האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "פאראפיליה - Paraphilia"

מתוך ויקירפואה

שורה 13: שורה 13:
 
המונח '''פאראפיליה''' מתייחס למגוון רחב של משיכות מיניות לא אופייניות. (מיוונית: פארא παρά "ליד", פיליה φιλία "אהבה").  
 
המונח '''פאראפיליה''' מתייחס למגוון רחב של משיכות מיניות לא אופייניות. (מיוונית: פארא παρά "ליד", פיליה φιλία "אהבה").  
  
ה- DSM מונה כיום כשמונה פאראפיליות (סטיות מיניות), בהן:
+
המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM{{כ}}- Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders) מונה כיום כשמונה פאראפיליות (סטיות מיניות), בהן:
# אקסהביציוניזם
+
#[[התערטלות]] (אקסהביציוניזם)
#וויריזם
+
#[[מציצנות]] (וויריזם)
#מאזוכיזם
+
#[[מאזוכיזם]] (הפקת הנאה מינית מכאב)
#סאדיזם
+
#[[סאדיזם]] (הפקת הנאה מינית מהסבת כאב לזולת)
#פדופיליה
+
#[[פדופיליה]] (משיכה מינית לקטינים)
#פטישיזם
+
#[[פטישיזם]] (הפקת הנאה מינית מחפץ או איבר גוף)
#פטישיזם טרנסווסטי
+
#[[פטישיזם טרנסווסטי]] (פטיש ללבישת בגדים של המגדר השני)
#פרוטוריזם
+
#[[פרוטוריזם]] (הפקת הנאה מינית מהתחככות באחר)
#פאראפיליות שאינן מוגדרות כדוגמת נקרופיליה, פארטיאליזם ועוד.
+
#פאראפיליות שאינן מוגדרות כדוגמת [[נקרופיליה]] (משיכה מינית לגופות), [[פארטיאליזם]] (משיכה מינית לחלק גוף מסויים) ועוד.
  
אונס אינו מוגדר כפאראפיליה בפני עצמה וקיימת מחלוקת בספרות האם אכן מדובר בסוג של העדפה מינית או שמא הינו ביטוי של כוחניות וכעס, אך הצפי הוא כי ב- DSM-5 ההגדרה של "הפרעה כפייתית פאראפילית" תהווה אבחנה מתאימה עבור אונס.  
+
אונס אינו מוגדר כפאראפיליה בפני עצמה וקיימת מחלוקת בספרות האם אכן מדובר בסוג של העדפה מינית או שמא הינו ביטוי של כוחניות וכעס, אך הצפי הוא כי במהדורה החימישת של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות  ההגדרה של "הפרעה כפייתית פאראפילית" תהווה אבחנה מתאימה עבור אונס.  
 
   
 
   
הספרות הקלינית מדגישה את חשיבות מתן הטיפול הפסיכופרפויטי לצד הטיפול ההורמונאלי, במידה ונדרש.
+
הספרות הקלינית מדגישה את חשיבות מתן ה[[טיפול הפסיכופרפויטי]] לצד הטיפול ההורמונאלי, במידה ונדרש.
  
 
הסיבות להתפתחותן של פאראפיליות אינן ידועות כיום. תיאוריות התנהגותיות, קוגניטיביות ודינאמיות מתייחסות להיבטים שונים בהתפתחותן וקיומן של פאראפיליות, זאת לצד אפשרות קיומה של פגיעוּת ביולוגית.  
 
הסיבות להתפתחותן של פאראפיליות אינן ידועות כיום. תיאוריות התנהגותיות, קוגניטיביות ודינאמיות מתייחסות להיבטים שונים בהתפתחותן וקיומן של פאראפיליות, זאת לצד אפשרות קיומה של פגיעוּת ביולוגית.  
  
כיום ישנן תיאוריות אינטגרטיביות יותר אשר רואות את האטיולוגיה להתפתחותה ותחזוקתה של הפאראפיליה כמורכבת מהיבטים שונים של גורמים התפתחותיים דינאמיים, התנהגותיים ותפיסתיים.  
+
כיום ישנן תיאוריות משולבות אשר רואות את האטיולוגיה להתפתחותה ותחזוקתה של הפאראפיליה כמורכבת מהיבטים שונים של גורמים התפתחותיים דינאמיים, התנהגותיים ותפיסתיים.  
  
 
לעיתים קרובות, בעלי פאראפיליות מדווחים על היותם קורבן בעברם לטראומה מינית. עם זאת, טרם הוברר המנגנון המתווך בין הקורבנוּת לבין הפוגענוּת בבגרות.
 
לעיתים קרובות, בעלי פאראפיליות מדווחים על היותם קורבן בעברם לטראומה מינית. עם זאת, טרם הוברר המנגנון המתווך בין הקורבנוּת לבין הפוגענוּת בבגרות.
שורה 36: שורה 36:
 
==שכיחות באוכלוסייה==
 
==שכיחות באוכלוסייה==
  
השכיחות מוערכת כיום סביב אחוזים בודדים. עם זאת, מחקרים קיימים מעידים על שכיחות גבוהה של פנטזיות מיניות בעלות תוכן חריג
+
השכיחות מוערכת כיום סביב אחוזים בודדים. עם זאת, מחקרים קיימים מעידים על שכיחות גבוהה של פנטזיות מיניות בעלות תוכן חריג בקרב אחוזים ניכרים באוכלוסייה הנורמטיבית. הקריטריון החשוב ביותר לאבחנה של פאראפיליה הינו חוויה של מצוקה בגין הפנטזיה על ידי המטופל, ו/או נזק ניכר לסביבתו.
 
 
בקרב אחוזים ניכרים באוכלוסייה הנורמטיבית, ונראה כי הקריטריון החשוב ביותר לאבחנה באשר לקיומה של פאראפיליה הינה חוויה של מצוקה בגין כך על ידי המטופל, ו/או נזק ניכר לסביבתו.
 
  
 
==יעילות הטיפול==
 
==יעילות הטיפול==
  
טיפול פסיכותרפויטי מסוג קוגניטיבי התנהגותי אשר מתמקד במניעת הישנות נמצא בספרות הקלינית כיעיל ביותר בטיפול באוכלוסייה זו, של פאראפילים שהפרו חוק. קיים כיום קונצנזוס כי הטיפול הקבוצתי הינו שיטת ההתערבות המועדפת, אשר תיתן התייחסות לתהליכי ביצוע הפגיעות, טיפול המכונה "טיפול ייעודי". טיפול זה סובב סביב תפיסות ועמדות יסוד בנוגע לקורבנות (כגון תפיסה מעוותת של מתן ההסכמה על ידי הקורבן), כניסה למצבי סיכון, תנודות במצבי רוח וכדומה.  
+
[[טיפול פסיכותרפויטי]] מסוג קוגניטיבי התנהגותי אשר מתמקד במניעת הישנות נמצא בספרות הקלינית כיעיל ביותר בטיפול באוכלוסייה של פאראפילים שהפרו חוק. קיימת כיום תמימות דעים כי ה[[טיפול קבוצתי|טיפול הקבוצתי]] הינו שיטת ההתערבות המועדפת, אשר תיתן התייחסות לתהליכי ביצוע הפגיעות, טיפול המכונה "טיפול ייעודי". טיפול זה סובב סביב תפיסות ועמדות יסוד בנוגע לקורבנות (כגון תפיסה מעוותת של מתן ההסכמה על ידי הקורבן), כניסה למצבי סיכון, תנודות במצבי רוח וכדומה.  
  
לצד טיפול זה, קיימת התייחסות לתכנים פסיכו-חינוכיים כתקשורת יעילה, פתרון בעיות וסכסוכים, ויסות רגשי ומיניות בריאה.
+
לצד טיפול זה, קיימת התייחסות לתכנים פסיכו-חינוכיים כתקשורת יעילה, פתרון בעיות וסכסוכים, ויסות רגשי ו[[מיניות]] בריאה.
  
כמו כן טיפול קבוצתי או פרטני יכול לתת מענה גם לגורמים ייחודיים עימם מתמודד המטופל כגון בושה, עוררות מינית סוטה, טראומה, בעיות משפחתיות, משברים, בדידות.  
+
כמו כן, טיפול קבוצתי או פרטני יכול לתת מענה גם לגורמים ייחודיים עימם מתמודד המטופל כגון בושה, עוררות מינית סוטה, טראומה, בעיות משפחתיות, משברים ובדידות.  
  
על פי מטה אנליזות (מחקרי על) שיעור הרצידיביזם (הישנות עבירות) הכללי הוא כ- 18% (במעקב של מספר שנים לאחר ביצוע העבירות).
+
על פי מחקרי על (מטה-אנאליזות) שיעור הישנות העבירות הכללי הוא כ- 18% (במעקב של מספר שנים לאחר ביצוע העבירות).
  
עם זאת, לאחר טיפול, שיעור הרצידיביזם יורד לכפחות מ 10%.  
+
עם זאת, לאחר טיפול, שיעור ההישנות יורד לכפחות מ 10%.  
  
 
יש לציין כי מחקרים רבים מצביעים על גורמים אשר עלולים להגביר או להפחית את המסוכנוּת של פגיעות חוזרות.  
 
יש לציין כי מחקרים רבים מצביעים על גורמים אשר עלולים להגביר או להפחית את המסוכנוּת של פגיעות חוזרות.  
  
הערכות מסוג זה מצביעות על גורמים סטאטיים כגון פסיכופתיה, עמדות כלפי נשים, העדפה לקטינים והימצאות במערכת זוגית כגורמים אשר משפיעים על פגיעות חוזרות, לצד גורמים דינאמיים כגון מצב רוח, שימוש בחומרים ממכרים והיעדר תמיכה חברתית.  
+
הערכות מסוג זה מצביעות על גורמים יציבים כגון [[פסיכופתיה]], עמדות כלפי נשים, העדפה לקטינים והימצאות במערכת זוגית כגורמים אשר משפיעים על פגיעות חוזרות, לצד גורמים משתנים כגון מצב רוח, שימוש ב[[חומרים ממכרים]] והיעדר תמיכה חברתית.  
  
בעלי רמות שונות של מסוכנוּת מינית מגיבים באופן דיפרנציאלי לטיפול וקיים צורך להתאים את המינון ואינטנסיביות הטיפול לצרכי המטופל.  
+
בעלי רמות שונות של מסוכנוּת מינית מגיבים באופן שונה לטיפול וקיים צורך להתאים את המינון ונמרצות הטיפול לצרכי המטופל.  
  
רוב המטופלים מצליחים להפיק תועלת לאחר הששתתפות בכ- 150-200 שעות טיפוליות, ורבים אף מרוויחים מטיפול מעקב תמיכתי בתדירות נמוכה יותר במשך השנים לאחר תום הטיפול הייעודי.
+
רוב המטופלים מצליחים להפיק תועלת לאחר השתתפות בכ- 150-200 שעות טיפוליות, ורבים אף מרוויחים מטיפול מעקב תמיכתי בתדירות נמוכה יותר במשך השנים לאחר תום הטיפול הייעודי.
  
 
==היבטים חוקיים==
 
==היבטים חוקיים==
שורה 68: שורה 66:
 
המרפאה לאבחון וטיפול בהפרעות פאראפיליה במסגרת בית החולים אברבנאל מטפלת באנשים הסובלים מהפרעות פאראפיליה, לצד הפרעות קליניות נוספות כהפרעות אפקטיביות, הפרעות אישיות, ומאפיינים פסיכוטיים, לצד הסטייה המינית.  
 
המרפאה לאבחון וטיפול בהפרעות פאראפיליה במסגרת בית החולים אברבנאל מטפלת באנשים הסובלים מהפרעות פאראפיליה, לצד הפרעות קליניות נוספות כהפרעות אפקטיביות, הפרעות אישיות, ומאפיינים פסיכוטיים, לצד הסטייה המינית.  
  
במסגרת המרפאה ניתנים שירותים דיאגנוסטיים אבחוניים וטיפוליים כאחד - פסיכיאטריים ופסיכולוגיים כאחד.  
+
במסגרת המרפאה ניתנים שירותים אבחוניים וטיפוליים כאחד - פסיכיאטריים ופסיכולוגיים כאחד.  
  
תהליך האבחון והטיפול באנשים העונים לקריטריונים האבחוניים של ה- DSM וסובלים מסטייה מינית כוללת:
+
תהליך האבחון והטיפול באנשים העונים לקריטריונים האבחוניים של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות וסובלים מפאראפיליה כולל:
  
לאחר השלמת התהליך הדיאגנוסטי, תיקבע מידת התאמת המטופל וכן ייקבע סוג הטיפול שיקבל : טיפול פסיכואטרי, טיפול פרמקולוגי-אנדוקריני להפחתת הדחף המיני, טיפול פסיכותרפויטי או שילובם של הטיפול יחדיו.
+
לאחר השלמת התהליך האבחוני,תיקבע מידת התאמת המטופל וכן ייקבע סוג הטיפול שיקבל : [[טיפול פסיכיאטרי]], טיפול תרופתי-הורמונלי להפחתת הדחף המיני, [[טיפול פסיכותרפויטי]] או שילובים של הטיפולים השונים יחדיו.
  
  
 
{{ייחוס|[[משתמש:פטר סילפן|פרופ' פטר סילפן]] המרכז הרפואי לבריאות הנפש ע"ש אברבנאל}}
 
{{ייחוס|[[משתמש:פטר סילפן|פרופ' פטר סילפן]] המרכז הרפואי לבריאות הנפש ע"ש אברבנאל}}
 
[[קטגוריה:בריאות מינית]]
 
[[קטגוריה:בריאות מינית]]

גרסה מ־17:35, 11 במאי 2014


פאראפיליה
Paraphilia
יוצר הערך ד"ר פטר סילפן
 


המונח פאראפיליה מתייחס למגוון רחב של משיכות מיניות לא אופייניות. (מיוונית: פארא παρά "ליד", פיליה φιλία "אהבה").

המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM‏- Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders) מונה כיום כשמונה פאראפיליות (סטיות מיניות), בהן:

  1. התערטלות (אקסהביציוניזם)
  2. מציצנות (וויריזם)
  3. מאזוכיזם (הפקת הנאה מינית מכאב)
  4. סאדיזם (הפקת הנאה מינית מהסבת כאב לזולת)
  5. פדופיליה (משיכה מינית לקטינים)
  6. פטישיזם (הפקת הנאה מינית מחפץ או איבר גוף)
  7. פטישיזם טרנסווסטי (פטיש ללבישת בגדים של המגדר השני)
  8. פרוטוריזם (הפקת הנאה מינית מהתחככות באחר)
  9. פאראפיליות שאינן מוגדרות כדוגמת נקרופיליה (משיכה מינית לגופות), פארטיאליזם (משיכה מינית לחלק גוף מסויים) ועוד.

אונס אינו מוגדר כפאראפיליה בפני עצמה וקיימת מחלוקת בספרות האם אכן מדובר בסוג של העדפה מינית או שמא הינו ביטוי של כוחניות וכעס, אך הצפי הוא כי במהדורה החימישת של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות ההגדרה של "הפרעה כפייתית פאראפילית" תהווה אבחנה מתאימה עבור אונס.

הספרות הקלינית מדגישה את חשיבות מתן הטיפול הפסיכופרפויטי לצד הטיפול ההורמונאלי, במידה ונדרש.

הסיבות להתפתחותן של פאראפיליות אינן ידועות כיום. תיאוריות התנהגותיות, קוגניטיביות ודינאמיות מתייחסות להיבטים שונים בהתפתחותן וקיומן של פאראפיליות, זאת לצד אפשרות קיומה של פגיעוּת ביולוגית.

כיום ישנן תיאוריות משולבות אשר רואות את האטיולוגיה להתפתחותה ותחזוקתה של הפאראפיליה כמורכבת מהיבטים שונים של גורמים התפתחותיים דינאמיים, התנהגותיים ותפיסתיים.

לעיתים קרובות, בעלי פאראפיליות מדווחים על היותם קורבן בעברם לטראומה מינית. עם זאת, טרם הוברר המנגנון המתווך בין הקורבנוּת לבין הפוגענוּת בבגרות.

שכיחות באוכלוסייה

השכיחות מוערכת כיום סביב אחוזים בודדים. עם זאת, מחקרים קיימים מעידים על שכיחות גבוהה של פנטזיות מיניות בעלות תוכן חריג בקרב אחוזים ניכרים באוכלוסייה הנורמטיבית. הקריטריון החשוב ביותר לאבחנה של פאראפיליה הינו חוויה של מצוקה בגין הפנטזיה על ידי המטופל, ו/או נזק ניכר לסביבתו.

יעילות הטיפול

טיפול פסיכותרפויטי מסוג קוגניטיבי התנהגותי אשר מתמקד במניעת הישנות נמצא בספרות הקלינית כיעיל ביותר בטיפול באוכלוסייה של פאראפילים שהפרו חוק. קיימת כיום תמימות דעים כי הטיפול הקבוצתי הינו שיטת ההתערבות המועדפת, אשר תיתן התייחסות לתהליכי ביצוע הפגיעות, טיפול המכונה "טיפול ייעודי". טיפול זה סובב סביב תפיסות ועמדות יסוד בנוגע לקורבנות (כגון תפיסה מעוותת של מתן ההסכמה על ידי הקורבן), כניסה למצבי סיכון, תנודות במצבי רוח וכדומה.

לצד טיפול זה, קיימת התייחסות לתכנים פסיכו-חינוכיים כתקשורת יעילה, פתרון בעיות וסכסוכים, ויסות רגשי ומיניות בריאה.

כמו כן, טיפול קבוצתי או פרטני יכול לתת מענה גם לגורמים ייחודיים עימם מתמודד המטופל כגון בושה, עוררות מינית סוטה, טראומה, בעיות משפחתיות, משברים ובדידות.

על פי מחקרי על (מטה-אנאליזות) שיעור הישנות העבירות הכללי הוא כ- 18% (במעקב של מספר שנים לאחר ביצוע העבירות).

עם זאת, לאחר טיפול, שיעור ההישנות יורד לכפחות מ 10%.

יש לציין כי מחקרים רבים מצביעים על גורמים אשר עלולים להגביר או להפחית את המסוכנוּת של פגיעות חוזרות.

הערכות מסוג זה מצביעות על גורמים יציבים כגון פסיכופתיה, עמדות כלפי נשים, העדפה לקטינים והימצאות במערכת זוגית כגורמים אשר משפיעים על פגיעות חוזרות, לצד גורמים משתנים כגון מצב רוח, שימוש בחומרים ממכרים והיעדר תמיכה חברתית.

בעלי רמות שונות של מסוכנוּת מינית מגיבים באופן שונה לטיפול וקיים צורך להתאים את המינון ונמרצות הטיפול לצרכי המטופל.

רוב המטופלים מצליחים להפיק תועלת לאחר השתתפות בכ- 150-200 שעות טיפוליות, ורבים אף מרוויחים מטיפול מעקב תמיכתי בתדירות נמוכה יותר במשך השנים לאחר תום הטיפול הייעודי.

היבטים חוקיים

בשנת 2006 חוקק במדינת ישראל חוק אשר מטרתו להגן על הציבור הישראלי מפני עברייני מין. חוק זה כולל מרכיבים פיקוחיים, אבחוניים וטיפוליים. חוק זה אמור לאפשר, בעתיד הקרוב, נגישות לטיפול לכל פאראפיל אשר הפר חוק ואשר נמצא מתאים לטיפול.

מסגרת טיפולית

המרפאה לאבחון וטיפול בהפרעות פאראפיליה במסגרת בית החולים אברבנאל מטפלת באנשים הסובלים מהפרעות פאראפיליה, לצד הפרעות קליניות נוספות כהפרעות אפקטיביות, הפרעות אישיות, ומאפיינים פסיכוטיים, לצד הסטייה המינית.

במסגרת המרפאה ניתנים שירותים אבחוניים וטיפוליים כאחד - פסיכיאטריים ופסיכולוגיים כאחד.

תהליך האבחון והטיפול באנשים העונים לקריטריונים האבחוניים של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות וסובלים מפאראפיליה כולל:

לאחר השלמת התהליך האבחוני,תיקבע מידת התאמת המטופל וכן ייקבע סוג הטיפול שיקבל : טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי-הורמונלי להפחתת הדחף המיני, טיפול פסיכותרפויטי או שילובים של הטיפולים השונים יחדיו.


המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' פטר סילפן המרכז הרפואי לבריאות הנפש ע"ש אברבנאל