כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק פרקים ברפואה פליאטיבית - פרכוס - Seizure
פרקים ברפואה פליאטיבית
מאת פרופסור פסח שוורצמן
היחידה לשיכוך כאב וטיפול פליאטיבי, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – אפילפסיה, טיפול פליאטיבי
רקע
פרכוס הוא מצב שכיח יחסית בקרב חולים פליאטיביים ויכול להופיע בקרב עד כ-10 אחוזים מהמטופלים. לרוב, הפרכוסים הם קצרים, חולפים עצמונית, ואינם גורמים לנזק. עם זאת, פרכוס הוא אירוע מפחיד עבור המשפחה והסביבה.
ייתכנו גורמים שונים לפרכוס: גידול מוחי ראשוני, גידול גרורתי למוח (פרכוס הוא התסמין הראשון ב-15 אחוזים עד 20 אחוזים מחולים אלה), הפרעה מטבולית (היפוגליקמיה, היפונתרמיה, היפרקלצמיה), היפוקסיה, אי ספיקת כבד קשה, זיהום של מערכת העצבים המרכזית, כפיון. הגידולים השכיחים במעורבות משנית מוחית הם סרטן ריאה, שד ומלנומה ממאירה.
טיפול
הטיפול הוא לרוב סימפטומטי וברוב המקרים בירור מקיף לפרכוס אינו הכרחי, אלא אם כן ניתן להגיע לאבחון מצב שניתן לטפל בו ושהחולה יהנה מהטיפול בזמן שנותר לו לחיות, תוך גרימת מינימום תופעות לוואי.
טיפול אקוטי
- ודא נתיב אוויר פתוח
- השכב את החולה בנוחות ובתנוחה שתמנע אספיירציה ופגיעה
- הדרך את המשפחה
- שקול ברור לזיהוי מצבים הפיכים אשר טיפול בהם ישפר את מצבו של החולה בהתאם לתוחלת החיים הצפויה
טיפול תרופתי כולל:
- Diazepam 10 מיליגרם PR, ניתן לחזור לתת שוב לאחר 15 ו-30 דקות. בהיעדר תגובה יש לשקול הכפלת מנה
- Lorazepam 2-4 מיליגרם, SL ,SC או IV. במידת הצורך, ניתן לחזור על הטיפול לאחר 15 דקות
- Midazolam 5-10 מיליגרם SC או IV. במידת הצורך, ניתן לחזור על הטיפול לאחר 15 דקות. בהיעדר תגובה יש לשקול הכפלת מנה
- Phenobarbital 100-200 מיליגרם SC או IV (מתן IV איטי במשך 30 דקות עם 100 סנטימטר מעוקב סליין). במידת הצורך לחזור על הטיפול. בהמשך ניתן להמשיך 100 מיליגרם SC tid
טיפול מונע
טיפול מונע ראשוני לפרכוסים בנוגדי כפיון נמצא יעיל רק בחולים עם גרורות של מלנומה ממאירה ובחולים עם גרורות אחרות אשר פרכסו בעבר. מומלץ כי חולה שעבר התערבות נוירוכירורגית יקבל טיפול מונע בשבוע הראשון לאחר ההתערבות. אם לא הופיעו פרכוסים, ניתן להפסיק את הטיפול התרופתי.
אין צורך במתן טיפול מונע לחולה עם גידול מוחי שלא פירכס.
נוגדי כפיון
- Phenytoin 300 מיליגרם PO ולאחר מכן 100–200 מיליגרם PO tid
- Carbamazepine 100 מיליגרם PO bid. בהמשך ניתן להעלות מינון בהתאם לתגובה קלינית
- Valproate 200 מיליגרם tid PO. ניתן לעלות ל 1000–2000 מיליגרם ליום
- לחולה אשר אינו מתאזן ניתן להוסיף 1000–2000 Levetiracetam מיליגרם ליום
סטרואידים
יעילים במניעה וטיפול בפרכוס משני לגרורות מוחיות על ידי הורדת הבצקת סביב הגידול. אם אין הוראת נגד יש לתת מינון גבוה של 60 עד 80 מיליגרם ובהמשך לרדת בהדרגה למינון שמשמר את התגובה.
הקרנה
יכולה להועיל במניעת פרכוס משני לגרורה מוחית או לגידול ראשוני.
ספיגה רקטאלית של תרופות נוגדות פרכוס
| תרופה | ספיגה |
|---|---|
| Phenytoin | ספיגה ירודה |
| Fosphenytoin | אין נתונים |
| Carbamazepine | ניתן להשתמש בתרחיף בסך אותו מינון, ניתן להכין נרות אשר עשויים להיות יעילים יש לדאוג לניטור הרמות בדם |
| Phenobarbital | נספג לאט אך היטב (90 אחוזים) במתנדבים בריאים. חסרים נתונים בחולים סופניים יש לדאוג לניטור רמות בדם |
| Valproate | נרות ותמיסות נספגות היטב. יש לדאוג לניטור רמות בדם |
| Gabapentin | ספיגה ירודה |
| Lamotrigine | טבליות ללעיסה ניספגות היטב. בדרך כלל יש צורך בהגדלת המינון. יש צורך לניטור רמות בדם |
ביבליוגרפיה
- Chang SW, da Silva JH, Kuhl DR. Ann Pharmacother 1999; 33: 781-786.
- Graves NM, Kriel RL, Jones-Saete C, Cloyd JC. Epilepsia 1985; 26: 429-433
- Graves NM, Holmes GB, Knel RL, et al. OICP 1989; 23: 565-568.
- Holmes GB, Rosenfeld WE, Graves NM, et al. Arch Neurol 1989; 46: 906-909.
- Kriel RL, Birnbaum AK, Cloyd JC, et al. Epilepsia 1997; 38:1242-1244.
- Heafield M. Managing status epileptics. BMJ 2000; 320(7240): 953-954. http://www.pubmedcentral.nih.gov/articlerender.fcgi?artid=1117894
- Watson M, Lucas C, Hoy A, Back I. Oxford handbook of palliative care. Oxford: Oxford University Press; 2005.
- Weil S, Noachtar S. Epileptic seizures and myoclonus. In: Voltz R, Bernat JL, Borasio GD, Maddocks I, Oliver D, Portenoy R, editors. Palliative care in neurology. New York: Oxford University Press 2004: 178-18.
- Ziai WC, Hagen N. Headache and other neurolgic complications. In: Berger AM, Portenoy RK, Weissman DE, editors. Principles and practice of palliative care and supportive oncology. Philadelphia: Lippincott Williams & Wilkins 2002: 515-531.