כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "פעילות גופנית וסוכרת - Exercise and diabetes mellitus"
| שורה 54: | שורה 54: | ||
מומלצת הערכה שנתית של גורמי הסיכון למחלת לב וכלי דם (CVD) בכל חולה סוכרת. איזון מיטבי של גורמי סיכון ל-CVD מומלץ בכל מקרה. | מומלצת הערכה שנתית של גורמי הסיכון למחלת לב וכלי דם (CVD) בכל חולה סוכרת. איזון מיטבי של גורמי סיכון ל-CVD מומלץ בכל מקרה. | ||
| − | מסמך עדכני זה שונה לחלוטין ממסמך העמדה שלהם ושל ACSM | + | מסמך עדכני זה שונה לחלוטין ממסמך העמדה שלהם ושל ה-ACSM שפורסם ב2010-{{כ}}{{הערה|שם=הערה1}} בו הומלץ על ביצוע מבחן מאמץ לפני תחילת פ"ג לחולי סוכרת שלהם סיכון של 10% או יותר לפתח CVD ב-10 השנים הבאות. |
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
גרסה מ־14:52, 15 בפברואר 2013
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| המדריך לטיפול בסוכרת | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר דליה נבות-מינצר, פרופ' נעמה קונסטנטיני | |
| שם הפרק | פעילות גופנית וסוכרת | |
| מוציא לאור | המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות |
|
| מועד הוצאה | 2013 | |
| מספר עמודים | 354 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – סוכרת, פעילות גופנית
פעילות גופנית (פ"ג) מהווה מרכיב מרכזי בטיפול בסוכרת ובמניעת סוכרת מסוג 2. עיסוק קבוע בפ"ג מסייע בשליטה על רמות הגלוקוז בדם, מפחית רמת המוגלובין מסוכר (HbAic) ומעלה רגישות לאינסולין. בנוסף, עיסוק בפ"ג סדירה מונע מחלות לב וכלי דם, משפר את השליטה בלחץ הדם וברמות שומני הדם, תורם לירידה ולשמירה על משקל ומשפר את איכות החיים, מצב הרוח והיכולת התפקודית של חולי הסוכרת. למרות היתרונות המוכחים של העיסוק בפ"ג, מרבית חולי הסוכרת אינם פעילים.
חשוב להתאים את סוג הפעילות, עוצמתה ומשכה תוך התחשבות במצבו, ביכולתו, בטיפול התרופתי ובהעדפותיו של כל חולה.
בפרק זה נציג את הפעילות המומלצת למניעה ולטיפול בסוכרת, נתייחס לסוגיית הבדיקות המקדימות הדרושות ונפרט עקרונות למתן תוכנית פעילות מותאמת.
פעילות גופנית ורמות הסוכר בדם
קליטת הגלוקוז לשריר בזמן מנוחה נעשית בעיקר בהשפעת אינסולין. בעת פעילות מביא כיווץ השריר עצמו לעלייה בקליטת הגלוקוז1. קליטת הגלוקוז תלוית הכיווץ לשריר נשארת תקינה גם כאשר הקליטה תלוית האינסולין פגומה (עמידות לאינסולין, סוכרת מסוג 2). קליטת הגלוקוז תלוית כיווץ השריר נשארת גבוהה עד מספר שעות לאחר סיום הפ"ג, אימון אחד מביא לעלייה בפעילות האינסולין ולשיפור הסבילות לגלוקוז למשך 24 עד 72 שעות ופ"ג מול התנגדות מביאה לירידה ברמת הגלוקוז בדם ל-24 שעות לפחות[1].
בחולי סוכרת מסוג 2 קיימת ירידה ברגישות לאינסולין, ככל הנראה בשל ירידה בתפקוד קולטנים וטרנספורטרים של גלוקוז, פגיעה בתפקוד אנזימתי תוך תאי, ירידה יחסית בניצול חומצות השומן בשריר ובתצרוכת חמצן מירבית (V02max). בתגובה לפעילות סדירה משתפרים הרגישות לאינסולין, השליטה ברמות הגלוקוז בדם וניצול חומצות השומן בשריר[1][2][3].
פעילות גופנית למניעת סוכרת
קליטת הגלוקוז לשריר בזמן מנוחה נעשית בעיקר בהשפעת אינסולין. בעת פעילות מביא כיווץ השריר עצמו לעלייה בקליטת הגלוקוז1. קליטת הגלוקוז תלוית הכיווץ לשריר נשארת תקינה גם כאשר הקליטה תלוית האינסולין פגומה (עמידות לאינסולין, סוכרת מסוג 2). קליטת הגלוקוז תלוית כיווץ השריר נשארת גבוהה עד מספר שעות לאחר סיום הפ"ג, אימון אחד מביא לעלייה בפעילות האינסולין ולשיפור הסבילות לגלוקוז למשך 24 עד 72 שעות ופ"ג מול התנגדות מביאה לירידה ברמת הגלוקוז בדם ל-24 שעות לפחות[1].
בחולי סוכרת מסוג 2 קיימת ירידה ברגישות לאינסולין, ככל הנראה בשל ירידה בתפקוד קולטנים וטרנספורטרים של גלוקוז, פגיעה בתפקוד אנזימתי תוך תאי, ירידה יחסית בניצול חומצות השומן בשריר ובתצרוכת חמצן מירבית (V02max). בתגובה לפעילות סדירה משתפרים הרגישות לאינסולין, השליטה ברמות הגלוקוז בדם וניצול חומצות השומן בשריר[1][2][3].
פעילות גופנית למניעת סוכרת
פ"ג סדירה מפחיתה את הסיכון לסוכרת ולתסמונת מטבולית[4][5][6]. במחקר DPP (Diabetes Prevention Program) נמצא כי שינוי באורח החיים שכלל 150 דקות פעילות בעצימות בינונית בשבוע והפחתה במשקל במשך 2.8 שנים בממוצע הביא לירידה של 58% בסיכון לפתח סוכרת בקרב הלוקים באי-סבילות לגלוקוז. במחקר DPPOS (Diabetes Prevention Program Outcomes study) נמצא כי השפעת השינוי באורח החיים נשמרה במהלך עשר שנים לפחות, פ"ג דחתה הופעת סוכרת בארבע שנים בעוד שמטפורמין (metformin) דחה את הופעתה בשנתיים בלבד[1][7].
במחקרים התערבותיים נוספים נמצא כי הסיכון לפתח סוכרת פחת ב-60%-40% בקרב אנשים הסובלים מהפרעה ברמת הגלוקוז בצום שביצעו שינוי באורח חיים[8].
קיימות עדויות לכך שפ"ג במהלך ההריון יכולה להפחית סיכון לסוכרת הריונית[1].
לסובלים מהפרעה ברמת הגלוקוז בצום IFG impaired Fasting Glucose)), הפרעה בסבילות לגלוקוז IGT impaired Glucose Tolerance)) ואלה שנמצאו בדמם רמות HbAic בערכים שבין 5.7% ל-6.4% מומלץ לעסוק בפ"ג סדירה בעצימות בינונית (טבלה 1) למשך 150 דקות בשבוע לפחות, בשילוב עם תוכנית תזונה הכוללת הפחתה קלורית והפחתה בתצרוכת השומן9, בדומה למומלץ לכלל האוכלוסייה[4].
פעילות גופנית לסובלים מסוכרת
פעילות גופנית מהווה מרכיב חיוני בטיפול בסוכרת ומשפרת את איזון הסוכרת. פ"ג למשך שמונה שבועות מפחיתה HbAic ב-0.66% בממוצע[9]. במטא-אנליזה מטעם האיגוד הקרדיולוגי האמריקאי AHA (American Heart Association)[4] נמצא שעיסוק בפ"ג מוריד HbAic ב-0.8% בממוצע. שיפור זה, משמעותו דומה לזו של טיפול תרופתי בהפחתת הסיכון לסיבוכי סוכרת. פ"ג משפרת איזון גליקמי, רגישות לאינסולין ופרופיל שומנים גם ללא ירידה במשקל או הפחתה באחוזי השומן בגוף. עיסוק סדיר בפ"ג מפחית את הסיכון של חולי סוכרת ללקות במחלת לב כלילית ובאירוע מוחי ולעומת זאת, חוסר פעילות קשור לעלייה בתמותה מוקדמת בקרב חולי סוכרת מסוג 2 [10][11].
מה צריך לבדוק לפני מתן ההמלצה/המרשם לפעילות לחולה סוכרת?
היתרונות בעיסוק בפ"ג בסוכרת עולים על הסיכון הכרוך בה12, הדאגה העיקרית היא לגבי קיום מחלה כלילית סמויה[10]. קיימות המלצות שונות לגבי מה נחוץ לבדוק טרם יתחיל חולה הסוכרת לעסוק בפעילות סדירה. בשנים האחרונות, עם העלייה בהכרה ביתרונות הפעילות הגופנית והיעדר הוכחות ברורות לכך שסקירה מוקדמת מונעת מקרי מוות הקשורים למאמץ, קיימת נטייה להפחית בדרישות לבדיקות טרום פעילות וזאת כדי להוריד מחסומים ולאפשר ליותר חולים לעסוק בפ"ג.
על פי מסמך העמדה של ADA מ-2012 [9] על הרופא להפעיל שיקול דעת קליני. יש לעודד חולים המצויים בסיכון גבוה להתחיל בפעילות בעצימות נמוכה ולפרקי זמן קצרים ולהעלות את העצימות והמשך בהדרגה. על הרופא לבדוק קיום של בעיות היכולות להוות הוריית נגד לפעילויות מסוימות או לחשוף את החולה לפגיעות, דוגמת יל"ד שאינו נשלט, נוירופתיה אוטונומית קשה, נוירופתיה היקפית קשה או היסטוריה של כיבים ברגליים ורטינופתיה שגשוגית לא יציבה. יש להתחשב בגיל וברמת הפעילות והכושר הגופני של החולה.
לבירור מחלת כלי דם כליליים (CAD) מקיף יותר מועמדים חולים שלהם תלונות לבביות אופייניות או לא-אופייניות ומי שתרשים האק"ג שלו במנוחה אינו תקין.
מומלצת הערכה שנתית של גורמי הסיכון למחלת לב וכלי דם (CVD) בכל חולה סוכרת. איזון מיטבי של גורמי סיכון ל-CVD מומלץ בכל מקרה.
מסמך עדכני זה שונה לחלוטין ממסמך העמדה שלהם ושל ה-ACSM שפורסם ב2010-[1] בו הומלץ על ביצוע מבחן מאמץ לפני תחילת פ"ג לחולי סוכרת שלהם סיכון של 10% או יותר לפתח CVD ב-10 השנים הבאות.
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה1- ↑ 2.0 2.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה2- ↑ 3.0 3.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה3- ↑ 4.0 4.1 4.2 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה4- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה5- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה6- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה7- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה8- ↑ 9.0 9.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה9- ↑ 10.0 10.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה10- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה11
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר דליה נבות-מינצר, רופאת משפחה וספורט, מרכז רפואי העמק ומחוז צפון, שרותי בריאות כללית. האקדמיה למצוינות בספורט, מכון וינגייט. ופרופ׳ נעמה קונסטנטיני, רופאת משפחה וספורט, FACSM, המרכז לרפואת ספורט-הדסה אופטימל, מחלקה אורטופדית, מרכז רפואי אוניברסיטאי הדסה, ירושלים
עורכים מדעיים - דר' עופרי מוסנזון, פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני