הצגת המקור של הדף "צריכת מזון אולטרה מעובד והשפעתה על הבריאות - צריכת UPF ומחלות במערכת העיכול"

{{פרק
|ספר=צריכת מזון אולטרה מעובד והשפעתה על הבריאות - נייר עמדה
|מספר הפרק=5
}}
{{הרחבה|תזונה}}
מחלות מערכת העיכול מגוונות ונעות בין מחלות המערבות תגובה דלקתית לבין הפרעות שעיקרן פונקציונלי. הפרעות פונקציונליות במערכת העיכול, Functional Gastrointestinal Disorders (FGID), הן קשת רחבה של הפרעות במערכת העיכול, הכוללות על פי הגדרת Rome criteria בין היתר: תסמונת המעי הרגיש (Irritable Bowel Syndrome, [[IBS]]), [[עצירות]], דיספפסיה.

[[צליאק]] היא מחלה אוטואימונית רב-גורמית בה קיימת תגובה חיסונית לצריכת חלבוני גלוטן. מחלות מעי דלקתיות ([[מחלת קרוהן]] ודלקת המעי הגס - [[קוליטיס כיבית]]), הן מחלות מתווכות על ידי מערכת החיסון, עם מרכיב סביבתי משמעותי{{הערה|שם=הערה1|Ananthakrishnan AN. Environmental risk factors for inflammatory bowel disease. Gastroenterol Hepatol 2013;9:367-74}}{{הערה|שם=הערה2|Ananthakrishnan AN. Epidemiology and risk factors for IBD. Nat Rev Gastroenterol Hepatol 2015;12:205-17}}.

== הפרעות פונקציונליות במערכת העיכול (FGID) ==
מחקר חתך מטאיוואן כלל 2,034 מתבגרים (בני 11–19 שנים), 547 מתוכם אובחנו עם FGID. בקרב אלו עם אבחנת FGID נמצאה צריכה גבוהה יותר של מזון מהיר לעומת מתבגרים ללא אבחנה זו (27.6 אחוזים לעומת 20.6 אחוזים מסך צריכת האנרגיה, בהתאמה; 0.02=p). הסיכון היחסי ל-FGID בקרב אלו שצרכו יותר מזון מהיר היה גבוה ב-46 אחוזים (1.06-2.03 OR=1.46, 95 %CI). בנוסף, תדירות צריכת המזון המהיר הייתה גבוהה בקרב אלו עם אבחנת FGID, לעומת מתבגרים ללא אבחנה זו (1.9 לעומת 1.7 פעמים בשבוע, 0.05>p){{הערה|שם=הערה3|Shau JP, Chen PH, Chan CF, Hsu YC, Wu TC, James FE, Pan WH. Fast foods - are they a risk factor for functional gastrointestinal disorders? Asia Pac J Clin Nutr 2016;25:393-401}}. במחקר חתך בו התבססו על שאלוני צריכת מזון של 3,846 משתתפים, נמצאו ארבעה דפוסי אכילה. דפוס צריכת ה"מזון המהיר", שאופיין בין היתר בצריכת בשר, צ'יפס, שמנים צמחיים ומלח, נמצא קשור בסיכון מוגבר ל-IBS בהשוואת רבעון הצריכה העליון לתחתון (OR=1.32 95 %CI 0.99-1.75; p trend=0.05){{הערה|שם=הערה4|Khayyatzadeh SS, Esmaillzadeh A, Saneei P, Keshteli AH, Adibi P. Dietary patterns and prevalence of irritable bowel syndrome in Iranian adults. Neurogastroenterol Motil 2016;28:1921-33}}.

שתי אנליזות במבנה של מחקר חתך בוצעו על בסיס הנתונים של מחקר ה-NutriNet-Sante. באנליזה הראשונה 5.5 אחוזים מתוך 44,350 מהמשתתפים אובחנו עם IBS. נמצא, כי צריכת דפוס תזונה מערבי, המאופיין בצריכת בשר מעובד, עוגות, ממתקים וחטיפים מלוחים, קשורה לסיכון גבוה יותר ל-IBS בחמישון העליון של הצריכה לעומת החמישון התחתון. הסיכון היחסי לתסמונת המעי הרגיש היה (OR=1.38, 95% CI 1.19-1.61; p trend=0.001){{הערה|שם=הערה5|Buscail C, Sabate JM, Bouchoucha M, Kesse-Guyot E, Hercberg S, Benamouzig R, Julia C. Western dietary pattern is associated with irritable bowel syndrome in the french nutrinet cohort. Nutrients 2017;9:1-13}}. באנליזה השנייה השתמשו בסווג המזונות לפי IBS .NOVA נמצא בקרב 10.5 אחוזים מתוך 33,343 המשתתפים. בהשוואת צריכת UPF בין הרבעון העליון (20.6 אחוזים ממשקל המזון, 1907±516 קק"ל - קילו-קלוריות), לבין הרבעון התחתון (>9.7 אחוזים מהמזון, 1781±464 קק"ל), נמצאה מגמת שכיחות גבוהה יותר של IBS{{כ}} (OR=1.25 95 % CI 1.12-1.39){{הערה|שם=הערה6|Schnabel L, Buscail C, Sabate JM, Bouchoucha M, Kesse-Guyot E, Alles B, Touvier M, Monteiro CA, Hercberg S, Benamouzig R, et al. Association Between Ultra-Processed Food Consumption and Functional Gastrointestinal Disorders: Results From the French NutriNet-Sante Cohort. Am J Gastroenterol 2018;113:1217-28}}. לא בוצעו מחקרי עוקבה או מחקרי התערבות לבחינת הקשר בין צריכת UPF לבין IBS.

== דגנת (צליאק) ==
במחקר מקרה-ביקורת קטן השוו בין 53 ילדים חולי דגנת ל-32 ילדים שאינם חולים במחלה. אחוז ה-UPF מסך צריכת האנרגיה חושב על בסיס יומן אכילה במשך שלושה ימים. צריכת UPF הייתה גבוהה בקרב הילדים החולים בהשוואה לקבוצת הביקורת, 47 אחוזים לעומת 39 אחוזים מסך צריכת האנרגיה, בהתאמה (p=0.02).

נמצא כי ילדים החולים בצליאק, שצרכו מזונות מקבוצת ה-UPF ברמה של מעל 50 אחוזים מסך צריכת האנרגיה היומית, היו בעלי רמות גבוהות יותר של גורמים דלקתיים, בהשוואה לילדים שצרכו פחות מ-50 אחוזים. לא נמצאו מחקרים בנושא הקשר בין צריכת UPF ממזונות נטולי גלוטן לצליאק{{הערה|שם=הערה7|Nestares T, Martm-Masot R, Flor-Alemany M, Bonavita A, Maldonado J, Aparicio VA. Influence of ultra-processed foods consumption on redox status and inflammatory signaling in young celiac patients. Nutrients 2021;13:1-13}}.

== מחלות מעי דלקתיות ==
מספר מחקרים בחנו את הקשר בין צריכת UPF למחלות מעי דלקתיות. מחקר Prospective Urban (Rural Epidemiology, (PURE בוצע ב-21 ארצות ממעמדות חברתיים-כלכליים שונים: גבוה, בינוני ונמוך, בשבעה אזורים גאוגרפים שונים, ובמשך מעקב חציוני לאורך 10 שנים. צריכת UPF בכמות של 1 - 4 מנות ליום נמצאה קשורה לסיכון גבוה להיארעות מחלת קרוהן ודלקת כיבית של המעי הגס (1.18-2.37 HR=1.67, 95 %CI). בחלוקת ה-UPF לקבוצות מזון שונות, נמצא כי צריכה גבוהה של משקאות ממותקים, ממתקים, חטיפים ובשר מעובד הייתה קשורה לסיכון המוגבר ביותר לפתח מחלות מעי דלקתיות{{הערה|שם=הערה8|Narula N, Wong ECL, Dehghan M, Mente A, Rangarajan S, Lanas F, Lopez-Jaramillo P, Rohatgi P, Lakshmi PVM, Varma RP, et al. Association of ultra-processed food intake with risk of inflammatory bowel disease: prospective cohort study. BMJ 2021;374:n1554}}.

מניתוח נתוני "מחקר האחיות והרופאים" לאורך עם זמן מעקב של למעלה מ-5 מיליון שנות אדם, נמצא כי צריכת UPF ברבעון העליון בהשוואה לרבעון התחתון (46.4 אחוזים לעומת 21 אחוזים מסך צריכת האנרגיה היומית, בהתאמה), קשורה לסיכון מוגבר למחלת קרוהן (1.23-2.35 HR=1.70, 95 %CI); אך לא נמצא קשר להיארעות דלקת כיבית של המעי הגס. בחלוקת המזונות לתתי קבוצות, הסיכון הגבוה ביותר להיארעות מחלת קרוהן היה קשור לצריכה גבוהה יותר של לחמים מעובדים, דגני בוקר, ארוחות קפואות או מוכנות לחימום, רטבים, גבינות וממרחים{{הערה|שם=הערה9|Lo CH, Khandpur N, Rossato SL, Lochhead P, Lopes EW, Burke KE, Richter JM, Song M, Ardisson Korat AV, Sun Q, et al. Ultra-processed foods and risk of crohn’s disease and ulcerative colitis: A prospective cohort study. Clin Gastroenterol Hepatol 2021;S1542-3565:00911-3}}. לעומת זאת, במחקר ה־NutriNet-Sante לא נצפה קשר מובהק בין צריכת UPF לבין מחלות מעי דלקתיות, אך ייתכן שהסיבה לכך היא מספרם הקטן של המאובחנים במחלות אלו במחקר זה{{הערה|שם=הערה10|Vasseur P, Dugelay E, Benamouzig R, Savoye G, Lan A, Srour B, Hercberg S, Touvier M, Hugot J-P, Julia C, et al. Dietary patterns, ultra-processed food, and the risk of inflammatory bowel diseases in the NutriNet-Sante cohort. Inflamm Bowel Dis 2021;27:65-73}}.

במחקר עוקבה הולנדי אשר עקב אחר מטופלים עם מחלת מעי דלקתית, שהיו בהפוגה בתחילת המעקב, דפוס אכילה הכולל בשר מעובד, רטבים, סוכר, עוגות וממתקים, נמצא קשור לסיכון מוגבר להתלקחות המחלה (1.04-2.18 HR=1.51 ,95% CI){{הערה|שם=הערה11|Peters V, Spooren CEGM, Pierik MJ, Weersma RK, Van Dullemen HM, Festen EAM, Visschedijk MC, Masclee AAM, Hendrix EMB, Almeida RJ, et al. Dietary intake pattern is associated with occurrence of flares in IBD patients. J Crohn’s Colitis 2021;15:1305-15}}.

== סיכום ==
למרות מיעוט המחקרים בנושא, בשלושה מתוך המחקרים שנסקרו נמצא קשר בין צריכת UPF ל-IBS. במחקר אחד נמצא קשר בין צריכת UPF למחלת הצליאק וב-3 מתוך 4 מחקרים נמצא קשר למחלות מעי דלקתיות. ממצאים אלה תומכים בקשר בין צריכת UPF למחלות במערכת העיכול.

== ביבליוגרפיה ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

[[קטגוריה:ניירות עמדה - איגודים מדעיים - המחלקה לתזונה]]
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
[[קטגוריה:תזונה]]