האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "פסוריאזיס - ספחת - טיפול במעכבי אינטרלויקין Psoriasis - treatment with interleukin 17A inhibitors - 17A"

מתוך ויקירפואה

(יצירת דף עם התוכן "{{ערך בבדיקה}} {{מחלה |תמונה= |כיתוב תמונה= |שם עברי= ספחת - טיפול במעכבי אינטרלויקין 17A |שם ל...")
 
 
(27 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ערך בבדיקה}}
 
 
 
{{מחלה
 
{{מחלה
|תמונה=
+
|תמונה=פסוריאזיס - ספחת.jpg
 
|כיתוב תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
|שם עברי= ספחת - טיפול במעכבי אינטרלויקין 17A  
+
|שם עברי= פסוריאזיס - טיפול במעכבי אינטרלויקין 17A
 
|שם לועזי= Psoriasis - treatment with interleukin 17A inhibitors
 
|שם לועזי= Psoriasis - treatment with interleukin 17A inhibitors
 
|שמות נוספים=
 
|שמות נוספים=
שורה 13: שורה 11:
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
{{הרחבה|ערכים=[[ספחת]], [[סל תרופות 2016]]}}
+
{{הרחבה|ערכים=[[פסוריאזיס]], [[סל תרופות 2016]]}}
פסוריאזיס היא מחלת עור דלקתית כרונית הפוגעת ב־3%-2% מהאוכלוסיה. ההערכה היא כי התפתחות המחלה מקורה בגורמים גנטיים וסביבתיים אשר בתורם מביאים לשפעול תהליך דלקתי שסופו בשגשוג מואץ של תאי האפידרמיס. הביטוי השכיח של המחלה הוא בהופעת נגעים אדומים מכוסי קשקשת כסופה, בפיזור סימטרי, בחלקים המישרים של הגפיים, גו ובמקרים רבים גם בקרקפת. צורת ביטוי זו מכונה PSORIASIS VULGARIS. יחד עם זאת יכולה המחלה לערב למעשה כל אזור בגוף, כולל כפות הידיים והרגליים, ציפורניים ואיבר המין.
+
פסוריאזיס (ספחת) היא מחלת עור דלקתית כרונית הפוגעת ב-2–3 אחוזים מהאוכלוסייה. ההערכה היא כי התפתחות המחלה מקורה בגורמים גנטיים (Genetic) וסביבתיים אשר בתורם מביאים לשפעול תהליך דלקתי שסופו בשגשוג מואץ של תאי ה-Epidermis. הביטוי השכיח של המחלה הוא בהופעת נגעים אדומים מכוסי קשקשת כסופה, בפיזור סימטרי, בחלקים המישרים של הגפיים, גו ובמקרים רבים גם בקרקפת. צורת ביטוי זו מכונה Psoriasis Vulgaris. עם זאת יכולה המחלה לערב למעשה כל אזור בגוף, כולל כפות הידיים והרגליים, ציפורניים ואיבר המין.
  
ראוי לציין שבקרב חולי הפסוריאזיס קיימת היארעות מוגברת של טרשת עורקים ומחלות קרדיווסקולריות, תסמונת מטבולית, דלקת מפרקים ודיכאון מכאן שלמחלה השלכות על תפקודם, איכות חייהם ובריאותם הכללית של החולים.
+
בקרב חולי הספחת קיימת היארעות מוגברת של [[טרשת עורקים]] ו[[מחלות קרדיווסקולריות]] (Cardiovascular), [[תסמונת מטבולית]] (Metabolic), [[דלקת מפרקים]] ו[[דיכאון]]{{הערה|שם=הערה1|Richard MA, Barnetche T, Horreau C et al. Psoriasis, cardiovascular events, cancer risk and alcohol use: Evidence-based recommendations based on systematic review and expert opinion. J Eur Acad Dermatol Venereol 2013; suppl. 3, 2-11}}. מכאן שלמחלה השלכות על תפקודם, איכות חייהם ובריאותם הכללית של החולים.
  
במרבית המקרים נקבעת האבחנה על ידי הקליניקה. שני הכלים עיקריים באמצעותם נקבעת חומרת המחלה הם: Body Surface) BSA Area) - בשיטה זו אחוז אחד של שטח הגוף נקבע על פי כף ידו של המטופל. על פי מדד זה מקובל לסווג את המחלה לשלוש דרגות חומרה (קלה- עד 3%, בינונית-10%-3% וקשה -למעלה מ־10%). מדד נוסף שבו מרבים להשתמש במחקרים קליניים
+
במרבית המקרים נקבעת האבחנה על ידי הקליניקה. שני הכלים עיקריים באמצעותם נקבעת חומרת המחלה הם:
הוא Psoriasis Area and Severity) PASIVI
+
*BSA {{כ}} (Body Surface Area) - בשיטה זו אחוז אחד של שטח הגוף נקבע על פי כף ידו של המטופל. על פי מדד זה מקובל לסווג את המחלה לשלוש דרגות חומרה (קלה- עד 3 אחוזים, בינונית-3–10 אחוזים וקשה - למעלה מ־10 אחוזים)
Index), כלי חישוב כמותי הכולל את המשתנים הבאים: דרגת האודם, עובי הרובד , עובי הקשקש, מידת פיזור הנגעים ומיקומם. הדירוג נע בין 0 (הפוגה מוחלטת) ל־72 (חומרה מירבית).
+
*מדד נוסף שבו מרבים להשתמש במחקרים קליניים הוא PASI{{כ}} (Psoriasis Area and Severity Index), כלי חישוב כמותי הכולל את המשתנים הבאים: דרגת האודם, עובי הרובד, עובי הקשקש, מידת פיזור הנגעים ומיקומם. הדירוג נע בין 0 (הפוגה מוחלטת) ל־72 (חומרה מרבית)
ברוב רובם של המחקרים הקליניים הבודקים יעילותה של תרופה נחשב ׳75 PASI׳ כמדד העיקרי להגדרת הצלחה טיפולית. כלומר, מספר המטופלים אצלם חל שיפור של 75% ומעלה בתום תקופת המעקב בהשוואה למצבם בזמן הגיוס. מדד חשוב נוסף, המדרג את איכות חיי המטופל הוא
 
: .(Dermatology Life Quality Index) DLQI7I :
 
הדירוג נע בין 0 (ללא כל פגיעה באיכות החיים) ל־30 (פגיעה מרבית באיכות החיים).
 
  
==הטיפול בפסוריאזיס==
+
ברוב המחקרים הקליניים הבודקים יעילותה של תרופה נחשב '75 PASI' כמדד העיקרי להגדרת הצלחה טיפולית. כלומר, מספר המטופלים אצלם חל שיפור של 75 אחוזים ומעלה בתום תקופת המעקב בהשוואה למצבם בזמן הגיוס. מדד חשוב נוסף, המדרג את איכות חיי המטופל הוא DLQI {{כ}}(Dermatology Life Quality Index). הדירוג נע בין 0 (ללא כל פגיעה באיכות החיים) ל־30 (פגיעה מרבית באיכות החיים).
{{הפניה לערך מוחב|
+
 
http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A1%D7%A4%D7%97%D7%AA_-_%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_-_Psoriasis_-_treatment}}
+
==הטיפול בספחת==
ככלל, הטיפול בפסוריאזיס נקבע על פי חומרת המחלה ומיקום הפריחה. הטיפול במחלה מגוון וכולל את התכשירים הבאים:
+
ככלל, הטיפול בספחת נקבע על פי חומרת המחלה ומיקום הפריחה. הטיפול במחלה מגוון וכולל את התכשירים הבאים:
משחות - בעיקר על בסיס קורטיקוסטרואידי (לבד או בשילוב עם קלציפוטריול - נגזרת של ויטמין D). בשל החשש מספיגה מערכתית לאורך זמן וכן תופעות לוואי מקומיות, כגון אטרופיה עורית, מוגבל השימוש בתכשירים אלה מבחינת משך והיקף שטח המריחה.
+
*'''משחות''' - בעיקר על בסיס קורטיקוסטרואידי ([[Corticosteroid]]) (לבד או בשילוב עם [[Calcipotriol]] - נגזרת של [[Vitamin D]]). בשל החשש מספיגה מערכתית לאורך זמן וכן תופעות לוואי מקומיות, כגון אטרופיה (Atrophy) עורית, מוגבל השימוש בתכשירים אלה מבחינת משך והיקף שטח המריחה.
תכשיר נוסף הוא עטרן (Coal tar) ולרוב נעשה בו שימוש במסגרת אשפוז או אשפוז יום ובשילוב עם קרינת UVB. שיטה זו של שילוב מכונה ״שיטת גקרמן״.
+
:תכשיר נוסף הוא עטרן ([[T:Coal tar|Coal tar]]) ולרוב נעשה בו שימוש במסגרת אשפוז או אשפוז יום ובשילוב עם [[טיפול ב-UVB במחלות עור|קרינת UVB]]{{כ}} (Ultraviolet). שיטה זו של שילוב מכונה ״שיטת Goeckerman״
פוטותרפיה - טיפול המבוסס על חשיפת החולה באופן מבוקר לאור על־סגול מסוג UVB) B ) או A (UVA). האחרון נעשה בשילוב עם PSORALEN, חומר פוטוטוקסי הניתן בכמוסות או בתמיסת השריה (באמבט). שילוב זה מכונה PUVA. משערים שהקרניים העל־סגוליות מעכבות את התהליך הדלקתי ואת שגשוג תאי האפידרמיס. פוטותרפיה נחשבת לשיטת טיפול בטוחה ויעילה. עם זאת עלולות להתפתח תגובות לא רצויות הן בטווח הקצר (כגון כוויה) והן בטווח הארוך (כגון הזדקנות מואצת של העור וסיכון מוגבר להתפתחות סרטן עור).
+
*'''פוטותרפיה''' ([[Phototherapy]]) - טיפול המבוסס על חשיפת החולה באופן מבוקר לאור על־סגול מסוג UVB) B) או A {{כ}} (UVA). האחרון נעשה [[Psoralen ו-UVA במחלות עור|בשילוב עם Psoralen]], חומר פוטוטוקסי (Phototoxic) הניתן בכמוסות או בתמיסת השריה (באמבט). שילוב זה מכונה PUVA{{כ}} (Psoralen and ultraviolet A). משערים שהקרניים העל־סגוליות מעכבות את התהליך הדלקתי ואת שגשוג תאי ה-Epidermis. פוטותרפיה נחשבת לשיטת טיפול בטוחה ויעילה. עם זאת עלולות להתפתח תגובות לא רצויות הן בטווח הקצר (כגון כוויה) והן בטווח הארוך (כגון הזדקנות מואצת של העור וסיכון מוגבר להתפתחות סרטן עור)
טיפול אקלימי בים המלח - מבוסס בעיקר על חשיפה מבוקרת לשמש.
+
*'''טיפול אקלימי בים המלח''' - מבוסס בעיקר על חשיפה מבוקרת לשמש
טיפולים סיסטמיים ותיקים - מתוטרקסט (Methotrexate), תרופה המשמשת לטיפול במגוון מחלות דלקתיות ופועלת בפסוריאזיס על ידי עיכוב התהליך הדלקתי בעור.
+
*'''טיפולים סיסטמיים ותיקים''' - [[Methotrexate]], תרופה המשמשת לטיפול במגוון מחלות דלקתיות ופועלת בספחת על ידי עיכוב התהליך הדלקתי בעור
אציטרטין, Neotigason) Acitretin, רטינואיד-נגזרת של ויטמין A). אופן הפעולה המשוער של התרופה הוא השפעתה המיטיבה על התמיינות ושגשוג תאי האפידרמיס והפעילות החיסונית.
+
*'''Acitretin'''{{כ}} '''-''' [[Acitretin]]{{כ}} ([[T:Neotigason|Neotigason]]){{כ}} - Retinoid -נגזרת של Vitamin A. אופן הפעולה המשוער של התרופה הוא השפעתה המיטיבה על התמיינות ושגשוג תאי ה-Epidermis והפעילות החיסונית
ציקלוספורין (Cyclosporine) היא תרופה הפועלת באופן מהיר באמצעות דיכוי התהליך החיסוני בעור.
+
*'''Cyclosporine -'''{{כ}} [[Cyclosporine]] היא תרופה הפועלת באופן מהיר באמצעות דיכוי התהליך החיסוני בעור
טיפול ביולוגי - בעשור האחרון אושרו לטיפול בפסוריאזיס ארבע תרופות ביולוגיות:
+
*'''טיפול ביולוגי''' - בעשור האחרון אושרו לטיפול בספחת ארבע תרופות ביולוגיות:
(Etanercept (Enbrel), Infliximab (Remicade, (Adalimumab (Humira, שלושתן כנגד הציטוקין Stelara) UstekinumaM , TNF-a) המכוונת כנגד
+
**[[Etanercept]]{{כ}} ([[Enbrel]])
12/23 IL. הטיפול הביולוגי ניתן רק לאחר שלא הושגה הטבה מספקת עם הטיפולים האחרים שפורטו לעיל, ובהתאם להנחיות שנקבעו בסל התרופות. כל התרופות ניתנות בהזרקה תת עורית, למעט Inliximab הניתנת בעירוי תוך ורידי.
+
**[[Infliximab]] {{כ}} ([[Remicade]])
ככלל, נחשבים טיפולים אלה כיעילים ובטוחים לטיפול בפסוריאזיס. עם זאת, כמובן, לא כל טיפול מביא להטבה הרצויה או שלאורך זמן ייתכן פיחות בהשפעתו המיטיבה. במקרים אלה נדרש מעבר בין טיפול ביולוגי אחד למשנהו. במחקרים אחדים נמצא שמעבר בין נוגדי TNF-a עשוי להיטיב עם המטופל (2), אולם מרבית המחקרים מצביעים על פגיעה ביעילות התגובה אצל אותם חולים לטיפול השני והשלישי בהשוואה למטופלים ״נאיבים״ בתכשיר מקבוצה זו (3). כך הדבר גם במעבר Etanercepra
+
**[[Adalimumab]]{{כ}} ([[Humira]])
^4) Ustekinumab).
+
שלושתן כנגד הציטוקין
 +
**[[TNF-α]]{{כ}} (Tumor Necrosis Factor) ו-[[Stelara]]) [[Ustekinumab]]) המכוונת כנגד 12/23 IL{{כ}} (Interleukin)
 +
 
 +
הטיפול הביולוגי ניתן רק לאחר שלא הושגה הטבה מספקת עם הטיפולים האחרים שפורטו לעיל, ובהתאם להנחיות שנקבעו בסל התרופות. כל התרופות ניתנות בהזרקה תת-עורית, למעט Inliximab הניתנת בעירוי תוך ורידי.
 +
 
 +
ככלל, נחשבים טיפולים אלה כיעילים ובטוחים לטיפול בספחת. עם זאת, לא כל טיפול מביא להטבה הרצויה או שלאורך זמן ייתכן פיחות בהשפעתו המיטיבה. במקרים אלה נדרש מעבר בין טיפול ביולוגי אחד למשנהו. במחקרים אחדים נמצא שמעבר בין נוגדי TNF-α עשוי להיטיב עם המטופל{{הערה|שם=הערה2|Bissonnette R, Bolduc C, Poulin Y et al. Efficacy and safety of Adalimumab in patients with plaque psoriasis who have shown unsatisfactory response to Etanercept. J Am Acad Dermatol 2010; 63:228-34}}, אולם מרבית המחקרים מצביעים על פגיעה ביעילות התגובה אצל אותם חולים לטיפול השני והשלישי בהשוואה למטופלים ״נאיבים״ בתכשיר מקבוצה זו{{הערה|שם=הערה3|Woolf RT, Smith CH, Robertson K et al. Switching to Adalimumab in patients with moderate to severe psoriasis who have failed on Etanercept: a retrospective case cohort study. Br J Dermatol 2010; 163: 889-892}}. כך הדבר גם במעבר מ-Etanercept ל- Ustekinumab{{כ}}{{הערה|שם=הערה4|Griffith CEM, Strober BE, Kerkhof van de P et al. Comparison of Ustekinumab and Etanercept for moderate to severe psoriasis. N Eng J Med 2010; 362:118-128}}.
  
 
==נוגדי Interleukin-17A==
 
==נוגדי Interleukin-17A==
 +
בשנת 2003 נתגלה ה-Cytokine{{כ}} IL-17A, כתוצר של שפעול שורת תאי T מסייעים חדשה על ידי 23-IL, שהוגדרה שנתיים מאוחר יותר כ־'Th17'{{כ}} (T helper). בנוסף, מיוצר IL-17A גם על ידי תאים אחרים, בהם נויטרופילים ([[ספירת דם - Complete blood count#נויטרופילים (Neutrophils)|Neutrophils]]) ותאי Mast. נמצא של-IL-17A תפקיד חשוב בפתוגנזה (Pathogenesis) של ספחת. תאי ה-Epidermis מהווים מטרה מרכזית ל-Cytokine זה. התקשרות IL-17A לקולטנים על פני תאי ה-Epidermis מביאה ליצירת כימוקינים (Chemokines) וציטוקנים (Cytokines) על ידם, בהם גם TNF-α, ועל ידי כך להגברת התהליך הדלקתי בתהליך מעגלי (תרשים מספר 1) ולשגשוגם המואץ של תאי ה-Epidermis{{כ}}{{הערה|שם=הערה5|Lynde C, Poulin Y, Vender R et al. Interleukin 17A: Toward a new understanding of psoriasis pathogenesis. J Am Acad Dermatol 2014;71:141-150}}.
 +
 +
[[קובץ:IL-17A-1.jpg|ממוזער|מרכז|500 פיקסלים|תרשים 1. IL-17A Driven Psoriasis Pathogenesis]]
 +
 +
בעקבות ממצאים אלה פותחו שני נוגדנים חד־שבטיים לעיכוב IL-17A:
 +
*[[Ixekizumab]]
 +
*[[Cosentyx]]) [[Secukinumab]])
 +
 +
האחרון אושר לטיפול בספחת בינונית-קשה בארצות הברית ובאירופה בינואר 2015, ובחודש אוגוסט 2015 אושר להתוויה זו גם בישראל.
 +
 +
Cosentyx היא נוגדן חד־שבטי ממקור אנושי המנטרל את פעילותו של IL-17A. במחקר קליני, פאזה III, שבו נבדקה יעילות התרופה במינון 300 מיליגרמים (הזרקה תת-עורית מדי שבוע ב־5 השבועות הראשונים ובהמשך כל 4 שבועות) בספחת בינונית עד קשה, הושגה הטבה של 75 אחוזים ומעלה (75 PASI) בקרב 81.6 אחוזים מהמטופלים לעומת 4.5 אחוזים מקרב מקבלי האינבו לאחר 12 שבועות טיפול. בתום תקופה זו נרשמו שיפור של 90 אחוזים (90 PASI) בקרב 59 אחוזים מהמטופלים והפוגה מוחלטת (100 PASI) בקרב 28.6 אחוזים מתוכם. ב-80.5 אחוזים נשמר 75 PASI לאורך 52 שבועות.
 +
 +
יעילות התרופה נבדקה גם מול שתי תרופות ביולוגיות המצויות בסל התרופות.
 +
 +
במחקר השוואתי שנערך מול Enbrel נמצאה Cosentyx יעילה יותר באופן משמעותי. בתום 52 שבועות נמדד 75 PASI של 84.3 אחוזים בקרב מטופלי Cosentyx לעומת 72.5 אחוזים ממטופלי Etanercept. לא נמצא הבדל מהותי בשיעור ובאופי תופעות הלוואי בין שני הטיפולים. תופעות הלוואי העיקריות היו קלות יחסית וכללו Nasopharyngitis [[כאב ראש]] ו[[שלשול]]{{הערה|שם=הערה6|Langley R, Elewsky BE, Lebwohl M et al. Secukinumab in psoriasis-Results of two phase 3 trials. N Eng J Med 2014; 371: 326-38}}.
  
בשנת 2003 נתגלה הציטוקין IL-17A, כתוצר של שפעול שורת תאי T מסייעים חדשה על ידי 23-IL, שהוגדרה שנתיים מאוחר יותר כ־י1117ד. בנוסף, מיוצר IL-17A גם על ידי תאים אחרים, בהם נויטרופילים ותאי מסט. נמצא ^IL-17A תפקיד חשוב בפתוגנזה של פסוריאזיס. תאי האפידרמיס מהווים מטרה מרכזית לציטוקין זה. התקשרות -IL 17A לקולטנים על פני תאי האפידרמיס מביאה >
+
במחקר השוואתי שנערך מול Ustekinumab הושג, לאחר 16 שבועות, 90 PASI בקרב 79 אחוזים ממטופלי Cosentyx לעומת 57.6 אחוזים מהמטופלים ב-Ustekinumab. שיפור של 100 אחוזים, כלומר הפוגה מוחלטת, הושג ב־44.3 אחוזים מהמטופלים ב-Cosentyx לעומת 28.4 אחוזים במטופלי Ustekinumab. גם כאן לא נמצא הבדל מהותי בפרופיל הבטיחותי בין התרופות{{הערה|שם=הערה7|Thaci D, Blauvelt A, Reich K et al. Secukinumab is superior to ustekinumab in clearing skin of subjects with moderate to severe plaque psoriasis: CLEAR, a randomized controlled trial. J Am Acad Dermatol 2015; 73(3): 400-9}}.
 
ליצירת כימוקינים וציטוקנים על ידם, ביניהם גם TNF-a, ועל ידי כך להגברת התהליך הדלקתי בתהליך מעגלי (תרשים מס׳ 1) ולשגשוגם המואץ של תאי האפידרמיס (5).
 
בעקבות ממצאים אלה פותחו שני נוגדנים חד־שבטיים לעיכוב Ixekizumab :IL-17A (של
 
חברת Eli Lilly) ו־R ,Cosentyx) Secukinumab
 
Novartis). האחרון אושר לטיפול בפסוריאזיס בינונית-קשה בארצות הברית ובאירופה בינואר 2015, ובחודש אוגוסט השנה אושר להתוויה זו גם בישראל.
 
Cosentyx היא, כאמור, נוגדן חד־שבטי ממקור אנושי המנטרל את פעילותו של IL-17A. במחקר קליני, פאזה III, שבו נבדקה יעילות התרופה במינון 300 מ״ג (הזרקה תת עורית מדי שבוע ב־5 השבועות הראשונים ובהמשך כל 4 שבועות) בפסוריאזיס בינונית עד קשה, הושגה הטבה של 75% ומעלה (75 PASI) בקרב 81.6% מהמטופלים לעומת 4.5% מקרב מקבלי האינבו לאחר 12 שבועות טיפול. בתום תקופה זו נרשמו שיפור של 90% (90 PASI) בקרב 59% מהמטופלים והפוגה מוחלטת (100 PASI) בקרב 28.6% מתוכם. ב־80.5% נשמר 75 PASI לאורך 52 שבועות.
 
יעילות התרופה נבדקה גם מול שתי תרופות ביולוגיות המצויות בסל התרופות. במחקר השוואתי שנערך מול Enbrel נמצאה
 
Cosentyx יעילה יותר באופן משמעותי. בתום 52 שבועות נמדד 75 PASI של 84.3% בקרב מטופלי
 
Cosentyx לעומת 72.5% ממטופלי Etanercept.
 
לא נמצא הבדל מהותי בשיעור ובאופי תופעות הלוואי בין שני הטיפולים. תופעות הלוואי העיקריות היו קלות יחסית וכללו נזופריניגיטיס, כאב ראש ושלשול (6).
 
במחקר השוואתי שנערך מול Ustekinumab הושג, לאחר 16 שבועות, 90 PASI בקרב 79% ממטופלי Cosentyx לעומת 57.6% מהמטופלים ^Ustekinumab. שיפור של 100%, כלומר הפוגה מוחלטת, הושג ב־44.3% מהמטופלים ^Cosentyx לעומת 28.4% במטופלי Ustekinumab. גם כאן לא נמצא הבדל מהותי בפרופיל הבטיחותי בין התרופות (7).
 
היבט חשוב נוסף שנבדק בשני המחקרים ההשוואתיים שלעיל היה מדד איכות החיים (DLQI). במחקר הראשון נמדד שיפור ממוצע של 10.4(-) (ירידה מדירוג ממוצע של 13.3-בתחילת המחקר ל־2.9 בתום 12 שבועות) בקרב מטופלי Cosentyx. במחקר השני ירד DLQ171 ל־0/1 בתום 16 שבועות בקרב 71.9% מהמטופלים בתרופה. כלומר, חל שיפור משמעותי בקרב איכות חייהם של מרבית המטופלים.
 
Cosentyx היא תרופה ביולוגית חדשה ויעילה לטיפול בפסוריאזיס וולגריס, הפועלת במנגנון שונה מהתרופות הביולוגיות הקיימות, בעלת פרופיל בטיחות דומה ומהווה אפשרות טיפולית משמעותית נוספת במקרים שבהם מתקיימים הקריטריונים לטיפול ביולוגי. התרופה ניתנת בזריקות תת עוריות במינון 300 מ״ג, מדי שבוע בחודש הראשון ובהמשך אחת ל־4 שבועות.
 
  
ספרות:
+
היבט נוסף שנבדק בשני המחקרים ההשוואתיים שלעיל היה מדד איכות החיים (DLQI). במחקר הראשון נמדד שיפור ממוצע של 10.4(-) (ירידה מדירוג ממוצע של 13.3-בתחילת המחקר ל־2.9 בתום 12 שבועות) בקרב מטופלי Cosentyx. במחקר השני ירד DLQ171 ל־0/1 בתום 16 שבועות בקרב 71.9 אחוזים מהמטופלים בתרופה. כלומר, חל שיפור משמעותי בקרב איכות חייהם של מרבית המטופלים.
1. Richard MA, Barnetche T, Horreau C et al. Psoriasis, cardiovascular events, cancer risk and alcohol use: Evidence-based recommendations based on systematic review and expert opinion. J Eur Acad Dermatol Venereol 2013; suppl. 3, 2-11
+
 
2. Bissonnette R, Bolduc C, Poulin Y et al. Efficacy and safety of Adalimumab in patients with plaque psoriasis who have shown unsatisfactory response to Etanercept. J Am Acad Dermatol 2010; 63:228-34
+
Cosentyx היא תרופה ביולוגית חדשה ויעילה לטיפול ב-Psoriasis vulgaris, הפועלת במנגנון שונה מהתרופות הביולוגיות הקיימות, בעלת פרופיל בטיחות דומה ומהווה אפשרות טיפולית משמעותית נוספת במקרים שבהם מתקיימים הקריטריונים לטיפול ביולוגי. התרופה ניתנת בזריקות תת-עוריות במינון 300 מיליגרמים, מדי שבוע בחודש הראשון ובהמשך אחת ל־4 שבועות.
3. Woolf RT, Smith CH, Robertson K et al. Switching to Adalimumab in patients with moderate to severe psoriasis who have failed on Etanercept: a retrospective case cohort study. Br J Dermatol 2010; 163: 889-892
 
4. Griffith CEM, Strober BE, Kerkhof van de P et al. Comparison of Ustekinumab and Etanercept for moderate to severe psoriasis. N Eng J Med 2010; 362:118-128
 
5. Lynde C, Poulin Y, Vender R et al. Interleukin 17A: Toward a new understanding of psoriasis pathogenesis. J Am Acad Dermatol 2014;71:141-150
 
6. Langley R, Elewsky BE, Lebwohl M et al. Secukinumab in psoriasis-Results of two phase 3 trials. N Eng J Med
 
2014; 371: 326-38
 
7. Thaci D, Blauvelt A, Reich K et al. Secukinumab is superior to ustekinumab in clearing skin of subjects with moderate to severe plaque psoriasis: CLEAR, a randomized controlled trial. J Am Acad Dermatol 2015;
 
73(3): 400-9
 
  
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==
 
+
<blockquote>
<blockquote>  
 
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
 
</div>
 
</div>
 
</blockquote>
 
</blockquote>
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 +
{{שש}}
 +
<center>'''פורסם במגזין מדיק לסל שירותי הבריאות 2016, נובמבר 2015''', medic</center>
 +
{{שש}}
 +
{{ייחוס|ד"ר מיכאל זיו מרפאת פסוריאזיס, מחלקת עור, המרכז הרפואי העמק, עפולה}}
  
 +
==לקריאה נוספת==
 +
*[[פסוריאזיס|פסוריאזיס - ספחת]] (דף פירושים)
 +
* [[פסוריאזיס - ספחת - Psoriasis]]
 +
* [[פסוריאזיס - ספחת בילדים - Psoriasis in children]]
 +
* [[פסוריאזיס - ספחת - טיפול במעכבי אינטרלויקין Psoriasis - treatment with interleukin 17A inhibitors - 17A]]  (ערך זה)
 +
* [[חידושים בטיפול בפסוריאזיס - ספחת - Innovations in the treatment of psoriasis]]
 +
* [[פסוריאזיס - ספחת - טיפולים חדשים - 2018 - Psoriasis - novel therapies]]
  
 
+
[[קטגוריה:משפחה]]
{{ייחוס|ד"ר מיכאל זיו מרפאת פסוריאזיס, מחלקת עור, המרכז הרפואי העמק, עפולה}}
+
[[קטגוריה:עור ומין]]
 
+
[[קטגוריה:ראומטולוגיה]]
קטגוריות: משפחה, עור ומין
 

גרסה אחרונה מ־14:16, 25 באוקטובר 2021


פסוריאזיס - טיפול במעכבי אינטרלויקין 17A
Psoriasis - treatment with interleukin 17A inhibitors
פסוריאזיס - ספחת.jpg
יוצר הערך ד"ר מיכאל זיו
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – פסוריאזיס, סל תרופות 2016

פסוריאזיס (ספחת) היא מחלת עור דלקתית כרונית הפוגעת ב-2–3 אחוזים מהאוכלוסייה. ההערכה היא כי התפתחות המחלה מקורה בגורמים גנטיים (Genetic) וסביבתיים אשר בתורם מביאים לשפעול תהליך דלקתי שסופו בשגשוג מואץ של תאי ה-Epidermis. הביטוי השכיח של המחלה הוא בהופעת נגעים אדומים מכוסי קשקשת כסופה, בפיזור סימטרי, בחלקים המישרים של הגפיים, גו ובמקרים רבים גם בקרקפת. צורת ביטוי זו מכונה Psoriasis Vulgaris. עם זאת יכולה המחלה לערב למעשה כל אזור בגוף, כולל כפות הידיים והרגליים, ציפורניים ואיבר המין.

בקרב חולי הספחת קיימת היארעות מוגברת של טרשת עורקים ומחלות קרדיווסקולריות (Cardiovascular), תסמונת מטבולית (Metabolic), דלקת מפרקים ודיכאון[1]. מכאן שלמחלה השלכות על תפקודם, איכות חייהם ובריאותם הכללית של החולים.

במרבית המקרים נקבעת האבחנה על ידי הקליניקה. שני הכלים עיקריים באמצעותם נקבעת חומרת המחלה הם:

  • BSA ‏ (Body Surface Area) - בשיטה זו אחוז אחד של שטח הגוף נקבע על פי כף ידו של המטופל. על פי מדד זה מקובל לסווג את המחלה לשלוש דרגות חומרה (קלה- עד 3 אחוזים, בינונית-3–10 אחוזים וקשה - למעלה מ־10 אחוזים)
  • מדד נוסף שבו מרבים להשתמש במחקרים קליניים הוא PASI‏ (Psoriasis Area and Severity Index), כלי חישוב כמותי הכולל את המשתנים הבאים: דרגת האודם, עובי הרובד, עובי הקשקש, מידת פיזור הנגעים ומיקומם. הדירוג נע בין 0 (הפוגה מוחלטת) ל־72 (חומרה מרבית)

ברוב המחקרים הקליניים הבודקים יעילותה של תרופה נחשב '75 PASI' כמדד העיקרי להגדרת הצלחה טיפולית. כלומר, מספר המטופלים אצלם חל שיפור של 75 אחוזים ומעלה בתום תקופת המעקב בהשוואה למצבם בזמן הגיוס. מדד חשוב נוסף, המדרג את איכות חיי המטופל הוא DLQI ‏(Dermatology Life Quality Index). הדירוג נע בין 0 (ללא כל פגיעה באיכות החיים) ל־30 (פגיעה מרבית באיכות החיים).

הטיפול בספחת

ככלל, הטיפול בספחת נקבע על פי חומרת המחלה ומיקום הפריחה. הטיפול במחלה מגוון וכולל את התכשירים הבאים:

  • משחות - בעיקר על בסיס קורטיקוסטרואידי (Corticosteroid) (לבד או בשילוב עם Calcipotriol - נגזרת של Vitamin D). בשל החשש מספיגה מערכתית לאורך זמן וכן תופעות לוואי מקומיות, כגון אטרופיה (Atrophy) עורית, מוגבל השימוש בתכשירים אלה מבחינת משך והיקף שטח המריחה.
תכשיר נוסף הוא עטרן (Coal tar) ולרוב נעשה בו שימוש במסגרת אשפוז או אשפוז יום ובשילוב עם קרינת UVB‏ (Ultraviolet). שיטה זו של שילוב מכונה ״שיטת Goeckerman״
  • פוטותרפיה (Phototherapy) - טיפול המבוסס על חשיפת החולה באופן מבוקר לאור על־סגול מסוג UVB) B) או A ‏ (UVA). האחרון נעשה בשילוב עם Psoralen, חומר פוטוטוקסי (Phototoxic) הניתן בכמוסות או בתמיסת השריה (באמבט). שילוב זה מכונה PUVA‏ (Psoralen and ultraviolet A). משערים שהקרניים העל־סגוליות מעכבות את התהליך הדלקתי ואת שגשוג תאי ה-Epidermis. פוטותרפיה נחשבת לשיטת טיפול בטוחה ויעילה. עם זאת עלולות להתפתח תגובות לא רצויות הן בטווח הקצר (כגון כוויה) והן בטווח הארוך (כגון הזדקנות מואצת של העור וסיכון מוגבר להתפתחות סרטן עור)
  • טיפול אקלימי בים המלח - מבוסס בעיקר על חשיפה מבוקרת לשמש
  • טיפולים סיסטמיים ותיקים - Methotrexate, תרופה המשמשת לטיפול במגוון מחלות דלקתיות ופועלת בספחת על ידי עיכוב התהליך הדלקתי בעור
  • Acitretin- Acitretin‏ (Neotigason)‏ - Retinoid -נגזרת של Vitamin A. אופן הפעולה המשוער של התרופה הוא השפעתה המיטיבה על התמיינות ושגשוג תאי ה-Epidermis והפעילות החיסונית
  • Cyclosporine -Cyclosporine היא תרופה הפועלת באופן מהיר באמצעות דיכוי התהליך החיסוני בעור
  • טיפול ביולוגי - בעשור האחרון אושרו לטיפול בספחת ארבע תרופות ביולוגיות:

שלושתן כנגד הציטוקין

הטיפול הביולוגי ניתן רק לאחר שלא הושגה הטבה מספקת עם הטיפולים האחרים שפורטו לעיל, ובהתאם להנחיות שנקבעו בסל התרופות. כל התרופות ניתנות בהזרקה תת-עורית, למעט Inliximab הניתנת בעירוי תוך ורידי.

ככלל, נחשבים טיפולים אלה כיעילים ובטוחים לטיפול בספחת. עם זאת, לא כל טיפול מביא להטבה הרצויה או שלאורך זמן ייתכן פיחות בהשפעתו המיטיבה. במקרים אלה נדרש מעבר בין טיפול ביולוגי אחד למשנהו. במחקרים אחדים נמצא שמעבר בין נוגדי TNF-α עשוי להיטיב עם המטופל[2], אולם מרבית המחקרים מצביעים על פגיעה ביעילות התגובה אצל אותם חולים לטיפול השני והשלישי בהשוואה למטופלים ״נאיבים״ בתכשיר מקבוצה זו[3]. כך הדבר גם במעבר מ-Etanercept ל- Ustekinumab‏[4].

נוגדי Interleukin-17A

בשנת 2003 נתגלה ה-Cytokine‏ IL-17A, כתוצר של שפעול שורת תאי T מסייעים חדשה על ידי 23-IL, שהוגדרה שנתיים מאוחר יותר כ־'Th17'‏ (T helper). בנוסף, מיוצר IL-17A גם על ידי תאים אחרים, בהם נויטרופילים (Neutrophils) ותאי Mast. נמצא של-IL-17A תפקיד חשוב בפתוגנזה (Pathogenesis) של ספחת. תאי ה-Epidermis מהווים מטרה מרכזית ל-Cytokine זה. התקשרות IL-17A לקולטנים על פני תאי ה-Epidermis מביאה ליצירת כימוקינים (Chemokines) וציטוקנים (Cytokines) על ידם, בהם גם TNF-α, ועל ידי כך להגברת התהליך הדלקתי בתהליך מעגלי (תרשים מספר 1) ולשגשוגם המואץ של תאי ה-Epidermis‏[5].

תרשים 1. IL-17A Driven Psoriasis Pathogenesis

בעקבות ממצאים אלה פותחו שני נוגדנים חד־שבטיים לעיכוב IL-17A:

האחרון אושר לטיפול בספחת בינונית-קשה בארצות הברית ובאירופה בינואר 2015, ובחודש אוגוסט 2015 אושר להתוויה זו גם בישראל.

Cosentyx היא נוגדן חד־שבטי ממקור אנושי המנטרל את פעילותו של IL-17A. במחקר קליני, פאזה III, שבו נבדקה יעילות התרופה במינון 300 מיליגרמים (הזרקה תת-עורית מדי שבוע ב־5 השבועות הראשונים ובהמשך כל 4 שבועות) בספחת בינונית עד קשה, הושגה הטבה של 75 אחוזים ומעלה (75 PASI) בקרב 81.6 אחוזים מהמטופלים לעומת 4.5 אחוזים מקרב מקבלי האינבו לאחר 12 שבועות טיפול. בתום תקופה זו נרשמו שיפור של 90 אחוזים (90 PASI) בקרב 59 אחוזים מהמטופלים והפוגה מוחלטת (100 PASI) בקרב 28.6 אחוזים מתוכם. ב-80.5 אחוזים נשמר 75 PASI לאורך 52 שבועות.

יעילות התרופה נבדקה גם מול שתי תרופות ביולוגיות המצויות בסל התרופות.

במחקר השוואתי שנערך מול Enbrel נמצאה Cosentyx יעילה יותר באופן משמעותי. בתום 52 שבועות נמדד 75 PASI של 84.3 אחוזים בקרב מטופלי Cosentyx לעומת 72.5 אחוזים ממטופלי Etanercept. לא נמצא הבדל מהותי בשיעור ובאופי תופעות הלוואי בין שני הטיפולים. תופעות הלוואי העיקריות היו קלות יחסית וכללו Nasopharyngitis כאב ראש ושלשול[6].

במחקר השוואתי שנערך מול Ustekinumab הושג, לאחר 16 שבועות, 90 PASI בקרב 79 אחוזים ממטופלי Cosentyx לעומת 57.6 אחוזים מהמטופלים ב-Ustekinumab. שיפור של 100 אחוזים, כלומר הפוגה מוחלטת, הושג ב־44.3 אחוזים מהמטופלים ב-Cosentyx לעומת 28.4 אחוזים במטופלי Ustekinumab. גם כאן לא נמצא הבדל מהותי בפרופיל הבטיחותי בין התרופות[7].

היבט נוסף שנבדק בשני המחקרים ההשוואתיים שלעיל היה מדד איכות החיים (DLQI). במחקר הראשון נמדד שיפור ממוצע של 10.4(-) (ירידה מדירוג ממוצע של 13.3-בתחילת המחקר ל־2.9 בתום 12 שבועות) בקרב מטופלי Cosentyx. במחקר השני ירד DLQ171 ל־0/1 בתום 16 שבועות בקרב 71.9 אחוזים מהמטופלים בתרופה. כלומר, חל שיפור משמעותי בקרב איכות חייהם של מרבית המטופלים.

Cosentyx היא תרופה ביולוגית חדשה ויעילה לטיפול ב-Psoriasis vulgaris, הפועלת במנגנון שונה מהתרופות הביולוגיות הקיימות, בעלת פרופיל בטיחות דומה ומהווה אפשרות טיפולית משמעותית נוספת במקרים שבהם מתקיימים הקריטריונים לטיפול ביולוגי. התרופה ניתנת בזריקות תת-עוריות במינון 300 מיליגרמים, מדי שבוע בחודש הראשון ובהמשך אחת ל־4 שבועות.

ביבליוגרפיה

  1. Richard MA, Barnetche T, Horreau C et al. Psoriasis, cardiovascular events, cancer risk and alcohol use: Evidence-based recommendations based on systematic review and expert opinion. J Eur Acad Dermatol Venereol 2013; suppl. 3, 2-11
  2. Bissonnette R, Bolduc C, Poulin Y et al. Efficacy and safety of Adalimumab in patients with plaque psoriasis who have shown unsatisfactory response to Etanercept. J Am Acad Dermatol 2010; 63:228-34
  3. Woolf RT, Smith CH, Robertson K et al. Switching to Adalimumab in patients with moderate to severe psoriasis who have failed on Etanercept: a retrospective case cohort study. Br J Dermatol 2010; 163: 889-892
  4. Griffith CEM, Strober BE, Kerkhof van de P et al. Comparison of Ustekinumab and Etanercept for moderate to severe psoriasis. N Eng J Med 2010; 362:118-128
  5. Lynde C, Poulin Y, Vender R et al. Interleukin 17A: Toward a new understanding of psoriasis pathogenesis. J Am Acad Dermatol 2014;71:141-150
  6. Langley R, Elewsky BE, Lebwohl M et al. Secukinumab in psoriasis-Results of two phase 3 trials. N Eng J Med 2014; 371: 326-38
  7. Thaci D, Blauvelt A, Reich K et al. Secukinumab is superior to ustekinumab in clearing skin of subjects with moderate to severe plaque psoriasis: CLEAR, a randomized controlled trial. J Am Acad Dermatol 2015; 73(3): 400-9

קישורים חיצוניים



פורסם במגזין מדיק לסל שירותי הבריאות 2016, נובמבר 2015, medic



המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מיכאל זיו מרפאת פסוריאזיס, מחלקת עור, המרכז הרפואי העמק, עפולה


לקריאה נוספת