא מספק בזמן דחיקה - mmHg 21> 21> 11> 21>
הרפייה אנאלית לא מספקת (אחוזים) 20 אחוזים>
ספי חישה
תחושה ראשונה 40-20 מיליליטר
תחושת צורך להתרוקנות 90-40 מיליליטר
נפח מקסימלי נסבל 150-90*** מיליליטר

(*)ערך אחיד לכולם - מוצע כאשר אין הבדלים משמעותיים בין המגדרים והגילאים על מנת להקל על הפענוח.

(**) על פי המאמרים המצוטטים, משך כיווץ לא מספק הוא מתחת ל-3 שניות. על פי מאמרי עמדה ישנים יותר[7], ומחקרים אחרים[8] משך כיווץ תקין צריך להיות ארוך יותר. לפיכך, סף של 10 שניות נקבע על ידי צוות הכותבים של נייר עמדה זה, בהסתמך על ניסיון וחוות דעת קלינית.

(***) על פי המאמרים המצוטטים, ערך נמוך לחישה לכאב (נפח מקסימלי נסבל) הוא פחות מ-60 מיליליטר. על פי צוות הכותבים ועל פי ניסיון קליני ערך זה נמוך משמעותית מהנצפה בקליניקה, וגם כאן, בחרנו בסף גבוה יותר בהתבסס על מחקרים במערכות אחרות[9] ועל פי ניסיון וחוות דעת קלינית.

ערכי נורמה למנומטריה אנורקטלית במערכת מבוססת על קטטר מוזלף מים

ניתן להשתמש בקטטר מוזלף מים (Water perfused). כעיקרון, אין הבדל משמעותי בערכי לחצי המנוחה בנשים ובגברים בשני סוגי הקטטרים. לעומת זאת, ערכי לחצי הכווץ והשיעול גבוהים משמעותית בקטטר Solid state יחסית למערכת מבוססת הזלפת מים. הטבלה הבאה מרכזת נורמות וטווחי נורמה במדידות במערכת מבוססת הזלפת מים בנשים ובגברים. ערכי נורמה מתבססים על אחוזון 5 ו-95.

טבלה 2. ערכי נורמה: מערכת מבוססת על קטטר מוזלף מים
נשים גברים
לחץ סוגר אנאלי נמוך במנוחה mmHg 34> 40>
לחץ סוגר אנאלי גבוה במנוחה mmHg 101< 116<
כיווץ ייזום חלש (ערך אינקרמנטלי) mmHg 27> 36>
עלייה בלחץ אנאלי בזמן שיעול mmHg 28< 29<

ביבליוגרפיה

  1. R. J. F. Felt-Bersma, G. Gort, S. G. M. Meuwissen, Normal values in anal manometry and rectal sensation: A problem of range. Hepato-Gastroenterology 38, 444-449 )1991(.
  2. P G. Dinning, E. V. Carrington, S. M. Scott, The use of colonic and anorectal high-resolution manometry and its place in clinical work and in research. Neurogastroenterology and motility : the official journal of the European Gastrointestinal Motility Society, )2015(.
  3. H. Heinrich et al., The effect of standard compared to enhanced instruction and verbal feedback on anorectal manometry measurements. Neurogastroenterology and Motility 25, 230-237 )2013).
  4. 4.0 4.1 J. Noelting et al., Normal values for high-resolution anorectal manometry in healthy women: Effects of age and significance of rectoanal gradient. American Journal of Gastroenterology 107, 1530-1536 )2012(.
  5. 5.0 5.1 N. R. Oblizajek et al., Anorectal pressures measured with high-resolution manometry in healthy people-Normal values and asymptomatic pelvic floor dysfunction. Neurogastroenterology and motility : the official journal of the European Gastrointestinal Motility Society 31, e13597 )2019(.
  6. E. V. Carrington et al., The international anorectal physiology working group )IAPWG( recommendations: Standardized testing protocol and the London classification for disorders of anorectal function. Neurogastroenterology and motility : the official journal of the European Gastrointestinal Motility Society, e13679 )2019(.
  7. S. S. C. Rao et al., Minimum standards of anorectal manometry. Neurogastroenterology and Motility 14, 553-559 )2002).
  8. M. Sauter et al., Toward more accurate measurements of anorectal motor and sensory function in routine clinical practice: Validation of High-Resolution Anorectal Manometry and Rapid Barostat Bag measurements of rectal function. Neurogastroenterology and Motility 26, 685-695 )2014).
  9. Y Mazor et al., Anorectal physiology in health: A randomized trial to determine the optimum catheter for the balloon expulsion test. Neurogastroenterology and motility : the official journal of the European Gastrointestinal Motility Society, e13552 )2019).