כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "צהבת נגיפית C בהיריון - נייר עמדה"
מתוך ויקירפואה
(יצירת דף עם התוכן "{{נייר עמדה גינקולוגיה |שם נייר העמדה=צהבת נגיפית C בהיריון |תחום=:קטגוריה:מיילדות|מיילדו...") |
|||
| (11 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{ערך בבדיקה}} | ||
{{נייר עמדה גינקולוגיה | {{נייר עמדה גינקולוגיה | ||
|שם נייר העמדה=צהבת נגיפית C בהיריון | |שם נייר העמדה=צהבת נגיפית C בהיריון | ||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
}} | }} | ||
| − | {{הרחבה|ערכים=[[היריון]], [[ | + | {{הרחבה|ערכים=[[היריון]], [[הפטיטיס]]}} |
<big>במקום שהוא קיים, דירוג ה- EBM יופיע בצבע <font color=#00FF00> ירוק </font></big> | <big>במקום שהוא קיים, דירוג ה- EBM יופיע בצבע <font color=#00FF00> ירוק </font></big> | ||
==מבוא== | ==מבוא== | ||
| שורה 31: | שורה 32: | ||
שכיחות הנשאות של HCV בעולם היא כ-1%-2% מהאוכלוסייה, ולפי הערכות משרד הבריאות שיעור הנשאות בישראל דומה למספר זה עם כ-100,000 נשאים. מודעות לנשאות בהיריון מאפשרת גישה נכונה להרה וליילוד כדי להפחית סיכון לתחלואה. | שכיחות הנשאות של HCV בעולם היא כ-1%-2% מהאוכלוסייה, ולפי הערכות משרד הבריאות שיעור הנשאות בישראל דומה למספר זה עם כ-100,000 נשאים. מודעות לנשאות בהיריון מאפשרת גישה נכונה להרה וליילוד כדי להפחית סיכון לתחלואה. | ||
| − | גורמי הסיכון להדבקה ב-HCV בישראל הן קבלת מנת דם או מוצריו לפני שנת 1992 | + | גורמי הסיכון להדבקה ב-HCV בישראל הן קבלת מנת דם או מוצריו לפני שנת 1992 (אז התחילה הבדיקה לנגיף במנות דם) ושימוש במזרקים משותפים להזרקת סמים. גורמי סיכון נוספים להדבקה כוללים הזרקות למיניהן בתנאים של סטריליות ירודה. קבוצה גדולה של נשאים קיימת בין עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר. במדינות אלה היה שימוש בציוד רפואי לא סטרילי ולכן, היו חשופים יותר להדבקה. |
| − | להלן קבוצות הסיכון שנקבעו | + | |
| − | *ילידות ברית המועצות לשעבר | + | להלן קבוצות הסיכון שנקבעו על ידי החברה הישראלית לחקר הכבד: |
| − | *שימוש בסמים בהזרקה בעבר ובהווה | + | *ילידות ברית המועצות לשעבר |
| − | *קבלת דם או מוצריו לפני שנת 1992 | + | *שימוש בסמים בהזרקה בעבר ובהווה |
| − | הדבקה במגע מיני אפשרית, אך נדירה. תיתכן העברה מהאם ליילוד במהלך ההיריון והלידה בשיעור של 4%-7%. נוכחות HIV מעלה את הסיכוי להעברה ליילוד עד פי 2. | + | *קבלת דם או מוצריו לפני שנת 1992 |
| − | הסתמנות קלינית של הדבקה ב-HCV לרוב אינה ספציפית ומתאפיינת | + | |
| − | 70%-80% מהנידבקים לא יפתחו תסמינים בשלב ההדבקה החריפה, או שביטוי התסמינים יהיה קל ולכן, לא יפנו לקבלת טיפול רפואי ולא יהיו מודעים למחלתם. 75%-80% מתוך האנשים שנדבקו בנגיף יהפכו לנשאים ויפתחו מחלה כרונית איטית, הגורמת לעיקר התחלואה. שניים-שלושה עשורים לאחר ההדבקה, 20%-30% מהנידבקים ב-HCV יפתחו שחמת הכבד, ומבין החולים שייפתחו שחמת 1%-5% יפתחו סרטן כבד ראשוני. | + | הדבקה במגע מיני אפשרית, אך נדירה. תיתכן העברה מהאם ליילוד במהלך ההיריון והלידה בשיעור של 4%-7%. נוכחות [[HIV]] מעלה את הסיכוי להעברה ליילוד עד פי 2. |
| + | |||
| + | הסתמנות קלינית של הדבקה ב-HCV לרוב אינה ספציפית ומתאפיינת ב[[חום]], [[עייפות]], [[חוסר תיאבון]] ו[[כאבי בטן]]. לעיתים נדירות, מתפתחת דלקת כבד חריפה שביטוייה: [[הקאות]], [[צהבת]], שתן כהה, צואה אפורה-בהירה וכאבי פרקים. | ||
| + | |||
| + | 70%-80% מהנידבקים לא יפתחו תסמינים בשלב ההדבקה החריפה, או שביטוי התסמינים יהיה קל ולכן, לא יפנו לקבלת טיפול רפואי ולא יהיו מודעים למחלתם. 75%-80% מתוך האנשים שנדבקו בנגיף יהפכו לנשאים ויפתחו מחלה כרונית איטית, הגורמת לעיקר התחלואה. שניים-שלושה עשורים לאחר ההדבקה, 20%-30% מהנידבקים ב-HCV יפתחו [[שחמת הכבד]], ומבין החולים שייפתחו שחמת 1%-5% יפתחו סרטן כבד ראשוני. | ||
| + | |||
מאחר שהמחלה מתפתחת לאט ואינה תסמינית, חולים רבים, אינם מודעים להיותם נשאים. בנוסף, בחלק מהנשאים לא קיימת הפרעה בבדיקות המעבדה ולכן, ללא בדיקה ייעודית לאבחנת הנגיף, לא ניתן לאבחן את הנשאות בבדיקות דם שגרתיות. | מאחר שהמחלה מתפתחת לאט ואינה תסמינית, חולים רבים, אינם מודעים להיותם נשאים. בנוסף, בחלק מהנשאים לא קיימת הפרעה בבדיקות המעבדה ולכן, ללא בדיקה ייעודית לאבחנת הנגיף, לא ניתן לאבחן את הנשאות בבדיקות דם שגרתיות. | ||
| − | + | ||
| + | אין חיסון נגד HCV, אולם, פותחו תרופות ייעודיות כנגד הנגיף, הניתנות דרך הפה לתקופה של 8–12 שבועות. המטופלים מגיעים להכחדה של הנגיף (החלמה) במעל 95% מהמקרים. תופעות הלוואי מועטות. | ||
| + | |||
להכחדת הנגיף השפעה מטיבה על האם והעובר ועל הסיכון להעברת הנגיף לעובר. | להכחדת הנגיף השפעה מטיבה על האם והעובר ועל הסיכון להעברת הנגיף לעובר. | ||
| − | אצל נשאיות HCV ללא מחלת כבד מתקדמת ) | + | |
| + | אצל נשאיות HCV ללא מחלת כבד מתקדמת (שחמת), היריון אינו מחמיר את מהלך המחלה הכבדית. | ||
| + | |||
במהלך ההיריון, בעיקר בשליש השני והשלישי, יש לרוב ירידה של אנזימי הכבד. העומס הנגיפי עולה בתחילת ההיריון ובסופו ויורד לאחר הלידה. תופעה זו קשורה לתפקוד מערכת החיסון בהיריון. | במהלך ההיריון, בעיקר בשליש השני והשלישי, יש לרוב ירידה של אנזימי הכבד. העומס הנגיפי עולה בתחילת ההיריון ובסופו ויורד לאחר הלידה. תופעה זו קשורה לתפקוד מערכת החיסון בהיריון. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | הטיפולים האנטי-נגיפיים אינם מאושרים לשימוש בהיריון ואין מידע על בטיחותם בהיריון. | |
| − | + | ||
| − | גורמי הסיכון להדבקה של העובר | + | ==ייעוץ טרום הריוני ל-HCV== |
| − | + | #.יש להמליץ על בדיקת סקר נוגדנים (anti HCV antibodies) לנשים בקבוצות הסיכון להדבקה ב-HCV, המתכננות היריון. אם התוצאה חיובית יש להפנותן למרפאת כבד | |
| − | *בדיקת סיסי שלייה/דיקור מי שפיר )ישנה עדיפות לבדיקת דיקור מי שפיר על פני בדיקת סיסי שלייה מבחינת סיכון העברת HCV לעובר | + | #במסגרת מרפאות כבד, נשאיות ל-HCV תקבלנה טיפול תרופתי טרם הכניסה להיריון בשל הסיכון הכרוך בהדבקת היילוד והודות ליעילות הטיפול |
| − | *ירידת מים ממושכת | + | |
| − | *שימוש בניטור פנימי לדופק העובר | + | ;תרופות הכלולות בסל שירותי הבריאות לטיפול ב-HCV: |
| − | *דגימה של דם מקרקפת העובר | + | *[[Glecaprevir and pibrentasvir]] |
| − | *חיתוך החיץ | + | *[[Sofosbuvir and velpatasvir]] |
| − | סיבוכים עובריים/בתר לידתיים הקשורים לתחלואה אימהית ב-HCV | + | *[[Elbasvir and grazoprevir]] |
| − | *נטייה | + | *[[Sofosbuvir and ledipasvir]] |
| − | *אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ יילודים וצורך בתמיכה נשימתית | + | |
| − | *עלייה בשיעור הלידות המוקדמות | + | ==ניהול היריון בנוכחות נשאות של HCV== |
| − | *אין לבצע ניתוח קיסרי בהתוויה של זיהום ב-HCV | + | *יש ליידע את הצוות הרפואי |
| − | *אין התוויית נגד להנקה, אלא בנוכחות דימום מהפטמות | + | *מומלץ לבצע בדיקת סקר anti HCV antibodies בביקור הראשון בהיריון כדי לאתר נשאות ולאפשר מעקב וטיפול מתאימים |
| − | + | *לנשים עם בדיקת נוגדנים חיובית ל-HCV יש לבדוק HCV RNA בדם בעת האבחנה | |
| − | + | *היפוך סרולוגיה ל-HCV מופיע לרוב 2–6 חודשים לאחר ההדבקה. בדיקת HCV RNA חיובית בבדיקת PCR מופיעה כ-1–3 שבועות לאחר הדבקה ולכן, בחשד להדבקה חריפה יש לבצע בדיקת HCV RNA כ-4–6 שבועות לאחר החשיפה לנגיף, או בדיקה סרולוגית לנוגדנים כ-3 חודשים לאחר החשיפה | |
| − | + | *נשאיות של HCV יופנו למעקב במסגרת מרפאה להיריון בר סיכון ומרפאת כבד | |
| − | + | *בכל מקרה הטיפול האנטי-ויראלי יידחה עד לאחר סיום ההיריון | |
| − | + | *יש להמליץ לנשאיות של HCV להימנע מאלכוהול, היות שגם כמויות קטנות של אלכוהול יכולות להעלות את הסיכון להחמרה במחלת הכבד | |
| − | + | *לנשאיות, יש לבצע בדיקה לאנזימי כבד וספירת דם - .[[bilirubin]], [[ALT]], [[AST]], [[albumin]], [[platelet]], [[prothrombin time]] | |
| + | *יש לבצע בדיקת סקר ל-HlV ו-HBV מכיוון שתחלואה משולבת מעלה את סיכון ההעברה לעובר | ||
| + | |||
| + | ==גורמי הסיכון להדבקה של העובר== | ||
| + | (מושפעים מהעומס הנגיפי ואינם מהווים התוויית נגד לביצוע פרוצדורה, אך יש לשקול תועלת מול סיכון במצבים אלו): | ||
| + | *[[בדיקת סיסי שלייה]]/[[דיקור מי שפיר]]) (ישנה עדיפות לבדיקת דיקור מי שפיר על פני בדיקת סיסי שלייה מבחינת סיכון העברת HCV לעובר) | ||
| + | *ירידת מים ממושכת | ||
| + | *שימוש בניטור פנימי לדופק העובר | ||
| + | *דגימה של דם מקרקפת העובר | ||
| + | *חיתוך החיץ | ||
| + | |||
| + | ==סיבוכים עובריים/בתר לידתיים הקשורים לתחלואה אימהית ב-HCV== | ||
| + | *נטייה ל[[משקל לידה נמוך]] | ||
| + | *אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ יילודים וצורך בתמיכה נשימתית | ||
| + | *עלייה בשיעור הלידות המוקדמות | ||
| + | *אין לבצע ניתוח קיסרי בהתוויה של זיהום ב-HCV | ||
| + | *אין התוויית נגד להנקה, אלא בנוכחות דימום מהפטמות | ||
| + | |||
| + | ==ביבליוגרפיה== | ||
| + | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| + | #Centers for Disease Control and Prevention, Hepatitis C. Questions and Answers for Health Professionals, Updated: April 30, 2018. | ||
| + | #The Royal Australian and New Zealand College of Obstetricians and Gynecologists. Management of Hepatitis C inpregnancy, 2019.Hepatitis C Guidance 2018 Update: AASLD-IDSA | ||
| + | #AASLD-IDSA HCV Guidance Panela. Recommendations for Testing, Managing, and Treating Hepatitis C Virus Infection. CID 2018:67, 1477. | ||
| + | #Hughes BL, Page CM, Kuller JA.Hepatitis C in pregnancy: screening, treatment, and management.Society for Maternal-Fetal Medicine )SMFM(. Am J Obstet Gynecol. 2017;217)5(:B2-B12. | ||
| + | #Page CM, Hughes BL, Rhee EHJ, Kuller JA. Hepatitis C in Pregnancy: Review of Current Knowledge and Updated Recommendations for Management.ObstetGynecolSurv. 2017 Jun;72)6(:347-355. | ||
| + | </div> | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - מיילדות]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:51, 17 במאי 2022
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | |
|---|---|
| צהבת נגיפית C בהיריון | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | מיילדות |
| האיגוד המפרסם |
|
| קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | יולי 2021 |
| יוצר הערך |
החברה לרפואת האם והעובר:
החברה לחקר כבד:
|
במקום שהוא קיים, דירוג ה- EBM יופיע בצבע ירוק
מבוא
דלקת כבד נגיפית מסוג C (HCV-Hepatitis C virus) פוגעת בתפקוד הכבד, יכולה להתבטא כדלקת כבד חריפה אך לרוב מופיעה בצורה כרונית, ויכולה לגרום, בין השאר, לשחמת ולסרטן ראשוני של הכבד.
שכיחות הנשאות של HCV בעולם היא כ-1%-2% מהאוכלוסייה, ולפי הערכות משרד הבריאות שיעור הנשאות בישראל דומה למספר זה עם כ-100,000 נשאים. מודעות לנשאות בהיריון מאפשרת גישה נכונה להרה וליילוד כדי להפחית סיכון לתחלואה.
גורמי הסיכון להדבקה ב-HCV בישראל הן קבלת מנת דם או מוצריו לפני שנת 1992 (אז התחילה הבדיקה לנגיף במנות דם) ושימוש במזרקים משותפים להזרקת סמים. גורמי סיכון נוספים להדבקה כוללים הזרקות למיניהן בתנאים של סטריליות ירודה. קבוצה גדולה של נשאים קיימת בין עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר. במדינות אלה היה שימוש בציוד רפואי לא סטרילי ולכן, היו חשופים יותר להדבקה.
להלן קבוצות הסיכון שנקבעו על ידי החברה הישראלית לחקר הכבד:
- ילידות ברית המועצות לשעבר
- שימוש בסמים בהזרקה בעבר ובהווה
- קבלת דם או מוצריו לפני שנת 1992
הדבקה במגע מיני אפשרית, אך נדירה. תיתכן העברה מהאם ליילוד במהלך ההיריון והלידה בשיעור של 4%-7%. נוכחות HIV מעלה את הסיכוי להעברה ליילוד עד פי 2.
הסתמנות קלינית של הדבקה ב-HCV לרוב אינה ספציפית ומתאפיינת בחום, עייפות, חוסר תיאבון וכאבי בטן. לעיתים נדירות, מתפתחת דלקת כבד חריפה שביטוייה: הקאות, צהבת, שתן כהה, צואה אפורה-בהירה וכאבי פרקים.
70%-80% מהנידבקים לא יפתחו תסמינים בשלב ההדבקה החריפה, או שביטוי התסמינים יהיה קל ולכן, לא יפנו לקבלת טיפול רפואי ולא יהיו מודעים למחלתם. 75%-80% מתוך האנשים שנדבקו בנגיף יהפכו לנשאים ויפתחו מחלה כרונית איטית, הגורמת לעיקר התחלואה. שניים-שלושה עשורים לאחר ההדבקה, 20%-30% מהנידבקים ב-HCV יפתחו שחמת הכבד, ומבין החולים שייפתחו שחמת 1%-5% יפתחו סרטן כבד ראשוני.
מאחר שהמחלה מתפתחת לאט ואינה תסמינית, חולים רבים, אינם מודעים להיותם נשאים. בנוסף, בחלק מהנשאים לא קיימת הפרעה בבדיקות המעבדה ולכן, ללא בדיקה ייעודית לאבחנת הנגיף, לא ניתן לאבחן את הנשאות בבדיקות דם שגרתיות.
אין חיסון נגד HCV, אולם, פותחו תרופות ייעודיות כנגד הנגיף, הניתנות דרך הפה לתקופה של 8–12 שבועות. המטופלים מגיעים להכחדה של הנגיף (החלמה) במעל 95% מהמקרים. תופעות הלוואי מועטות.
להכחדת הנגיף השפעה מטיבה על האם והעובר ועל הסיכון להעברת הנגיף לעובר.
אצל נשאיות HCV ללא מחלת כבד מתקדמת (שחמת), היריון אינו מחמיר את מהלך המחלה הכבדית.
במהלך ההיריון, בעיקר בשליש השני והשלישי, יש לרוב ירידה של אנזימי הכבד. העומס הנגיפי עולה בתחילת ההיריון ובסופו ויורד לאחר הלידה. תופעה זו קשורה לתפקוד מערכת החיסון בהיריון.
הטיפולים האנטי-נגיפיים אינם מאושרים לשימוש בהיריון ואין מידע על בטיחותם בהיריון.
ייעוץ טרום הריוני ל-HCV
- .יש להמליץ על בדיקת סקר נוגדנים (anti HCV antibodies) לנשים בקבוצות הסיכון להדבקה ב-HCV, המתכננות היריון. אם התוצאה חיובית יש להפנותן למרפאת כבד
- במסגרת מרפאות כבד, נשאיות ל-HCV תקבלנה טיפול תרופתי טרם הכניסה להיריון בשל הסיכון הכרוך בהדבקת היילוד והודות ליעילות הטיפול
- תרופות הכלולות בסל שירותי הבריאות לטיפול ב-HCV
- Glecaprevir and pibrentasvir
- Sofosbuvir and velpatasvir
- Elbasvir and grazoprevir
- Sofosbuvir and ledipasvir
ניהול היריון בנוכחות נשאות של HCV
- יש ליידע את הצוות הרפואי
- מומלץ לבצע בדיקת סקר anti HCV antibodies בביקור הראשון בהיריון כדי לאתר נשאות ולאפשר מעקב וטיפול מתאימים
- לנשים עם בדיקת נוגדנים חיובית ל-HCV יש לבדוק HCV RNA בדם בעת האבחנה
- היפוך סרולוגיה ל-HCV מופיע לרוב 2–6 חודשים לאחר ההדבקה. בדיקת HCV RNA חיובית בבדיקת PCR מופיעה כ-1–3 שבועות לאחר הדבקה ולכן, בחשד להדבקה חריפה יש לבצע בדיקת HCV RNA כ-4–6 שבועות לאחר החשיפה לנגיף, או בדיקה סרולוגית לנוגדנים כ-3 חודשים לאחר החשיפה
- נשאיות של HCV יופנו למעקב במסגרת מרפאה להיריון בר סיכון ומרפאת כבד
- בכל מקרה הטיפול האנטי-ויראלי יידחה עד לאחר סיום ההיריון
- יש להמליץ לנשאיות של HCV להימנע מאלכוהול, היות שגם כמויות קטנות של אלכוהול יכולות להעלות את הסיכון להחמרה במחלת הכבד
- לנשאיות, יש לבצע בדיקה לאנזימי כבד וספירת דם - .bilirubin, ALT, AST, albumin, platelet, prothrombin time
- יש לבצע בדיקת סקר ל-HlV ו-HBV מכיוון שתחלואה משולבת מעלה את סיכון ההעברה לעובר
גורמי הסיכון להדבקה של העובר
(מושפעים מהעומס הנגיפי ואינם מהווים התוויית נגד לביצוע פרוצדורה, אך יש לשקול תועלת מול סיכון במצבים אלו):
- בדיקת סיסי שלייה/דיקור מי שפיר) (ישנה עדיפות לבדיקת דיקור מי שפיר על פני בדיקת סיסי שלייה מבחינת סיכון העברת HCV לעובר)
- ירידת מים ממושכת
- שימוש בניטור פנימי לדופק העובר
- דגימה של דם מקרקפת העובר
- חיתוך החיץ
סיבוכים עובריים/בתר לידתיים הקשורים לתחלואה אימהית ב-HCV
- נטייה למשקל לידה נמוך
- אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ יילודים וצורך בתמיכה נשימתית
- עלייה בשיעור הלידות המוקדמות
- אין לבצע ניתוח קיסרי בהתוויה של זיהום ב-HCV
- אין התוויית נגד להנקה, אלא בנוכחות דימום מהפטמות
ביבליוגרפיה
- Centers for Disease Control and Prevention, Hepatitis C. Questions and Answers for Health Professionals, Updated: April 30, 2018.
- The Royal Australian and New Zealand College of Obstetricians and Gynecologists. Management of Hepatitis C inpregnancy, 2019.Hepatitis C Guidance 2018 Update: AASLD-IDSA
- AASLD-IDSA HCV Guidance Panela. Recommendations for Testing, Managing, and Treating Hepatitis C Virus Infection. CID 2018:67, 1477.
- Hughes BL, Page CM, Kuller JA.Hepatitis C in pregnancy: screening, treatment, and management.Society for Maternal-Fetal Medicine )SMFM(. Am J Obstet Gynecol. 2017;217)5(:B2-B12.
- Page CM, Hughes BL, Rhee EHJ, Kuller JA. Hepatitis C in Pregnancy: Review of Current Knowledge and Updated Recommendations for Management.ObstetGynecolSurv. 2017 Jun;72)6(:347-355.