פאראפיליה - Paraphilia

המונח פאראפיליות מתייחס למגוון רחב של משיכות מיניות לא אופייניות. Para= besides, Philia=Love.

ה- DSM מונה כיום כשמונה פאראפיליות (סטיות מיניות), ביניהם נמנות הפדופיליה, וויריזם, אקסהביציוניזם, פרוטוריזם, סאדיזם, מאזוכיזם, פטישיזם, פטישיזם טרנסווסטי ופאראפיליות שאינן מוגדרות כדוגמת נקרופיליה, פארטיאליזם ועוד.

אונס אינו מוגדר כפאראפיליה בפני עצמה וקיימת מחלוקת בספרות האם אכן מדובר בסוג של העדפה מינית או שמא הינו ביטוי של כוחניות וכעס,

אך הצפי הוא כי ב- DSM-5 ההגדרה של "הפרעה כפייתית פאראפילית" תהווה אבחנה מתאימה עבור אונס.

הספרות הקלינית מדגישה את חשיבות מתן הטיפול הפסיכופרפויטי לצד הטיפול ההורמונאלי, במידה ונדרש.

הסיבות להתפתחותן של פאראפיליות אינן ידועות כיום. תיאוריות התנהגותיות, קוגניטיביות ודינאמיות מתייחסות להיבטים שונים בהתפתחותן וקיומן של פאראפיליות, זאת לצד אפשרות קיומה של פגיעוּת ביולוגית.

כיום ישנן תיאוריות אינטגרטיביות יותר אשר רואות את האטיולוגיה להתפתחותה ותחזוקתה של הפאראפיליה כמורכבת מהיבטים שונים של גורמים התפתחותיים דינאמיים, התנהגותיים ותפיסתיים.

לעיתים קרובות, בעלי פאראפיליות מדווחים על היותם קורבן בעברם לטראומה מינית. עם זאת, טרם הוברר המנגנון המתווך בין הקורבנוּת לבין הפוגענוּת בבגרות.

שכיחות באוכלוסייה

השכיחות מוערכת כיום סביב אחוזים בודדים. עם זאת, מחקרים קיימים מעידים על שכיחות גבוהה של פנטזיות מיניות בעלות תוכן חריג

בקרב אחוזים ניכרים באוכלוסייה הנורמטיבית, ונראה כי הקריטריון החשוב ביותר לאבחנה באשר לקיומה של פאראפיליה הינה חוויה

של מצוקה בגין כך על ידי המטופל, ו/או נזק ניכר לסביבתו.

יעילות הטיפול

טיפול פסיכותרפויטי מסוג קוגניטיבי התנהגותי אשר מתמקד במניעת הישנות נמצא בספרות הקלינית כיעיל ביותר בטיפול באוכלוסייה זו,

של פאראפילים שהפרו חוק. קיים כיום קונצנזוס כי הטיפול הקבוצתי הינו שיטת ההתערבות המועדפת, אשר תיתן התייחסות לתהליכי

ביצוע הפגיעות, טיפול המכונה "טיפול ייעודי". טיפול זה סובב סביב תפיסות ועמדות יסוד בנוגע לקורבנות

(כגון תפיסה מעוותת של מתן ההסכמה על ידי הקורבן), כניסה למצבי סיכון, תנודות במצבי רוח וכדומה.

לצד טיפול זה, קיימת התייחסות לתכנים פסיכו-חינוכיים כתקשורת יעילה, פתרון בעיות וסכסוכים, ויסות רגשי ומיניות בריאה.

כמו כן טיפול קבוצתי או פרטני יכול לתת מענה גם לגורמים ייחודיים עימם מתמודד המטופל כגון בושה, עוררות מינית סוטה,

טראומה, בעיות משפחתיות, משברים, בדידות.

על פי מטה אנליזות (מחקרי על) שיעור הרצידיביזם (הישנות עבירות) הכללי הוא כ- 18% (במעקב של מספר שנים לאחר ביצוע העבירות).

עם זאת, לאחר טיפול, שיעור הרצידיביזם יורד לכפחות מ 10%.

יש לציין כי מחקרים רבים מצביעים על גורמים אשר עלולים להגביר או להפחית את המסוכנוּת של פגיעות חוזרות.

הערכות מסוג זה מצביעות על גורמים סטאטיים כגון פסיכופתיה, עמדות כלפי נשים, העדפה לקטינים והימצאות במערכת זוגית

כגורמים אשר משפיעים על פגיעות חוזרות, לצד גורמים דינאמיים כגון מצב רוח, שימוש בחומרים ממכרים והיעדר תמיכה חברתית.

בעלי רמות שונות של מסוכנוּת מינית מגיבים באופן דיפרנציאלי לטיפול וקיים צורך להתאים את המינון ואינטנסיביות הטיפול

לצרכי המטופל.

רוב המטופלים מצליחים להפיק תועלת לאחר הששתתפות בכ- 150-200 שעות טיפוליות, ורבים אף מרוויחים מטיפול מעקב תמיכתי בתדירות נמוכה

יותר במשך השנים לאחר תום הטיפול הייעודי.

היבטים חוקיים

בשנת 2006 חוק במדינת ישראל חוק אשר מטרתו להגן על הציבור הישראלי מפני עברייני מין. חוק זה כולל מרכיבים פיקוחיים, אבחוניים

וטיפוליים. חוק זה אמור לאפשר, בעתיד הקרוב, נגישות לטיפול לכל פאראפיל אשר הפר חוק ואשר נמצא מתאים לטיפול.

מסגרת טיפולית

המרפאה לאבחון וטיפול בהפרעות פאראפיליה במסגרת בית החולים אברבנאל מטפלת באנשים הסובלים מהפרעות פאראפיליה, לצד הפרעות קליניות נוספות

כהפרעות אפקטיביות, הפרעות אישיות, ומאפיינים פסיכוטיים, לצד הסטייה המינית.

במסגרת המרפאה ניתנים שירותים דיאגנוסטיים אבחוניים וטיפוליים כאחד - פסיכיאטריים ופסיכולוגיים כאחד.

תהליך האבחון והטיפול באנשים העונים לקריטריונים האבחוניים של ה- DSM וסובלים מסטייה מינית כוללת:

לאחר השלמת התהליך הדיאגנוסטי, תיקבע מידת התאמת המטופל וכן ייקבע סוג הטיפול שיקבל : טיפול פסיכואטרי,

טיפול פרמקולוגי-אנדוקריני להפחתת הדחף המיני, טיפול פסיכותרפויטי או שילובם של הטיפול יחדיו.