האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

צריכת שומן במזון והסיכון הקרדיו-וסקולרי - קשר מוטל בספק - Fat in diet and the cardio vascular risk - questionable relationship

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־21:03, 30 באפריל 2016 מאת Motyk (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "184 http://www.medicalmedia.co.il/publications/SheetDetails.aspx?sheetid=621 שם הערך: צריכת שומן במזון והסיכון הקרדיו-וסקו...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

184 http://www.medicalmedia.co.il/publications/SheetDetails.aspx?sheetid=621

שם הערך: צריכת שומן במזון והסיכון הקרדיו-וסקולרי – קשר מוטל בספק – Fat in diet and the cardio vascular risk – Questionable relationship דפי פירושים: גורמי סיכון לבביים, תזונה- תחת תזונה ומחלות קטגוריות: משפחה, תזונה, בריאות הציבור, קרדיולוגיה, נוירולוגיה הערות: ויקיזציה, להוריד אמירות בגוף ראשון

סיכום סדנה בין משרדית בנושא לישמניה בישראל

ד”ר ענבל פוקס

יועצת מחלות זיהומיות, שירותי בריאות כללית, מחוז דרום

ב-2 בדצמבר 2014 התקיימה סדנה שהוקדשה ללישמניה בישראל במסגרת הכנס לאיגוד פרזיטולוגיה ורפואה טרופית בכפר המכביה ברמת גן. חברי הוועדה המארגנת היו פרופ’ אלי שוורץ מהמרכז הרפואי שיבא, ד”ר אסתר מרווה ממשרד הבריאות, פרופ’ גד בנט מבית הספר ע”ש קורט לרפואה וטרינרית, וד”ר קוסטה מומצוגלו מהאוניברסיטה העברית. את הסדנה פתח פרופ’ ארנון אפק, מנכ”ל משרד הבריאות, שהציג את החשיבות שהמשרד מייחס לחקר האפידמיולוגיה, לפעולות מנע וטיפול בלישמניה. אחריו נשא דברים אורי שלום מהמשרד להגנת הסביבה, שהציג נתונים בנושא התפשטות לישמניה עורית בארץ עם דגש על התערבות להרחקת חיות המאגר מיישובים נגועים. המוקדים להתרחבות תחלואה בבני אדם על ידי הטפיל מזן לישמניה טרופיקה הם סביב הכנרת והמורדות המערביים של גבעות יהודה והשומרון. במערב הנגב וצפון בקעת הירדן חלה עלייה במקרים הנגרמים על ידי זן לישמניה מייג’ור. חיית המאגר של לישמניה מייג’ור כוללת מיני מכרסמים קטנים כגון פסמונים ומריונים, ואילו חיית המאגר ללישמניה טרופיקה היא שפן הסלע. שני הזנים גורמים למחלה עורית, אך נגעי לישמניה טרופיקה לעתים עמידים יותר לטיפול וגורמים לפצעים נרחבים וממושכים יותר. ד”ר יעל גלזר מהמחלקה האפידמיולוגית של משרד הבריאות הציגה נתונים ממערך הדיווח של משרד הבריאות, שהדגימו עלייה של פי 10 בדיווח המחלה בשנים 2012-2001 בדגש על מוקדי התחלואה החדשים. אף שלישמניה היא מחלה מחויבת דיווח, התמונה המתקבלת במשרד הבריאות היא חלקית בלבד עקב תת-דיווח. הח”מ הציגה אחוזי נגיעות גבוהים הנעים בין 40% ל-60% מאוכלוסיות היישובים, בשלושה קיבוצים בנגב המערבי שבהם לא הייתה לישמניה כלל לפני 2010. מטרת ההצגה הייתה להדגיש את הצורך בשיתוף פעולה בין משרדי הממשלה המנטרים לבין מרפאות היישובים העוסקות בטיפול ובהתערבויות לבריאות הציבור. ניתנה דוגמא של מועצה אזורית בנגב שמקיימת פעילות הדרכתית וחברתית בנושא לישמניה כבר מספר שנים, שניתן יהיה לרתום את נסיון חברי הצוות המעורבים לפעילות עתידית של משרד הבריאות. חלק נוסף בסדנה עסק במחלת הלישמניה הוויסצראלית הנקראת גם קלה-אזר, הנגרמת מזן לישמניה אינפנטום. מדובר במחלה נדירה בישראל אך קשה לזיהוי. ההתייצגות העיקרית כוללת חום ממושך והגדלת טחול יחד עם פנציטופניה בספירת הדם. המחלה מתבטאת בהסננת מקרופאגים נגועים בטפיל למערכת הרטיקולואנדותליאלית וזיהוי דורש ביופסיה מבלוטה נגועה במידה ונגישה, או ממח העצם ואף מהטחול. בהעדר טיפול המחלה יכולה להיות קטלנית. המחלה מועברת באמצעות זבוב חול, שחיית המאגר העיקרית שלו היא הכלב. פרופ’ גד בנט הציג אחוזי נגיעות של כלבים מעבודות ניטור פסיבי ואקטיבי שערך בית הספר הווטרינרי ע”ש קורט. מאז 1994 נמצאו 370 כלבים נגועים בטפיל בעיקר באזורי ספר במרכז ובצפון הארץ. נתונים אלו מהווים תת-הערכה להימצאות הטפיל בכלבים בארץ ויכולים לתרום להבנת פיזור המחלה בבני האדם. לאחריו הרצה אורח פרופ’ קוסטה מאוניברסיטת Piaui בברזיל הציג את התחלואה בבני האדם בלישמניה אינפנטום. בהרצאתו הראה דוגמאות של בדיקת מוח עצם או רקמה מבלוטות לימפה המדגימה את האמסטיגוטים בתוך המקרופאגים של הרקמה בצביעת גימזה. כאשר יש מיעוט טפילים, אפשר להיעזר ב-PCR להגביר רגישות באבחנה. בדרום אמריקה קלה-אזר הורגת 300-200 בני אדם בשנה, בעיקר עקב סיבוכי דימום או זיהומים חיידקיים משניים. נוסף על כך הציג ד”ר קוסטה את האתגרים בפיתוח חיסון לכלבים שעד עתה לא הדגים יעילות במניעת העברת המחלה לבני האדם. ד”ר אורלי שגיא, מנהלת המעבדה הפרזיטולוגית בסורוקה, הציגה את יכולת המעבדה לבצע זיהוי טפיל וזן טפיל באמצעות PCR ומטוש הנלקח במרפאה. ד”ר קלאוס אנק מהדסה וד”ר מיכל סלומון מתל השומר, רופאי עור, הציגו את ניסיונם בטיפול פיזיקלי: צריבה, טיפול פוטודינמי, וכן את האפשרויות התרופתיות השונות, כולל תרופה פומית חדשה בשם miltefosineהמשווקת תחת השם impavido שמאושרת כעת במשרד הבריאות למטופלים עם נגעים עמידים לטיפולים מקובלים. המושב האחרון הוקדש למחקר הענף המתבצע בארץ על אודות הטפיל, חיות המאגר והווקטורים המעבירים את המחלה. הקהל כלל רופאים, אנשי בריאות הציבור, אנטמולוגים וחוקרים מתחומים שונים שלכולם עניין משותף במעביר חיית המאגר ותחלואה בבני האדם. רופאים ראשוניים מוזמנים לפנות אליי בשאלות בנושא לישמניה אם הם נתקלים בה בעבודתם היומיומית. אוכל לעזור מניסיוני וגם להפנות לעמיתים המתמצאים בהיבטים שונים של לישמניאזיס.

References 1. Proceedings of annual meeting 2014 and workshop on leishmania and leishmaniasis in Israel, Israeli society for Parasitology protozoology and tropical diseases