כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק צריכת מזון אולטרה מעובד והשפעתה על הבריאות - צריכת UPF, מחלות קרדיוואסקולריות וגורמי הסיכון שלהן
צריכת מזון אולטרה מעובד והשפעתה על הבריאות - נייר עמדה
מאת הועדה המייעצת לאגף התזונה, משרד הבריאות
מחלות קרדיוואסקולריות (Cardiovascular disease, CVD) מהוות קבוצה של מחלות לב וכלי דם הכוללת: מחלת לב כלילית (Coronary heart disease, CHD), מחלת כלי דם במוח, מחלת כלי דם פריפרית (Peripheral arterial disease, PAD), מחלת לב שגרונית, מחלת לב מולדת, פקקת הוורידים העמוקים ותסחיף ריאתי. CVD הוא גורם התמותה המוביל בעולם והשני בשכיחותו בישראל[1].
מחקרי תצפית
במחקר חתך שכלל 6,385 משתתפים, נמצא קשר בין צריכת UPF לבין שכיחות התסמונת המטבולית. לאחר תיקנון למשתני אורח-חיים ולמשתנים דמוגרפיים ולאחר תיקנון לצריכת סך אנרגיה, שומן רווי וסוכרים נמצא יחס סיכונים של 1.23 בין חמישונים קיצוניים (40> לעומת 71< אחוזים מסך צריכת האנרגיה) (95%CI 1.08-1.40)[2].
בניתוח דפוסי התזונה של 4,025 מבוגרים גרמנים נמצא קשר בין גורמי סיכון ל-CVD להיצמדות לדפוס תזונה עתירה במזונות מעובדים: דפוס זה הוגדר כמאופיין בצריכה גבוהה של דגנים מעובדים, בשר מעובד ובשר אדום, משקאות ממותקים, ביצים, תפוחי אדמה, בירה, ממתקים, עוגות, חטיפים וחמאה. בהשוואה שנערכה בין החמישון הגבוה ביותר בצריכת תזונה עתירה במזונות מעובדים לעומת החמישון הנמוך ביותר, נצפו שיעורי שכיחות גבוהים יותר של מדדים שונים: השמנת יתר בטנית בשיעור של 88 אחוזים של (169-31 אחוזים 95% CI), לחץ דם גבוה בשיעור של 34 אחוזים (86-24 אחוזים 95% CI), רמות טריגליצרידים (TG) מוגברות בשיעור של 59 אחוזים (128-11 אחוזים 95% CI) ותסמונת מטבולית בשיעור של 64 אחוזים (143-10 אחוזים 95%CI). נתונים אלה התקבלו לאחר תיקנון לגיל, מין, צריכת אנרגיה, מצב סוציו-אקונומי, פעילות גופנית ועישון[3]. תוצאות דומות נמצאו במחקרים נוספים, שהשתמשו בסיווג מזון לפי דפוסי אכילה על ידי ניתוח גורמים או בהתאמה להמלצות התזונתיות המקומיות[4][5][6].
במחקר חתך נוסף שנערך בקרב 2357 חולי CVD מאובחנים, נמצא כי צריכת UPF בשלישון העליון לעומת התחתון קשורה לשכיחות גבוהה יותר של PAD, תוצאה שאינה מובהקת סטטיסטית: בשלישון העליון והתחתון הצריכה הייתה בשיעור של למעלה מ-22.9 אחוזים ושל פחות מ-10.1 אחוזים מהצריכה הקלורית, בהתאמה (0.95-4.31 PR 2.02; 95 %CI). לעומת זאת, יחס הסיכון לנוכחות סימולטנית של PAD ,CVD, ושבץ היה נמוך באופן מובהק (0.10-0.61 OR 0.25; 95%CI)[7].
במחקר אחר נמצא קשר בין דפוס אכילה של מזון מעובד, המאופיין באכילה של מזון מטוגן בשמן עמוק, משקאות ממותקים, רטבים, אטריות אינסטנט, ריבה, דבש, קינוחים ומוצרי אורז או קמח מטוגנים, לבין תפקוד כלייתי גרוע יותר בקרב אנשים עם תסמונת מטבולית[8].
ממצאי מחקרי עוקבה תומכים גם הם בקשר שנמצא בין צריכה גבוהה יותר של UPF וסיכון גבוה יותר ל-CVD[9], לסוכרת מסוג 2[10][11][12][13][14] וללחץ דם גבוה[15][16], גם לאחר תקנון למשתנים פוטנציאליים שעשויים להיות מתווכים כדוגמת דיסליפידמיה[17] ו-BMI[16].
בסקירה שיטתית של מחקרים שבדקו רמות שונות של עיבוד מזון וגורמי סיכון קרדיו-מטבוליים (יתר לחץ דם, עמידות לאינסולין, סוכרת, רמות שומנים בדם וסמנים קרדיו-מטבוליים) נמצא קשר חיובי בין צריכת UPF ליתר לחץ דם, דיסליפידמיה ותסמונת מטבולית[18].
במטה-אנליזה של מחקרי עוקבה, נמצא קשר בין צריכה גבוהה של UPF (בסיווג לפי NOVA) לסיכון גבוה ל-CVD בשלושה מחקרים (RR=1.29, 95%CI 1.12-1.48; p=0.0003) ולמחלת כלי דם במוח בשני מחקרים (RR=1.34, 95 %CI 1.07-1.68; p=0.01)[19].
מחקרי התערבות
במחקר התערבות מבוקר עם הקצאה אקראית, 159 משתתפים שובצו לשתי קבוצות: הקבוצה הראשונה קיבלה הנחיה לצרוך דיאטה המבוססת על מוצרי מזון מקומיים ללא תוספי מזון ומזון מעובד, הקבוצה השנייה קיבלה הנחיה לצרוך מזון שנרכש בסופרמרקט. ההנחיה שניתנה לשתי הקבוצות הייתה לאמץ את דפוסי התזונה הים תיכונית: ההבדל בהרכב המזונות שנצרכו בין הקבוצות היה החשיפה לתוספי המזון. לאחר תקופה של 6 חודשים נמצא, כי בקבוצה שצרכה את מוצרי המזון המקומיים נצפתה רקמת שומן תוך בטנית מופחתת ביחס לקבוצה השנייה (15- אחוזים לעומת 11- אחוזים, 0.006=p) וכן נצפה לחץ דם סיסטולי נמוך יותר (2.6- אחוזים לעומת 1.4- אחוזים, 0.001=p). כמו כן נמצא כי צריכת מזון מקומי ללא תוספים במשך 6 חודשים שיפרה כמה מגורמי הסיכון המרכזיים ל-CVD, ביניהם רגישות לאינסולין ורמות גלוקוז בצום[20].
סיכום
ברוב המוחלט של המחקרים נמצא קשר בין צריכת UPF לסיכון מוגבר ל-CVD ולגורמי הסיכון שלהן, בהם: סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה ותסמונת מטבולית. במחקר חתך אחד שנערך בקרב חולי CVD לא נמצא קשר מובהק עם PAD, אולם נמצא קשר הפוך עם צבר תוצרים קרדיאליים.
ביבליוגרפיה
- ↑ WHO. Cardiovascular diseases (CVDs). https://www.who.int/news-room/fact- sheets/detail/cardiovascular-diseases-(cvds) (accessed 01/29 2022)
- ↑ Steele EM, Juul F, Neri D, Rauber F, Monteiro CA. Dietary share of ultra-processed foods and metabolic syndrome in the US adult population. Prev Med. 2019;125:40-8
- ↑ Heidemann C, Scheidt-Nave C, Richter A, Mensink GB. Dietary patterns are associated with cardiometabolic risk factors in a representative study population of German adults. Br J Nutr. 2011;106:1253-62
- ↑ DiBello JR, McGarvey ST, Kraft P, Goldberg R, Campos H, Quested C, Laumoli TS, Baylin A. Dietary patterns are associated with metabolic syndrome in adult Samoans. J Nutr 2009;139:1933-43
- ↑ Alae-Carew C, Scheelbeek P, Carrillo-Larco RM, Bernabe-Ortiz A, Checkley W, Miranda JJ. Analysis of dietary patterns and cross-sectional and longitudinal associations with hypertension, high BMI and type 2 diabetes in Peru. Public Health Nutr 2020;23:1009-19
- ↑ Brassard D, Laramee C, Provencher V, Vohl M, Robitaille J, Lemieux S, Lamarche B. Consumption of low nutritive value foods and cardiometabolic risk factors among French-speaking adults from Quebec, Canada: The PREDISE study. Nutr J 2019;18:49
- ↑ da Silva A, Brum Fel^cio M, Caldas APS, Hermsdorff HH, Torreglosa CR, Bersch-Ferreira AC, Weber B, Marcadenti A, Bressan J. Ultra-processed foods consumption is associated with cardiovascular disease and cardiometabolic risk factors in Brazilians with established cardiovascular events. Int J Food Sci Nutr. 2021;1-10
- ↑ Syauqy A, Hsu C, Lee H, Rau H, Chao JC. Association between dietary patterns and kidney function parameters in adults with metabolic syndrome: A cross-sectional study. Nutrients 2021;13:40
- ↑ Silva FM, Giatti L, De Figueiredo RC, Molina MDCB, DJuul F, Vaidean G, Lin Y, Deierlein AL, Parekh N. Ultra-processed foods and incident cardiovascular disease in the Framingham Offspring Study. J Am Coll Cardiol. 2021;77:1520-31
- ↑ Srour B, Fezeu LK, Kesse-Guyot E, Alles B, Debras C, Druesne-Pecollo N, Chazelas E, Deschasaux M, Hercberg S, Galan P. Ultraprocessed food consumption and risk of type 2 diabetes among participants of the NutriNet-Sante prospective cohort. JAMA Intern Med. 2020;180:283-91
- ↑ Levy RB, Rauber F, Chang K, Louzada, Maria Laura da C, Monteiro CA, Millett C, Vamos EP. Ultra¬processed food consumption and type 2 diabetes incidence: A prospective cohort study. Clin Nutr. 2021;40:3608-14
- ↑ Llavero-Valero M, Escalada-San Martin J, Martinez-Gonzalez MA, Basterra-Gortari FJ, de la Fuente- Arrillaga C, Bes-Rastrollo M. Ultra-processed foods and type-2 diabetes risk in the SUN project: A prospective cohort study. Clin Nutr. 2021;40:2817-24
- ↑ Mari-Sanchis A, Gea A, Basterra-Gortari FJ, Martinez-Gonzalez M, Beunza JJ, Bes-Rastrollo M. Meat consumption and risk of developing type 2 diabetes in the SUN project: a highly educated middle-class population. PloS one. 2016;11:e0157990
- ↑ Reeds J, Mansuri S, Mamakeesick M, Harris SB, Zinman B, Gittelsohn J, Wolever TM, Connelly PW, Hanley A. Dietary Patterns and Type 2 Diabetes Mellitus in a First Nations Community. Can J Diabetes. 2016;40:304-10
- ↑ Mendonca RdD, Lopes ACS, Pimenta AM, Gea A, Martinez-Gonzalez MA, Bes-Rastrollo M. Ultra¬processed food consumption and the incidence of hypertension in a Mediterranean cohort: the Seguimiento Universidad de Navarra Project. Am J Hypertens. 2017;30:358-66
- ↑ 16.0 16.1 Scaranni PODS, Cardoso LO, Chor D, Melo ECP, Matos SMA, Giatti L, Barreto SM, da Fonseca MJM. Ultra-processed foods, changes in blood pressure and incidence of hypertension: the Brazilian Longitudinal Study of Adult Health (ELSA-Brasil). Public Health Nutr. 2021;24:3352-60
- ↑ Donat-Vargas C, Sandoval-Insausti H, Rey-Garma J, Moreno-Franco B, Akesson A, Banegas JR, Rodriguez-Artalejo F, Guallar-Castillon P. High Consumption of Ultra-Processed Food is Associated with Incident Dyslipidemia: A Prospective Study of Older Adults. J Nutr. 2021;151:2390-8
- ↑ Silva MT, Viana HJ, Hermsdorff HHM, Zulet MA, Martinez JA, Bressan J. Food consumption by degree of processing and cardiometabolic risk: a systematic review. Int J Food Sci Nutr 2020;12:1-15
- ↑ Pagliai G, Dinu M, Madarena M, Bonaccio M, Iacoviello L, Sofi F. Consumption of ultra-processed foods and health status: a systematic review and meta-analysis. Br J Nutr. 2021;125:308-18
- ↑ Migliaretti G, Ame C, Ciullo S, Fontana E, Stura I, Nano E, Laino F, Isoardo G. Metabolic and psychological effects of short-term increased consumption of less-processed foods in daily diets: a pilot study. Diabetes Metab 2020;46:66-9